פסקי דין על יוסף בן ארצי | פסקי דין על שומרה חברה לביטוח | פסקי דין על משה מויאל | פסקי דין על אליהו מויאל |

15695-11/17 תאמ     28/02/2019




תאמ 15695-11/17 יוסף בן ארצי נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ, משה מויאל, אליהו מויאל








בית משפט השלום בתל אביב - יפו




תא"מ 15695-11-17 בן ארצי נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ
ואח'



לפני
כבוד הרשמת הבכירה ויג'דאן חליחל


התובע

יוסף בן ארצי


נגד


הנתבעים

1.שומרה חברה לביטוח בע"מ

2.משה מויאל

3.אליהו מויאל


פסק דין


תמצית התובענה וטענות הצדדים

1.
זוהי תובענה בגין נזק נטען שנגרם לרכב התובע (מ. ר. 49-204-60) מסוג ג'יפ תוצרת הונדה (להלן: רכב התובע).

2.
לטענת התובע, ביום 5.2.2017 הוא נהג ברכבו בנתיב ימני, כאשר לפתע, הרגיש חבטה חזקה והבחין, כי רכב פרטי שהיה נהוג על ידי הנתבע 3 (להלן: נהג הנתבעים), ואשר בבעלות הנתבע 2 ומבוטח על ידי הנתבעת 1 (מ. ר. 49-2046-60, מסוג סיטרואן; להלן: רכב הנתבעים) – סטה בפתאומיות ונכנס לנתיב נסיעת רכב התובע, ובכך גרם לפגיעה חזקה בצד שמאל של רכב התובע. פגיעה זו, נטען, גרמה לנזקים. התובע צירף לכתב תביעתו תמליל שיחת טלפון שנערכה בינו ובין נהג הנתבעים ביום 13.3.2017, לפיה – לסברת התובע – הודה נהג הנתבעים בגרימת התאונה והנזק הנטען לרכב התובע.


התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאי מטעמו, מר ענבר מוטי, לפיה נגרם לרכב התובע נזק בסכום של 40,091 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף ירידת ערך בשיעור של 2,910 ₪ (חוות דעת מים 28.2.2017).

3.
בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את כל רכיבי כתב התביעה. שם נטען, כי רכב התובע הוא דווקא זה שסטה לעבר רכב הנתבעים, וכי כל המגע בין הרכבים הסתכם בפגיעה מראות צד, וכתוצאה מכך לא נגרם לרכבים כל נזק. עוד נטען, כי נוסע שנסע ליד נהג הנתבעים הניח ידו על אדן חלון רכב התובעים עד המפרק, וחרף טענות התובע לאופן התרחשות התאונה וגובה הנזקים – כלל לא נפגע בידו.


בכתב התביעה צוין עוד, כי על פי חוות דעת בוחן תנועה מטעם הנתבעים, הנזקים המיוחסים לתאונה – מקורם אינו בתאונה שהתרחשה בין שני הרכבים. צוין, כי חוות הדעת צורפה לכתב ההגנה, אך זו לא צורפה בפועל.

דיון והכרעה
4.
ביום 24.12.2018 נערך דיון לפני. בדיון זה העיד התובע ומר יהודה איפרגן (להלן: נוסע הנתבעים). לדאבון הלב התברר, כי נהג הנתבעים נפטר, על כן לא נשמעה עדותו. בפתח הדיון ב"כ התובע התנגד להגשת חוות דעת בוחן התנועה, בטענה כי זו לא הועברה לתובע אלא הוגשה לתיק בית המשפט יום עובר למועד הדיון. בהחלטתי בדיון הורתי, כי העדים שהגיעו ביום זה יישמעו כמתוכנן, תוך קביעת דין נוסף לשם חקירת בוחן התנועה ככל שחפץ בכך התובע. דיון זה אכן התקיים ביום 6.1.2019.

5.
בעדותו העיד התובע, כי ביום האירוע נסע ברחוב מנחם בגין ברמת גן, בו יש שני מסלולים לפניה שמאלי. לאחר שפנה לרחוב ביאליק מתוך כוונה להגיע לרחוב ז'בוטינסקי, הרגיש לפתע
"...שפשוף לכל האורך, מהחלק האחורי לכל הצד השמאלי של המכונית"
(עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 12-13). לאחר שעצרו את הרכבים והחלו ברישום הפרטים, העיד התובע כי נהג רכב הנתבעים ציין בפני
ו , כי רכב אחר סטה לכיוונו, ומשום כך הוא נאלץ לסטות לכיוון רכב התובע.


