פסקי דין על בית המכס ומע"מ | פסקי דין על חב' א.ח.מ יוני מפעלי בנייה | פסקי דין על חב' מ. אסרף חברה קבלנית לבניין מיכאל | פסקי דין על מיכאל אסרף |

1895/01 פ     07/12/2005




פ 1895/01 בית המכס ומע"מ נ' חב' א.ח.מ יוני מפעלי בנייה בע"מ, חב' מ. אסרף חברה קבלנית לבניין בע"מ מיכאל , מיכאל אסרף




1
בתי המשפט

פ 001895/01
בית משפט השלום ירושלים
07/12/2005

כב' השופט כרמי מוסק
-סגן נשיא

בפני
:
בית המכס ומע"מ

בעניין:
המאשימה
נ ג ד
1 . חב' א.ח.מ יוני מפעלי בנייה בע"מ

2. חב' מ. אסרף חברה קבלנית לבניין בע"מ
מיכאל

3 . מיכאל אסרף
הנאשמים

גזר דין

1. הנאשמת 1 (להלן חברת יוני) היא חברה שבתקופה הרלוונטית לכתב האישום פעלה בתחום הבניין והיתה רשומה לצורך חוק מס ערך מוסף. נאשם 3 להלן הנאשם, היה מנהלה הפעיל של חברת יוני. חברת יוני באמצעות הנאשם לא הגישה במועד הקבוע בחוק מע"מ ובתקנות על פיו עשרה דו"חות תקופתיים המתייחסים לעסקאותיה לתקופות 8/98, 3/99, 7/99, 9/99, 10/99, 12/99, 1/00, 2/00, 3/00, 5/00, ו-7/00. ל-4 תקופות מתוכן לא הוגש דו"ח עד היום. יתר התקופות הוגשו הדו"חות, חלקם באחור ניכר. הסכוםה כולל של העסקאות בדו"חות שהוגשו היה כ-5.8 מיליון ש"ח וסכום המס לתשלום היה 362,000 ש"ח.

2. נאשמת 2 (להלן חברת אסרף), היא חברה שפעלה בתחום הבניין ורשומה לצורך חוק מס ערך מוסף. הנאשם הוא מנהלה הפעיל של החברה. חברת אסרף באמצעות הנאשם לא הגישה במועד 16 דו"חות בתקופות שבין 8/98 ל-3/03. חלק מהדו"חות הוגש באחור ניכר ביותר. סכום העסקאות בדו"חות הוא כ-5,885,000 ש"ח וסכום המס הוא כ-556,000 ש"ח.

3. הנאשמים הודו באמור לעיל.

4. הדיון נדחה מספר פעמים מאחר והנאשמים ביקשו להגיע להסדר עם רשויות מע"מ בנוגע לתשלום המס, ואילו המאשימה מצידה הסכימה לדחות כדי לאפשר לנאשמים לעשות כן.

5. מטעוני הצדדים עלה כי בסופו של דבר לא שילמו הנאשמים את סכום המס הנקוב לעיל.

6. סכום חוב המס של חברת יוני, הכולל קנסות וריבית הוא נכון ליום 11/9/05 - 833,000 ₪ ושל חברת אסרף 67,273 ₪.

7. המאשימה טוענת כי יש להחמיר עם הנאשמים ולגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל. המאשימה מצביעה על כך שמדובר בשורה של עבירות חוזרות ונישנות תופעה המעידה על נוהג שהפך לדרך פעולה קבועה אצל הנאשמים, היינו לא לדווח לרשויות המס ולהימנע מתשלום המס. לטענת המאשימה, הנאשמים לקחו סכומים אלה לכיסם, גרמו נזק כבד לקופת המדינה, מה עוד שאחרים עשו שימוש בחשבוניות שהנפיקו החברות כדי לקזז את סכומי המס מהכנסותיהם.

8. אכן, מבט ראשון, מביא למסקנה כי מדובר בתופעה חמורה אצל הנאמשים, שאין להשלים עמה.

9. במסגרת טיעוניו לעונש, שטח ב"כ הנאשמים לפני בית המשפט מסכת עובדות וטענות מהם עולה כי הנאשמים נקלעו, למצב כלכלי קשה.

