פסקי דין על יוסף בזל 2-3 | פסקי דין על דוד מרק ביבס | פסקי דין על קרול ביבס | פסקי דין על מוזס ביבס ואח' |

40255-12/18 א     26/02/2019




א 40255-12/18 יוסף בזל 2-3 נ' דוד מרק ביבס, קרול ביבס, מוזס ביבס ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 40255-12-18 ביבס ואח'
נ' ברדוגו ואח'






מספר בקשה:8
לפני
כבוד ה
שופטת
רחל ערקובי


מבקשים

1
.
בן יהודה 13 בע"מ

2
.
יוסף בזל
–נתבעים 2-3


נגד


משיבים

1. דוד מרק ביבס

- תובע
2. קרול ביבס

- תובע
3. מוזס ביבס
- תובע
4. ז'רום שלמה ברדוגו – נתבע 1
– משיב פורמאלי
5. יוסף יוסי חן
– נתבע 4 – משיב פורמאלי





החלטה


לפניי בקשת הנתבעים 2 ו-3 (להלן: "המבקשים") לסילוק התביעה על הסף, לחילופין בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968, ולחילופי חילופין בקשה למחיקת כתב התביעה ובקשה להארכת מועד להגשת כתבי בי-דין.

לטענת המבקשים הגשת התביעה מהווה ההפרה בוטה ויסודית של הסכם הפשרה שנחתם בינם לבין התובעים (להלן: "המשיבים"), הן לעניין מועד הגשת התביעה והן לעצם הגשתה לאור קיום תניית בוררות בהסכם.

רקע עובדתי;

1.
המשיבים הינם בני משפחה אחת אשר רכשו 3 דירות בפרויקט בנייה במסגרת תמא 38/1 ברח' בן יהודה 13 תל אביב, הידוע כגוש חלקה 6909 חלקה 62 (להלן: "הפרויקט").

2.
הנתבע 1 הינו עו"ד אשר ייצג את המשיבים בעסקאות הרכישה בפרויקט.

3.
הנתבע 2 הינו יזם מקרקעין ובין היתר היה יזם של הפרויקט. הנתבעים 2 ו- 4 היו מנהלי הנתבעת 3 בזמנים הרלוונטיים לתביעה (נספח 4 לכתב התביעה). הנתבעת 3 הייתה בין היתר שותפה בפרויקט ובעלת זכויות הבנייה בגג הבניין מושא הפרויקט.

4.
הנתבע 4 הינו עו"ד, אשר רכש את גג הבניין מושא הפרויקט בנאמנות עבור עצמו ועבור אחרים. הבניין הינו רשום כבית משותף כאשר גג הבניין צמוד לתת חלקה 10 בבעלות חברת דישי שינדלר נכסים והשקעות בע"מ. בין הנתבע 4 לבין חברת דישי נחתם הסכם חלוקה ושיתוף בהתאם לחלקה של חברת דישי.

5.
ביום 10.10.11 נחתם הסכם שיתוף בין המבקשים לבין הנתבעת 3 לבין צדדים נוספים במסגרתו התחייבו הצדדים לבנות בבנייה עצמית באמצעות קבלן מבצע תוספת בניה בגג ביתרת הזכויות הבנייה של הבית המשותף. במסגרת הסכם השיתוף מונה הנתבע 4 כנאמן לביצוע הפרויקט.

6.
לאחר חילוקי דעות אשר התגלעו בין הצדדים בקשר עם מימון הפרויקט, הוצאות הקמתו והשלמתו בין היתר על רקע העובדה כי הקבלן הפאושלי הפסיק עבודתו, המפקח פוטר הנאמן בהסכם השיתוף לא פעל והפרויקט לא התקדם במשך זמן רב. נחתם ביום 25.9.16 בין הצדדים הסכם פשרה. הסכם הפשרה נחתם על מנת להביא את הפרויקט לסיום ולהקטין את נזקי הצדדים, וזאת מבלי לפגוע בכל טענה שיש למי מהצדדים זה כנגד זה ו/או כלפי צדדים שלישיים.

