פסקי דין על אוהד קליין | פסקי דין על מחמוד גאנם ובניו חברה למסחר כללי | פסקי דין על בית קליה זאהי |

28141-09/16 תצ     18/02/2019




תצ 28141-09/16 אוהד קליין נ' מחמוד גאנם ובניו חברה למסחר כללי בע"מ, בית קליה זאהי בע"מ








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



ת"צ 28141-09-16 קליין נ' גרייט ליין יבוא והפצה בע"מ ואח'







בפני

כבוד השופטת
גאולה לוין

תובע
אוהד קליין
ע"י ב"כ עוה"ד הילה צור


נגד

נתבעים
3. מחמוד גאנם ובניו חברה למסחר כללי בע"מ
5. בית קליה זאהי בע"מ





פסק דין
חלקי כנגד המשיבה 3
בהעדר הגנה


לפניי בקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה כנגד הנתבעת 3, נוכח העדר התייצבות, העדר תגובה והעדר שיתוף פעולה בהליך מצד הנתבעת 3.

1.
על פי הנטען בבקשת האישור להגשת תביעה ייצוגית, התובע רכש שלל מוצרי מזון, ולא יכול היה לעמוד על מאפייני המוצרים, טיבם, ערכם, ואיכותם.
לטענת התובע, אריזות מוצרי המזון לא כללו סימון תזונתי וסימונים נוספים, כמתחייב מתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימן תזונתי), תשנ"ג- 1993 (להלן: "תקנות המזון"), תקן ישראלי 1145- סימון מזון ארוז מראש, תקן ישראלי 36- שוקולד, חוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") וחוק התקנים, התשי"ג- 1953 (להלן: "חוק התקנים").


התביעה הוגשה כנגד חמישה נתבעים. ביחס לנתבעים 1,2 ו-4 ניתנו פסקי דין בהתאם לבקשות מוסכמות להסדרי הסתלקות.

הנתבעים 3 ו-5 לא הגישו כתבי הגנה או עמדה כלשהי מטעמם בנוגע להליך המתנהל. ביום 29.10.2018 אישרתי את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית כנגד הנתבעים 3 ו-5, על יסוד הנטען בבקשה.

פסק דין
זה נוגע לנתבעת 3 בלבד.

2.
על פי הנטען בבקשת האישור, הנתבעת 3 היא חברה המייבאת מוצרי מזון שונים, שהם חלק ממוצרי המזון אותם רכש התובע, אשר על פי הטענה אינם עומדים בתקנות המזון, חוק הגנת הצרכן וחוק התקנים.


כעולה מבקשת האישור, המוצרים אותם ייבאה הנתבעת 3 הם:

א. מוצר המכונה בשם "עוגיות ממולאות קרם קקאו";
ב. מוצר המכונה בשם "מאפה ממולא בטעם אגוזים וקרם קקאו";

ג. מוצר המכונה בשם "חטיף שוקולד ממולא קרמל ונוגט";

ד. מוצר המכונה בשם "חטיף ביסקוויט בצורת מקלות";


לטענת התובע, על תווית האריזות "המאפה הממולא בטעם אגוזים וקרם קקאו" ו"חטיף ביסקוויט בצורת מקלות" לא נרשמו כמויות חומצות שומן רוויות, שומן טראנס וכולסטרול, והסימון התזונתי שכן נרשם אינו עומד בדרישות הדין. על תוויות האריזות "עוגיות ממולאות קרם קקאו" ו"חטיף שוקולד ממולא קרמל ונוגט" לא צוינה כמות שומן הטראנס שיש במוצר.

הנזק האישי שהוערך על ידי התובע בגין מוצרים אלו בלבד מסתכם בסך של 74.7 ₪ נזק ממוני, וסך של 40 ₪ נזק לא ממוני, ובסך הכל 114.7 ₪.
היקף חברי הקבוצה הוארך ב-100,000 איש. הנזק הקבוצתי שהוערך על ידי התובע בגין מוצרים אלו מסתכם בסך של 7,470,000
₪ נזק ממוני, וסך של 4,000,000 ₪ נזק לא ממוני, ובסך הכל 11,470,000 ₪.

3.
ביום 24.4.2017 הגיש התובע בקשה לאישור התובענה הייצוגית בין היתר כנגד הנתבעת 3, נוכח התעלמותה מכתבי בית הדין אשר נשלחו אליה והעדר תגובתה. לתמיכת טענתו, צירף התובע אישור מסירה של דואר ישראל לפיו הנתבעת 3 אישרה את קבלת דבר הדואר ביום 9.10.2016.