10. אין מחלוקת כי הנאשם, פעיל בענף הבניה באמצעות שתי החברות משנת 1976, יותר מ-20 שנה, הוא בן 63, עסק שנים רבות בבניה וכך צבר נכסים לא מעטים משך כל השנים. משנת 1976 ועד לשנת 1998 לא פיגר בתשלום המס ולא הועלתה כנגדו מעולם טענה בעניין זה.

11. ממסמכים שונים שהוגשו, עולה כי שתי החברות ביצעו פרוייקט בניה גדול בפסגת זאב, ונאלצו להשקיע על פי דרישות עירית ירושלים סך של 17,000,000 ₪ בעבודות פיתוח, עקב כך הגיעו החברות לקריסה. הקשיים החלו באמצע שנת 1998. החברות הצליחו לגייס את סכומי הכסף אולם סופו של דבר, לא עמדו בחוב העצום שנוצר ובשנת 2000 הגיש בנק ירושלים בקשה לכינוס נכסים נגד החברות. בנק ירושלים היה הבנק שליווה את פרוייקט הבניה של החברות. בחודש יולי 2000 ניתן צו פורמלי לכינוס נכסים.

12. בחודש ספטמבר 2000 נחתם הסכם בין החברות והנאשם לבנק ירושלים שמשמעותו הייתה מכירת כל נכסי החברות ונכסיו האישיים של הנאשם במטרה לסלק את כל החובות. לטענת הנאשמים, במועד חתימת ההסכם היה ברור כי בידי הנאשמים נכסים בשווי עודף של החובות. הנחה זו התבססה על שומות שנערכו על ידי בנק ירושלים. הנאשמים טוענים כי בראש סדר העדיפויות עמדו הדיירים שרכשו מהם דירות. הם ביקשו "לשחרר" את הדיירים ולאפשר לדיירים לקבל את זכויותיהם בדירות. כאשר הגיע מועד מימוש הנכסים, פרצה האינתיפאדה ושווי הדירות צנח. סופו של דבר נמכרו 16 דירות, ונותר חוב של 11,000,000 ₪ לבנק ירושלים. במסגרת מימוש הנכסים, מומשו גם נכסיו הפרטיים של הנאשם ללא התנגדותו.

13. המצב כיום הוא שלחברות אין נכסים כלשהם.

14. עוד טען ב"כ הנאשמים ביחס ל-4 דירות שבזמנו מכרה חברת יוני לה"ה לוי יחיאל ולוי דוד. כאשר חלה הקריסה, תבע בנק ירושלים את הדירות וסופו של דבר הוסכם כי יקבל 3 דירות. עקב כך בוטל הסכם הרכישה בין חברת יוני לה"ה לוי בהתייחס לאותן 3 דירות. ה"ה לוי דרשו מחברת יוני והנאשם החזר כספם, במקביל דרשה חברת יוני מרשויות מע"מ, החזר של שלושה רבעים מסכום המע"מ ששולם בזמנו עבור מכירת הדירות עקב ביטול העסקה, מה גם שהדירות נמכרו פעם נוספת לקונים אחרים. רשויות מע"מ התנו את ההחזר או הזיכוי בכך שחברת יוני תשיב את מלוא סכומי המככר לה"ה לוי, דבר שלא היה בהישג ידה של חברת יוני. סכום המס להחזר נכון ליום 16/12/01 הוא 317,000 ₪ ונכון למועד זה הוא מכסה חלק ניכר, אם לא את מלוא חובות החברה למע"מ.

15. הוגשו לפני מסמכים לא מעטים מהם עולות עובדות וטענות אלה, וכן מסמכים המעידים על תביעת ספקים נגד החברות, תביעה שהגיש בנק ירושלים נגד החברות, על סך 5,000,000 ₪ עקב חובות החברות לבנק (העולים על סכום זה) והליכי כינוס הנכסים.

16. לאור כל הנתונים האמורים, יש לשקול את מידת העונש הראוי.

17. אומר מיד, כי לפן השיקומי של מידת העונש אין בעיני משמעות במקרה זה משום שלפי מצב הדברים הנאשמים, בסבירות גבוהה, לא ישובו יותר לפעול ולעסוק בענף הבניה והנדל"ן, וכל שנותר להם כיום הוא לנסות ולהחלץ מהמצב הכספי אליו נקלעו, מה עוד שלגבי הנאשם יש לשקול את העובדה כי למעשה עולמו חרב עליו, ועקב הארועים שפורטו לעיל הוא איבד את כל נכסיו שצבר משך השנים.

