פסקי דין על יואב מנשה | פסקי דין על אודיס מפעלי סינון | פסקי דין על אלי מאיר |

71863-02/19 ברע     04/03/2019




ברע 71863-02/19 יואב מנשה נ' אודיס מפעלי סינון בע"מ, אלי מאיר








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 71863-02-19






ניתנה ביום

04 מרץ 2019

יואב מנשה
המבקש

-
1.אודיס מפעלי סינון בע"מ

2.אלי מאיר

המשיבים

בשם המבקש – עו"ד בדראן סלאמה




החלטה

השופטת לאה גליקסמן
:

1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת שרה מאירי; סע"ש 21426-11-16) מיום 29.2.2019 שבה נדחתה בקשתו של המבקש ליתן

פסק דין
משלים לעניין גמול השעות הנוספות לו זכאי המבקש, בנימוק ש"בית הדין סיים את מלאכתו עם פסה"ד"
2.
הרקע לבקשה:
2.1.
המבקש הגיש תביעה לתשלום זכויות שונות בקשר לעבודתו ובקשר לסיום עבודתו במשיבה 1 (להלן- המעסיקה).
2.2.
ביום 16.1.2019 ניתנה הכרעת בית הדין בהליך, שכותרתה "

פסק דין
" (להלן- פסק הדין), ופסק הדין
הומצא לבא כוחו של המבקש באותו יום.
2.3.
בכל הנוגע לתביעה לשכר בעד עבודה בשעות נוספות, כפי העולה מפסק הדין טען המבקש כי בניגוד לסיווג שבו סיווגה המעסיקה את משרתו, כמשרת אמון אישי ללא תחולה של הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951, תפקידו אינה נמנה עם תפקידי הנהלה כפי שנקבעו בפסיקה, ועל כן הוא זכאי לשעות נוספות. בתצהירו טען כי על פי דו"חות הנוכחות החלקיים הוא זכאי לגמול שעות נוספות בסך של 98,270 ₪. כמו כן טען כי נוכה של כדין משכרו בגין "שעות חסר" סך של 2,242 ₪. המעסיקה טענה כי המבקש הועסק במשרת אמון אישי בכירה והוסכם עמו במפורש כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול על העסקתו; דו"חות הנוכחות מעידים על חיסורים רבים בשעות עבודה ולא על עבודה בשעות נוספות; השכר שנוכה משכרו הוחזר.
2.4.
בית הדין האזורי קבע כי נראה שהמבקש ויתר בסיכומיו על החזר הניכויים משכר. בכל הנוגע לתביעה לשכר בעד עבודה בשעות נוספות קבע בית הדין האזורי כי תפקידו של המבקש אינו בגדר "תפקיד הנהלה" המוחרג מהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה; כמו כן, היה מעקב אחר שעות עבודתו של המבקש, והוא החתים כרטיס נוכחות בכניסה לעבודה וביציאה מהעבודה; עם זאת, לא ניתן לקבל את תחשיבו של המבקש, כיון שהוא ציין 8 שעות בשבוע כשעות רגילות במקום 9 שעות. לאור כל האמור לעיל, קבע בית דין האזורי כי משרתו של המבקש לא הייתה משרת אמון, והוא זכאי לגמול עבור שעות נוספות, ככל שאלה בוצעו על ידו; לא ניתן לקבל את תחשיבו של המבקש; מעיון מדגמי בדו"חות הנוכחות עולה כי לא נערך חישוב בכרטיס הממוחשב לשעות נוספות מעבר לתקן, כשמנגד צוינו שעות חוסר ממוחשבות. נוכח האמור נפסק כי -

"..הנתבעת תערוך תחשיב מטעמה בהתאם לדו"חות הנוכחות של התובע (אחרת נדרש כי ביה"ד ימנה חשב שכר ומשאין המדובר בסכומים גבוהים בהתאם להערכה גסה לא מצאנו להורות כך) לשעות נוספות בניכוי שעות החוסר ותשלם לתובע גמול עבור שעות נוספות ע"פ החוק בתוספת ה"ה [הפרשי הצמדה] וריבית מחודש הזכאות ועד התשלום המלא בפועל".
2.5.
ביום 19.2.2019 הגיש המבקש בקשה, שבה נטען כי המעסיקה לא פעלה בהתאם לפסק הדין וטרם הגישה תחשיב מטעמה. בנסיבות אלה, התבקש בית הדין ליתן

פסק דין
משלים לעניין גמול השעות הנוספות לו זכאי המבקש, ולחלופין לקצוב למעסיקה מועד לצורך הגשת תחשיב מטעמה.
2.6.
בהחלטה מושא בקשת רשות הערעור קבע בית הדין האזורי כי "ביה"ד סיים מלאכתו עם פסה"ד".
3.
בבקשת רשות הערעור טען המבקש כי חרף הגדרת המסמך מיום 16.1.2019 כ"