בקשת האישור נקבעה לדיון ביום 12.9.2017. לדיון התייצב התובע בעצמו יחד עם באת כוחו. בדיון הודיעה ב"כ התובע כי יש ברשותה אישור על המצאת כתב התביעה לכתובת הרשומה של הנתבעת 3 ומעבר לכך לא הצליחה ליצור עמה קשר. ב"כ התובע הוסיפה כי פניות נוספות בדואר – חזרו.


4.
ביום 29.10.2018 ניתנה כאמור ההחלטה המאשרת הגשת התובענה הייצוגית כנגד הנתבעות 3 ו-5 בעילות של הפרת חובה חקוקה; הפרת חוזה והפרת חובת תום הלב; רשלנות; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חוק הגנת הצרכן.


הנתבעת 3 לא הגישה כתב הגנה או כל הודעה אחרת מטעמה.

ביום 29.11.2018 הודיע התובע כי המציא את ההחלטה לנתבעת 3 ונתבעת 5 על ידי דואר ישראל, וכי הן ממאנות ליטול את דבר הדואר, על אף מספר תזכורות שנשלחו.

5.
בדיון מיום 10.2.2019 הגישה ב"כ התובע פירוט מעקב משלוחים מאתר דואר ישראל, בו נכתב כי דבר הדואר הגיע לסניף הדואר באום אל פאחם (העיר בה רשומה הנתבעת 3) ביום 13.11.2018, ולאחר שתי תזכורות לנמען, דבר הדואר לא נאסף וחזר אל יחידת הדואר בבאר שבע ביום 5.12.2018.


ב"כ התובע הוסיפה כי על פי רישומי מערכת "נט-המשפט", בוצעה המצאה לנתבעת 3 אשר הגיעה לידי הנמען הרשום, של זימון לדיון שנקבע ליום 23.1.2017, ובנוסף המצאה שבוצעה ב-25.4.2017 והגיעה לנתבעת 3 "בהעדר הנמען, נמסר למי שגר עמו" (כך נרשם).


ב"כ התובע ציינה כי התנהגות הנתבע 3 מזלזלת בתביעה, בבית המשפט ובהוראות הדין, וכי מדובר בהתנהגות חמורה. ב"כ התובע הדגישה כי הנתבעת 3 ידעה כי הוגש נגדה כתב תביעה, הנתבעת 3 עוקבת אחרי ההליך המתנהל, ההודעה על אישור התביעה פורסמה בשני עיתונים, וכי עצם העובדה שהנתבעת 3 לא אוספת את דברי הדואר שלה, לא פוטרת אותה מההליך.

6.
ב"כ התובע הוסיפה וצינה בדיון כי להערכתה 100,000 איש רכשו את המוצרים, על בסיס כמות הסניפים שבהם נמכרים המוצרים של הנתבעת 3 (20 סניפים בדרום ובצפון).
ב"כ התובע בקשה לפעול על פי המתווה שנקבע בת"צ 49806-01-13 אבו אל היג'א נ' פטרוטק בע"מ (ניתן ביום 9.3.2014), שם ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה ושיעור הנזק חושב על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט.

בהתאם לכך, מבקשת ב"כ התובע, לחייב את הנתבעת 3 בשלב זה בסכום של 100,000 ₪ לטובת חברי הקבוצה, סכום שיופקד בחשבון נאמנות שתפתח ב"כ התובע, וככל שיוותרו שם כספים בתום חצי שנה, הם יועברו לקרן למימון תובענות ייצוגיות (בהתאם לסעיף 27 לחוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו- 2006, להלן: "חוק התובענות הייצוגיות").


באשר לפסיקת גמול ושכר טרחה, מבקשת ב"כ התובע לפסוק גמול בסך 10,000 ₪ ושכר טרחה בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ, בהתאם לאותו מתווה שנקבע בת"צ 49806-01-13.

בנוסף, מבקשת ב"כ התובע לחייב את הנתבעת 3 ב-3,000 ₪ בגין הוצאות פרסום והוצאות נוספות.

