פסקי דין על ראיד קסיס | פסקי דין על ויליאם קסיס | פסקי דין על ועדה מרחבית תכנון מעלה נפתלי

15469-01/13 תוב     13/02/2019




תוב 15469-01/13 ראיד קסיס, ויליאם קסיס נ' ועדה מרחבית תכנון מעלה נפתלי








בית משפט השלום בקריות


תו"ב 15469-01-13 ועדה מרחבית תכנון מעלה נפתלי
נ' קסיס ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
1

לפני
כבוד השופטת
איילת השחר ביטון פרלה

מבקשים
1
.
ראיד קסיס

2
.
ויליאם קסיס


נגד

משיב
ה
ועדה מרחבית תכנון מעלה נפתלי



החלטה

לפני בקשה לעכב ביצוע צו הריסה שיפוטי למשך שנה מיום מתן ההחלטה בבקשה.

רקע עובדתי:
ביום 8.1.13 הוגש כתב אישום כנגד המבקשים בגין בניית תוספת בסטייה מהיתר ובתוואי כביש מאושר בשטח כולל של כ-56.2 מ"ר ללא היתר; וכן שימוש בסככות ומחסנים בגודל 26 מ"ר ללא היתר, המיועדים להריסה (להלן:
הבניה האסורה
).
ביום 30.6.13 הרשיע כב' השופט עלי את המבקשים, לאחר הודאתם בעובדות כתב האישום, בעבירות של ביצוע עבודות בניה ושימוש ללא היתר ובסטייה מתוכנית – לפי סעיף 204 (א) וסעיף 204(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן:
חוק התכנון והבניה
).
ביום 15.12.15 ניתן גזר דין כנגד המבקשים ובין יתר רכיביו ניתן צו להריסת הבניה האסורה וביצועו עוכב למשך שנה מיום מתן גזר הדין (להלן:
צו ההריסה
).
ביום 31.12.18 הגישו המבקשים הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה, שהיא נושא החלטה זו.

