פסקי דין על ח'ליל זערורה

10406-05/18 תתח     06/03/2019




תתח 10406-05/18 מדינת ישראל-משרד התחבורה יחידת התביעות הארצית נ' ח'ליל זערורה








בית משפט השלום לתעבורה בחיפה


תת"ח 10406-05-18 מדינת ישראל-משרד התחבורה יחידת התביעות הארצית
נ' זערורה




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט
אור לרנר


מאשימה

מדינת ישראל-משרד התחבורה יחידת התביעות הארצית


נגד

נאשמים
ח'ליל זערורה


גזר דין

1.
הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של אי קיום חובת רישיון (לפי סעיף 2 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב) תש"ל- 1970 ולפי סעיף 39(ב)(1א) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח- 1957), ובעבירה של אי קיום צו סגירה למפעל (לפי סעיף 39(א(2) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח- 1957).

2.
על פיו עובדות כתב האישום בין התאריכים 5.12.17 ו- 16.12.17 הפעיל הנאשם מפעל לעבודות תיקון צמיגים ואבובים ברכב מנועי בשם "רחיצת ופנצ'ריית ספורי" (להלן: "המפעל"),
בניגוד לצו סגירה שהוצא למפעל בתיק תת"ח 7180-05-16 ומבלי שניתן לו רישיון, מאת הרשות, לפתוח ולנהל את המפעל ולבצע בו עבודות.

3.
המאשימה ביקשה להחמיר עם הנאשם, כפי הראוי לטעמה, עם מי אשר מפר צו שיפוטי ביודעין ובכך מזלזל בחוק ובהוראות בית המשפט. כן הפנתה המאשימה להרשעותיו הקודמות של הנאשם, בתחום זה ולעובדה כי מדובר בעניינו בהרשעה שלישית ובכך שהנאשם הפר התחייבות בת 20,000 ₪ עליה חתם בתיקו האחרון. המאשימה אשר טענה כי מתחם הענישה ההולם מתחיל מקנס בגובה של 20,000 ₪, הפנתה אף לגזר דינו הקודם של הנאשם ולפסיקה נוספת וביקשה להטיל על הנאשם קנס בסך של 25,000 ₪, הפעלת ההתחייבות , מאסר מותנה וחתימה על התחייבות נוספת, מחמירה יותר.

4.
ב"כ הנאשם ביקש להקל עם מרשו ולהימנע מהפעלת ההתחייבות תוך שהפנה לעובדה כי הנאשם הסיר את המחדל וקיבל רישיון להפעלת המפעל (נ/1). לטענתו, על בתי המשפט לעודד נאשמים להסדיר ולרפא את הפגם וזאת באמצעות ענישה מקלה. עוד הפנה ב"כ הנאשם למצבו הפיננסי של הנאשם ולנסיבותיו האישיות.

5.
הנאשם עצמו ציין כי סגר את העסק לתקופת מה על מנת "לא להיות עבריין" וכי הוא מצר על הטעות שעשה ומבקש התחשבות בו ובמשפחתו בת 8 הנפשות (כולל אותו), אותם עליו לפרנס.

דיון והכרעה
6.
מי המפר צו שיפוטי ביודעין, תוך הפעלת מוסך או מפעל כאמור מבלי שנבחנו הסמכתו כשירותו וכיוצ"ב, מסכן את שלום הציבור ופוגע אף בערך המוגן של שלטון החוק. מי העושה כן מעיד על עצמו כי הוא אינו ירא את החוק ואת בתי המשפט. יפים לעניין, בשינויים המחויבים, דבריו של כב' הנשיא שפירא בעפ"ת 9687-10-18 מדינת ישראל נ' עאסלה (25.10.18):

"אקדים ואומר שהגם שהמרשם הפלילי של עבירות תעבורה מתנהל בנפרד מהמרשם הפלילי על כלל העבירות סבור אני כי יש לראות בעבירות תעבורה, ובמיוחד אלו שיש בהן יסוד עובדתי ונפשי שבבסיסו זהה לעבירות פליליות מובהקות, כעבירה פלילית לכל דבר ועניין. לעניין זה, אינני רואה עילה לאבחן ולבדל את העבירה של נהיגה בזמן פסילה מעבירה אחרת שבבסיסה הפרת צו שיפוטי. ראו למשל:
סעיף 287 לחוק העונשין תשל"ז
– 1971 (הפרת הוראה חוקית);

סעיף

246
ל

חוק

התכנון

והבניה
תשכ"ח – 1968 (עבירה של אי קיום צו שיפוטי). בשתי הוראות חוק אלו קובע החוק כי הפרת הוראה של בית משפט מהווה עבירה פלילית. אינני רואה עילה לבדל את עבירת הנהיגה בפסילה ולהגדירה כעבירה שאין בה תיוג פלילי. על אלו אוסיף גם את העבירה

שבסעיף

71(

ד

)
לחוק העונשין תשל"ז – 1977

שעניינו בהפרת צו לביצוע עבודות של"צ. החוק מורה כי במקרה מסוג זה יורשע אדם ותבוטל ההחלטה שלא להרשיעו, ובכפוף לנסיבות המפורטות בסעיף ייגזר דינו. כל אלו מצביעים על החומרה שבביצוע עבירה של הפרת צו שניתן ע"י בית משפט ואין עילה להחריג את תחום התעבורה ממדיניות החוק.

