פסקי דין על יואב סינה | פסקי דין על אילן מיה | פסקי דין על חנה גבריאל בנדקובר | פסקי דין על רד הולדינג אנד טרידינג אסטבלישמנט ואח' |

40644-06/14 א     27/02/2019




א 40644-06/14 יואב סינה נ' אילן מיה, חנה גבריאל בנדקובר, רד הולדינג אנד טרידינג אסטבלישמנט ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 40644-06-14 בנדקובר נ' רד הולדינג אנד טרידינג אסטבלישמנט ואח'








מספר בקשה:

38
לפני כבוד השופט רונן אילן

ה
מבקש:
יואב סינה


נגד

ה
משיבים:
1. אילן מיה
2. חנה גבריאל בנדקובר

3. רד הולדינג אנד טרידינג אסטבלישמנט
4. אברהם קורן
5.
משה קורן
6. רות וקסלר
7. שלום סולטן


8. יצחק פרדנזי




החלטה

החלטה זו מתייחסת לחלקו של המבקש בכספי התמורה ממכירת הנכס נשוא התביעה, ובעקבות עתירתו מיום 10.1.19 לעיון חוזר בהחלטה מיום 19.12.18.
1.
הורתה של התביעה בתיק זה בעתירה שהגישה המשיבה 2, חנה גבריאל בנדקובר
, לפירוק שיתוף במקרקעין. התביעה התייחסה לנכס המכונה מגרש 802 לפי תב"ע בי/מק/1/410 (להלן: "הנכס").
אחד המשיבים בתביעה היה מר ששון סינה, אשר בהמשך בא המבקש בנעליו.
2.
לאחר בירור זהותם של בעלי הזכויות וטענותיהם, בהחלטה מיום 27.5.15, מונו עו"ד אביעד שוב; עו"ד משה שורר; ועו"ד גיל ישעיהו ככונסי נכסים (להלן: "הכונסים"). הכונסים הונחו לפעול למכירת הנכס.
הכונסים אכן פעלו למכירת הנכס ובהחלטה מיום 3.9.15 אושרה מכירתו לקונה, מר משה כהן.
3.
בסמוך למכירת הנכס, עתר המשיב 1, אילן מיה
, לצירופו כמשיב ובטענה לזכויות שיש לו בנכס. טענה זו עוררה שאלות באשר לבעלות בנכס, ולפיכך נקבע שאיננה בסמכותו העניינית של בית משפט זה. כך ניתנו הוראות להבטחת הזכויות, ככל שתהיינה כאלו, והמשיב 1 עתר להצהרה על זכויותיו בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ה"פ 19498-02-16).
המשיבים בתביעת המשיב 1 היו מר ששון סינה (שהמבקש בנעליו), ששון סולטן (המשיב 7), והכונסים כמשיבים פורמליים.
4.
המחלוקות באשר לזכויות המשיב 1 בנכס הסתיימו בהסדר פשרה אשר אושר ביום 7.8.16 (במסגרת ה"פ 19498-02-16) (להלן: "הסכם הפשרה") ולפיו הוסכם כי המשיב 1 יירשם כבעלים של 140.61 מ"ר מכלל שטח הנכס, בעוד שהמבקש יהיה הבעלים של 556.67 מ"ר מכלל שטח הנכס.
5.
ביום 14.9.18, הגיש המבקש בקשה למתן הוראות לכנסים להעברת חלקו בכספי התמורה ממכירת הנכס. הבקשה הועברה להתייחסות הכונסים. בתגובה מיום 17.10.18, טען עו"ד משה שורר (אחד הכונסים) שנפלה טעות בהיקף זכויותיהם של המבקש ושל המשיב 1 כפי שנרשמו בהסכם הפשרה, ושאין הוא מתנגד לחלוקת התמורה אך את זו יש לחשב לפי השטח הנכון. המבקש הודיע על התנגדותו לטענה לטעות בהיקף זכויות המבקש.
בהחלטה מיום 19.12.18 נקבע שמתקבלת טענת הכונסים לטעות שנפלה בחישוב זכויות המבקש ושיש לחלק את התמורה בהתאם לזכויות כפי שהוצגו על ידי הכנוסים.
6.
לטענת המבקש, יש לעיין מחדש בהחלטה מיום 19.12.18, לבטלה, ולקבוע שחלוקת התמורה תיעשה לפי תחשיבי המבקש ולא לפי אלו שהציגו הכונסים.
טענת המבקש מתבססת בעיקרה על הסכם הפשרה וההליכים שהתנהלו לאחר כריתתו ובהם, כך נטען, כבר נדחו טענות הכונסים.
7.
לאחר סבב של תגובות, להלן ההכרעה:

