פסקי דין על נביל ח'ליל חדאד | פסקי דין על אדיל ג'רג'ורה חדאד ואחר' | פסקי דין על האפוט' לנכסי נפקדים | פסקי דין על רשות הפתוח |

746/96 א     21/08/1997




א 746/96 נביל ח'ליל חדאד, אדיל ג'רג'ורה חדאד ואחר' נ' האפוט' לנכסי נפקדים, רשות הפתוח





בית המשפט המחוזי
ב נ צ ר ת
פרוטוקול

ת.א. מס': 746/96

בפני
השופט: אסא אברהם - ס. נשיא


בעניין:
.1עזבון המנוח אברהים ח'ליל יעקוב חדאד
.2עזבון המנוח ח'ליל אברהים חדאד
.3עזבון המנוח אבכאר ח'ליל חדאד
.4עזבון המנוחה חנה ג'ובראן חדאד
.5נביל ח'ליל חדאד

.6סימון ח'ליל חדאד
.7אדיל ג'רג'ורה חדאד
התובעים

- נ ג ד -

.1האפוט' לנכסי נפקדים

.2רשות הפתוח

הנתבעים
פסק - דין

הצדדים הסכימו על העובדות בתיק זה כדלקמן:

.1 כי הנכס נשוא התביעה נמצא בעיר צפת והוא היה בבעלותו של
ח'ליל מכח ירושה מאביו שנפטר בשנת ,1944מדובר במחצית הנכס
בלבד ששייך לח'ליל המנוח.

.2 כי העיר צפת שוחררה ע"י כוחות צה"ל בתאריך .10/5/48

.3 כי ח'ליל התגורר באותה תקופה בעיר נצרת והוא שירת במשטרת
המנדט.

.4 כי העיר נצרת שוחררה ע"י צה"ל ביום .16/6/48

החלקה 35בגוש 13070נרשמה אחרי הליכי הסדר בשם רשות הפיתוח
בשלמותה והועברה ע"י רשות הפיתוח לחברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ
וזאת העבירה אותה לחברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ.

טוענים הנתבעים כי חלקו של ח'ליל הינו נכס נפקד כמשמעותו בחוק
נכסי נפקדים ומכאן שהמחלוקת שבין הצדדים מתמקדת בשאלה האם מן
הראוי לשלם ליורשיו של ח'ליל פיצויים עבור הנכס (חצי החלקה שהיתה
שייכת לו) או שכל שניתן לעשות הוא לשלם לו את תמורת חלקו בלבד.

ח'ליל התגורר כל ימיו בנצרת ולא התגורר בצפת ועל כן במהלך מלחמת
השחרור לא עזב את מקום מגוריו אל מקום שמחוץ לארץ ישראל או אל
מקום בארץ ישראל שהיה מוחזק אותה שעה בידי כוחות שביקשו למנוע
הקמתה של מדינת ישראל.

מכאן שלא ניתן להחיל עליו את הוראות הסעיף (1ב )iii()שכן מקום
מגוריו הקבוע נמצא בנצרת ושם התגורר עוד לפני מלחמת השחרור וגם
אחריה וגם אחרי שיחרורה ע"י צה"ל.

מאידך, ניתן להחיל עליו את הוראות הסעיף (1ב )ii()שכן הוא נמצא
בחלק של ארץ ישראל שמחוץ לשטח ישראל עד לשיחרור העיר נצרת ע"י
צה"ל וזאת חודש ימים לאחר ההכרזה על מדינת ישראל ביום .15/5/48
ב"כ התובעים טוען כי במכתב שנשלח ע"י היועצת המשפטית של מנהל
מקרקעי ישראל ביום ( 20/5/1987נספח יד' לסיכומיו) נאמר בסעיף 1
שבו כי הנכס של ח'ליל אינו נכס מוקנה. ואכן בסעיף 2של מכתב זה
וגם על פי נסח הרישום של החלקה עולה כי האפוטרופוס לנכסי נפקדים
לא הקנה לעצמו כל זכות בנכס מכח נפקדות של מאן דהוא והרישום בהסדר
המקרקעין נעשה ישירות בשם רשות הפיתוח שהעבירה אותו הלאה.