7.
במסגרת הסכם הפשרה נקבע במסגרת סעיפים 9- 11 כדלקמן:

" 9.
עד לקבלת טופס 4 לבניין, לא יהיה אף אחד מהצדדים, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים מטעמו, רשאי לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם, האחד כנגד השני או כנגד נותני השירותים לפרויקט וזאת כדי לא להפריע לסיום הפרויקט.


10.
לאחר קבלת טופס 4 ולא מעבר ל24 חודשים מקבלת טופס 4, (להלן: "המועד הקובע"), יהיה כל אחד מהצדדים רשאי לפנות ליו"ר לשכת עורכי הדין על מנת שימנה בורר לבירור כל מחלוקת ביניהם מכל מין וסוג שהוא בקשר עם מערכות ההסכמים ביניהם, ביצוע הפרויקט ועלותו, חלוקת ההוצאות, תשלומים שבוצעו, ההתחשבנות ביניהם, וכל טענה מכל סוג שהוא הקשורה בפרויקט ובהסכמים, אם וככל וקיימים.

11.
בשלב הראשון של הבוררות ינהל הבורר הליך גישור, במטרה להביא את הצדדים לידי הסכמה ורק אם הליך הגישור לא יצלח תנוהל הבוררות. הבורר לא יהיה קשור בדיני ראיות ו/או בדין המהותי אולם יהיה חייב לנמק את החלטתו בכתב. שכ"ט הבורר ישולם על ידי הצדדים לפי חלקם היחסי בפרויקט, אלא אם נקבע אחרת על ידי הבורר."

8.
לאחר החתימה על הסכם הפשרה הגישו המשיבים כתב תביעה בגין נזקים אשר נגרמו להם על ידי הנתבעים לטענתם כתוצאה ממצגי שווא טרם ההתקשרות ובעת ביצוע העסקאות עימם, הטעייה, חוסר יושר והגינות מקצועית, מעילה באמון, גביית כספים שלא כדין, רשלנות והפרת ההסכמים עימם.
לטענתם הוחתמו ע"י הנתבע 1 והנתבע 4 על שתי מערכות הסכמים שונות לרכישת הדירות, אשר יצרו כאוס וגרמו להם לנזקים כבדים. לטענתם חתמו על ההסכמים כשהם אינם שולטים בשפה העברית, ומבלי יכולת לקרוא את ההסכמים תוך אמון בנתבעים בעיקר בנתבע 1.

9.
הבקשה הוגשה לאחר הגשת התביעה.

טענות הצדדים לבקשה:

10.
במסגרת הבקשה טוענים המבקשים כי המשיבים הפרו את הסכם הפשרה באופן זדוני עת הגישו כתב תביעה ובקשה לעיקול במעמד צד אחד, במטרה להפתיע את המבקשים ולנסות לייצר עובדות בשטח ויתרון דיוני ומשפטי.

11.
טוענים המבקשים כי טרם הגיע מועד בירורה של התביעה עת טרם ניתן טופס 4 לאכלוס, המהווה תעודה שלמה וסופית לגמר הבניין והשלמת כלל העבודות הנדרשות וטרם הגיעה העת בהתאם להסכם הפשרה לפניה להליכים משפטיים בין הצדדים במסגרת גישור ובוררות.

12.
טוענים המבקשים כי ככל ובית המשפט יסבור כי אין לסלק את התביעה על הסף יש לפעול בהתאם להסכם הפשרה ולהורות על העברת התביעה ככל ונוגעת למבקשים להליך הבוררות בהתאם להסכם הפשרה.

13.
טוענים המבקשים כי המשיבים הסתירו מבית המשפט כי הם מסרבים לפעול בהתאם להסכם הפשרה ולאשר חלק מהתשלומים אשר נבעו כתוצאה מהבנייה, תוך הכנסת הצדדים למערבולת של הליכים משפטיים אשר הסכם הפשרה נועד למנוע. העברת המחלוקות לבוררות בהתאם להסכם הבוררות בין הצדדים תוכל להכריע במלוא המחלוקות בין הצדדים דבר שיחסוך את הצורך בהגשתה של תובענה נפרדת כנגד המשיבים וסתירה אפשרית בין שני פסקי דין.