טענות הצדדים:
המבקשים עותרים כי צו ההריסה יעוכב למשך שנה. לטענתם, יש לקבל בקשתם הואיל ומדובר בבניה אסורה על גבי בניה קיימת, שלגביה לא ניתן צו ההריסה ואף היא לא תואמת את התוכנית, כך שלא יהא בהריסת הבניה האסורה כדי לקדם ביצוע הכביש שעל התוואי שלו מצויה הבניה האסורה. עוד נטען, כי ישנה נכונות מצד הרשות לקדם תיקון של תוכנית המתאר שיכלול שינוי תוואי הכביש האמור. נטען כי
התחיל זה מכבר הליך קידום שינוי התוכנית כאמור וביום 2.12.18 הוגשה התוכנית לוועדה המחוזית לדיון ואישור. עוד נטען בהקשר לזה, כי המבקשים לא הרסו הבניה האסורה עד כה מתוך הסתמכות על החלטת המועצה ולפיה תקודם תוכנית מפורטת לתיקון הליקויים בתוכנית המתאר והמצב התכנוני נכון להיום הוא כזה שמניח אופק תכנוני ממשי לאישור התוכנית המפורטת שעשויה להכשיר הבניה האסורה.
מנגד, עותרת המשיבה לדחיית הבקשה. נטען כי מדובר בצו הריסה שניתן במסגרת הליך משנת 2013 וצו שמופר תקופה ארוכה, החל מיום 15.12.16. עוד נטען כי בחודש ספטמבר 2017 הוגש כתב אישום כנגד המבקשים בגין אי קיום צו ההריסה (תו"ב 17469-09-17(שלום קריות)) והמבקשים הגישו בקשה לעיכוב ההליכים בהליך בגין אי קיום הצו שטרם הוכרע בה. לטענת המשיבה, הבקשה הוגשה שלא לפי סדר הדין וכן לא הונח בסיס מספק לקבוע כי ההיתר הוא בר השגה.
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי כל
שהונח לפני
הבקשה נדחית.
הוראת החוק המסמיכה את בית המשפט לעכב ביצוע הצו לעת הזו היא סעיף 254ט לחוק התכנון והבניה; לעת הזו – משמעה כפול, בהיות הבקשה בקשה לעיכוב ביצוע של צו סופי ובהיות הבקשה מוגשת לאחר כניסת תיקון 116 לתוקף.
יוער כי העובדה שמדובר בבניה ובצו הריסה שבאו לעולם לפני התיקון לא מגבילים את תחולת התיקון על הבקשה; וזאת לאור הוראת סעיף 16 (ג) לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 16), התשע"ז – 2017, שעניינה תחילה ותחולה של התיקון. עולה מס"ק (ג) כי הוראת סימן ח', שעניינה עיכוב ביצוע צווים, חלה על צווים שניתנו ביום התחילה ואילך, לאמור מיום 25.10.17; ס"ק (ד) סייג תחולת התיקון
לגבי הוצאת צו הריסה בלא הליך פלילי, באשר לעבודה אסורה, שבוצעה לפני יום התחילה, במקרקעין שלא מנויים בסעיף 243 (א) לחוק התכנון והבניה ובמקרקעין שאינם בשטח המיועד בתכנית למבני ציבור (ישנו סייג נוסף – מוגבל לשנתיים מיום כניסת התיקון לתוקף - שעניינו שימוש למגורים שהתחיל לפני יום 21.3.17 בעבודה אסורה שהסתיימה לפחות ביום 25.10.15 ואולם הוא אינו רלוונטי לענייננו).
לפי סעיף 245ט (ד) (1) לחוק התכנון והבניה, עיכוב ביצוע הצו יהא מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאי שהעבודה או השימוש האסורים לא מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו; עוד הובהר בסעיף 254ט(ד)(2) כי לא יעוכב ביצועו של צו "
אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין
", כאשר תוכנית הוגדרה כ"
תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת
". תקופת עיכוב הביצוע, כך לפי סעיף 254ט לא תעלה על שישה חודשים
ובנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שירשמו, ניתן לעכב את ביצוע הצו בשישה חודשים נוספים.
עיננו הרואות כי בפני
המבקשים מחסום והוא היות הבניה האסורה בניגוד לתוכנית החלה על המקרקעין וכאמור, אין סמכות במצב שכזה לעכב ביצועו של צו ההריסה.
גם לגופם של דברים, יש לדחות הבקשה. מדובר בצו הריסה בר תוקף לביצוע מסוף שנת 2016, זאת לאחר שניתן במסגרת גזר הדין עיכוב ביצוע בן שנה ולאחריו נדרשו המבקשים להרוס הבניה האסורה ולא עשו כן. לא מצאתי בבקשה כל נימוק מיוחד להיעתר לה והעובדה כי ישנה בניה נוספת שלא מאפשרת את ביצוע הכביש שהבניה האסורה חולשת על שטח ממנו – אין בה כדי לשנות לעניין הבקשה. צו שיפוטי יש לקיים ובחינת האפשרות לעכב ביצועו היא דרך אספקלריית היות ההיתר בר השגה ואי סיכון שלום ובטיחות הציבור.
מעבר לנדרש, יוער כי הגשת הבקשה בעת הזו ובחלוף תקופה ממושכת שבה לא קוים הצו – אף כי היה בר תוקף, בעלת טעם לפגם והיא מתווספת ומחזקת המסקנה בדבר העדר טעמים מיוחדים להיעתרות לבקשה. התנהלות של עשיית דין עצמי והימנעות מלקיים צו שיפוטי תוך הסתמכות על שינוי נסיבות שיאפשר הותרת הבניה האסורה על כנה היא התנהלות פסולה ואין לאפשר לצד להבנות ממנה וליהנות מפירותיה. יוצא כי בעת הנוכחית ובפועל תקופת אי ביצוע הצו הלכה למעשה עלתה על התקופה שניתן היה לעכב ביצועו כדין.
סוף דבר
הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' אדר א' תשע"ט, 13 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.










תוב בית משפט שלום 15469-01/13 ראיד קסיס, ויליאם קסיס נ' ועדה מרחבית תכנון מעלה נפתלי (פורסם ב-ֽ 13/02/2019)