פסקי דין על שמעיה יניב | פסקי דין על עיריית נתניה | פסקי דין על פיתוח בגן |

20650-07/17 תאמ     19/02/2019




תאמ 20650-07/17 שמעיה יניב נ' עיריית נתניה, פיתוח בגן בע"מ








בית משפט השלום בהרצליה



תא"מ 20650-07-17 שמעיה ואח' נ' עיריית נתניה
ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר צחי אלמוג


התובע

שמעיה יניב


נגד


ה
נתבעים

1.עיריית נתניה
2.פיתוח בגן בע"מ




פסק דין


תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע עקב נפילת ענף עץ, הנטוע בתחום שיפוטה של הנתבעת
1, על הרכב ביום 4.12.16 .

הנתבעת 2 היא חברה שהתקשרה עם הנתבעת 1 בהסכם לביצוע עבודות גינון ואחזקה.

הנתבעת 1 שלחה הודעה לצד שלישי כנגד הנתבעת 2 בטענה כי הנתבעת 2 נטלה על עצמה במסגרת ההסכם אחריות בגין כל נזק שייגרם כתוצאה מביצוע העבודות וכן התחייבה לשפות את הנתבעת 1 בשל כל סכום בו תאלץ לשאת עקב נזק כאמור.

על האירוע סיפרה הנהגת ברכב, גב' שרה אורלי שמעיה:

בכל בוקר אני נוסעת להביא את הנכדים, עוברת דרך רחוב רמז. פתאום אני שומעת בום, מסתכלת, אני רואה מישהו שגוזם עץ ונפל עלי ענף. עצרתי בצד. הבחור ירד מלמעלה, התנצל, אמר סליחה, הוא היה נראה בן מיעוטים. צילמתי את מה שצילמתי.
אני מפנה לתמונות.
ש.
העירייה מאשרת שעבדה במקום. הם רק אומרים שבמקום הוצבו קונוסים על הכביש, ושאין לך הוכחה שנפל עליך העץ על הרכב שלך, תתייחסי?
ת.
יש לי תמונות.
ש.
ביחס לטענה שלהם שהיו מחסומים על הכביש, קונוסים?
ת.
אני מפנה לתמונות, לא רואים כאלה דברים.
ש.
של מי העובד?
ת.
הוא היה למעלה על העץ, בן מיעוטים, מבטא ערבי, הוא רץ אלי, וביקש סליחה. אמרתי שלי לא קרה כלום פיזית, וזהו.
ש.
האם הייתה לו כלפיך טענה במקום?
ת.
לא. הוא רק ביקש ממני סליחה.
בתמונות הנזק ברכב התובע ניתן לראות כי הוא ניזוק בחלקה העליון של כנף קדמית ימנית, בחלק הצמוד למכסה המנוע. נזק כזה מתיישב עם נפילת ענף מלמעלה ולא, כפי שניסו הנתבעות להראות בדיון כאילו ייתכן שהרכב פגע בענף שהיה מונח על הכביש. אם כך היה, הרי שהנזק היה צפוי להגרם לחלק התחתון של הרכב, זה הקרוב יותר לכביש, ולא בחלקו העליון. על כן אני מקבל את גרסת הנהגת וקובע כי מדובר אכן בנפילת ענף על רכבה מלמעלה.

הוגשה תמונה של העץ והענף המונח על הכביש. הנהגת אמרה בעדותה כי היא צילמה את התמונה מיד לאחר המקרה והוכח במעמד הדיון כי הצילום נעשה ביום 4.12.16 בשעה 7:13. ניתן לראות כי לא הוצבו בסביבה אמצעי זהירות כלשהם התוחמים או מגדרים את העץ שטופל, וזאת בניגוד לנטען על ידי הנתבעות בכתב ההגנה. מאחר והתמונות צולמו מיד לאחר המקרה, סביר להניח כי אם היו אמצעי זהירות כאלו הם היו נראים בתמונה.

גרסת הנהגת והתמונה מהימנות עליי הן מאחר שצולמו מיד בסמוך לאחר האירוע, הן מהטעם שמוקד הנזק מתיישב עם נפילת ענף מלמעלה והן מהטעם שאדם ממוצע לא יצלם להנאתו סתם כך ענף עץ המונח על הכביש אלמלא הוא מבקש להוכיח את דבריו ואת מה שקרה לו.