14.
לחילופי חילופין טוענים המבקשים כי כתב התביעה הוגש שלא בהתאם להוראות סדר הדין האזרחי, משהינו ארוך מייגע כתוב בצפיפות רבה ומהווה הרצאת הראיות בתיק במקום הרצאת העובדות המהותיות ועל כן יש להורות על מחיקתו.
15.
מנגד טוענים המשיבים כי המבקשים העלימו כי הנתבע 1 אשר היה בא כוחם של המשיבים וכן הנתבע 4 עו"ד יוסי חן הנאמן לביצוע הפרויקט, אשר נתבעו בתביעה אינם צד להסכם הבוררות.

16.
טוענים המשיבים כי בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק הבוררות תשכ"ח-1968(להלן: "חוק הבוררות"), בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות, כאשר בין היתר הוכרו בפסיקה טעמים של מניעת פיצול הדיון וטענת תרמית. טוענים המשיבים כי בענייננו התקיימו שני הטעמים.

17.
בבחינת הטעם של פיצול הדיון, טוענים המשיבים כי אין ספק שצירופם של הנתבעים 1 ו-4 לתביעה הוא כן והכרחי והמבקשים גם לא טענו אחרת. כמו כן, עיון בכתב התביעה כמקשה אחת וללא פיצול הוא תנאי לכך שהתובעים יוכלו לזכות בסעד אפקטיבי.
בבחינת טענת התרמית טוענים המשיבים כי אחד השיקולים של בית המשפט אם לעכב את ההליכים שבפני
ו אלם לאו קשורה בטענת התרמית, כאשר טענה של חוסר יושר והגינות מקצועית כמוה כהאשמה בתרמית.

דיון ומסקנות:

18.
לאחר עיון בטענות הצדדים סבורני כי יש לעכב את ההליכים בהתאם לס' 5 לחוק הבוררות.

התנאים לעיכוב הליכים בבית משפט עקב סכסוך אשר הוסכם למוסרו לבוררות קבועים בס' 5(א) לחוק הבוררות.

19.
בעניינו המשיבים אינם חולקים על תחולתו של סעיף 5(א) לחוק הבוררות אלא טוענים לקיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים את אי עיכוב ההליכים חרף תניית הבוררות, בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק הבוררות. לפי ס' 5(ג) לחוק הבוררות "בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות".

20.
הלכה פסוקה היא כי שיקול הדעת הנתון לבית המשפט בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק הבוררות שלא לעכב את ההליכים יופעל במשורה ולא ביד רחבה. אי עיכוב ההליכים חרף תניית בוררות הינו חריג לכלל לפיו עת קיימת תניית בוררות בית המשפט יכבדה לאור משמעותם של כיבוד הסכמים בכלל וכיבד הסכמי בוררות בפרט. החלטת בית המשפט בעניין זה תהא לאחר הפעלת מבחן דו שלבי: מבחן הנחיצות הדיונית במסגרתו יבחן בית המשפט האם מדובר בצירוף של אמת הנדרש להליך או שנועד רק על מנת להתחמק מהליך הבוררות, ומבחן הנחיצות המהותית במסגרתו יבחן בית המשפט אם אכן חיוני שהדיון יתנהל כמקשה אחת ולא יפוצל והאם קיים חשש כי פיצול הדיון יוביל למצב בו התובע יוותר חסר סעד (רע"א 3925/12 חן רונן נ' עו"ד יובל כהן [פורסם בנבו, 17/06/13]; רע"א 985/93 אלרינה אינווסטמנט קורפוריישן נ' ברקי פטה המפריס בע"מ [פורסם בנבו, 01/09/93]).

