פסקי דין על אלון שוויצר | פסקי דין על קרין שוויצר | פסקי דין על מאיר בן דרור ואח' | פסקי דין על אורי עצמון | פסקי דין על דנה תדמור | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב |

35939-09/18 פשר     03/03/2019




פשר 35939-09/18 אלון שוויצר, קרין שוויצר, מאיר בן דרור ואח' נ' אורי עצמון, דנה תדמור, כונס נכסים רשמי תל אביב








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פש"ר 35939-09-18 תדמור נ' כונס נכסים רשמי תל אביב
ואח'

פש"ר 35915-09-18 עצמון נ' כונס נכסים רשמי תל אביב
ואח'



3 מרץ 2019


לפני
כבוד השופטת
נועה גרוסמן


מבקשים

1.
אלון שוויצר
2.
קרין שוויצר
3.
מאיר בן דרור
4.
רפאל עמית כהן
5.
שאול שר שלום
6.
יוני יחזקאל
7.
סימה יחזקאל
8.
טליה סיון
9.
שי סיון ת.ז. 03764904
10.
שבתאי סיון
11.
זאב נשר
12.
שי קנטור
13.
רן שריג
14.
יוסף רפפורט
15.
מירב אוליבה ברזילי
16.
פרנצ'סקו אוליבה
17.
דן פולקובסקי
18.
שרון אברהמי
19.
אלכסנדר שיפמן
20.
משה כהן
21.
צבי גלנט
22.
יעקב טל
23.
מורלי הני מעוז
24.
נחמה סאס
25.
עובדיה שגיב
26.
שושנה שיבת
27.
משה כהן ת.ז. 003747700
28.
חנוך פורת
29.
נחשון ברוש
30.
דוד ערן
31.
שרה ערן
32.
אושרי שדה
33.
מאיר כהן
34.
אריה גולדשטיין
35.
רחל שוויצר
36.
עמיר קרני
37.
דורית קרני
38.
אליהו פלוטניק
39.
שרה פלוטניק
40.
ליאור חנוך שרר
41.
אלכסנדר איזקסון
42.
אמיר קליין
43.
יאיר טופר
44.
שושנה שטרנברג
45.
אורי רכטר
46.
עדי מינץ
47.
נעמי שנהב
ע"י ב"כ עו"ד ויקטור תשובה


נגד

משיבים
1.
אורי עצמון

(החייב בפש"ר 35915-09-18)
ע"י ב"כ עו"ד שלום גולדבלט ואח'
2.



דנה תדמור
(החייבת בפש"ר 35939-09-18)
3.
כונס נכסים רשמי תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד עידן פרידון
4.
דורון ערוסי, עו"ד (מנהל מיוחד בתיקי החייבים)






החלטה

השאלה המצריכה הכרעה
:

1.
נדרשת הכרעה בבקשה מספר 9 בתיק פש"ר 35939-09-18 המתנהל בעניינה של גב' דנה תדמור
(להלן: "החייבת") ובבקשה מספר 10 בתיק פש"ר 35915-09-18 בעניינו של מר אורי עצמון
(להלן: "החייב").

2.
עניינן של הבקשות, שהוגשו בשני התיקים המאוחדים זהה. הבקשות הוגשו למתן הוראות באשר לתביעה שהגישו המבקשים, בהליך אזרחי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב שמספרו 23733-08-18 (להלן: "התביעה האזרחית").

המבקשים,
התובעים בתביעה האזרחית, מבקשים לקבוע מהו ההליך במסגרתו יוכרעו טענותיהם לגביהם החובות כלפיהם הושגו במרמה. עוד הם מבקשים לקבוע, כי במידה ויקבע שהחוב אכן הושג במרמה, הוא יוחרג מגדר חובות החייבים בהליכי הפש"ר.

3.
נלווית לכך עתירה שהגישו החייבים לאחרונה ביום 27.2.19, לאחר השלמת סבב תשובות ותגובות של כל הנוגעים בדבר, בה ביקשו לקיים דיון בבקשות במעמד הצדדים.

