פסקי דין על טרונק תומר טלה | פסקי דין על הכונס הרשמי | פסקי דין על עו"ד ניר שדה (נאמן) | פסקי דין על זומה זהבה טלה |

47886-05/16 פשר     27/02/2019




פשר 47886-05/16 טרונק תומר טלה נ' הכונס הרשמי, עו"ד ניר שדה (נאמן), זומה זהבה טלה








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



פש"ר 47886-05-16 טלה נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'







מספר בקשה:5

בפני

כבוד השופט
ישראל פבלו אקסלרד


החייב

טרונק תומר טלה


נגד


המשיבים

1.הכונס הרשמי

2.עו"ד ניר שדה (נאמן)

3.זומה זהבה טלה




פסק דין


לפניי בקשת חייב ליתן לו צו ההפטר מחוב מזונות למוסד לביטוח לאומי (להלן: "מל"ל"), לילדיו של החייב וחוב מזונות לגרושתו של החייב, בשל מצבו הכלכלי והבריאותי. הואיל וחובותיו היחידים של החייב הם בגין מזונות, הרי שלא ניתן לחייב הפטר, בהתאם להוראות פקודת הפש"ר והסייג של מתן הפטר מחוב המזונות, הקבוע בסעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל" ו/או "הפקודה").

רקע כללי וטענות הצדדים

1.
עיון בתיק בית המשפט מלמד כי החייב, יליד 1956, כבן 63, גרוש ואב לארבעה ילדים בגירים.

2.
צו כינוס ניתן ביום 25.5.2016. במסגרת ההליך, הושת על החייב צו תשלומים חודשי בסך 300 ₪. כאמור, בתיק זה חובותיו היחידים של החייב הם בגין חוב מזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), שנשא בתשלום מזונות ילדי החייב וכלפי המשיבה 3, היא גרושתו של החייב.

3.
החייב עמד בהוראות ההליך, שילם את התשלום החודשי שהושת עליו והגיש הדו"חות החודשיים כנדרש ממנו. החייב טען בבקשתו כי מצבו הבריאותי הסבוך גרם לכך שלא עמד בתשלום המזונות שהושת עליו. לטענתו, מצבו לא השתפר בחלוף השנים, הוא מוגבל פיזית ומוכר כנכה בשיעור 100% ע"י המל"ל והוא נעדר כושר השתכרות. עוד טען החייב כי בשנת 2015 עבר אירוע מוחי ולאור מצבו הבריאותי, נמצא שהוא זכאי לקצבת מל"ל בסך כ – 2,600 ₪. לבסוף טען החייב כי אין לו נכסים או כספים מהם ניתן להיפרע.

4.
החייב טען בבקשתו כי נסיבותיו נכנסות בגדר המקרים החריגים בהם הכירה הפסיקה בצורך לתת הפטר מחוב מזונות. עוד טען החייב כי אין צפי שמצבו הרפואי ישתפר וכי לכןלא יחול שינוי בכושר פירעון חובותיו.

5.
בתגובתו טען המל"ל כי הוא מתנגד להחלת ההפטר על חוב המזונות. לטענת המל"ל, חובו של החייב עומד ע"ס כ – 455,490 ₪. המל"ל טען כי החלת הפטר על חוב המזונות תיעשה במקרים חריגים, בעלי נסיבות קשות במיוחד כמו גיל מבוגר, מצב רפואי קשה במיוחד, נכות של 100%, הוצאות רפואיות רבות, היעדר נכסים וכד'. לטענת המל"ל, החריג הקבוע בסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל להכללת חוב המזונות בצו ההפטר מיושם במשורה ובמקרים חריגים בלבד.

6.
לטענת המל"ל, החייב זכאי לקצבה חודשית בשיעור של 3,169 ₪ ועל אף שהוא מתגורר בדירת עמידר ונושא בדמי שכירות בסך 100 ₪, הרי שנסיבות תיק זה אינן מצדיקות מתן הפטר מחוב המזונות. המל"ל הוסיף וטען כי הוא פעל לשלם תשלומי המזונות בגין ארבעת ילדי החייב עד לשנת 2014 ומכאן, שלא מדובר בחוב ישן. המל"ל הדגיש את חשיבות העמידה בתשלום דמי המזונות, המהווים מקור מחיה עיקרי עבור הזכאים לתשלום זה.
גם העובדה כי ילדיו של החייב בגירים כיום אינה מהווה שיקול מכריע, לטענת המל"ל, בבחינת האפשרות ליתן לחייב צו הפטר מחוב המזונות.

7.
המל"ל טען כי על אף טענות החייב בנוגע לבעיותיו הרפואיות, הרי שנסיבותיו לא עולות בגדר נסיבות חריגות שמצדיקות מתן הפטר מחוב המזונות, שכן, כברירת מחדל, אין לתת הפטר על חוב מזונות בשל הרציונל הסוציאלי של רצון המחוקק להגן על הזכאים למזונות. לבסוף טען המל"ל כי הפטר מחוב המזונות עלול לגרום לכך שחייבים לא ישלמו את חובם בידיעה שיקבלו הפטר ותשלום המזונות ישולם מכיסה העמוק של המדינה, באמצעות המל"ל.

