פסקי דין על איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח | פסקי דין על עמוס מימון | פסקי דין על חנה דביר | פסקי דין על הפניקס מבטחים ביטוח |

64228-11/17 תאמ     18/02/2019




תאמ 64228-11/17 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, עמוס מימון נ' חנה דביר, הפניקס מבטחים ביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 64228-11-17 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
ואח' נ' דביר ואח'



לפני
כבוד הרשמת הבכירה ויג'דאן חליחל


ה
תובעים
:

1.איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

2.עמוס מימון


נגד


ה
נתבעים
:

1.חנה דביר

2.הפניקס מבטחים ביטוח בע"מ


פסק דין


1.
זוהי תובענה בגין נזק נטען לרכב בבעלות התובע 2 שבוטח על ידי התובעת 1 (מ.ר 77-350-39; להלן: רכב התובעת).

2.
לטענת התובעים , ביום 10.11.2016 עת חנה רכב התובעת בחניה כדין, לפתע רכב הנתבעת 1 (מ.ר. 64-552-65; להלן: רכב הנתבעים) פגע ברכב התובעת בחלקו האחורי והסב לו נזקים ונמלט מהמקום.

3.
הנתבעות מכחישות בכתב הגנתם את מעורבותם בתאונה. לטענתן, ככל הנראה עקב טעות שורבב מספר הרכב של הנתבעת 1 לכתב התביעה.

דיון והכרעה:

4.
התביעה שבפני
הוגשה בסדר דין מהיר, ועל כן פסק הדין ינומק באופן תמציתי כאמור בתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

5.
אין חולק, כי אירעה התאונה אך יש חולק באשר למעורבותו של רכב הנתבעים בתאונה. השאלה הטעונה הכרעה היא האם רכב הנתבעים היה מעורב בתאונה מושא תביעה זו, לנוכח ההכחשה הגורפת המפורטת בכתב ההגנה.

6.
לאחר ששמעתי את טענות והעדויות מטעם הצדדים , ועיינתי בכל אשר הוצג לפניי, השתכנעתי כי דין התביעה להידחות, ואנמק.


7.
כלל נקוט במשפט האזרחי, כי "המוציא מחברו – עליו הראיה", דהיינו: על התובעים להוכיח את תביעתם באמצעות ראיה ממשית, כדי שיוכלו לקבל סעד בבית המשפט. כבר עתה אציין: הובאו לפני גרסאות סותרות, המכחישות זו את זו, בלא שהובאה כל ראיה חיצונית נוספת שיש בה כדי לתמוך ולחזק את גרסת התובעים, ומבלי שהתובעים הצליחו לטעת ספק בגרסת הנתבעות, המשמעות היא שהתובעים לא הרימו את נטל הראיה המוטל עליהם להוכיח את תביעתם.

8.
מטעם התביעה, העיד התובע 2 ואשתו, כי ביום התאונה, היא החנתה את רכבם בחניה מוסדרת במקום עבודתה. בטופס ההודעה על תאונה מסרה:

"חניתי את רכבי בחניה מסודרת מתי שחזרתי ראיתי את רכבי נפגע. בדקתי פרטי רכב צד ג' דרך מצלמת אבטחה".
בניגוד לגרסה זו, לפיה היא
ראתה כי הרכב נפגע כשחזרה לרכב, בבית המשפט היא העידה, כי
במסגרת עבודתה, היא ישבה בדלפק ממנו יכלה לראות את החנייה ממול. לטענה ראתה רכב מסוג מזדה, שתוך כדי ניסיון חנייה,
פגע ברכבה. לפי עדותה :
"לא יכולתי לצאת כי הייתי באמצע עבודה. הנחתי שהיא תשאיר לי פרטים. כשהתפניתי, יצאתי וראיתי את המכה. פניתי לקצין הביטחון ורואים את הרכב, ומשם לקחתי את מספר הרכב. בסרטון הזה לא ראיתי את התאונה עצמה, אלא את מספר הרכב ואת האישה עצמה. מהמשרד שלי ראיתי את התאונה. יום למחרת בעלי התקשר לנהגת, היא אמרה שהיה רכב גדול שהפריע לה לחנות. אח"כ קיבלתי הודעה מחברת הביטוח שהיא לא לוקחת אחריות" (פרטוקול עמ' 1 ש' 14-20).

