פסקי דין על שמשון הלפרין ואח' | פסקי דין על סוזן בן עטר | פסקי דין על מאיר אברמוביץ | פסקי דין על עו"ד שמעון שגיא ואח' |

31381-01/19 רעא     07/03/2019




רעא 31381-01/19 שמשון הלפרין ואח' נ' סוזן בן עטר, מאיר אברמוביץ, עו"ד שמעון שגיא ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רע"א 31381-01-19 אברמוביץ נ' בן עטר ואח'




לפני
כבוד השופטת
אביגיל כהן


המבקש
בבר"ע 32133-01-19:


שמשון הלפרין

ע"י ב"כ עו"ד צ'רלס אשכנזי


נגד


המשיבים בבר"ע 32133-01-19:

המבקש בבר"ע 31381-01-19:
המשיבים בבר"ע
31381-01-19:


1 .סוזן בן עטר
ע"י ב"כ עו"ד צבי רוטברט
ועו"ד איתמר כץ

2.
מאיר אברמוביץ
בעצמו
3. עו"ד שמעון שגיא
ע"י ב"כ עו"ד קצב אלירן

מאיר אברמוביץ
בעצמו

נגד

1.סוזן בן עטר
ע"י ב"כ עו"ד צבי רוטברט
ועו"ד איתמר כץ

2.
שמשון הלפרין
ע"י ב"כ עו"ד צ'רלס אשכנזי
3. עו"ד שמעון שגיא
ע"י ב"כ עו"ד קצב אלירן









פסק דין




1.
לפני שתי בקשות רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב יפו (כב'
סג"נ השופטת סיגל רסלר זכאי) מיום 13.12.18 בת"א 60942-06-14 במסגרתה נקבע כי הליך בוררות פקע.


האחת, הוגשה ע"י שמשון הלפרין (להלן: "הלפרין") – נתבע 1 בתיק קמא

(בר"ע 32133-01-19).

השנייה, הוגשה ע"י מאיר אברמוביץ
(להלן: "אברמוביץ") – נתבע 2 בתיק קמא

(בר"ע 31381-01-19).

2.
עסקינן בתביעה כספית בסך 1,000,000 ₪ שהוגשה ע"י משיבה
1

עוד בחודש יוני 2014 נגד הלפרין, אברמוביץ ועו"ד שמעון שגיא – נתבע 3.
עו"ד שגיא
הגיש הודעת צד ג' נגד הלפרין ואברמוביץ.

3.
בימ"ש קמא בהחלטתו מיום 13.12.18
פירט את השתלשלות העניינים עד אותו מועד, והגיע למסקנה כי הליך הבוררות פקע. ההליכים תוארו כדלקמן:

(א)
ההליך בתיק קמא הועבר לטיפולה של כב' השופטת ס' רסלר-זכאי רק באוקטובר 2017.

(ב)
ביום 22.9.14 הוגשה ע"י אברמוביץ בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").
ניתנה לנתבעים ארכה להגשת כתבי הגנה עד להחלטה בבקשה לעיכוב הליכים.
ההליכים עוכבו בהחלטה מיום 10.2.15 והצדדים הופנו לבוררות לפני כב' הרב מאיר הייזלר ירושלים.

(ג)
ביום 5.9.17 הגיש הלפרין בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות.
בהחלטת כב' הש' רסלר מיום 6.11.17
נקבע כי:
"מעיון בתיק ביהמ"ש, וההחלטות שניתנו בו מיום הגשתו ועד היום, עולה כי ניתנה אורכה לנתבעים להגיש כתבי הגנה עד להחלטה בבקשה לעיכוב הליכים. עוד, ההליכים בתיק עוכבו זה מכבר, על ידי כב' השופטת קוברסקי, בהחלטה מיום
10 פברואר 2015 והצדדים הופנו לבוררות לפני כב' הרב מאיר הייזלר בירושלים ואולם נראה כי התובעת לא פנתה אליו ולא פעלה בהתאם להחלטה זו.

התובעת לא פועלת בהתאם להחלטות ביהמ"ש, מתעלמת מהחלטות ואינה מגיבה להן. לא מצאתי לדון בבקשה לעיכוב הליכים, כאשר החלטה בעניין זה נתנה זה מכבר".

(ד)
לאחר מכן, התקיימו 3 דיונים (1.2.18, 22.2.18, 13.6.18)
אליהם התייצבו הצדדים בכדי לעדכן את בימ"ש קמא ולהבהיר פעולותיהם בהמשך להחלטות שניתנו בתיק קמא.