טעם מיוחד בו הכיר בית המשפט שלא להעביר את הסכסוך לבוררות, הינו כאשר מדובר בטענת תרמית. עם זאת, בית המשפט יבחן כל מקרה על נסיבותיו, את טיבה של טענת התרמית כמו גם את חומרתה ואת האינטרס הציבורי בבירור טענות בהליך פומבי. בכלל זה יבחן בית המשפט האם מדובר בטענות אזרחיות חוזיות במהותן הנוגעות למישור היחסים החוזיים בין הצדדים לבין טענות אזרחיות החוצות את הקו אזרחי- מסחרי להן השלכות ציבוריות.
בית המשפט יסטה בית המשפט מתניית הבוררות עליה הסכימו הצדדים רק במקרים חריגים בהם מדובר בטענות חמורות במיוחד או נוכח קיומו של אינטרס ציבורי כבד משקל המצדיק דיון פומבי (רע"א 6353/17 אלברט פוני נ' אופק עד פיננסים (2014) בע"מ [פורסם בנבו,29/10/17].

מן הכלל אל הפרט,

21.
בענייננו טענו המשיבים שתי טענות עיקריות. האחת, כי אין לעכב את ההליכים מהטעם שאין לפצל את בירור התביעה, שכן התביעה הוגשה אף נגד צדדים אשר לא היו צד להסכם הבוררות, הם הנתבע 1 והנתבע 4. השנייה, כי קיים בענייננו טעם מיוחד לאי עיכוב ההליכים לאור טענת התרמית אשר הועלתה במסגרת כתב התביעה.

22.
אתייחס לטענות אחת אחת.

23.
אשר לטענה הנוגעת לפיצול הדיון סבורני כי הן מבחינת הנחיצות הדיונית והן מבחינת הנחיצות המהותית אין לסטות מן הכלל הקובע כי יש להורות על עיכוב ההליכים נגד המבקשים עקב תניית בוררות בין הצדדים.

24.
בבחינת הנחיצות הדיונית, הגם והנתבעים 1 ו-4 אינם צד להסכם הפשרה הכולל את תניית הבוררות, לא נוכחתי כי צירופם של הנתבעים 1 ו-4 להליך נגד המבקשים הינו כן והכרחי להליך.
טענות רבות המפורטות בכתב התביעה גובשו לטעמי, כבר טרם החתימה על הסכם הפשרה במסגרתה עוגנה תניית הבוררות, כפי שאף עולה מתגובת המשיבים לבקשה בעצמה.
הסכם הפשרה נחתם ביום 25.9.16 לאחר חילוקי דעות רבים אשר התגלעו בין הצדדים בנוגע לפרויקט מושא התביעה. אחת הסיבות לחוסר התקדמות הפרויקט כאמור בהסכם הפשרה הייתה הטענה הנוגעת לאי פעולת הנאמן לביצוע הפרויקט במסגרת הסכם השיתוף, הוא הנתבע 4. בתגובתם טוענים המשיבים כי המשיבה 2 (היא התובעת 1), פנתה פעמים רבות לנתבע 1 וטענה כי המשיבים משלמים יותר מהמגיע להם על פי חלקם ויותר מעלות הדירות, כאשר בשלב מסוים הפסיקה המשיבה 2 לשלם כספים נוספים והפרויקט עוכב למשך שנה. מכאן כפי הנראה
למעשה הן טענות לרשלנות של הנתבע 1
כבא כוחם והן טענות אשר להפרת הנאמנות ומעילה בכספים נגד הנתבע 4 כבר היו באמתחתם של המשיבים עוד טרם נחתם הסכם הפשרה. זאת ועוד, מסגרת הסכם הפשרה ציינו הצדדים כי הסכם הפשרה נחתם במטרה להביא לסיום הפרויקט על דרך הפשרה מבלי לגרוע ו/או לפגוע בכל טענה שיש למי מהצדדים זה כנגד זה ו/או כלפי צדדים שלישיים.
לטעמי, בנסיבות אלה, בהם הנתבעים 1 ו-4 לא נכללו בהסכם הפשרה עת נראה כי כבר הייתה עילה נגדם לפחות בנוגע לחלק נכבד מן הטענות, העלאת טענה כי אין לפצל את הדיון עקב אי חתימתם של הנתבעים 1 ו-4 על הסכם הפשרה חרף תניית בוררות, הסכם אשר לא גורע מזכותם של המשיבים לתבוע צדדים נוספים, יש בה לכל הפחות משום חוסר תום לב. ניתן אף לראות כי המשיבים אף לא טרחו במסגרת כתב התביעה לציין כי הסכם הפשרה כלל תניית בוררות, דבר המעיד אף הוא על התנהלותם ותום ליבם, אשר מעלה שאלות בנוגע לנחיצות הדיונית של הנתבעים 1 ו-4 להליך נגד המבקשים.