9.
בחקירתה הנגדית, אישרה העדה, כי היא לא ראתה את רגע המכה, אך אף רכב אחר לא ניסה לחנות, בהמשך היא החנתה במקום אחר (פרטוקול עמ' 2 ש' 7-10).

10.
התובע 1, לא היה עד לאופן התרחשות התאונה, עדותו מסכמת בכך שהוא
ניהל שיחה טלפונית עם נתבעת 1 אחרי התאונה וכי היא הודתה בפני
ו, שהיא הסתבכה בחנייה ויכול להיות שפגעה ברכב.

11.
מאידך, עדות הנתבעת 1 בפני
הייתה עדות מהימנה וקוהרנטית ללא סתירות. בבית המשפט חזרה על מה שנמסר בטופס ההודעה על תאונה, בוא היא מאשרת כי בתאריך התרחשות התאונה הנטענת, אכן ביקרה במקום שבו נטען שהתרחשה התאונה ונסעה מהמקום. רק כעבור שבועיים התקשר אליה תובע 2 וטען שפגעה ברכבו בחניה, אך היא לא הרגישה או שמעה מכה ברכבה והיא הכחישה שהיא פגעה בו.



12.
בבית המשפט, חזרה הנתבעת 1 על גרסתה הנ"ל, העידה כי אכן החנתה את רכבה מבלי שפגעה בכל רכב , לדבריה:
"אני לא הרגשתי שום דבר, והראייה לכך היא שחניתי ממול. יש במקום מספר מסוים של מכוניות בצד אחד ושם חניתי למשך שעה כי היתה לי שם פגישה. האזעקה לא הופעלה – אם היתה מכה היא היתה מופעלת. לא היה שום סימן על המכונית שלי, וחבל שלא הבאתי תמונות".

(פרוטוקול עמ' 3
ש' 22-27 ).

13.
בחקירתה הנגדית, חזרה על גרסתה בעדות הראשית, מבלי שנסדקה גרסתה. לדבריה, היא לא ברחה מהמקום אלא החנתה את הרכב. עוד הוסיפה:
"..חשבתי שאני נכנסת ולא הצלחתי משום שהמכוניות היו צמודות מידי ולכן חניתי ממול. זה לא יכול להיות שהיא ראתה אותי משום שחדר המיון הוא באלכסון. אם היא היתה רואה אותי, במשך השעה שהייתי שם בפגישה, היא לא יצאה לברר ולא לראות?? לא הרגשתי כלום ואין נזק ברכב שלי"

(פרוטוקול עמ' 4 ש' 4-7 ).

14.
בענייננו, הובאו לפני גרסאות סותרות, המכחישות זו את זו, בלא שהובאה כל ראיה חיצונית נוספת שיש בה כדי לתמוך ולחזק את גרסת התובעים ומבלי שהתובעים הצליחו לטעת ספק בגרסת הנתבעים, המשמעות היא שהתובעים לא הרימו את נטל הראיה המוטל עליהן להוכיח את תביעתן. אין די בטענה כי רכב הנתבעת 1 נקלט בסרטון האבטחה, מבלי שסרטון זה הוצג בבית המשפט.
כמו כן, אין די בטענה כי בשיחה בין התובע 2 לבין נתבעת 1, היא התנצלה ולא שללה שהיא פגעה ברכב התובעים, מבלי שהוצגה כל הוכחה לגבי תוכן שיחה זו. יתרה מזו, לבית המשפט לא הוצגה כל ראיה לגבי מיקום החנייה ביחס למשרד שבו ישבה העדה.
כמו כן,
לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת, מדוע עדת התביעה, לא פנתה מיד ברגע התרחשות התאונה, לנתבעת 1 ויצאה ממשרדה, והמתינה זמן מה עד שיצאה ואיתרה את הרכב, למרות שהיא העידה שכל הזמן ובמשך שעתיים הייתה בקשר עין עם רכבה.
מטעמים אלה, אני דוחה את התביעה ומעדיפה את גרסת הנתבעת 1.

5129371
סוף דבר
15.
54678313
בנסיבות אלה, אני דוחה את התביעה.
16.
התובעים באמצעות התובעת 2, יישאו בשכ"ט עו"ד הנתבעים בסכום של 1,800 ₪ והוצאות הנתבעת1
בסך 500 ₪.
ניתן היום,
י"ג אדר א' תשע"ט, 18 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.











תאמ בית משפט שלום 64228-11/17 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, עמוס מימון נ' חנה דביר, הפניקס מבטחים ביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/02/2019)