התובע העיד עוד, כי לא ראה המקום ממנו הגיע רכב הנתבעים (עמוד 3, שורות 7-8), וזאת משום שהוא הגיע מאחוריו (שם, שורות 26-27). עוד ציין, כי רכבו נפגע בעבר בחזיתו בחניה (עמוד 6, שורה 12). לכתב התשובה מטעם התובע צורפה חוות דעת שמאי מטעמו מיום 16.5.2016 תוך פירוט נזקים שנגרמו לדלת קדמית מצד ימין, דלק אחורית ימנית. לטעמו של השמאי (אריק ליבוביץ) נדרש אז תיקון שריטות בכף אחורית ימנית, והחלקים המפורטים בחוות דעתו דאז ניזוקו עד כדי צורך להחליפם.

6.
כאמור, לא היה ניתן לשמוע את עדות נהג הנתבעים , עם זאת לכתב ההגנה צורף טופס הודעה מטעמו מיום 17.4.2017 (נ/1) לפיו המגע היחיד שהיה בין הרכבים היה במראות הצד. עוד נרשם, כי ברכב הנתבעים לא נגרם כל נזק.

7.
נוסע הנתבעים אשר הובא לעדות גם כן, העיד, כי ישב במושב שליד נהג רכב הנתבעים, אך הוא לא הסתכל על הכביש (עמוד 7, שורות 21-22). עם זאת ציין, יותר מפעם אחת – כי כל אשר ארע הוא מגע בין מראות הצד שברכבים (שם, שורה 21; שורה 23). נוסע הנתבעים ציין – כי ברכב הנתבעים לא הייתה מצלמה (שם, שורה 24), עם זאת כאשר עומת עם גרסת נהג הנתבעים, כי כזו אכן הייתה – ציין הוא לא זוכר את קיומה שם (עמוד 8, שורה 14).


למעשה, נוסע הנתבעים לא ראה את אופן התרחשות התאונה, וגם לא יצא מהרכב, ועל כן לא ראה את הנזקים שנגרמו, ככל שנגרמו, לרכבים (שם, שורות 7-10). עם זאת, אישר את הטענה שבכתב הגנת הנתבעים – כי ידו הייתה על אדן חלון הרכב (שם, שורה 18).


8.
התובע
מבקש לבסס את גרסתו, בין היתר, על הקלטת שיחה שהוא ביצע ביום 13.3.2017 בינו ובין נהג הנתבעים. אלא שהשיחה אינה תומכת בגרסתו. נהג הנתבעים מציין שם מפורשות:
"אני אמרתי לך שמישהו חתך אותי? אני לא פגעתי בך. נגעה מראה במראה"
(עמוד 1, שורות 8-9), וזאת במענה לניסיון התובע לבסס את גרסתו כפי שהעיד.


נהג הנתבעים אישר באותה שיחה, כי אכן ברכב הנתבעים היה מכשיר מקליט, וממנו עולה – לאחר שצפה בו – כי לא סטה אל עבר רכב התובע (שם, שורה 15-19). עם זאת, שב וציין נהג הנתבעים, כי אין ולו שריטה אחת ברכב הנתבעים (שם, שורה 19), וכי רכב הנתבעים לא נגע ברכב התובע, למעט המראות (עמוד 2, שורות 11-12). לאחר בחינת השיחה במלואה ברור אפוא, כי כבר אז גרסתו של נהג הנתבעים הייתה – כי לא היה כל מגע בין הרכבים (למעט מראות הצד), וכי לרכב הנתבעים לא נגרם כל נזק .

9.
תמליל הקלטת השיחה הוגש, כזכור, על ידי התובע עצמו כבר בכתב תביעתו. יוזם השיחה היה התובע עצמו, וחרף ניסיונו לקבל מנהג הנתבעים גרסה אשר תתמוך בעמדתו – הדבר לא צלח, ונהג הנתבעים מכחיש מכל וכל פגיעה בין הרכבים, זולת מראות הצד, ומציין מפורשות כי לא נגרם לרכב הנתבעים כל נזק.

10.
מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת מומחה בוחן תנועה, מר רפי וולמרק (חוות דעת מיום 1.3.2018). לבקשת התובע, נחקר המומחה בדיון נוסף שנערך לפני ביום 6.1.2019.