בהחלטה מיום 22.2.18 הובהר כי גם נתבע 3 מסכים להצטרף להליכי הבוררות בפני
כב' הרב הייזלר.

(ה)
ביום 7.6.18 הגישה התובעת – משיבה 1 בקשה להורות על חידוש ההליכים בתיק קמא (יחד עם תובעים בתיק נוסף – ת"א 14850-06-16).

בדיון שהתקיים ביום 13.6.18 התובעת קיבלו את המלצת בימ"ש קמא וחזרו בה מהבקשה לחידוש ההליכים. כן צוין בהחלטה
כי
הומלץ לצדדים לעשות ככל הניתן לקדם את הליך הבוררות כדי שיסתיים בהקדם האפשרי.

בימ"ש קמא ציין בהקשר זה בהחלטה מושא הבר"ע שלפני, כי ניתן היה להבין שבאשמת התובעת לא התקיים הליך הבוררות ולאחר אותו
מועד היה נראה כאילו הצדדים פנו לבורר ואף קיימו מולו הליכים.

(ו)
ביום 27.11.18 הוגשה בקשה בהסכמת הצדדים
במסגרתה התבקש בית המשפט לבטל את הדיון שהיה קבוע ליום 28.11.18 ולדחות אותו בשלושה חודשים על מנת שבמהלך זמן זה יוגש הסדר פשרה. הצדדים הודיעו כי "הם בשלבים מתקדמים לסיום המחלוקת ביניהם מחוץ לכתלי בית המשפט, בפשרה כוללת שתסיים את הצורך בהליכים משפטיים".


בהחלטה מאותו יום, ניתנה לצדדים שהות קצרה והדיון נדחה ליום 13.12.18 לקבלת עידכון לקידום ההסדר.


בסיומו של הדיון שהתקיים בבימ"ש קמא ביום 13.12.18, בימ"ש קמא קבע:
"במסגרת הדיון היום,
עולה כי הצדדים כולם ביחד אינם עושים דבר להמשך קידום הליך הבוררות.
בנסיבות אלו, אני קובעת כי הליך הבוררות פקע, חלף המועד לקיום הבוררות ובנסיבות אלו יש לתת הנחיות להשלמת ההליכים בתיק זה ולקידומו".

על החלטה זו הוגשו בקשות
רשות הערעור.



4.
תמצית טענות הלפרין ואברמוביץ בבקשות רשות ערעור:

א.
הסמכות העניינית נתונה לביהמ"ש המחוזי בהתאם לסעיף 1 לחוק הבוררות.
עסקינן בבוררות מכוח תניית בוררות מפורשת בהסכמים שנחתמו בין הצדדים, ואין מדובר במקרה שבו העניין הועבר לבוררות ע"י בימ"ש לפי סעיף 79ב (ג) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

ב.
הכלל הינו שיש לקיים הסכמי בוררות ולהעביר הסכמים לבוררות מקום בו קיים הסכם בוררות.

העיכוב המתמשך בהליך הבוררות נגרם כתוצאה מהתנהלות התובעת וגרם לאי ביצוע החלטת בימ"ש.

אין לתת לתובעת לצאת נשכרת מהתנהלות זו ולהפקיע את הליך הבוררות אשר
עדיין מתנהל.

ג.
לא הוגשה בדיון ביום 13.12.18 בקשה להעברת הסמכות מידי הבורר לבימ"ש קמא (ובקשות דומות שהוגשו נדחו לגופן ע"י בימ"ש קמא).

5.
תמצית טענות משיבה 1 :

א.
משעה שהלפרין מעולם לא הגיש בקשה לעיכוב הליכים בבימ"ש קמא וגם לא יכול היה להגיש בקשה לעיכוב הליכים (נוכח הליכים שניהל כבר באותו עניין בביהמ"ש המחוזי בירושלים), אזי כל החלטה שניתנה בקשר עם עיכוב הליכים לא הייתה בעניינו וממילא אין לו כל מעמד או זכות טיעון בקשר עם ביטולו של אותו עיכוב. לפיכך, דין בקשת רשות הערעור מטעמו להידחות על הסף.

ב.
בימ"ש קמא היה מוסמך להורות על חידוש ההליכים בפני
ו, בין אם מכוח חוק הבוררות כפי שתוקן בנובמבר 2018 (תביעה כספית בסכום שאינו עולה על 2,500,000 ₪) ובין נוכח העובדה שהפניית הצדדים לבוררות נעשתה מכוח סעיף 79 ב (א) לחוק בתי המשפט
ולא מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות.