עמדת המבקשים:

4.
המבקשים טענו, בקליפת אגוז, כי הגישו תביעה אזרחית כנגד החייבים שצורפה כנספח א' לבקשה למתן הוראות. בתביעה האזרחית טענו המבקשים, כי החייבים הונו אותם. הם הציגו לפניהם מצג כי הם מגייסים הלוואות לשם רכישת נכס נדל"ן בקנדה אך לאחר שהכספים הועברו אל החייבים הם עשו בהם שימוש למטרות אחרות ולא לצורך רכישת נכסי נדל"ן. משכך טוענים המבקשים, כי החייבים פעלו במירמה.

לא זו אף זו, לאחר שהוגשה התביעה האזרחית הגישו החייבים, כל אחד בתיק נפרד, בקשה למתן צו כינוס במסגרת הליכי פש"ר ובמסגרתו עתרו לעיכוב ההליך האזרחי מולם.

5.
המבקשים טוענים, כי אין מקום לעיכוב הדיון בתביעה האזרחית לאור הוראות פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש] התשמ"א-1981 (להלן: "פקודת פשיטת רגל" ו/או "הפקודה").

סעיף 22(א) לפקודת פשיטת הרגל
מקנה לבית המשפט שיקול דעת האם יש להורות על עיכוב הליכים בתביעה אזרחית כנגד החייב. סעיף 22(ד)(1) לפקודת פשיטת הרגל קובע, כי אין לעכב תובענה אזרחית אם הפטרו לא היה משמש בה הגנה.

סעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל קובע, כי לא יינתן הפטר בקשר עם חוב שנוצר במירמה.

6.
המבקשים סבורים, כי תביעתם האזרחית כנגד החייבים נופלת לגדר החריגים שנימנו לעיל, ועל כן יש לאפשר להם להמשיך את ניהול התביעה האזרחית.
7.
עוד טוענים המבקשים, כי ככל ותוגש הודעת חוב לבעל התפקיד הוא ידון בה וככל וייקבע שמדובר בחוב שהושג במירמה כפי שנטען ע"י המבקשים, יש להחריגו מכל הפטר שעשוי ויינתן לחייבים.

עמדת החייבים:

8.
החייבים הסבירו כי הם שימשו כמנהלים ובעלי מניות בחברה שמה אקסיום גלובל אינווסטמנט בע"מ (בפירוק) (להלן: "אקסיום") וכמנהלים ובעלי מניות בחברת א.ג. שירותי ניהול ותפעול בע"מ (להלן:

"א.ג.") אשר נתנה שירותי ניהול ותפעול לאקסיום.

שתי החברות הללו פנו בבקשות פירוק ביום 26.1.16 ומונו בהם מפרקים זמניים – עוה"ד יניב אינסל ורמי יולס. ביום 10.4.16 ניתן לחברות צו פירוק.

החייבים טוענים כי במסגרת הליכי הפירוק, הם הימחו למפרקים את כל זכויותיהם וחובותיהם בחברות הללו.

9.
לטענת החייבים, המבקשים הינם חלק ממערך של משקיעים בנכסים שונים ששווקו ע"י אקסיום. עם מתן צו כינוס הנכסים ביום 15.11.18, עוכבו הליכים אישיים כנגד המבקשים, ולרבות התביעה האזרחית נשוא הבקשה. כל זאת בהתאם לדין.

החייבים סבורים, כי מן הראוי לנהל את ענייניהם הכלכליים באופן קולקטיבי במסגרת תיקי הפש"ר ולרבות התביעה האזרחית נשוא ההליך.

על פי רשימה שצרפו החייבים, תלויים ועומדים כנגדם הליכים של תביעות אישיות בגין חובות נטענים בסך של למעלה מ-11 מיליון ₪, לא רק התביעה האזרחית בעניינם של החייבים.

10.
אשר על כן, גורסים המבקשים, כי יש להותיר את עיכוב ההליכים בתביעה האזרחית על כנו כאשר כל בירור הנוגע אליה יבוצע במסגרת הליכי הפש"ר.

עמדת המנהל המיוחד:

11.
המנהל המיוחד ציין, כי אומנם הכלל הוא כי משניתן צו כינוס אין לנקוט בהליך משפטי כנגד החייב ודרך המלך לגבייתו היא בהגשת תביעת חוב כדין.
יחד עם זאת, ציין המנהל המיוחד, כי הטענות המפורטות בכתב התביעה האזרחית נספח א' לבקשה, ככל ויש בהן ממש, מגלות נסיבות חמורות במיוחד, המצריכות בירור עובדתי ויש בהן כדי להשליך גם על קביעת ממצאים באשר לאופן יצירת חובות החייבים.