חבותה של הנתבעת 1

הנתבעת 1 התקשרה בחוזה עם הנתבעת 2,
לביצוע עבודות גיזום וגינון. מדובר, איפוא, בהתקשרות של מזמין עם קבלן עצמאי.
סעיף 15 לפקודת הנזיקין קובע כי מי שמעסיק קבלן עצמאי לא יישא באחריות לעוולה שצמחה ממעשיו של הקבלן, למעט במקרים חריגים המפורטים בסעיף (התרשלות בבחירת בעל חוזה; התערבות בעבודתו של בעל חוזה באופן שגרם לפגיעה או לנזק; הרשאה או אישרור של המעשה שגרם לפגיעה או לנזק; המזמין היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי; הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין).

המלומד ברק, הסביר את הרציונל לסעיף זה:

"החייב יוצא ידי חובתו אם הוא נוקט בכל אמצעי הזהירות הסבירים. אמצעי לצאת ידי חובה עשוי להיות, בנסיבות הענין, מסירת ביצוע החובה לזולת. אם הזולת התרשל, אך המסירה אינה רשלנית, לא יהיה החייב אחראי. חובתו של החייב היא
to take care
ולא
to see that care is taken
. על כן, יש ומסירת ביצוע עבודה לקבלן עצמאי תטיל על המעסיק אחריות אם הקבלן העצמאי התרשל. דבר זה יקרה אם עצם מסירת הביצוע לקבלן עצמאי הינו מעשה שאדם סביר לא יעשה בנסיבות הענין. לעומת זאת, יש ומסירת ביצוע העבודה לקבלן עצמאי לא תטיל אחריות על המעסיק אפילו הקבלן העצמאי התרשל. דבר זה יקרה אם מסירת העבודה לקבלן עצמאי הינו מעשה שאדם סביר היה עושה במסיבות המקרה"
(אהרון ברק "האחריות בנזיקין של המעסיק
למעשיו של קבלן עצמאי" הפרקליט כ' 355, 370-369 (תשכ"ד)).

בפסיקה נקבע כי משעה שהבחירה שעשה מזמין העבודה נמצאה סבירה, וכל עוד לא התקיים מי מהחריגים הנזכרים בסעיף 15 לפקודת הנזיקין, אין מקום להטיל על מזמין העבודה חובת פיקוח או חובת זהירות נוספת (ע"א 1051/14 עדן בריאות טבע מרקט בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם בנבו, 30.8.15). במקרה זה לא הוכח כי הנתבעת 1 התרשלה בבחירת הקבלן מבצע העבודה (הנתבעת 2), או כי התקיימו חריגים אחרים לעיקרון המעוגן בסעיף 15.
לפיכך,
אני קובע כי אין להטיל אחריות על הנתבעת 1.

חבותה של הנתבעת 2

בשלב ההוכחות עלתה השאלה האם ביום המקרה עבדה הנתבעת 2 במקום.

הנתבעת 2 טענה כי לפי יומן הגיזום לא עבדה במקום באותו יום. יומן כזה לא הוצג ולא צורף לכתב ההגנה.

מר אסף דניאל, מנהל גנים ונוף אצל הנתבעת 1 אמר בעדותו כי ידע על המקרה רק לאחר שקיבל הודעה על האירוע. הוא הוסיף כי חברת החשמל היא גורם נוסף שיכול לבצע עבודות גיזום והיא עושה כן לאחר תיאום עם העירייה.

הטענה כי חברת החשמל אולי היא שעבדה באותו הזמן במקום לא משכנעת. ראשית, הא ראיה שהנתבעת שלחה הודעה לצד שלישי כנגד הנתבעת 2. שנית, כל אחת מהנתבעות יכולות היו לפנות על נקלה לחברת החשמל כדי לברר פרט עובדתי זה, שנראה כי אין כל בעיה לבררו. משלא נעשה כך, אין בידי לקבל את הטענה ההיפוטתית שמא הגיזום בוצע על ידי חברת החשמל. כך, גם הטענה כי גורם פרטי הוא אולי ביצע את הגיזום אינן משכנעת, שכן, בתמונה נראה העץ נטוע ברחוב, במדרכה ציבורית ולא בשטחם של מקרקעין פרטיים, ולכן סביר יותר שהוא יטופל על ידי הנתבעות ולא על ידי אדם פרטי.