8.
הנאמן טען כי לא ברור מדוע מלכתחילה נכנס החייב בשערו של הליך הפש"ר, בהינתן כי חובותיו היחידים הם בגין מזונות. הנאמן הצטרף לעמדת המל"ל כפי שהובעה בתגובתו ולפיה, אין להסכים למצב דברים בו חייב שבמשך שנים התחמק מתשלום חוב המזונות כלפי ילדיו, יקבל הפטר בגין חוב זה. לטענת הנאמן, מדובר בחייב בעל נכות רפואית צמיתה בשיעור של 40% ודרגת אי כושר בשיעור 100% שחובותיו נוצרו בין השנים 1998 – 2005 והנאמן סבור כי אין זה 'מקרה קצה' בו יש לתת הפטר מחוב המזונות.

9.
הנאמן ביקש בתגובתו להפריד בין חובות החייב במזונות כלפי גרושתו ובין חוב המזונות כלפי ילדיו. הנאמן סבר כי מאחר והמשיבה 3 לא פעלה להגיש את תגובתה לבקשת החייב, הרי שניתן להסיק כי משכה ידה מתביעת המזונות וזנחה את ההליך בעניינה ולכן, הנאמן לא יתנגד למתן הפטר לחייב מחוב המזונות כלפי המשיבה 3 והוא משאיר זאת לשיקול דעתו של בית המשפט. לא כך הוא באשר לחוב המזונות בעבור ילדי החייב. בעניין זה טען הנאמן כי יש לקבל את עמדת המל"ל.

המסגרת המשפטית

10.
סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל קובע כך:

"(א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:
1. חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;
2. חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה
כאמור;
3. חבות לפי

פסק דין
לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה
".

11.
בע"א 6456/13 נעמה ישעיהו נ' יוסף גמזו (פורסם בנבו, 3.5.2015), (להלן: "עניין גמזו") אושר פסק הדין של בית המשפט המחוזי ונקבע כי רק במקרים חריגים יינתן לחייב פטור מלא או חלקי מחוב מזונות. נקבע, כי נכון לשקול, בין היתר, את השיקולים הבאים: גילו של החייב, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הימשכות הליך פשיטת הרגל והיעדר נכסים.

12.
גם ברע"א 7940/13 יוסף קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.14, פורסם בנבו) (להלן: "עניין קצקה") עסק בית המשפט בשאלת ההפטר מחוב המזונות. במקרה שציינתי, אישר בית המשפט העליון מתן הפטר לחייב מחוב מזונות. במקרה שם כמו כאן, חוב המזונות התגבש אל מול המוסד לביטוח לאומי, מאחר והחייב לא שילם את מזונות ילדיו. בית המשפט העליון העניק לחייב הפטר מלא מהחוב כלפי המוסד לביטוח לאומי, וזאת בעיקר נוכח נסיבותיו האישיות של החייב, תוך שהוא נותן דעתו ל'גילו' של חוב המזונות, שכן תיק ההוצאה לפועל נפתח כ-30 שנה קודם לכן; גילו של הזכאי למזונות - בן 34; גילו של החייב אשר עמד על 62 שנה; מצבו הרפואי של החייב אשר הוכר על ידי המדינה כנכה 100%; מצבו הכלכלי החמור, כאשר החייב התקיים מקצבת נכות בלבד, בגובה של 2,497 ₪ (לאחר קיזוז ביטוח בריאות), סכום הנמוך אף מקו העוני לאדם בודד. כמו כן, עמד בית המשפט העליון על כך שבמסגרת הליכי פשיטת הרגל, קיבל המוסד לביטוח לאומי דיבידנד בסך של 10,000 ₪.

13.
בשנת 2015 שוב הובאה לפתחו של בית המשפט העליון שאלת החלת צו ההפטר על חוב המזונות.
בעניין ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (פורסם בנבו, 22.10.15) (להלן: "עניין סלימאן") מנה בית המשפט את השיקולים שנקבעו בפסיקה כשיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו לשקול באם להחיל צו הפטר על חוב מזונות והם: כושר הפירעון הנוכחי של החייב ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם מדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להצטבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים למזונות לקיום מינימאלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; וכן, עמדותיהם של בעלי התפקיד בהליך פשיטת הרגל. עוד נקבע בעניין סלימאן, כי רשימת השיקולים הנ"ל אינה רשימה סגורה, וכי יש לתת משקל אף לשאלת תום הלב של החייב.

14.
בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ברדה (ראו ע"א 2837/17 עמוס ברדה נ' כונס הנכסים הרשמי) (פורסם בנבו, 6.6.2018) חזר בית המשפט על קביעתו כי הפטר מחוב מזונות ייעשה במקרים חריגים. בית המשפט העליון עסק בחריג המנוי בסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל וקבע:

"הטעם לבחירת המחוקק להגן על חוב המזונות באמצעות החרגתו מצו ההפטר הניתן לפושט הרגל, נעוץ במחויבות הסוציאלית של החייב כלפי הזכאי מזונות, ובהיותו של תשלום המזונות הכרחי לקיומו היום – יומי של הנושה".

