פסקי דין על הניה גרין | פסקי דין על שרה ליטמן | פסקי דין על יוסף ליטמן |

27373-08/18 תק     10/02/2019




תק 27373-08/18 הניה גרין נ' שרה ליטמן, יוסף ליטמן








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה


ה' אדר א' תשע"ט, 10 פברואר 2019

ת"ק 27373-08-18 גרין נ' ליטמן ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשמת הבכירה יפעת שקדי שץ


תובעת

הניה גרין


נגד


נתבעים

1.שרה ליטמן
2.יוסף ליטמן




פסק דין


לפניי תביעה קטנה על סך 4,914 ש"ח בגין יתרת שכר טרחה שלא שולם לתובעת בהתאם להסכם למתן שירותי תכנון אשר נחתם עם הנתבעים.
טענות התובעת
:
1.
ביום 7.11.2017 חתמו הצדדים על חוזה לתכנון שיפוץ הבית אשר רכשו הנתבעים ("ההסכם"). התובעת פעלה בהתאם להוראות ההסכם ומילאה את כל המוטל עליה בהתאם להוראותיו.
לאחר שהתריעה בפני
הנתבעים על עבודות שלא בוצעו על ידי הקבלן, על אף שנדרש היה לבצען, הפחיתו הנתבעים מהתשלום לקבלן ובעקבות כך, הקבלן נטש את העבודה.

התובעת טוענת, כי מעולם לא קיבלה מהתובעים הודעה על הפסקת עבודתה בעקבות הפסקת העבודה על הקבלן, להיפך, על פי סיכום עימם, כחודשיים לאחר סיום עבודתו של הקבלן קיימה ביקור בית נוסף במהלכו ייעצה לנתבעים.