11.
המומחה מסכם חוות דעתו באמירה מפורשת, כי
"לדעתי נזקים אילו אינם יכולים להיגרם ממגע עם רכב המבוטח
(- רכב הנתבעים – ו. ח.),
מבלי לגרום לנזקים דומים לאורך דופן הימני של רכב המבוטח, מה שלא אירע".
וכי הנזקים שתועדו ברכב התובע הם כאלה
"המחייבים גרימת נזק לרכב המבוטח
(- רכב הנתבעים – ו. ח.; עמוד 8 בחוות הדעת, פסקאות ד ו-ו). עם זאת, המומחה מציין, כי לא יכול לשלול מגע בין מראות הצד של שני הרכבים (עמוד 9, פסקה א).

12.
בחקירתו הנגדית עמד המומחה על חוות דעתו והמסקנות הנגזרות ממנה. המומחה נשאל, האם יש משמעות לעובדה שלא בדק את תשתית הכביש בו התרחש האירוע, וזה ענה, כי אין לדבר משמעות, באשר הרכבים צמודים לכביש ואינם מרחפים מעליו (עמוד 11 לפרוטוקול, שורה 29). עוד ציין, כי אין משמעות רבה לבדיקת הרכבים עצמם בנסיבות העניין ונוכח הפערים בין הפגיעות שברכב התובע ובין העדר פגיעות ברכב הנתבעים, מה גם שנהג הנתבעים נפטר.


לטענה של ב"כ התובע, אשר חזר עליה
גם בסיכומים, כי הצבע הצהוב שנצפה בפגיעה ברכב התובע (רכב הנתבעים הוא בצבע לבן) – הוא תוצאה כל הרס קליפס אשר החזיק את פסי הקישוט על צד הרכב, ענה, כי אין בכך הסבר להימצאותו של הצבע הצהוב על פגיעות רכב התובע, משום שהקליפס הוא פנימי. המומחה סבור, אם כן, כי ברגע המכה הקליפס לא השפיע או גרם לכתמים הצהובים שהיו במיקום הפגיעות ברכב התובע (עמוד 12, שורות 22-24).

13.
לאחר שעיינתי ובחנתי את הראיות שהובאו לעיל, וכן נתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בכתבי טענותיהם ובסיכומיהם – נחה דעתי, כי יש להורות על דחיית התובענה. ואפרט:

14.
ראשית, בכל הנוגע לטענת התובע, כי הנתבעים נמנעו מהבאת ראיה אשר עשויה הייתה לתמוך בגרסתם – צילום הווידאו מרכב הנתבעים – הרי שאכן ראיה זו לא הובאה. עם זאת, גם אם אניח קיומה במקום, כפי שמציין נהג הנתבעים עצמו בשיחתו המוקלטת עם התובע, הרי שיש הסבר לאי הבאת הראיה, שכן, נהג הנתבעים נפטר. מכאן, שאין לייחס משקל לחובתם של הנתבעים ביחס לאי-הבאת ראיה זו, בוודאי לא משקל מכריע.

15.
שנית, חרף חקירתו בחקירה נגדית של מומחה הנתבעים, המומחה עמד על חוות דעתו, וחוות דעתו זו לא נסתרה בחקירה הנגדית. ייתכן, כטענת התובע, שהיה מקום לבדוק את התשתית במקום או את הרכבים – וביתר שאת את הגבהים – אך המומחה הסתמך על התיעוד שהיה בידיו, ואשר פורט בראשית חוות דעתו, ואין בכך כל פסול. התובע, לעומת זאת, לא הביא חוות דעת נגדית, למרות שבית המשפט איפשר לו לעשות זאת לאחר שהוגשה חוות הדעת מטעם הנתבעים, ובהינתן עדותו שהוא עצמו לא ראה מהיכן מגיע רכב הנתבעים – הרי שאין בעדותו כדי להתגבר על מסקנות מומחה הנתבעים.

16.
שלישית, גם בחינת חוות דעת מומחה הנתבעים והתמונות שצורפו לתיק בית המשפט, מצביעה, כי לצד הנזק שהיה ברכב התובע – לרכב הנתבעים לא היה כל נזק בצד שנטען ששרט את רכב התובע עצמו. אכן, ייתכן שפגיעות כאלה או אחרות תגרמנה מבלי שייגרמו נזקים כבדים לרכב "הפוגע", אך מתמונות נזק רכב הנתבעים עולה מסקנה חד משמעית – של העדר נזקים, או נזק פעוט עד כדי חסר משמעות (נ/2).