ובהמשך:

"באמצעות חריג זה, מבקש החוק לקיים את התכלית של הבטחת תשלום חוב המזונות, ומניעת האפשרות "לחמוק" ממנו לאחר שכבר נמנע החייב מלשלמו בעצמו והעביר את חובו הפרטי אל הקופה הציבורית".

15.
חשיבות תשלום חוב המזונות ומתן הפטר מחוב זה רק במקרים חריגים באה לידי ביטוי גם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (שפורסם ביום 15.3.2018) והוא עתיד להיכנס לתוקף תוך שמונה עשר חודשים ממועד חקיקתו. סעיף 175(א)(3) לחוק זה קובע כי "ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה [...] חוב מזונות שהחבות בו היא לפי

פסק דין
".

דיון והכרעה

16.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ועל רקע מגמות הפסיקה שהובאו בין היתר לעיל, מצאתי כי דין הבקשה להידחות
.

17.
עסקינן בחייב בן 63, אב לארבעה ילדים בגירים שאינם סמוכים על שולחנו. עם זאת, אין להתעלם מכך שהחייב נמנע מלשאת בתשלום דמי המזונות בהם חויב החל משנת 1998 והמל"ל שילם את דמי המזונות במקומו, מכספי הציבור.
לא ניתן להתעלם מכך שהחייב לא נשא בתשלום דמי המזונות בעצמו במשך למעלה מ - 20 שנה והחוב, או מקצתו, נפרע רק כתוצאה מהתשלומים שביצע המל"ל בגין חוב זה.

18.
נכון הדבר כי יש לשים לב לשיקולים נוספים כמו גילו של החייב ומצבו הרפואי. אכן, עסקינן בחייב מבוגר, שמצבו הבריאותי אינו שפיר. עם זאת, לא ברור מדוע לא פעל החייב להמציא אישורים ו/או אסמכתאות רפואיות הרלוונטיות למצבו. אינני מתעלם מטענת החייב על מצבו הבריאותי הרעוע, ואפשר שמצב זה אכן מקשה עליו לעמוד בתשלום דמי המזונות. קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לסכום הקצבה החודשית אותו מקבל החייב מהמל"ל, כאשר החייב טען שקצבה זו עומדת ע"ס 2,600 ₪ ואילו המל"ל טען כי סכום הקצבה עומד ע"ס 3,169 ₪.
לאחר שקראתי את הבקשה והתגובות, בהינתן כי חובותיו היחידים של החייב הם בגין מזונות (מזונות אישה, מזונות ילדים וחוב המזונות שנצבר כלפי המל"ל, שנשא עד כה בתשלום מזונות אלה), אני סבור כי נסיבותיו של החייב לא מצדיקות מתן הפטר מחובותיו.

19.
לא בנקל ייטה בית המשפט להורות על הפטר מחוב המזונות, בשל המשמעות החברתית הרחבה של הדבר ועל מנת שחייבים לא יתחמקו משך שנים מתשלום חוב המזונות, במחשבה כי יופטרו מחוב זה בבוא העת. כמו כן, על אף שהמשיבה לא פעלה להגיש תביעת חוב ואף לא הגישה את תגובתה לבקשת החייב, הרי שאינני סבור כי יש לפטור את החייב מחוב המזונות כלפי המשיבה.


20.
באשר למזונות הילדים, אין להתעלם מכך שהמל"ל הוא שנשא בתשלומים אלה במשך כל השנים ולעניין בגרותם של הילדים בעת הזו אין הצדקה לדידי, לפטור את החייב מתשלום חוב המזונות רק משום כך שחלוף הזמן הביא, מטבע הדברים, לכך שהילדים בגירים ואינם סמוכים עוד על שולחנו של החייב.

21.
בענייננו, לאור ההלכות של בית המשפט העליון כאמור לעיל, ולאור השיקולים שהעלו החייב, המל"ל והנאמן בתגובותיהם, מצאתי כי נסיבותיו האישיות הפרטניות של החייב ונסיבות הבקשה אינן מצדיקות היעתרות לבקשת הפטר מחוב המזונות. עם זאת, לאור מצבו המתואר של החייב, אני מציע כי המל"ל יפעל לקיזוז הקצבה החודשית לה זכאי החייב בשיעור סביר, על מנת שלא לשלול מהחייב את האפשרות להתקיים בכבוד.





22.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

23.
המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.




ניתן היום,
כ"ב אדר א' תשע"ט, 27 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.













פשר בית משפט מחוזי 47886-05/16 טרונק תומר טלה נ' הכונס הרשמי, עו"ד ניר שדה (נאמן), זומה זהבה טלה (פורסם ב-ֽ 27/02/2019)