בתחילה שלל מר דניאל את הטענה כי ביום המקרה עבדה הנתבעת 2 במקום, אך בהמשך אמר כי הוא לא יודע אם הנתבעת 2 עבדה באותו היום במקום. אחר כך אישר כי יכול להיות מצב שבו ביומן העבודה כתוב תאריך מסוים אך הקבלן יעבוד יום אחורה או קדימה, וכי ייתכנו שינויים בשל סיבות שונות, כמו מזג אויר.
אם כך, מדבריו עולה כי לא ניתן לשלול חד משמעית כי הנתבעת 2 ביצעה עבודות גיזום ביום המקרה, שכן תוכנית העבודה היא מסגרת כללית וייתכנו שינויים פה ושם בימי העבודה.

הנתבעת 2 אישרה בכתב ההגנה כי ביצעה גיזום מנע ברחוב רמז. אף שהיא ידעה אל נכון לפי כתב התביעה וההודעה לצד שלישי, מהו היום והשעה שבהן קרה המקרה, לא הכחישה הנתבעת 2 כי באותו היום ובאותה שעה לא עבדה במקום. אדרבא, מכתב מטענות ההגנה שלה עולה כי היא לא מכחישה כי באותו היום עבדה במקום.

מר שי טובי, הבעלים של הנתבעת 2, אמר בעדותו כי הנתבעת 2 ביצעה גיזום בכל הרחובות בתאריך שהוא לא זוכר; אח"כ הוסיף כי הדבר היה ב – 27 בחודש. לא ברור מדבריו לאיזה חודש הוא מתייחס, אולם לא די להסתפק בדבריו אלו כדי לקבוע כי הנתבעת 2 לא עבדה במקום ביום המקרה. מדברי עד הנתבעת 1 עולה כי בין הנתבעות היתה תוכנית עבודה מסודרת. מר טובי אף הוסיף כי יש יומני עבודה המעידים מה בוצע בפועל וכי הכל נרשם. דא עקא שתוכנית העבודה ויומני העבודה לא הוצגו כלל, ובכך כשלה הנתבעת 2 להוכיח כי לא עבדה ברחוב רמז ביום המקרה.

כזכור, עדת התובעת אישרה כי הפועל שפנה אליה מיד לאחר המקרה היה ערבי, ומר טובי עצמו אישר בעדותו כי הוא מכיר את הפועלים מטעמו שעבדו ברחוב רמז וכל פרטיהם ידועים לו, ונקב בשמם של שני פועלים ערבים. הוא אמר כי בירר עם הפועלים שאמרו לו כי לא גזמו באותו היום. אולם, ברור כי לא ניתן לקבל את דברי מר טובי שכן הם עדות מפי השמועה שאינה קבילה. בהנחה כי אלו הפועלים היחידים ברחוב רמז, שומה היה על הנתבעת 2 להביאם לעדות.

גם במכתב מיום 9.5.17, שהינו מענה של הנתבעת 2 לדרישת התובעת לפיצוי (צורף לכתב התביעה), לא טוענת הנתבעת 2 כי כלל לא עבדה יום המקרה. אדרבא, היא טוענת כי ביצעה עבודות מנע ברחוב רמז לקראת
החורף וכי עובדיה הציבו אמצעי זהירות ולבשו אפודים זוהרים ואף סדרן מטעמה היה במקום. יותר משיש במכתב זה הכחשת מעורבות, יש בו בעצם טרוניה כלפי מבוטח התובעת שלא פעל בהתאם לתנאי השטח והאזהרות. אם אכן לא עבדה באותו היום, טבעי ומתבקש היה כי הנתבעת 2 תציין בצורה תמציתית ולקונית כי ביום המקרה לא עבדה במקום. לפיכך, מכתב זה תומך במסקנה כי הנתבעת 2 פעלה במקום ביום המקרה.