למדיניות זו של ראית העבירה בה הורשע הנאשם כעבירה פלילית לכל דבר ועניין יש גם תכלית חברתית. מספר הנפגעים בנפש, בגוף וברכוש מביצוע עבירות תעבורה עולה על מספרם של כל נפגעי יתר העבירות (וגם על מספרם של כל נפגעי מערכות ישראל ופעולות האיבה). כפועל יוצא מכך אין כל סיבה שלא לתייג את מי שביצע עבירת תעבורה ביודעין ובכוונה תחילה, להבדיל אולי מביצוע עבירה שביסודה עבירת רשלנות, כעבריין פלילי לכל דבר ועניין".

7.
הדברים האמורים נכונים במיוחד שעה שמדובר במפעל שעוסק בצמיגים ואבובים של כלי רכב, וברור כי השפעה של תיקון לא נכון, ע"י אדם לא מוכשר עלולה להיות הרת אסון.

8.
מאידך גיסא, הנאשם פעל ללא לאות להסדרת הפגם ולהסרת המחדל וכיום אוחז ברישיון תקין למפעל (נ/1) ופשיטא שעל בתי המשפט לעודד נאשמים לפעול והמשיך ולפעול למען הסדרת עניינם והוצאת רישיון מתאים מאת הרשות, תוך עמידה בכל המבחנים הצריכים לעניין. לצורך ההשוואה, ניתן להפנות למקרים בהם בתי המשפט לתעבורה ראו בהסרת המחדל לעניין רישיון הנהיגה והוצאת רישיון כדין, כעילה להטלת עונש צופה פני עתיד בלבד- ר' לדוגמא תת"ע 2311-11-16 מדינת ישראל נ' אברהם ותת"ע 2503-01-17 מדינת ישראל נ' אחמד, תת"ע 1515-05-16 מדינת ישראל נ' משה אורן (9.12.17), תת"ע 9589-04-18 מדינת ישראל נ' שמרית שמעון, תת"ע 2024-01-18 מדינת ישראל נ' אבו דבאי (17.1.19), ועוד.

9.
מעבר לאמור, קבלת הרישיון מאת הרשות, מפחיתה עד מאד את הסיכון לביצוע עבירה נוספת מאותו סוג וגם בכך יש להתחשב.

10.
עיון בפסיקה הנוהגת, המהווה רק שיקול אחד מבין שיקולי הענישה, מעלה כדלהלן:

א.
תת"ח 6112-03-14 מדינת ישראל נ' אסולין
(12.11.15)- הפעיל מוסך ללא רישיון ובניגוד לצו סגירה ועד למועד גזר הדין הסיר את המחדל. נדון ל-4 חודשי מאסר בעבודות שירות (כולל הפעלת מע"ת), מע"ת, קנס בסך 10,000 וחתימה על התחייבות בסך של 30,000 ₪.
ב.
תת"ח 10188-06-17 מדינת ישראל נ' אופיר
(1.1.19)- הפעיל מפעל למכונאות רכב ללא רישיון ובניגוד לצו סגירה וחידש את רישיונו עד למועד גזר הדין. נדון לקנס בסך 20,000 ₪, חתימה על התחייבות בסך של 40,000 ₪ ומאסר מותנה. עוד קבע בית המשפט כי המתחם ההולם מתחיל מקנס של 15,000 ₪ ועד לקנס של 25,000 ₪ ומאסר על תנאי.
ג.
עפ"ת 29307-11-13 מדינת ישראל נ' יעקב נתן
(5.12.13)- ביצע עבודות תיקון מזגני רכב במפעל בלתי מורשה ובניגוד לצו סגירה.
הבית המשפט המחוזי החמיר בעונשו של המשיב, מבלי למצות את הדין, לכדי קנס בסך של 6,000 ₪ ואף הפעיל
התחייבות קודמת בסך של 6,000 ₪ תוך שקבע כי טעה בית המשפט קמא את החליט שלא להפעיל ההתחייבות שכן מדובר בהוראה מנדטורית ללא שיקול דעת. כן קבע בית המשפט המחוזי כי ההתחייבות הנוספת עליה חתם המשיב וצו השל"צ יעמדו בתוקפם.
ד.
ע"פ 594/88 אילן בכור נ' מדינת ישראל
(24.10.89)- ניהל מפעל למכונאות רכב ללא רישיון ובניגוד לצו סגירה. עונשו הוקל מעט בערעור והועמד על קנס בסך של 20,000 ₪, הפעלת התחייבות קודמת על סך של 10,000 ₪, הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ ומאסר מותנה.
ה.
בעניין דומה ר' רע"פ 1483/14 מוזס שותפות כללית נ' עירית תל-אביב יפו – שם נדונה הפעלתה של מסעדה בניגוד לצו הפסקת פעילות וללא רישיון עסק. המסעדה ובעליה נדונו כל אחד (לאחר הפחתה בערעור), לקנס של 45,000 ₪ וחתימה על התחייבות בסך של 75,000 ₪.