ג.
גם לגופו של עניין, אין הצדקה להתערב בהחלטת בימ"ש קמא להורות על חידוש ההליכים.
מדובר בתיק שהחל דרכו בבימ"ש בחודש יוני 2014, למעלה מארבע וחצי שנים, ישיבת קדם משפט שמינית וטרם הייתה התקדמות כלשהיא בהליכי הבוררות.
כמו כן, בימ"ש קמא התרשם כי כל הצדדים אינם טורחים לקדם את הבוררות.

נוכח ממצאים אלה של בימ"ש קמא הרי שלגופו של עניין החלטתו סבירה, באשר היא הפעילה את הקריטריונים הרלוונטיים אשר נקבעו בפסיקה. וודאי שלא ניתן לומר כה מדובר בהחלטה כה בלתי סבירה עד שמוצדק להתערב בה במסגרת בקשת רשות ערעור.

ד.
אין פסול בכך שבימ"ש קמא הגיע ביוזמתו, מבלי שקדמה לכך בקשה מטעם הצדדים, למסקנה כי יש לחדש את ההליכים בפני
ו וקבע את סדרי הדיון בשים לב להוראות תקנות 143 (7), 143 (10) ו – 144 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

6.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור בנוגע לסוגיית הסמכות העניינית ולדון בבקשה כבערעור
בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א. יש
לקבל את הערעור, באופן שהתיק יוחזר לבימ"ש קמא לצורך מתן החלטה בשאלת הסמכות העניינית.

לא מצאתי לנכון להידרש לסוגיה הנוספת שהועלתה בבקשת רשות ערעור בנוגע לפקיעת הליך הבוררות, בטרם תוכרע שאלת הסמכות, ועל כן בשלב זה לא מצאתי לנכון ליתן רשות
ערעור בגינה. להלן הנימוקים:

א.

דחיית הדיון בהשגה על החלטת ביניים זו לשלב הערעור על פסק הדין בנוגע לשאלת הסמכות העניינית, עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי, ולפיכך מצאתי לנכון ליתן רשות לערער ולהידרש לעניין כבר עתה (ראה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב, פסקה 7 לפסק דינו של כב' הש' זילברטל (8/2/15)).

ב.
באשר לסמכות העניינית:
שאלת הסמכות העניינית לא נדונה כלל ע"י בימ"ש קמא.
מעיון בתיק קמא עולה כי בתגובת אברמוביץ מיום 12.6.18 לבקשת התובעת מיום 7.6.18 להורות על חידוש ההליכים בתיק קמא (ובתיק נוסף) נטען כי יש להורות על סילוק הבקשה




על הסף, בין היתר,
הואיל
והסמכות לדון בבקשה היא לביהמ"ש המחוזי (סעיף 3 לתגובה).
בדיון שהתקיים ביום 13.6.18 ניתנה החלטה לפיה "בהתאם להמלצת בית המשפט, חזרו התובעים מהבקשה לחידוש הליכים. בנסיבות אלו, לא מצאתי לחייב בהוצאות הבקשה".

שאלת הסמכות העניינית לא הועלתה ע"י הצדדים בדיון שהתקיים ביום 3.12.18 ואף לא לאחריו ובימ"ש קמא לא דן בעניין הסמכות.

משלא הכריע בית משפט השלום בסוגיה שבמחלוקת, אין מקום שאכריע לראשונה כערכאת ערעור בסוגיה ולכן אין מנוס מהשבת הדיון בעניין הסמכות העניינית לבית משפט קמא.


במידה
ויתברר כי לבית משפט קמא יש סמכות עניינית לדון בתובענה, כי אז יהיה ניתן
לבחון את
החלטת בימ"ש קמא בנוגע לפקיעת הליך הבוררות וחידוש ההליך בבימ"ש קמא , ככל שהמבקשים יעמדו על כך.

7.
לסיכום:

א)
באשר לסמכות העניינית, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל במובן זה שבימ"ש קמא יכריע לגופו של עניין
בשאלה, האם לבימ"ש השלום סמכות להורות על פקיעת הליך הבוררות וחידוש ההליכים, אם לאו.



ב
נוכח התוצאה אליה הגעתי, כל צד יישא בהוצאותיו.

הערבון יוחזר למבקשים באמצעות באי כוחם.

ד)
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ותסרוק את פסק הדין בשני התיקים.





ניתן היום,
ל' אדר א' תשע"ט, 07 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.













רעא בית משפט מחוזי 31381-01/19 שמשון הלפרין ואח' נ' סוזן בן עטר, מאיר אברמוביץ, עו"ד שמעון שגיא ואח' (פורסם ב-ֽ 07/03/2019)