עם זאת, נאמר במכתב זה כי האפוטרופוס לנכסי נפקדים מוכן לשחרר
תמורת מחצית הנכס לח'ליל על פי הסעיף 17לחוק נפקדים (כיום סעיף
( 18ב)).

האמנם יש לראות בנכס, נכס נפקד לפי הוראות החוק או להסתמך על
הודעת נציג מנהל מקרקעי ישראל במכתבו הנ"ל המודה כי הנכס אינו נכס
מוקנה.

ב"כ הנתבעים מסתמך על ערעורים אזרחיים ,148/55 ,145/55 ,25/55
שפורסם בפסקי דין כרך י' עמוד 1825ולטענתו יש לראות את הנכס כנכס
נפקד ומכאן שאין לשחרר אלא את התמורה ואין לשלם פיצויים בגינו.

עניינו של ערעור אזרחי זה בהוראות החוק הקובעות כאמור לעיל ואין
ספק כי לאור הגדרת החוק יש לראות בח'ליל נפקד כמשמעותו בסעיף
(1ב.)ii()

אין ספק כי ביום הקובע לפי הוראות חוק נכסי נפקדים נמצא ח'ליל
פיזית בחלק של ארץ ישראל אשר לא היה בתחום של שטח ישראל אלא שמצב
זה השתנה פחות מחודש לאחר מכן, עם שיחרורה של העיר נצרת ע"י כוחות
צה"ל במחצית יוני .1948

האמנם יש לראות חודש זה כקריטי המכריע את גורלו של ח'ליל לשבט או
לחסד שכן אין ספק כי ביום שיחרור נצרת ממילא בטלה נפקדותו והוא
הפך לתושב מדינת ישראל עקב נסיבות בלתי תלויות בו.

מכתבו של מנהל מקרקעי ישראל משנת '87נספח יד' מלמד כי מבחינת
המנהל אכן הכירו בו כבלתי נפקד ונראה לי כי יש לאמץ גישה זו במקרה
ספציפי זה בלי לקבוע מסמרות בענין ומתוך הנחה כי כל העובדות
והנתונים היו ידועים היטב לנציג מנהל מקרקעי ישראל בשעה שכתב מכתב
זה, מה עוד ואכן בשנת '68בהליכי הסדר לא תבע האפוטרופוס לנכסי
נפקדים את החלקה כנכס נפקד או מוקנה כלל והרישום נעשה ישירות בשם
רשות הפיתוח ומכאן שיש לראותה כמי שהפקיעה את הנכס מרשות בעליו
החוקיים והעבירה אותו הלאה.

בנסיבות אלה, נראה לי כי אין להחיל את הוראות חוק נכסי נפקדים
בדבר שחרור תמורה בלבד אלא יש מקום לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים
פיצויים מלאים בגין הנכס הנידון, דהיינו, מחצית החלקה השייכת
לח'ליל (חלקה 35גוש שומה )13070ככל שמתחייב לפי חוק רכישת
מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים) תשי"ג-( 1953סעיף (3א) לחוק) שכן
אפילו לא היתה הכרזה ע"י שר לגביו יש לראותו ככזה לאור העובדה כי
הוא הוקנה ישירות בהליכי הסדר לרשות הפיתוח בשנת 1968מבלי
שלהקניה זו קדמה כל הקניה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, ואין כל ראיה
בפני
כי לא היתה עילה חוקית להקניית הנכס לרשות הפיתוח בשנת ,'68
ומכאן כאמור יש לראותו כאילו הוקנה ישירות לרשות הפיתוח מאחר
ולפי הסעיף (2א)( )1לחוק רכישת מקרקעין לא היה הנכס המצוי בצפת
בחזקת בעליו שהתגורר כאמור בנצרת.

אני מורה על כן כי יש לשלם לתובעים שהם יורשיו של ח'ליל פיצויים
על פי הוראות החוק הנ"ל ולא את תמורתו לפי חוק נכסי נפקדים.

אין אני נותן כל צו להוצאות בהליך זה.

ניתן היום .21/08/97

_________________
ס. נשיא אברהם אסא

אסתי קרקופ
א007465ך.ת








א בית משפט מחוזי 746/96 נביל ח'ליל חדאד, אדיל ג'רג'ורה חדאד ואחר' נ' האפוט' לנכסי נפקדים, רשות הפתוח (פורסם ב-ֽ 21/08/1997)