11.
לאחר ששקלתי את אופי הפגיעה בערכים המוגנים ומידתה, רמת הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה, כמו גם הסרת המחדל וריפוי הפגם אני קובע כי מתחם הענישה ההולם לנסיבותיו של תיק זה נע בין מאסר מותנה ועד למאסר בפועל של ממש (במקרי הקצה של עבריינים חוזרים), קנס הנע בין 15,000 ₪ ל- 40,000 ₪ וענישה נלווית.

12.
באשר להתחייבות עליה חתם הנאשם בתת"ח 7180-05-16 (על סך של 20,000 ₪),
הרי שחובה היא על בית המשפט להפעילה, וזאת כפי הוראת סעיף 76 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. ר' לעניין זה עפ"ת 29307-11-13 נתן הנ"ל וכן רע"פ 4123/17 ירדן שוחט (25.6.18).

13.
באשר לעניינו של הנאשם הנמצא בפני
י הרי שיש לשקול לחובתו את העובדה שהורשע כבר פעמיים בעבר בעבירה של אי קיום חובת רישיון (ת/1), ואף התחייבות כספית משמעותית שהוטלה עליו לא הרתיעה אותו מלחזור ולבצע את אותה עבירה ואף להוסיף "חטא על פשע".

14.
לזכותו של הנאשם יש להתחשב בהודאתו בהזדמנות הראשונה, לקיחת האחריות וחיסכון בזמן שיפוטי יקר. כן יש להתחשב לזכותו של הנאשם בנסיבותיו האישיות, בהיותו מפרנס יחד למשפחה בת 8 נפשות ובקשיים הכלכליים הנטענים.

15.
כן התחשבתי לזכותו של הנאשם בעובדה שפעל ללא לאות, הסיר את המחדל והוציא רישיון כדין.

16.
עוד מצאתי להתחשב בנאשם, בעת קביעת סכום הקנס שיוטל עליו, בעובדה שחובה היא עליי להפעיל את ההתחייבות הקודמת, מבלי שניתן לחפוף בינה לבין הקנס שיוטל עתה, כאשר המשמעות היא סכום כולל גבוה מאד לתשלום. יפים לעניין דבריו של בית המשפט העליון ברע"פ 4123/17 הנ"ל, שם מצא כב' הש' עמית לציין, כי נוכח החובה שבהפעלת ההתחייבות על בתי המשפט להיות מודעים לאפשרות של הפעלת ההתחייבות הכספית ולפיכך להיזהר " וגם בהתחייבויותיכם".

17.
מכל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי על אף שהיה ראוי להטיל על הנאשם, על דרך הכלל, קנס גבוה יותר מהקנס שהוטל עליו בתיק הקודם (גם נוכח החזרתיות וגם נוכח העבירה הנוספת והחמורה של אי קיום צו סגירה), הרי שנוכח השיקולים העומדים לזכותו, הנסיבות שהשתנו (הסרת המחדל) והסכום הכולל לתשלום, ניתן להעמיד את הקנס שיוטל על הנאשם בתחתיתו של המתחם שקבעתי.

18.
אשר על כן, לנוכח כל האמור לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

- אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 15,000 ש"ח.

- אני מפעיל את ההתחייבות הכספית שנקבעה בבית המשפט לתעבורה בחיפה ביום 23.3.17
עפ"י תיק מס'
7180-05-16 וזאת על סך של 20,000 ₪.

הסכום הכולל של הקנס והתחייבות- 35,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתם, ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך
15.05.2019
ובכל
15
בחודש שאחריו.

הנאשם הונחה לגשת למרכז שירות לקהל לקבל שוברי תשלום.


- הנני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי
לתקופה של
3
חודשים שלא יעבור בתוך
2
שנים על אחת מהעבירות בהן הורשע.

- הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך
15,000
₪ למשך 3
שנים להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע. לא יחתום על ההתחייבות היום, ייאסר למשך 10 ימים.

גזר הדין הוקרא לנאשם באולם בית המשפט.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.




ניתנה היום, כ"ט אדר א' תשע"ט, 06 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.










תתח בית משפט לתעבורה 10406-05/18 מדינת ישראל-משרד התחבורה יחידת התביעות הארצית נ' ח'ליל זערורה (פורסם ב-ֽ 06/03/2019)