פסקי דין על עמאר נאטור | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

7970-06/18 בל     19/02/2019




בל 7970-06/18 עמאר נאטור נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 7970-06-18


19 פברואר 2019

לפני
:

כב' השופטת
מיכל נעים דיבנר

ה
מערער
עמאר נאטור
ע"י ב"כ עו"ד ג'בארין עיאש

ו/או עלי מהנא
-

ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אלי מושונוב




פסק דין


בפני
ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (שירותים מיוחדים) מיום 4.2.18 אשר קבעה כי המערער זכאי לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור 50%.
העובדות
1.
המערער, יליד 1983, סובל מחוסר תפקוד של גפיים תחתונות, חולשה בידיים ומשתמש בכסא גלגלים.
2.
המערער הגיש ערר על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון שקבעה ביום 13.11.17 כי הוא זכאי לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור 50% בלבד.
3.
ביום 4.2.18 דחתה הוועדה הרפואית לעררים את הערר והותירה על כנה את קביעת הדרג הראשון ומכאן הערעור.



טענות המערער
4.
המערער טוען כי הוועדה לא התייחסה להשלכות הרפואיות והתפקודיות הקשות של מצבו הרפואי ומוגבלותו, לרבות ריתוקו לכיסא גלגלים. עוד טוען המערער כי הוועדה סטתה מהנהלים המפורטים בטבלת העזר לרופא בהערכת תפקוד בכל הנוגע לעניין "ריתוק לכיסא גלגלים".
5.
המערער מפנה לכך שהוועדה העניקה לו 4 נקודות בלבד בסעיף הרחצה וזאת הגם שבמצבו הוא זקוק לעזרה רבה ונדרש לעזרה ברחצת הרגליים מהברכיים ומטה וכן לנוכחות הזולת למניעת החלקה ואילו הוועדה קבעה כי הוא זקוק לסיוע קל בלבד.
6.
עוד מפנה המערער לכך שבפעולת ההלבשה נקבע כי הוא זקוק לעזרה בהפשטה והלבשה של חלק תחתון ומכאן שאין זה סביר כי בפעולת ההלבשה של פלג גוף תחתון יהיה זקוק לעזרה רבה ואילו בפעולת הרחצה של פלג גוף תחתון יהיה זקוק לסיוע קל בלבד.
7.
בנוסף טוען המערער כי קביעת הוועדה כי הוא אינו תלוי לחלוטין באחזקת הבית הינה בלתי סבירה שכן הוא ישוב על כסא גלגלים ולכן תלוי לחלוטין בזולת באחזקת בית.
טענות המשיב
8.
המשיב טוען להתיישנות שכן הוועדה התכנסה ביום 4.2.18 והערעור הוגש רק בחודש יוני 2018.
9.
עוד טוען המשיב כי גם לגופו של עניין אין טעות משפטית בהחלטת הוועדה וכי דף העזר לרופא אינו מחייב את הוועדה לעררים שהינה סוברנית בהחלטותיה.
10.
בהתייחס לטענות בעניין הניקוד שניתן בסעיפי הרחצה וההלבשה טוען המשיב כי החלטת הוועדה מנומקת ומפורטת ואף עולה בקנה אחד עם דף העזר ובהתייחס לאחזקת הבית טוען המשיב כי הוועדה קבעה כי הוא זכאי ל-2 נקודות בתחום זה.
המסגרת הנורמטיבית
11.
במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. בית הדין לעבודה מוסמך לדון במסגרת ערעור בשאלות משפטיות, כאשר במסגרת סמכותו הוא בוחן אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, שקלה שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד נ' המוסד לביטוח לאומי
פד"ע לד, 213 (1999).
12.
הכלל הוא כי קביעת דרגת אי הכושר מסורה לוועדה שלה המיומנות לכך, ואין בית הדין מחליף את שיקול דעתה של הוועדה בשיקול דעתו או קובע את דרגת אי הכושר במקומה, אלא אם מדובר בטעות משפטית הגלויה על פי נוסח ההחלטה או במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוהם כטעות שבחוק (דב"ע (ארצי) שם/01-1318 עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע טו(1)
60 (1983)).
דיון והכרעה
13.
לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.
14.
אקדים ואציין כי אין בידי לקבל את טענת ההתיישנות שהעלה המשיב וזאת משעה שטענה זו נטענה בלא פירוט המועד בו נשלח מכתב הדחיה למערער. אפילו היתה קיימת התיישנות, הרי שמדובר בהתיישנות בת מספר ימים לכל היותר וגם מטעם זה לא היה מקום להעלות טענה זו מצד המשיב, בשים לב למעמדו הציבורי של המשיב ולתכליתה של החקיקה מתחום הביטחון הסוציאלי.
15.
לגופם של דברים אציין כי מעיון בפרוטוקול עולה כי ב"כ המערער והמערער פירטו טענותיהם בפני
הוועדה וציינו במפורש כי לדעתם לא נתנה הוועדה מדרג ראשון די חשיבות לכך שהמערער משתמש בכסא גלגלים, ולא ייחסה חשיבות לחוות דעת האחות. וראו:

