פסקי דין על מוסא עליאן

72695-09/16 תוב     21/02/2019




תוב 72695-09/16 מדינת ישראל נ' מוסא עליאן








בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים

תו"ב 72695-09-16 מדינת ישראל
נ' עליאן





בפני

כבוד השופט
אליעד וינשל


בעניין:
מדינת ישראל



המאשימה


נגד


מוסא עליאן



הנאשם

גזר דין



האישום
וטיעוני הצדדים
1.
הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירה של שימוש במבנה ללא היתר לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק), וזאת בין התאריכים 1.6.10 ועד 1.6.15.
2.
העובדות הדרושות לגזירת הדין למעשה אינן במחלוקת בין הצדדים. המבנה נשוא כתב האישום הוא מבנה בגודל כ-65 מ"ר שנבנה עוד בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת על-ידי אחיו של הנאשם. בהמשך ובמשך כשלושים שנה עשה הנאשם שימוש במבנה כמוסך קטן ששימש אותו לעבודות, אף אם לא לעבודתו העיקרית. כך עד לשנת 2014 ללא התראות וללא אכיפה כלשהי. בשנת 2014 ביקר מפקח במקום והתריע בפני
הנאשם ובשנת 2015 נחקר הנאשם והוגש נגדו כתב האישום. הנאשם טען והמאשימה אינה חולקת על כך, כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום הפעילות במוסך היתה מועטה ביותר, נוכח מחלת אשתו שהלכה לעולמה במהלך ההליכים לפני מספר חודשים.
3.
המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא באשר לשיעור הקנס אותו יש לגזור על הנאשם. המאשימה טענה כי מתחם הענישה המתאים לנסיבות המקרה נע בין 20,000 ל-25,000 ₪ וסבורה כי בנסיבות המקרה יש לגזור על הנאשם את הקנס ברף התחתון, כלומר 20,000 ₪. ב"כ הנאשם מפנה לנסיבות האישית, מחלת אשתו של הנאשם תוך כדי ההליכים ופטירתה, ונסיבות כלכליות כאשר נטען שהנאשם מתפרנס מקצבה בסך 3,000 ₪. כן סבור ב"כ הנאשם שיש לתת משקל משמעותי להעדר פעולות אכיפה משך שנים רבות. לפיכך טען ב"כ הנאשם שיש לגזור קנס בסך 6,000 ₪.
מתחם העונש ההולם

4.
בהתאם להוראת סעיף 40ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קביעת מתחם העונש נשענת על עקרון ההלימה, ולו שני ראשים מרכזיים: חומרת העבירה, ומידת האשם.

5.
במישור הראשון,
הנאשם השתמש, לאורך שנים, במבנה שנבנה ללא היתר. בהקשר זה אציין שמדובר במבנה בגודל של כ-65 מ"ר ולכך משקל בקביעת מתחם הענישה כמקובל בעבירות דומות. כן יש לתת משקל לשימוש המסחרי במבנה ללא היתר. עוד יצויין כי עבירה זו משתלבת בתופעה הפסולה והרחבה של עבריינות בניה, דבר המדגיש את חומרתה ומכפיף מקרה זה להלכה הפסוקה המורה על אכיפה קפדנית בעניינם של עברייני תכנון ובניה.
מתחם העונש ההולם יגובש בשים לב לשיקולים אלה ולענישה הנוהגת בבית משפט זה בעבירות דומות.
6.
לצד השיקולים לחומרה, ישנם אלמנטים ממתנים: כך העובדה שלא מדובר באישום בהקמתו של המבנה. הפסיקה הנוהגת מיישמת קנה מידה עונשי מרוכך בעבירות שימוש, להבדיל ממקרים של בניה בלתי חוקית.
7.
באשר לתקופת השימוש, ככלל ניתן להתייחס לתקופה ארוכה של שימוש לחומרה ובפרט כאשר מדובר בשימוש מסחרי המהווה נסיבה נוספת לחומרה. עם זאת, ענייננו הוא בגדר החריג. אין מחלוקת כי הנאשם החל לעשות שימוש בנכס בהיותו כבן שלושים ורק בהיותו כבן שישים, לאחר 30 שנה, החלו הליכי האכיפה, כאשר באותו מועד
הפעילות במקום מועטה. למעשה בעת הזו נראה שחשיבותו העיקרית של מהלך האכיפה היא הסרת המבנה. בנסיבות מיוחדות האלה ומבחינת היבט האשם, למועד פעולת האכיפה משמעות לקולה.
8.
כמצוות המחוקק, יש לקבוע את מתחם העונש ההולם בנוגע לקנס בהתחשב גם בנסיבות הכלכליות של הנאשם (סעיף 40ח לחוק העונשין, תשל"ז-1977). הנאשם הינו אדם מבוגר כבן 64 ונטען שהוא מתקיים מקצבה. אציין כי לא הוצגו מסמכים לעניין מצבו הכלכלי ולכן לשיקול זה משקל מופחת.
9.
לאור מכלול השיקולים, אני קובע כי מתחם העונש ההולם כולל קנס נע בין 10,000 ל-18,000 ₪, וכן צו התאמה או הריסה.
קביעת העונש

10.
בנסיבות המקרה ונוכח מצבו האישי והכלכלי של הנאשם, אין מחלוקת למעשה כי במתחם הענישה על עונש הקנס בעניינו של הנאשם להיות ברף התחתון. לצד זאת ומאחר שהנאשם לא הציג נסיונות להכשרת המבנה ולא הצהיר על הפסקה מיידית ומליאה של כל שימוש בו, לא מצאתי לנכון לסטות לקולה ממתחם הענישה כבקשת ב"כ הנאשם.
בהתאם לכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א.
הנאשם ישלם קנס בסך 10,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-25 תשלומים חודשיים שווים, בכל ראשון לחודש החל מיום 1.5.19.
ב.
א
ני מצווה על הנאשם להתאים את הבניה, מושא הרשעתו, למצב התכנוני החל בשטח הנדון, לרבות בדרך של הריסתה. הצו ייכנס לתוקף ביום 20.2.19.
ג.
הנאשם מוזהר, כי אם לא יבצע את הצו במועד ולא תאושר דחיית המועד, הוא עלול להיות מועמד לדין בגין עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה.

לבקשת הצדדים גזר הדין ישלח אליהם בדואר על-ידי המזכירות.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.






ניתן היום,
ט"ז אדר א' תשע"ט, 21 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.












תוב בית משפט לעניינים מקומיים 72695-09/16 מדינת ישראל נ' מוסא עליאן (פורסם ב-ֽ 21/02/2019)