כל העבודות שהצריכו את פיקוחה בוצעו על ידי הקבלן בטרם החלטתו שלא להמשיך לעבוד עם הנתבעים, ואכן, היא ביצעה סיור לבחינת סיום עבודות הקבלן, אישרה את סיום עבודות הקבלן וערכה עמו מדידת כמויות סופיות ליישוב המחלוקות בינו ובין הנתבעים.
2.
בהתאם לטענות התביעה, הנתבעים נותרו חייבים לתובעת סך של 2,000 ש"ח בגין התשלום שהיה עליהם לשלם לה בגמר סופי וקבלת הבית ולאחר אישור חשבון סופי לקבלנים (בהתאם להוראות סעיף 3.2.6 להסכם); וסך של 2,200 ש"ח בגין שינויים ועבודות תכנון נוספות שבוצעו על ידיה (בהתאם להוראות סעיף 5.1 להסכם).
טענות הנתבעים
:
3.
בהתאם להסכם לביצוע עבודות שיפוצים, היה הקבלן אמור להשלים את עבודות הבניה עד ליום 20.5.2018 וביום 1.5.2018 נטש במפתיע את העבודות ללא התראה מוקדמת, ומבלי שהשלים את העבודות.
4.
באשר לדרישתה של התובעת לשלם סך של 2,000 ש"ח בהתאם להוראות סעיף 3.2.6 להסכם טוענים הנתבעים, כי כל העבודות עד להפסקת העבודה על ידי הקבלן שולמו כמתחייב, ולאחר שנטש הקבלן לא היתה כל פניה של הנתבעים לתובעת בכל הקשור להסכם, ומאחר שהיה על התובעת לבצע עוד מספר פעולות במסגרת ההסכם - אשר נמנעו ממנה לאור נטישת הקבלן - סברו הנתבעים כי לא קמה לתובעת הזכות לקבל את יתרת התשלום.
הנתבעים הודיעו לתובעת על נטישת הקבלן ועל כך שבכוונתם להזמין בעלי מקצוע להשלמת העבודות שלדעתם אינם מחייבים את שירותיה. אמנם לא נאמר לתובעת במפורש כי העסקתה הסתיימה, אך הדברים היו ברורים.
עוד נטען, כי לאחר נטישת הקבלן התובעת ביקרה 3 פעמים בבית הנתבעים, "ביוזמתה בלבד", ו"כבדרך אגב".
לטענת הנתבעים, יש לדחות את טענת התובעת כי ביצעה סיור בבית לבחינת סיום עבודות הקבלן ואישרה את סיום עבודתו ביום 25.4.218 שכן הקבלן נטש במפתיע כעבור שבוע.
5.
באשר לדרישתה של התובעת לשלם סך של 2,200 ש"ח עבור שינויים והתאמת תכניות שאינן נכללות בהסכם, טוענים הנתבעים, כי בהתאם להוראות סעיף 5.1 להסכם, התשלום בהקשר זה הינו רק אם ידרשו שינויים לאחר אישור התכנון הסופי. התוכנית הסופית אושרה ביום 18.2.2018, ולאחר מועד זה לא התבקשו שינויים.
השינויים אליהם מתייחסת התובעת הינם שינויים הכלולים בתכנית ששולמה כבר.
באשר לדרישת התשלום עבור ביקורים נוספים טוענים הנתבעים כי לא ברור על איזה פגישות מדובר, ואם מדובר על פגישות לפני נטישת הקבלן, הרי שהן כלולות במסגרת אבני הדרך לתשלום בהסכם; ואילו לאחר נטישת הקבלן, הרי שהפגישה נערכה ביוזמת התובעת.
דיון והכרעה
:
(א) דרישת התובעת לתשלום יתרת שכר טרחה בגמר סופי וקבלת הבית ולאחר אישור חשבון סופי לקבלנים
:
6.
סעיף 3 להסכם קובע את מועדי תשלום התמורה לביצוע השירותים האדריכליים על ידי התובעת.
בהתאם להוראות סעיף 3.2.6 ישולם שיעור השווה ל-10% משכר הטרחה השווה ל-2,000 ש"ח בגמר סופי וקבלת הבית ולאחר אישור חשבון סופי לקבלנים.
בהתאם להוראות סעיף 5.2 להסכם, במקרה שהמזמינים (הנתבעים) הפסיקו את עבודת האדריכל מסיבה שאינה תלויה בו, יהא עליהם לשלם לאדריכל עבור כל השלבים שהוכנו על ידו עד מועד הפסקת העבודה, וכן עבור השלב הנמצא בתהליך הכנה אצל האדריכל.
7.
אם כן, השאלה הדורשת הכרעה היא, האם במועד הפסקת עבודתה של התובעת, הושלם ביצוע העבודות הכלולות באבן הדרך המוגדרת בסעיף 3.2.6 להסכם.
8.
מפירוט השתלשלות העניינים עולה, כי במהלך חודש מאי 2018, בטרם סיום כל העבודות, לאחר מחלוקת כספית עם הנתבעים, נטש הקבלן את ביצוע העבודות עבור הנתבעים.
בהתאם לעדותה של התובעת, בטרם סיום עבודתו של הקבלן, היא בדקה את הכמויות שבוצעו ואישרה את ביצוע העבודות ובעקבות המדידות והבדיקות, נערך החשבון הסופי עם הקבלן ובנקודת זמן זו הנתבעים באו בדברים עם הקבלן לגבי העבודה שלא בוצעה על ידיו. (פרוטוקול, עמ' 1, ש' 27-22).
בהתאם לטענות הנתבעים, במועד הפסקת העבודות על ידי הקבלן, הוא לא השלים עבודות מהותיות שדורשות פיקוח
(עמ' 5, ש' 13-7).
בהתאם לטענות התובעת, רב הפיקוח היה בעצם בשלבים הראשונים, ומה שהקבלן לא השלים הוא הרכבת כלים סניטאריים, ברזים ואת מכסי החשמל, וקרמיקה מעל משטחי השיש, ועל כן השלב הכלול בסעיף 3.2.6 להסכם בוצע על ידיה במלואו.
9.
לאחר ששקלתי את הדברים אני סבורה, כי התובעת השלימה את "עבודות הפיקוח, קבלה סופית ואישור חשבון סופי" במועד בו סיים הקבלן את עבודתו, ובהתאם, היא זכאית לתשלום שכר הטרחה הקבוע בסעיף 3.2.6 להסכם:
ראשית, התובעת הביאה אישור מאת הקבלן, לפיו התובעת מדדה עמו ועם החשמלאי מטעמו את כל עבודות החשמל ואת כל הכמויות הסופיות על מנת שיוכל לסכם את החשבון הסופי (נספח 4 לתשובה לכתב ההגנה). הנתבעים לא טענו דבר כנגד מסמך זה.
שנית, איני מקבלת את טענת הנתבעים, כי העבודות שנותרו לביצוע לאחר נטישת הקבלן, הן עבודות מהותיות שדורשות פיקוח מכמה טעמים:
(א)
אני מקבלת את טענותיה של התובעת, כי העבודה שנותרה לביצוע לאחר נטישת הקבלן לא דרשה פיקוח אדריכלי.
מעיון בכתב הכמויות לעבודות שנותרו לביצוע לאחר נטישת הקבלן (נספח 3 לכתב התביעה) עולה, כי מדובר בעבודות שהן ברובן עבודות התקנה חיצוניות (עבודות חשמל הכוללות, בין היתר, השלמת מכסים לשקעים, התקנת גופי תאורה, התקנת מפזר חום וכו'; עבודות חיפוי וריצוף במטבח ובמטבחון והתקנת הכלים הסניטריים); מדובר בעבודות "השלמה" לעבודות שבוצעו על ידי הקבלן הראשון, ואשר נסמכות על התכנון והפיקוח שבוצע על ידי התובעת.
(ב)
אילו הנתבעים סבורים היו, בזמן אמת, כי מדובר בעבודות מהותיות שדורשות פיקוח, חזקה שהיו עומדים על כך שזה נכלל בחובותיה של התובעת בהתאם להסכם. הנתבעים לא עמדו על כך, וגם בכך יש כדי לתמוך בטענות התובעת.
(ג)
בכתב ההגנה טענו הנתבעים, כי הודיעו לתובעת שהעבודות שנותרו לביצוע לאחר נטישת הקבלן הינן עבודות שאינן מחייבות את שירותיה. טענה זו אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הטענה שהתובעת לא השלימה את העבודות להן התחייבה במסגרת ההסכם.
(ד)
הצדדים אינם חלוקים על כך שהתובעת ביקרה בביתם של הנתבעים לאחר נטישת הקבלן. לטענת הנתבעים בכתב ההגנה, הביקורים נעשו ביוזמתה והיא לא נדרשה לכך על ידיהם, מכאן נלמדת המסקנה, כי בזמן אמת הנתבעים לא סברו, כי יש עבודות השלמה שנדרשת להם התובעת ואשר לא בוצעו על ידיה.
10.
אם כך, משעה ששוכנעתי, כי התובעת ערכה חשבון סופי עם הקבלן, וביצעה פיקוח עד להפסקת עבודתו, וכי העבודות שנותרו לביצוע לאחר סיום עבודתו של הקבלן לא דרשו עוד את פיקוחה, אני קובעת, כי השלב הקבוע בסעיף 3.2.6 להסכם הושלם, והיה על הנתבעים לשלם לתובעת את הסכום הנקוב בסעיף זה בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
(ב)