12.
עוד סבר המנהל המיוחד, כי מבלי לקבוע מסמרות, התביעה האזרחית היא "לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או הבטחה" על כן על פי הוראות סעיף 72(1) לפקודת פשיטת רגל, היא אינה בת תביעה בהליכי פשיטת רגל.

13.
לאור זאת, בשים לב לאופי הטענות המפורטות בתביעה, לעילת התביעה ולמורכבות הבירור העובדתי הנדרש, גורס המנהל המיוחד, כי אין מניעה להתיר למבקשים את ניהול ובירור התביעה האזרחית בבית מהשפט המחוזי בתל-אביב כהליך אזרחי.
במסגרת זו, תישמרנה זכויותיהן הדיוניות של כל הנוגעים בדבר, המבקשים והחייבים גם יחד.


כל

פסק דין
שיינתן בתביעה – יהווה הכרעה מחייבת לכל דבר ועניין גם לצורכי קביעת מצבת הנשייה בהליכי פשיטת הרגל.
המנהל המיוחד הוסיף, כי קופת הנושים לא תישא בכל חיוב והוצאה כספית שיושתו על החייבים אגב מתן פסק הדין, אלא רק הכרה ב

פסק דין
כספי שיינתן כנגד החייבים, ככל ויינתן. רכיב ההוצאות כלפי החייבים, ככל וייפסק, ניתן לגבייה מאת החייבים רק לאחר סיום הליכי פשיטת הרגל.

עמדת הכנ"ר:

14.
הכונס הרשמי הגיב כי יש לברר את טענות החייבים במסגרת התביעה האזרחית. הוא צירף קולו לעמדת המנהל המיוחד. הכונס הרשמי סבור, כי למבקשים טענות באשר לאופן יצירת החובות, דבר המצריך בירור עובדתי שראוי כי ייעשה בהליכי משפט ולא במסגרת תביעת החוב. כמו כן, הואיל והתביעה היא לדמי נזק בלתי קצובים שאינם נובעים מחוזה או הבטחה, אין המדובר בתביעה ברת הליכי פשיטת רגל לפי סעיף 72(1) לפקודת פשיטת רגל.

15.
הכונס הרשמי סבר, כמו המנהל המיוחד, כי יש להורות על ניהול התביעה האזרחית בבית המשפט, כאשר הוצאות ניהול ההליך לא יוטלו על קופת הפש"ר של החייבים, באופן שפירט המנהל המיוחד.

תגובת החייבים:

16.
החייבים, בהמשך לטיעונים לעיל עתרו לקיים דיון בבקשה על פי היומן, כאשר לשיטתם קיימת חשיבות בקיום דיון פרונטאלי בו יוכלו לפרוש את טענותיהם לפני בית המשפט של פש"ר.

תגובת המבקשים:

17.
המבקשים הגיבו למכלול התגובות וטענו, כי
לא רק שבנסיבות הקיימות יש לאפשר להם לנהל את התביעה האזרחית ולהחריג את החוב שייפסק במסגרתה מכל הפטר שעשוי להינתן לחייבים בעתיד, אלא שאין ממש בטענות החייבים.

18.
אמנם, החייבים גורסים כי יש לרכז את כל ההליכים כנגדם במסגרת הליכי פשיטת רגל וכי יהיה יעיל יותר לבחון את טענותיהם במסגרת ההליך הקולקטיבי. אולם, המבקשים סבורים כי בענייננו יש להחריג את התביעה האמורה מהליכי פשיטת רגל וככל ויימצא שהחייבים חבים לפיה. לשיטתם מדובר בחוב שנוצר במירמה ויש להחריגו מהליכי פשיטת הרגל.

ההלכות שצוטטו ע"י
החייבים, כך לשיטתם של המבקשים, רלוונטיות להליכי פירוק חברות ולא להליכי פש"ר של יחידים.

דיון והכרעה:

19.
אתייחס תחילה לפן הפרוצדוראלי והוא אופן ההכרעה בבקשות.