במענה לשאלות ב"כ הנתבעת 1 אמר מר טובי:

ש.
כשאתם באים לבצע גיזום, כמה עובדים בד"כ מגיעים לרחוב כדי לבצע את הגיזום של רחוב רמז?
ת.
מגיעים 4-5, ארבעה או חמישה ופיקוח של המפקח מטעם העירייה.
ש.
איזה ציוד אתם מביאים איתכם, איזה כלי עבודה?
ת.
אנחנו מביאים טרקטור מנוף, יש לנו טרקטור מנוף שאיתו אנחנו גוזמים, אם ישנם מקומות שבהם אי אפשר להיכנס עם טרקטור, אנחנו מביאים צוות בטיפוס.
ש.
אני מפנה לתמונה, שצילמה התובעת, האם אתה רואה שם משהו שקשור לצוותים, לציוד שאתם מביאים?
ת.
לא, כלום.
ש.
העידה הנהגת שהיה רק עובד אחד בודד שהיה עם העץ עם מסור, נוהל כזה מוכר לך, עובד אחד שמטפס על עץ, ללא סולמות וללא מנוף?
ת.
ברור שלא, אין דבר כזה.
ש.
גיזום של עץ בגודל הזה, מה מצריך מכם להביא?
ת.
לפי התמונה, אין שום בעיה שיגיע מנוף ויעמוד בסמוך לעץ ויגזום, אין צורך לעלות עם מסור ולטפס ולגזום, צריך להיות מנוף שיכול לעמוד ליד, קונוסים שצריכים להיות, כדי לא לאפשר לאנשים להיכנס, ותמיד יש בן אדם עם וסט שמכוון ודואג שלא יהיו אנשים מתחת למדרכה, לסגור שני מקומות שלא יעברו, עכשיו זה פגע ברכב, ואם היה הולך רגל...

אמנם, בתמונה שהוגשה מטעם התובעת לא נראה צוות עבודה שלם ואף לא טרקטור טיפוס, אולם אין בדברי מר טובי כדי לשלול את האירוע: ראשית, העבודה בוצעה בכל רחוב רמז, ולא מן הנמנע כי העובדים מתפזרים בין העצים. כלומר, אין הכרח שכל הצוות יעבוד על אותו עץ וייתכן שגם הציוד מפוזר לאורך הרחוב ולא מרוכז במקום אחד; שנית, מר טובי מאשר כי ייתכן שהגיזום יבוצע בטיפוס ולא עם טרקטור במקרים מסויימים. ואכן, עדת התובעת אמרה בעדותה כי ראתה פועל גוזם שהיה על העץ וכי לאחר המקרה הוא ירד לעברה והתנצל. מאחר שמצאתי את עדותה מהימנה, הרי שתיאור הדברים מתיישב עם דברי מר טובי כי ייתכן שהעבודה על עץ מסויים נעשתה בטיפוס. שלישית, העדה לא אמרה שלא היו סולמות אלא רק שראתה את הפועל יורד. לא ניתן להסיק מעדותה העדר קיומם של סולמות, מתקני עבודה וכו', ככל שהיו, ולכן לא ניתן לשלול מדבריה כי הנתבעת 2 לא היתה קשורה לאירוע.

סיכומם של הדברים הוא שהנתבעת 2 לא צירפה לכתב הגנתה ולא הציגה שום ראיה ושום מסמך שיש בהם כדי להוכיח כי באותו היום לא ביצעה עבודות גינון וגיזום באותו מקום. היא לא הביאה לעדות אף אחד מהפועלים שעימם טוען מר טובי ששוחח. מדובר בראיות שאותן ניתן היה להציג על נקלה שלא היתה שום מניעה לאתרן ולהגישן. כידוע, בעל דין הנמנע מהבאת ראיה שברשותו, חזקה כי הראיה פועלת לחובתו.
נוכח כל אלו, חומר הראיות קושר את הנתבעת 2 לאירוע ועל כן היא אחראית למקרה.

הנזק הוכח באמצעות חוות דעת ומסמכים שלא נסתרו.

הנתבעת 2 תשלם לתובעת בתוך 30 יום 3686 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 2,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית ללא צו להוצאות.


ניתן היום,
י"ד אדר א' תשע"ט, 19 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 20650-07/17 שמעיה יניב נ' עיריית נתניה, פיתוח בגן בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/02/2019)