פסק דין
", הרי בית הדין קמא לא סיים את מלאכתו ועליו לפסוק את הסכום המגיע למבקש בעד שעות נוספות, גם אם מסקנתו בסוף תהא קיזוז מלוא השכר שנקבע כמגיע בעבור רכיב השעות הנוספות. המבקש הבהיר כי אינו מסכים לקיזוז כלל, וטעה בית הדין האזורי בקביעתו כי המבקש ויתר על הטענה בדבר החזר ניכויים ולא פסק החזר ניכויים; ממילא, המבקש אינו יכול להסכים לשום תחשיב כאשר זה טרם נערך, ומעבר לטענה המשפטית לפיה אין מקום לביצוע קיזוז, הרי שגם לאחר עריכת התחשיב עשויות להיות למבקש השגות במישור החישובי ולא רק המשפטי, וסוגיות אלו דורשות ליבון והכרעה על ידי הערכאה המבררת, בית דין קמא, ולא במסגרת הליך ערעורי כזה או אחר.
4.
נוכח האמור, עתר המבקש לבטל את החלטתו של בית הדין האזורי, לקבוע כי בית הדין האזורי לא סיים את מלאכתו, ולהורות לו על השלמת פסק הדין ופסיקת הסכום המגיע למבקש בעבור שעות נוספות, לאחר הגשת חישובי וטיעוני הצדדים.
המערער הוסיף וטען כי העובדה שבית דין האזורי הגדיר את ההכרעה כ"

פסק דין
" אינה קובעת את מהות ההכרעה, אלא התשובה לשאלה האם נסתיים הדיון בעניין התלוי ועומד לפני בית הדין; במקרה הנדון, בית הדין האזורי אפילו לא קבע את העקרונות לעריכת החישוב, ועל כן לא הסתיים הדיון בעניין גמול השעות הנוספות; קביעתו של בית הדין האזורי אינה שלמה כל עוד לא הוגדר הסכום שיש לשלם למבקש כגמול שעות נוספות וכל עוד לא הוגדר הסכום שיש לקזז בגין שעות חיסור (ככל שקיימות); בית הדין אף נמנע מלמנות חשב שכר לעריכת התחשיב, מתוך הערכה כי לא מדובר בסכום גבוה, עת לא ברור על מה התבססה הערכה זו; גם אם הסכום אינו גבוה, המבקש זכאי לפסיקת אותו סכום, ובית הדין האזורי היה צריך למנות חשב .
5.
לחלופין, ככל שייקבע כי ההכרעה מיום 16.1.2019 מהווה

פסק דין
סופי ולא החלטה, עתר המבקש לראות בבקשת רשות הערעור
כהודעת ערעור בזכות על פסק הדין במלואו, ופירט את נימוקי הערעור הן לעניין שעות נוספות והן לעניין רכיבים אחרים בפסק הדין.
6.
לאחר בחינת הבקשה וכלל החומר שבתיק אני קובעת כי דין הבקשה להידחות, מבלי להידרש לתשובת הצד שכנגד.
7.
אשר לבקשת רשות הערעור על החלטתו של בית דין קמא: עיון בהכרעתו של בית הדין האזורי מיום 16.1.2019 מעלה כי בית הדין נתן "

פסק דין
" גם בסוגית השעות הנוספות, עת אופרטיבית קבע כי נוכח העובדה שלא קיבל את תחשיב המבקש, ונוכח קביעתו שאין מקום למינוי חשב שכר במקרה הנדון, הסעד הוא מתן הוראה למעסיקה לערוך תחשיב ולשלם למבקש על פי התחשיב שייערך על ידה. על כך שזה הסעד האופרטיבי שבית הדין האזורי החליט ליתן בפסק הדין ניתן ללמוד גם מכך שלא קבע הוראות משלימות – מועד לעריכת התחשיב, מתן אפשרות למבקש להגיב על התחשיב, מנגנון הכרעה בחילוקי דעות בין הצדדים בנוגע לתחשיב וכו'. מכאן, כי בית הדין אכן סיים את מלאכתו עם מתן פסק הדין.
יודגש, כי אין באמור לעיל משום הבעת עמדה לגופה בנוגע לקביעתו של בית דין האזורי - האם היה עליו לפסוק גמול שעות נוספות על פי הנטען על ידי המבקש, או לקבוע הוראות בנוגע לאופן עריכת התחשיב, ובכלל זאת קציבת מועד לעריכת התחשיב, מתן אפשרות למבקש להגיב על התחשיב וקביעת מנגנון להכרעה בחילוקי הדעות. טענות אלה (כמו גם טענות נוספות אחרות) הן טענות ערעוריות על פסק הדין, שבהן ניתן לדון במסגרת ערעור על פסק הדין, ולא במסגרת דיון בבקשת רשות הערעור על ההחלטה מושא הבקשה.
8.
אשר לסעד החלופי – לראות בבקשת רשות הערעור הודעת ערעור על

פסק דין
במלואו: פסק הדין ניתן ביום 16.1.2019, ובקשת רשות הערעור הוגשה ביום 28.2.2019. נוכח האמור, חלף המועד להגשת ערעור על פסק הדין, והמבקש גם לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. על כן, לא ניתן להיעתר לבקשה לסעד החלופי.
9.
סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.


ניתנה היום,
כ"ז אדר א' תשע"ט (04 מרץ 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.










ברע בית הדין הארצי לעבודה 71863-02/19 יואב מנשה נ' אודיס מפעלי סינון בע"מ, אלי מאיר (פורסם ב-ֽ 04/03/2019)