עיינתי היטב בכל הטיעונים שפרשו לפני הצדדים בהרחבה, על נספחיהם. לא מצאתי כי דיון פרונטאלי נחוץ בענייננו. כאשר אין כאן תצהירים ו/או עדויות המצריכות שמיעה פרונטאלית וכאשר כל הטיעונים הובאו בפירוט רב בכתב.

ההכרעה על יסוד הכתב, לא תיגרע בענייננו מזכויות הצדדים. קביעת דיון פרונטאלי תוסיף על הוצאותיהם שלא לצורך, תגזול מזמנם של צדדים אחרים העשויים להישמע באותו מועד. בפועל הדיון הפרונטאלי אינו נחוץ ואינו עדיף בשום צורה שהיא, על פני הטיעונים שכבר הובאו בכתב.

20.
מכאן, אעבור לבחון את השאלה, האם פנייתם הוולונטרית של החייבים דכאן להליכי פשיטת רגל, מצדיקה עיכוב ההליכים בתביעה האזרחית, והפניית המשך הבירור בתביעה לפני המנהל המיוחד.

21.
בספרם של המלומדים
שלמה לוין ואשר גרוניס "פשיטת רגל" מהדורה שלישית, תש"ע-2010, צוין שם בעמ' 25, כי המאפיין של הליכי פשיטת הרגל הוא שמדובר בהליך קולקטיבי דהיינו הליך בו כל נושיו של החייב, למעט נושים מובטחים, פועלים במסגרת אחת תוך מניעת הנושים מלפעול באופן נפרד ועצמאי. תוצאותיו של צו הכינוס הוא אכן עיכוב הליכים. גם של הליכים תלויים ועומדים עדיין בבתי המשפט, כאשר הליכים אלה יימשכו רק ברשות בית המשפט ובתנאים שייקבעו על ידו.

ראו שם בעמ' 118.

22.
עם זאת, מציינים המלומדים לוין וגרוניס שם בעמ' 119: "כמובן, שלא ייתכן לסגור את הדלת בפני
נושה המעוניין להגיש תביעת חוב ובעת ובעונה אחת למנוע ממנו לנהל תובענה נגד החייב מחוץ להליך פשיטת הרגל".

ראו גם האסמכתא שם בה"ש 247 המתייחסת לע"א 6581/05 (לא פורסם).
בע"א 6581/05 הנ"ל, ה.א.ל. ערד 2000 (1999) קבלנות ויזמות בע"מ נ' הכנ"ר, נקבע על ידי הרכב כב' השופטים גרוניס, נאור וחיות (כתוארם אז), כי אין מניעה במקרים מתאימים וחריגים לברר את ההליכים האזרחיים בבית המשפט המוסמך ולא במסגרת הליך הפש"ר. בית המשפט המוסמך, הוא שיעסוק בסוגיות הצריכות להכרעה לרבות שמיעת ראיות בתביעות פוזיטיביות.

23.
מטרת הליכי פשיטת רגל על פי הפקודה, הינה להגשים שתי תכליות.

האחת – לכנוס את נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והטובה ביותר.

השנייה – לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו שנוצרו בתום לב, לפתוח דף חדש בחייו ע"י קבלת הפטר.

24.
בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון") העתיד להיכנס לתוקפו ביום 15.9.19, נוספה תכלית שלישית והיא: לקדם שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד, במירקם החיים הכלכליים.
תכלית זו נועדה לשרת הן את היחיד ואת החברה בכללותה.

25.
בספרם של המלומדים עודד מאור ואסף דגני "הפטר" התשע"ט-2019, כרך א' שם בעמ' 122, מציינים המלומדים:
"... אין להעניק סעד ליחיד אשר מגיש את הבקשה לפתיחת הליכים ממניעים זרים, על מנת להשיג מטרה פסולה, למשל התחמקות מתשלום מזונות או ליבוי סכסוך משפטי עם בן הזוג. כלל יסוד בשיטה המשפטית הוא כי כל פעולה משפטית צריכה להיעשות בתום לב. חוסר תום לב בהגשת הבקשה, לרבות הסתרת מידע או כניסה להליך מראש במטרה שאינה בתום לב, יכולה להביא בסופו של יום לדחיית הבקשה לפתיחת הליכים.