גם אם ישנם הפרשי גובה בין רכב התובע ובין רכב הנתבעים – דבר שלסברת התובע עשוי להסביר את נזק רכב התובע – הרי שלא ייתכן שלא נגרמו כל נזקים לרכב הנתבעים, שעה שרכב התובע סבל מנזקים קשים שדרשו החלפתם של דלתות וחלקים אחדים נוספים.

17.
רביעית, נוסע הנתבעים העיד חד משמעית, כפי שהדבר נטען עוד לראשונה במכתבו של נהג הנתבעים מיום 17.4.2017 (נ/1), כי ידו הייתה מונחת על אדן חלון רכב הנתבעים בצד "הפוגע". מכאן אפוא, כי אף אם הנזקים המתוארים לרכב התובע לא היו תוצר של מכה חזקה בין הרכבים (וספק אם כך, ככל שמאמצים את נזקי רכב התובע כתיאור לאופן התרחשות התאונה בין שני הרכבים) – היה נוסע הנתבעים מקבל מכה כלשהי בידו, או לכל הפחות שם לב למגע בין הרכבים, שעה שידו מונחת על אדן החלון בצד "הפוגע" של רכב הנתבעים.

18.
חמישית, עדותו של התובע היא עדות יחידה של בעל דין. אימוצה של עדות זו טעון הנמקה מיוחדת (סעיף 54(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971). לעדות זו אין תימוכין בראיות אחרות שהוצגו לפני בית המשפט. אדרבא: ראיות אחרות, כמפורט מעלה, סותרות עדות זו של התובע.


בהינתן שהנטל להוכיח את עצם התרחשות התאונה, את אופייה ואת הנזק שנטען שנגרם בתאונה זו – הוא על התובע, ובהינתן שעדותו היא עדות בעל דין שאינה נתמכת בכל ראיה אובייקטיבית, אלא היפוכו של דבר, הרי שהתובע לא עמד בנטל האמור, ולא הוכיח כי הנזק שנטען שנגרם לרכבו – אכן נגרם בתאונה בין רכבו ובין רכב הנתבעים.

19.
בהקשר זה אתייחס לטענת התובע, כי נוסע הנתבעים – אף הוא אינו עד ניטרלי, וזאת משום ההכרות רבת השנים והעבודה המשותפת בינו ובין נהג הנתבעים. לא ראיתי בכך נימוק אשר פוגם בעדותו של נוסע הנתבעים. הן, משום שעדותו אינה עדות אשר ניתן להסיק ממנה מפורשות את מנגנון הפגיעה שבין הרכבים, והן משום שהעובדה שהעד מכיר את הנהג – אינה, כשלעצמה פוגמת בעדותו. עד זה אינו מעוניין בתוצאות ההליך, ולא מדובר על רכבו. אדרבא, בהינתן שרכב הנתבעים מבוטח – גם הפגיעה בנהג הנתבעים המנוח, היא מדודה עד מאוד (ההשתתפות העצמית).

20.
בשים לב לתוצאה ולנימוקיה, הרי שאין צורך לבחון את השאלות שעלו במשפט בהקשר להוכחת הנזק.




סיכום ומסקנות

21.
נוכח האמור – אני מורה על דחיית התובענה.

22.
התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסכום של 2,800 ₪ (1,000 ₪ עדות מומחה; 300 ₪ עדות נוסע הנתבעים; 1,500 ₪ שכ"ט המומחה. בהקשר זה אציין, כי הנתבעים טענו בסיכומיהם לעלות של 1,800 ₪ בתוספת מס ערך מוסך, אך לא צורפה לכך כל אסמכתא. על כן, סכום ההוצאות הנ"ל הוא על דרך האומדן, בשים לב לטיב עבודת המומחה והסוגיות שהועמדו להכרעתו).


בנוסף, יישא התובע בשכ"ט עו"ד הנתבעים בסכום של 5,300 ₪.


הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים, שכן אחרת יישאו הצמדה וריבית פיגורים מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

23.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ותסגור את תיק בית המשפט.

ניתן היום,
כ"ג אדר א' תשע"ט, 28 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 15695-11/17 יוסף בן ארצי נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ, משה מויאל, אליהו מויאל (פורסם ב-ֽ 28/02/2019)