דיון והכרעה
7.
לאחר שבחנתי את טענות התובע, את אישורי המסירה שהוצגו בפני
י, דבר הדואר שלא נדרש והפרסום שנעשה, נראה כי מתקיימים התנאים למתן

פסק דין
בהעדר הגנה נגד הנתבעת 3, לטובת התובע והקבוצה שבשמה הוגשה התובענה הייצוגית.



ב"כ התובע הציעה לפעול ברוח המתווה שנקבע בת"צ 49806-01-13, שם הנתבעת לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיונים, ונקבע (מפי כב' השופט ע. גרוסקופף) כי יינתן "סכום פיצוי ראשוני" שיופקד בנאמנות אצל ב"כ התובע, ויועבר לחברי הקבוצה שיוכיחו כי אכן נמנים עמה.

8.
בנסיבות הענין, מתווה זה מקובל עלי. הסכום של 100,000 ₪ כסכום ראשוני נראה סביר ומידתי, ובשים לב לכך שאין בידי נתונים ביחס לגודל הקבוצה ולהיקף הנזק, אלא הערכות בלבד. בנוסף, חיוב הנתבעת 3 בסכום הפיצוי האמור תסייע, כך נראה, להגשים את התכלית של מוסד התובענה הייצוגית בדבר הכוונת התנהגות, לפיה יבואנים וספקים שונים ימלאו את הוראות הדין.

9.
אשר על כן, אני מורה כי הנתבעת 3 תשלם סך של 100,000 ₪ כפיצוי ראשוני לחברי הקבוצה. סכום זה יופקד בחשבון נאמנות שתפתח ב"כ התובע והיא תשמש כנאמנת לחברי הקבוצה.


אדם אשר סבור כי הוא נמנה על חברי הקבוצה, יציג בפני
ב"כ התובע חשבונית על רכישת המוצרים אותם ייבאה הנתבעת 3 והמפורטים בסעיף 2 לעיל, בשבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה, וכן יחתום בפני
ה על תצהיר כי לא קיבל פיצוי אחר בגין רכישת המוצר.

אדם אשר נמנה על חברי הקבוצה ועומד בתנאים המפורטים לעיל, יקבל פיצוי לנזקו בסך עלות המוצרים שרכש, בתוספת 10 ₪ בגין נזק לא ממוני בגין כל מוצר, וזאת מתוך הכספים שיופקדו בחשבון הנאמנות.


ב"כ התובע תפרסם מודעה בשני עיתונים יומיים בה תפרט את עיקרי פסק הדין והזכאות לקבלת פיצוי.


ככל שיוותרו כספים בחשבון הנאמנות לאחר חצי שנה מיום הפקדת הכספים, הם יועברו לקרן למימון תובענות ייצוגיות (לפי סעיף 27 לחוק תובענות ייצוגיות).

10.
בנסיבות העניין, אני נעתרת לבקשת ב"כ התובע לפסיקת גמול בסך 10,000 ₪ לתובע המייצג ו-30,000 ₪ כולל מע"מ לבאת כוחו, זאת נוכח החשיבות הציבורית שבהגשת התובענה, התכליות הבריאותיות העומדות בבסיס תקנות המזון, זכות הצרכן לדעת על מרכיבי המוצרים אותם רוכש ועל מנת לתמרץ תובעים ייצוגיים להגיש תביעות ראויות.


בנוסף לכך, הנתבעת 3 תשלם לב"כ התובע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ הכוללים את הוצאות הפרסום, לרבות פרסום

פסק דין
זה, משלוח דברי דואר, הכנת כתבי בית דין התייצבות לדיונים.


סוף דבר- התובענה הייצוגית כנגד הנתבעת 3 מתקבלת בהעדר הגנה.

הנתבעת 3 תשלם פיצוי לחברי הקבוצה בסך 100,000 ₪ שיועבר בנאמנות לב"כ התובע; סך של 10,000 ₪ גמול לתובע; סך של 30,000 ₪ כולל מע"מ שכר טרחה לב"כ התובע; וסך של 3,000 ₪ בגין הוצאות ניהול ההליך.

עד ליום 3.3.2019 תגיש ב"כ התובע את נוסח ההודעה המיועדת לפרסום לאישורו של בית המשפט, ואישור על פתיחת חשבון הנאמנות לטובת הקבוצה המיוצגת.


ניתנה היום, י"ג אדר א' תשע"ט, 18 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט מחוזי 28141-09/16 אוהד קליין נ' מחמוד גאנם ובניו חברה למסחר כללי בע"מ, בית קליה זאהי בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/02/2019)