זאת ועוד, אפשר שחוסר תום לב בדרגה מסוימת ביצירת החובות, ייחשב כדי יצירת חוב במירמה ויביא לכך שהחוב לא יהא בר הפטר (סעיף 175)(א)(2) לחוק)".

26.
גם לפי חוק חדלות פירעון, ניתן לעכב הליכי גבייה והליכים משפטיים כנגד יחיד המצוי בהליכי חדלות פירעון. בית המשפט של חדלות פירעון הוא המוסמך להורות על הקפאת הליכים לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. ראו והשוו שם בספרם של המלומדים מאור ודגני עמ' 215 עד 216.
בהמשך, מציינים המלומדים את שיקול הדעת הרחב המוקנה לבית המשפט כדי לאפשר לנושה הבודד להמשיך ולפעול, משיקולי צדק כלפי החייב גם לאחר פתיחת הליכי חדלות פירעון.

27.
בתיק רע"א 7205/18 מנורה מבטחים בטוח בע"מ נ' אסולין (ניתן מפי כבוד השופט גרוסקופף ביום 2.1.19 [פורסם בנבו]), נדונה סוגיית עיכוב הליכים בתביעה כספית לפי סעיף 22)(ב) לחוק פשיטת הרגל. בית המשפט חזר וקבע את ההלכה המשפטית הנוהגת בסיטואציה זו.

28.

לעיכוב ההליכים במצבי חדלות פירעון מספר תכליות: מניעת פגיעה בשוויון בין הנושים; ריכוז בירור התביעות בהליך אחד, מהיר ויעיל; חיסכון בזמן של בתי המשפט. לפיכך, היתר להמשיך בניהול הליכים משפטיים נגד חייב המצוי בהליכי חדלות פירעון יינתן רק במקרים נדירים וחריגים, בהם בירור המחלוקת לגופה מצריך הכרעה מורכבת מאד מבחינה עובדתית או משפטית, או כאשר קיים חשש משמעותי כי בירור המחלוקת במסגרת הליכי חדלות הפירעון יגרום עיוות דין או יפגע פגיעה של ממש בזכויות הדיוניות או המהותיות של בעלי הדין. כך, למשל, במצבים בהם יש ריבוי נתבעים; כשנדרש הליך מיוחד המחייב מומחיות שאינה מצויה אצל בעל התפקיד שמונה על ידי בית משפט של פשיטת רגל; כאשר בירור תביעת החוב לפני בעל התפקיד יהיה כרוך בעלויות גבוהות מאלו אשר במסגרת תביעה נפרדת; במצבים בהם קיים ניגוד עניינים אצל בעל התפקיד ביחס לתביעת החוב.

29.
בפסקה 11 של פסק דינו נדרש כבוד השופט גרוסקופף לכללים בדבר עיכוב הליכים. וכך אמר:


"הכללים הרלוונטיים לענייננו קבועים
בסעיפים 20 ו-22 לפקודת פשיטת הרגל.
סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל,

קובע כי "משניתן צו כינוס ... לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע";
סעיף 22(ב) לפקודת פשיטת הרגל

מורה כי "כל בית משפט או בית דין שהוכח לו כי נגד נתבע במשפט התלוי ועומד לפניו קיימת עתירת פשיטת רגל, רשאי לעכב את הליכי המשפט או להתנות את המשכם בתנאים שיראה".

..
ובהמשך:
"הערה: כידוע, לכלל עיכוב ההליכים שני חריגים: אין הוא מתייחס לתביעות בגין חוב שהפטר אינו מהווה הגנה נגדו, ואין הוא מתייחס לתביעות שהן בגדר הפעלת תרופה משפטית על ידי בעל משכנתא או נושה מובטח אחר (ראו
סעיפים 20(ב)

ו-
22(ד)

לפקודת פשיטת הרגל
). מנורה אומנם טענה בלשון רפה לתחולת כל אחד מהחריגים הללו, ואולם עיון בתביעה הכספית מלמד שהיא לא הוגשה לא בעילה של תרמית, ולא כתביעה למימוש משכנתא או בטוחה אחרת. ממילא אין בחריגים אלה כדי להצדיק מתן היתר לניהול התביעה הכספית בה עסקינן במקביל להליכי פשיטת הרגל".