א.
בליבת הכרעה זו עומדת שאלת החלוקה הנכונה של כספי התמורה בין בעלי הזכויות בנכס.
אופן החלוקה הנכון מתואר בהתייחסותו של הכונס עו"ד משה שורר. כך מובהר חלקה של המשיבה 3 בנכס, שממנו נגזרו זכויות כל יתר בעלי הדין אשר רכשו ממנה חלקים שונים. כך גם מובהר כי בהסכם הפשרה נפלה טעות, שכן הוא התבסס על הנחה שגויה לפיה שטח המשיבה 3 היה 804.78 מ"ר בעוד השטח הנכון היה רק 743.33 מ"ר. ומכאן גם הובהר שחלקו של המבקש הינו 66.63% מהשטח שהיה בבעלות משיבה 3.
עיון בכל טענות המבקש מלמד שאין הוא כופר בתחשיב זה.
לו היה המבקש כופר בטענות ומציג תחשיב שונה – אפשר והיה נדרש בירור. בהיעדר תחשיב שכזה הרי שאין בכך צורך.

ב.
טענתו היחידה של המבקש כנגד תחשיב הכונס הינה לסופיות הדיון.
לשיטת המבקש, טענת הכונס עומדת בסתירה להסכמה בהסכם הפשרה, בסתירה להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.7.18, בסתירה להחלטה בתיק זה מיום 15.4.18 ואף מבקשת לברר מחלוקת שאיננה בסמכותו של בית משפט זה.
לא אוכל לקבל ולו טענה מטענות אלו.
כל הטענות וההחלטות שניתנו בהקשר למחלוקת זו, התבססו על ההנחה שמבקשים לתקן "טעות סופר" שנפלה ב

פסק דין
. האפשרות לתקן טעות סופר מוסדרת בסעיף 81 בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 והיא מחייבת, בין היתר, עמידה במועדים קצובים. בקשות שהתבססו על טענה לטעות סופר נדחו בהחלטה בתיק זה (החלטה מיום 15.4.18) ואף בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.7.18 (החלטת כבוד השופט שנלר).
דא עקא, וההחלטה מיום 19.12.18 באשר להיקף זכויות המבקש איננה מתיימרת כלל "לתקן"

פסק דין
ואיננה בגדר "תיקון טעות סופר".
הסכם הפשרה שעליו מתבסס המבקש הסדיר ויישב את המחלוקות שבין המבקש לבין המשיב 1 ואף משיב 7, שלום סולטן, היה צד להתדיינות. לא כן יתר בעלי הזכויות במגרש.
כל יתר בעלי הזכויות במגרש לא היו צד לתביעה שהתבררה במסגרת ה"פ 19498-02-16.
לא נעשה כל ניסיון, ולא יכול היה שייעשה כזה ניסיון, להסדיר במסגרת המרצת הפתיחה את מכלול הבעלות בנכס, אלא רק את יחסי המבקש והמשיב 1. אין איפוא אפשרות לטעון שהכרעה באותה המרצת פתיחה, בין אם ניתנה לגופן של המחלוקות ובין אם אישרה הסדר פשרה, נועדה לשנות מזכויות אלו שלא היו צד לאותו הליך.
ומאידך, בירור מערך הזכויות בין בעלי הזכויות השונים מתבצע בתיק זה. המקום הנכון לדון ולהכריע באופן חלוקת כספי התמורה הינו תיק זה. ולכן, לא ניתן לטעון שיש לדחות הטענה להעמדת מערך הזכויות על מכונו רק בטענה שכך כבר הוכרע.

ג.
למבקש עמדה האפשרות להציג תחשיב מטעמו ואסמכתאות לביסוסה. המבקש לא עשה כן. אין איפה הצדקה לדחיית תחשיב הכונס.
8.
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 19.12.18 – נדחית.
ניתנה היום, כ"ב אדר א' תשע"ט, 27 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 40644-06/14 יואב סינה נ' אילן מיה, חנה גבריאל בנדקובר, רד הולדינג אנד טרידינג אסטבלישמנט ואח' (פורסם ב-ֽ 27/02/2019)