דרישת התובעת לתשלום בגין שינויים בתוכניות לאחר אישור התכנון הסופי על ידיהם:
11.
כאמור, במסגרת התביעה טוענת התובעת לזכותה לתשלום עבור עבודות נוספות אשר אינן נכללות בהסכם:
5 שעות עבודה בגין שינויים והתאמת התכניות לביצוע לאור החלטת הנתבעים לשילוב ריהוט בדירתם הקיימת, כולל סגירת חלק מהחלונות, שינויים בדלת הכניסה ושינויים בתוכנית החשמל.
6 שעות בגין פגישות בשטח לצורך הכנת רשימות נוספות, כולל נסיעות, סיור בשטח והכנת כתב כמויות.
12.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בהקשר זה, ועיינתי בתוכניות שהוגשו ובתכתובת המיילים שצורפה, אני סבורה שיש מקום לקבל את טענותיה של התובעת בהקשר זה באופן חלקי בלבד:
13.
לא שוכנעתי, כי התוכנית שהעבירה התובעת לנתבעים ביום 29.11.2017 היא התוכנית הסופית, ובהקשר זה מקובלת עליי טענת הנתבעים כי מדובר היה בתוכנית שנערכה כדי לצאת למכרז לבחירת הקבלן וכי התוכנית הסופית היא התוכנית שהועברה לנתבעים על ידי התובעת ביום 18.2.2018.
אם כך, שינויים והתאמת תכניות שבוצעו עובר למועד זה נכללים בהסכם, והתובעת אינה זכאית לתשלום כספים נוספים בגינם.
מאחר שלא הוצגו שינויים תכנוניים מאוחר ליום 18.2.2018 איני סבורה שהתובעת עמדה בנטל המוטל עליה בהקשר זה.
בנוסף אציין, כי התובעת לא פרטה את מועדי השעות ופירוט העבודות והשינויים להם היא טוענת באופן שניתן היה לבדוק את הטענות אל מול התכניות, ועל כן, גם מטעם זה היה מקום לדחות את טענותיה בהקשר זה.
אם כן אני דוחה את טענתה של התובעת לפיצוי בגין 5 שעות עבודה עבור שינויים תכנוניים.
14.
כעת אדרש לטענת התובעת לפיצוי בגין 6 שעות עבודה החורגות מתכולת ההסכם:
מאחר שהנתבעים אינם מכחישים את קיומן של 3 פגישות במועד מאוחר לנטישת הקבלן, ומאחר שצורף לתביעה כתב הכמויות שנערך על ידי התובעת לאחר נטישת הקבלן (נספח ג' לכתב התביעה), איני סבורה שהנתבעים הציגו טענת הגנה שיש בה כדי לדחות את טענותיה של התובעת לזכותה לתשלום בגין שעות אלה.
לא נעלמה מעיני טענת הנתבעים, כי התובעת אמרה להם שלא תדרוש תמורה בגין כתב הכמויות הנוסף, אך ענין זה נטען ללא כל ביסוס או ראיה והינו מוכחש על ידי התובעת.
בהתאם, אני קובעת, כי התובעת זכאית לתשלום עבור 6 שעות פגישות נוספות מעבר לפעולות שנכללו בהסכם ובהתאם, אני מחייבת את הנתבעים בתשלום שכרה של התובעת בסך של 1,200 ש"ח בתוספת מע"מ.
סוף דבר
:
לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 3,200 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.
סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למתן פסק הדין.
בנוסף אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ש"ח.
הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום,
ה' אדר א' תשע"ט, 10 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 27373-08/18 הניה גרין נ' שרה ליטמן, יוסף ליטמן (פורסם ב-ֽ 10/02/2019)