30.
בענייננו, התביעה האזרחית שהגישו המבקשים הוגשה בין היתר בעילה של תרמית. על כן, הכללים אותם שב והדגיש כב' השופט גרוסקופף ברע"א 7205/18 הנ"ל, פועלים לטובת המבקשים בענייננו. טענות תרמית, באות בגדר החריגים שאין מעכבים הליכי תביעה אזרחית בגינ,
גם כאשר החייב נקלע להליכי פש"ר ו/או להליכי חדלות פירעון.

לפיכך, ניתן לומר כי די בכך שהתביעה האזרחית כוללת טענות מירמה כדי להביא לבירורה בבית המשפט האזרחי המוסמך ולא לפני בית משפט של פשיטת רגל.

31.
ממשיך כבוד השופט גרוסקופף בפסקה 12 של רע"א 7205/18 הנ"ל וקובע:

"לעיכוב ההליכים במצבי חדלות פירעון מספר תכליות: מניעת פגיעה בשוויון בין הנושים; ריכוז בירורן של התביעות בהליך אחד, מהיר ויעיל; חיסכון בזמנם של בתי המשפט השונים (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 118 (מהדורה שלישית, 2010)). בשים לב לתכליות הללו, היתר להמשיך בניהול הליכים משפטיים נגד חייב המצוי בהליכי חדלות פירעון יינתן רק במקרים נדירים וחריגים, בהם בירור המחלוקת לגופה מצריך הכרעה מורכבת מאד מבחינה עובדתית או משפטית, או כאשר קיים חשש משמעותי כי בירור המחלוקת במסגרת הליכי חדלות הפירעון יגרום עיוות דין או יפגע פגיעה של ממש בזכויות הדיוניות או המהותיות של בעלי הדין. כך, למשל, במצבים בהם יש ריבוי נתבעים; כשנדרש הליך מיוחד המחייב מומחיות שאינה מצויה אצל בעל התפקיד שמונה על ידי בית משפט של פשיטת רגל; כאשר בירור תביעת החוב לפני בעל התפקיד יהיה כרוך בעלויות גבוהות מאלו אשר במסגרת תביעה נפרדת; במצבים בהם קיים ניגוד עניינים אצל בעל התפקיד ביחס לתביעת החוב (ע"א 1516/99
לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נה

(4) 730, 743 (2001);
רע"א 5222/05

ההסתדרות הרפואית בישראל נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק קבוע של עמותת ביקור חולים הוספיטל, [פורסם בנבו] פסקה 4 (25.8.2005);

רע"א 5976/14

ביטקובר נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פסקה 2 (16.12.2014);

רע"א 6272


טולצ'נסקי נ' כהנא, [פורסם בנבו] פסקה 12 (27.10.2015))".

32.
לטעמי, התביעה האזרחית בענייננו, מצריכה בירור מורכב ביותר מבחינה עובדתית ומשפטית. יש כאן ריבוי בעלי דין, תובעים רבים שיש צורך לברר את עניינם באופן מופרד ומובחן וההליך כשלעצמו עוסק בסוגיות משפטיות מורכבות.
מכאן, שהבירור אצל בעל התפקיד יהיה כרוך בזמן לא מבוטל ובעלויות גבוהות, דבר שיביא לסרבול הליך הפש"ר באופן בלתי סביר, שאינו עולה בקנה אחד עם תכליותיו.

לפיכך, מעבר לכך שנטענות במקרה זה טענות מרמה, שדינן להתברר במסגרת ההליך האזרחי הנפרד, כמצוות הפקודה והפסיקה, הרי שנראה כי מתקיים בענייננו גם החריג של מורכבות העניין אשר תומך בהפניית המשך הבירור של התביעה האזרחית לפני בית המשפט הרלוונטי ולא לפני בעל התפקיד.
כאן ראוי להזכיר, כי הן בעל התפקיד והן הכנ"ר הכירו בכך, וצידדו בעמדת המבקשים להמשיך את ההליך בתביעה האזרחית, לפני בית המשפט המוסמך.