"עו"ד: נכתב כי על פי ביקור בבית משתמש בכסא גלגלים ובהחלטת הוועדה לא ייחסו חשיבות מספקת לדעת האחות, בפועל רק עם כיסא גלגלים.
מתלבש רק בעזרה. בעיה במוטוריקה עדינה, ברחצה דוד שלי רוחץ אותי ואמא שלי ושאר האחים. יכול לאכול לבד לפמים נופל לי. יודע כשצריך לשירותים שולט על הסוגרים. לפני שבוע נפלתי ואושפזתי אם נותנים ....יכול לאכול. יכול להפעיל מכשירים אך לא תמיד. יש לי בעיה במוטוריקה העדינה.
תרופות – אמא מכינה לי אותם ואני לוקח לבד.
הערעור הוא בעיקר על המעברים, פצעי לחץ
."
16.
מעיון בפרוטוקול הוועדה לא ניתן לדעת לאלו מסמכים רפואיים, אם בכלל, התייחסה הוועדה בעת שקבעה את ניידות המערער בתוך הבית שכן הוועדה לא פירטה ולא הפנתה לאף מסמך רפואי, חוות דעת או הערכה רפואית בעת שקבעה את קביעותיה כדלקמן:
"ניידות בתוך הבית – נכנס לחדר הוועדה ישוב על כיסא גלגלים. בהסתמך על המסמכים הרפואיים הקיימים בתיק ולפי התרשמות הוועדה קיימות יכולות ללכת בעזרת קביים עם ליווי צמוד למרחקים קצרים."
17.
בשים לב לכך שהמערער נכנס לוועדה ישוב על כסא גלגלים, היה על הוועדה לכל הפחות להבהיר מהו הבסיס להתרשמותה שלמערער יכולות ללכת בעזרת קביים עם ליווי מרחקים קצרים, וככל שעשתה כן, כדבריה, על יסוד מסמכים רפואיים, היה עליה להפנות לאותם מסמכים ואין די בכך שציינה בכלליות כי היא קובעת כך "בהסתמך על מסמכים רפואיים בתיק". הנמקת הועדה אינה מאפשרת להתחקות אחר הלך מחשבתה ומדוע העניקה למערער 8 נקודות בסעיף זה ולפיכך נפל פגם בסעיף זה.
18.
אוסיף כי כעולה מסעיף 15 לדו"ח הערכת התלות של האחות מיום 26.10.17 עולה כי התובע משתמש בכסא גלגלים וזקוק לעזרה בהעברה לכסא או הסעתו והעניקה לו 12 נקודות. נוכח הפער הקיים בין החלטת הוועדה והערכת התלות ראוי כי הוועדה תנמק קביעתה בעניין הניידות בתוך הבית.
19.
אף הנמקתה של הועדה לעניין היקף הסיוע שלו נדרש המערער ברחצה אינו ברור כל צרכו. לעניין הרחצה קבעה הוועדה כדלקמן:

"רחצה – קיימות יכולות לבצע רחצת פנים + ידיים. רחצת גוף בישיבה על כיסא. קיימות יכולות לסבן את גופו זקוק לעזרה ברחצת הרגליים מהברכיים ומטה וכן נוכחות למניעת החלקה."
20.
הוועדה קבעה כי המערער זקוק לסיוע מועט בלבד ברחצה והעניקה לו 4 נקודות בלבד ברחצה, על אף שהמערער ציין כי : "ברחצה דוד שלי רוחץ אותי ואמא שלי ושאר האחים". הנמקת הוועדה בעניין זה חסרה, שכן בשים לב לכך שהמערער ישוב בכיסא גלגלים, הרי שעל פניו קיימת זכאות של 12 נקודות ברחצה, זאת בהתאם לדף העזר לרופא בהערכת התלות (צורף כנספח ב' לערעור). לפיכך ככל שסברה הוועדה כי אינו תלוי לחלוטין בזולת ברחצה היה עליה לנמק מדוע ועל בסיס אלו מסמכים רפואיים נסמכת היא בקביעתה זו. גם בעניין זה קיים פער בין הערכת התלות אשר העניקה למערער 8 נקודות, למול הממצא לפיו הרעד בידיים אשר אינו מאפשר למערער להגיע עם ידיו לאזורים אינטימיים.
21.
אף בעניין היקף הסיוע הדרוש לביצוע פעולת משק בית לוקה הנמקת הוועדה בחסר. הוועדה ציינה בהתייחס לפעולות משק בית: "לא מסוגל לבצע עבודות הדורשות מאמץ פיזי לאורך זמן". מקביעת הוועדה עולה כי הוועדה סבורה שהמערער מסוגל לבצע פעולות בסיסיות של סידור הבית באופן חלקי. קביעה זו איננה מתיישבת עם העובדה שהמערער יושב בכסא גלגלים, שכן לא ברור אילו פעולות של אחזקת בית ניתן לבצע במצבו של המערער. גם כאן הוועדה לא נימקה החלטתה כנדרש בענין זה ולא הפנתה למסמכים רפואיים שעליהם היא מתבססת ולפיכך לא ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה.
סוף דבר
22.
הערעור מתקבל בחלקו כדלקמן:
עניינו של המערער יוחזר לוועדת ערר (שירותים מיוחדים) על מנת שתשוב ותבחן את מידת תלותו של המערער בזולת בתחום הניידות בתוך הבית בתחום הרחצה וכן בתחום אחזקת הבית.
הוועדה תתייחס לטענות המערער כי הוא משתמש בכסא גלגלים וכן כי ברחצה רוחצים אותו בני משפחתו. כמו כן תסביר הוועדה את קביעתה שלפיה המערער זקוק לסיוע במידה רבה באחזקת הבית ומדוע אין הוא תלוי לחלוטין לסיוע.
הוועדה רשאית, לפי שיקול דעתה, לבקש מהמערער להדגים פעולות הנדרשות לצורך הערכת מידת התלות לעזרת הזולת בביצוע פעולות אלה.
ככל שהועדה מנמקת קביעותיה במסמכים רפואיים עליה להפנות למסמכים האמורים.
המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפני
ה.
23.
המשיב ישלם למערער בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.
24.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ד אדר א' תשע"ט, (19 פברואר 2019
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 7970-06/18 עמאר נאטור נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 19/02/2019)