18. לפיכך, גם במישור ההרתעתי כלפי נאשמים אלה, ספק רב אם יש לענישה, במקרה זה, משמעות כלשהי.

19. נותר אפוא, השיקול ההרתעתי כלפי כלל הציבור, והשיקול של השתת עונש כשלעצמו בעבור העבירות שבוצעו.

20. בע"פ (מחוזי י-ם) 8723/04 מדינת ישראל נ' תורג'מן א.מ. בע"מ (תקדין מח' 2005(1), 2906, גזר בית המשפט המחוזי שנת מאסר בפועל. באותו עניין דובר בשני מנהלי חברות בניה, שגם שם לא שולמו דו"חות רבים של מע"מ וכן דו"חות מס הכנסה, הכל בסכומים נכבדים.

21. באותו עניין, דובר בסכומים של ניכויי שכר עובדים שלא הועברו למס הכנסה, והן בתקבולי מע"מ. סכום המס היה כ-3 מליון ₪.

22. בית המשפט המחוזי הצביע על פסיקה המחייבת ענישה מחמירה בעבירות מס כדי למנוע את הפיתוי לעבור עבירות מסוג זה.

23. בית המשפט המחוזי החליט באותו עניין, לגזור על הנאשמים מנהלי החברות עונשי מאסר בפועל כאמור במקום עונש של ששה חודשי מאסר שירוצה בעבודות שרות שנגזר בבית משפט השלום.

24. אומר, כי המקרה שלפני אינו דומה למקרה הנדון בע"פ 8723/04 הן מבחינת הנסיבות האישיות, העובדה כי לפני מדובר בסכומי מס פחותים באופן משמעותי יחסית לאותו עניין, עברו הנקי של הנאשם בענייני מס, ונסיונותיו הכנים להחלץ מהמצב הכלכלי לטובת הדיירים שרכשו ממנו דירות, לרבות מכירת נכסיו האישיים. כמו כן יש לתת משקל לטענה כי אילו הייתה ידם של הנאשמים משגת לשלם לה"ה לוי שהוזכרו לעיל את מלוא כספם הרי שסכום המע"מ היה מקוזז וספק אם היה נשאר חוב כלשהו, ובוודאי שהחוב היה נמוך יותר באופן משמעותי.

25. לא אחת מצאו לנכון בתי המשפט להתחשב במצב כלכלי אישי של הנאשמים ולבחון האם ביצוע העבירות נבע מבצע כסף או עקב הסתבכות כלכלית של הנאשמים. (ראה בספרו של עו"ד גיורא עמיר, עבירות מס, הוצאת סדן, עמ' 212 והפסיקה המובאת שם), כאשר עניין זה מובא בחשבון לצורך קביעת רמת הענישה.

26. כל אלה מביאים אותי למסקנה כי אין למצות במקרה זה את הדין עם הנאשמים, ובפרט אין לגזור על הנאשם מאסר בפועל.

27. אני סבור כי עונש של מאסר בעבודות שרות יהיה בו עונש הולם במקרה זה.

28. הממונה על עבודות השרות מסר חוות דעת לגבי הנאשם לפיה הוא כשיר לבצע עבודות שרות במסגרת ציבורית.

29. לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

א. נאשמת מס' 1 - קנס כספי בסך של 150,000 ₪.
ב. נאשם מס' 2 - קנס כספי בסך של 75,000 ₪.
ג. נאשם מס' 3 -
1. 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות בבית החולים ביקור חולים, על פי האמור בחוות דעת הממונה על עבודות השרות החל מיום 4/1/06.
2. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירות של אי הגשת דו"חות מע"מ תקופתיים במועד.
3. קנס כספי בסך של 20,000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורתו.
30. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום ז' בכסלו, תשס"ו (7 בדצמבר 2005) במעמד הצדדים.

כרמי מוסק
, שופט
סגן נשיא









פ בית משפט שלום 1895/01 בית המכס ומע"מ נ' חב' א.ח.מ יוני מפעלי בנייה בע"מ, חב' מ. אסרף חברה קבלנית לבניין בע"מ מיכאל , מיכאל אסרף (פורסם ב-ֽ 07/12/2005)