33.
אני מוצאת כי יש לאמץ את המלצות המנהל המיוחד שזכו לתמיכת הכנ"ר בנושא ההוצאות.
כל הוצאה אשר יידרשו החייבים להוציא במסגרת ההליך התביעה האזרחית, ו/או ייפסקו במסגרת התביעה האזרחית במידה והחייבים יפסידו שם בדינם, לא יתגלגלו על קופת הפש"ר.
דהיינו, במידה וייפסקו שם הוצאות, יהיו המבקשים דכאן, התובעים שם,
רשאים לגבותם מאת החייבים לאחר סיום הליכי הפש"ר דכאן. הגיונם של הדברים בצידם: החייבים פנו וולנטרית להליך הפש"ר כאשר התביעה האזרחית עדיין לא הוכרעה. החוב שייווצר שם - ולו במישור של הוצאות ההליך - יחזה כחוב חדש שנוצר לאחר תחילת הליך הפש"ר, אשר מצד הדין אין הליכי הפש"ר חלים עליו.

34.
עוד אוסיף, כי לקביעות שייעשו בתביעה האזרחית בעניין טענות המירמה הנטענות כלפי החייבים, תינתן נפקות גם במסגרת הליך הפש"ר. הן בבחינת תום לבם של החייבים להמשך ההליך בכללותו, כעולה מהוראות הדין והפסיקה בעניין תום הלב של החייבים עובר לכניסה להליך, כפי שמצאו ביטוי ולו בקליפת אגוז בהחלטתי בתיק זה מיום 11.11.18, והן בבחינת החרגת החוב אם ייקבע כי נוצר במירמה, מגדר הליכי הפש"ר.

35.
אתייחס גם לטענה שהועלתה בדבר תחולת סעיף 72(1) לפקודת פשיטת רגל בענייננו. דומני, כי בירורה של התביעה האזרחית שהגישו המבקשים, לפני בית המשפט המוסמך וקביעות שיעשו שם יהוו הגדרה כספית ברורה של חובות החייבים כלפי המבקשים, ככל והתביעה תתקבל. גם מטעם זה יש להעדיף את בירורה של התביעה שלא במסגרת הליך הפש"ר.

36.
אשר לטענת החייבים, כי הליכי פירוק החברות אקסיום וא.ג. משליכות גם על זכויות החייבים, לגבי ערבויות אישיות שניתנו על ידם.
סבורני, כי לעניין זה יפים דברי בית המשפט העליון בתיק ע"א 582/17 השייח אבו סלאח טאהר ואח'
נ' עו"ד נפתלי נשר ואח'
(ניתן ביום 25.2.19 [פורסם בנבו]) בהרכב כבוד השופטים עמית, סולברג ומינץ. וכך נקבע בפסקאות 20-21 של פסק הדין:

"20.
האמור נכון אף ביתר שאת במקום שבו מתבקש בית המשפט, במסגרת הסדר הנושים, ליתן הפטר לבעלי שליטה מערבותם האישית לחובות החברה. ככלל, הדעת אינה נותנת כי מחד גיסא ינצלו בעלי השליטה את עקרון אישיות המשפטית הנפרדת ויימנעו מלשאת בחובותיה של החברה, ומאידך גיסא יבקשו אגב הסדר הנושים לקבל פטור מחובותיהם האישיים (ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים – הלכה למעשה 673 (2010)). על כן, במקרים אלה יידרש בית המשפט לטעמים כבדי משקל, כגון עמדת יתר הנושים, התמורה שנותנים בעלי השליטה עבור מתן ההפטר, יכולתם הכלכלית והיתכנות מימוש הערבויות שנתנו כדי לפטור את בעלי השליטה מחובותיהם כלפי נושי החברה (דוד האן דיני חדלות פירעון 1029, מהדורה שניה (2018)).

21.
ודוק, אישור הפטר כאמור אינו דבר של מה בכך. וכדברי בית המשפט מקדמת דנא בע"א 303/66
כונס הנכסים הרשמי (כמפרק החברה סגטקס) נ' יצחק ו-רחל סגיב בפשיטת-רגל, פ"ד כ(4) 368, 371 (1966) (השופט י' זוסמן):

"...בית-המשפט אינו רשאי להתייחס באדישות לעובדה, שחברה המתפרקת כעבור עשר שנים מיום היווסדה, אינה משלמת לבעלי חוב אלא דיווידנד אפסי, ומבקשת אגב כך לשחרר את מנהליה מערבות אישית שנתנו לחובות. אין הסדר ראוי לקבל אישורו של בית-המשפט אלא אם יש בו משום תועלת לשני הצדדים. כאן זוכים הערבים לשחרור מערבותם, אך בעלי החוב אינם זוכים לדבר של ממש תמורתו. הסדר כזה אינו עומד במבחן ההגינות המסחרית." (כן ראו את דברי השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין בע"א 9244/06
אקרשטיין תעשיות בע"מ נ' איגלו חברה קבלנית לעבודות צנרת בנין ופיתוח בע"מ (22.5.2008) בעניין זה).