25.
זאת ועוד, אני סבורה כי בענייננו לא מתקיימת נחיצות מהותית, ולמעשה לטעמי אין צורך לדון בכפיפה אחת בתובענה כנגד המבקשים וכנגד הנתבעים 1ו-4.
עיון בטענות המופנות כלפי הנתבע 1 והן כלפי הנתבע 4 אינו מוביל למסקנה כי הכרח הוא כי התביעה נגד הנתבעים כולם לרבות הנתבע 1 והנתבע 4
תידון כמקשה אחת. הנתבע 1 כבא כוחם של המשיבים בפרויקט נתבע בעילות שונות, כעילת הרשלנות והפרת חובת הנאמנות, כאשר הנתבע 4 נתבע כעורך דין אשר רכש את הזכויות בפרויקט מושא התביעה בנאמנות, וכנאמן לביצוע הפרויקט במסגרת הסכם השיתוף ובעילות הנובעות מחובותיו בהתאם לכך, כמו לדוגמא חובת הנאמנות, חובות דיווח ורישום הזכויות.
לא מצאתי כי הטענות המופנות כלפי המבקשים בכתב התביעה, קשורות לעילות נגד הנתבעים 1 ו- 4 באופן המחייב את מניעת פיצול הדיון בין המבקשים לנתבעים 1 ו-4.
רבות מהטענות מופנות לנתבעים 1 ו-4 במופנות אליהם באופן אישי כבעלי תפקיד ללא קשר למבקשים. לכן, לא מצאתי כי עיכוב ההליכים יגרעו זכויותיהם של המשיבים ויחסיר מהם סעד כלשהו. יותר מכך, המשיבים לא טענו כי פנו לנתבעים הנוספים לקיום ההליך במסגרת בוררות, ונתבעים אלה אינם צד לבקשה שבפני
י ולא הגישו כל תגובה לבקשה זו, ולכן ההנחה כי לא יסכימו להצטרף להליך בוררות אינה מובנת מאליה. העובדה שהמבקשים לא טרחו לערוך בירור זה בטרם הגישו את התביעה מצביעה אף היא על כך שצירופם של הנתבעים הנוספים נועד להתחמק מקיום בוררות.

26.
אשר לטענת התרמית, איני סבורה כי הטענות אשר הועלו נגד המבקשים במסגרת כתב התביעה הינן חמורות במיוחד או מצדיקות בירור פומבי לאור אינטרס ציבורי. לטעמי, המדובר בטענות אשר אינן חורגות מטענות במישור היחסים החוזיים בין הצדדים ואינן ברף גבוה של חומרה באופן המקים טעם מיוחד המצדיק שלא לכבד את רצון והסכמת הצדדים כפי שהובעה במסגרת הסכם הפשרה. הסכם פשרה אשר כלל תניית בוררות. בכל מקרה טענות אלו היו באמתחת המשיבים ובעקבות משבר בין הצדדים, שעה שחתמו על הסכם תניית הבוררות.

27.
לאור האמור, לעיל, הנני מורה על עיכוב ההליכים בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות בכל הנוגע לתביעה כנגד הנתבעים 2-3
.

28.
אציין כי לא ראיתי מקום לסלק את התביעה על הסף עקב הטענות הנוגעות לטופס 4, שכן המדובר בטענות עובדתיות המצריכות בירור עובדתי.
לעניין ההוצאות סבורני כי עניין זה יש למסור לכבוד הבורר שידון בהליך.





ניתנה היום, כ"א אדר א' תשע"ט, 26 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 40255-12/18 יוסף בזל 2-3 נ' דוד מרק ביבס, קרול ביבס, מוזס ביבס ואח' (פורסם ב-ֽ 26/02/2019)