אם כן, שחרור בעלי השליטה מערבותם האישית לחברה אינו מובן מאליו, ומדובר בפעולה שבית המשפט לא יאשר על נקלה, אלא רק לאחר דיון ובחינה מעמיקים".

37.
בית המשפט שם קבע, כי התנהגות בעלי השליטה בחברות לאחר שאושר ההסדר לחברות, מעידה כי לא אושר הפטר מן החבות האישית של בעלי השליטה ובני משפחותיהם.
ראו סעיף 24 לפסק הדין שם.


בהשלכה לענייננו, אומר, כי גם בעלי השליטה החייבים דכאן, לא ראו עצמם משוחררים מחיוביהם האישיים גם נוכח קיומו של הליך פר"ק וולונטרי לחברות שהיו בשליטתם. אם לא כן, לא היו פונים להליכי פשיטת רגל כיחידים בגין חובות שנצברו ו/או עתידים אולי להיצבר בתביעה האזרחית בענייננו.


סיכום:

38.
מן המקובץ לעיל אני קובעת כדלקמן:

א.
הבקשות למתן הוראות
הוכרעו על יסוד הכתב, כמקובל בהליכים מסוג זה ולאחר שלא מצאתי נימוק מיוחד המצדיק דיון פרונטאלי.

ב.
אני קובעת, כי יש לבטל את עיכוב הליכים בתביעה האזרחית שהגישו המבקשים כנגד החייבים, ת"א 23773-08-18 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. ההליכים בתביעה האזרחית יימשכו כסדרם חרף קיומם של הליכי פש"ר וולנטריים לחייבים אלה.

ג.
זאת אני קובעת, הן נוכח טענות המירמה שהעלו המבקשים בתביעה האזרחית האמורה כנגד החייבים, והן עקב מורכבות התביעה מבחינה עובדתית ומשפטית. מורכבות אשר מקשה על בירורה לפני בעל התפקיד ועלולה לסרבל יתר המידה את הליך הפש"ר.
כמו כן, נתתי בקביעה זו משקל להמלצות המנהל המיוחד והכנ"ר, לנהל את ההליכים בתביעה האזרחית באופן נפרד מתיק הפש"ר.

ד.
ההוצאות שייגרמו ו/או שיושתו על החייבים במסגרת הליכי התביעה האזרחית לא יחולו על קופת הנושים ו/או בעל התפקיד. רכיב ההוצאות ככל שייפסק, יהיה ניתן לגבייה אישית מאת החייבים, אך ורק לאחר סיום הליך פשיטת הרגל המנוהלים בתיקים שבכותרת.

ה.
טענות מירמה שהועלו בתביעה האזרחית, ככל ותמצאנה מוצדקות ע"י בית המשפט לפניו תתברר התביעה, יקבלו משקל מהותי בהליכי הפש"ר בעניינם של החייבים. דהיינו: ככל ובית המשפט הדן בתביעה האזרחית יקבע, כי החייבים הונו את המבקשים, יהא מקום לשקול בחיוב את עמדת המבקשים להחריג את סכום פסק הדין שיינתן בתביעה האזרחית, ממצבת החובות נשוא תיק הפש"ר, ככל שיינתן הפטר.

ו.
כל צד יישא בהוצאותיו בבקשה זו למתן הוראות, וזאת כדי להקל על החייבים שאך זה נכנסו להליכי פש"ר.


ניתנה היום, כ"ו אדר א' תשע"ט, 03 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 35939-09/18 אלון שוויצר, קרין שוויצר, מאיר בן דרור ואח' נ' אורי עצמון, דנה תדמור, כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם ב-ֽ 03/03/2019)