פסקי דין על דני אונגר | פסקי דין על עזרא דוידי | פסקי דין על אלקטרה אנרגיה |

22248-02/18 תק     15/01/2019




תק 22248-02/18 דני אונגר נ' עזרא דוידי, אלקטרה אנרגיה בע"מ






בית משפט לתביעות קטנות בקריות
ת"ק 22248-02-18 אונגר נ' דוידי ואח'
תיק חיצוני:
בפני

כבוד הרשם בכיר נדים מורני
תובע

דני אונגר
נגד
נתבעים

1.עזרא דוידי

2.אלקטרה אנרגיה בע"מ
פסק דין
1. התובע בכתב תביעתו פירט את הרקע המקצועי שלו ואת השכלתו כדלקמן:
קצין חשמל בצי-הסוחר הישראלי, מנהל טכני ואחזקה, מהנדס חשמל, מפקח בבתי זיקוק, מפקח, מנהל אבטחת איכות ומנהל מסירות, עורך פטנטים ומנהל פרויקטים.

2. התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעים ע"ס 33,500 ₪.

3. הנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") מבצעת פרוייקט תחנות המשנה לניטור והפחתת לחץ הגז עבור חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (להלן: "חברת הגז").

4. הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") הינו מנהל מחלקת הגז אצל הנתבעת.

5. החברה הקבלנית המבצעת את העבודות בפועל עבור הנתבעת הינה חברת ה.צ. הרשקוביץ בע"מ (להלן: "הרשקוביץ").

6. בעבר התובע עבד אצל הרשקוביץ בניהול ופיקוח מספר פרויקטים בתחום המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה וזאת לשביעות רצונה של הרשקוביץ.

7. נטען כי חברת הגז דרשה מהנתבעת לבצע שינוי מהותי ויסודי של הדוקומנטציה של הפרויקט, דבר שהנתבעת לא היתה בנויה לו, היות והדוקומנטציה מיצרני הציוד הגיעו בקלסרים מוכנים.

8. הנתבעת נזקקה לשירותיו של מר רומן סטליאן (להלן: "מר רומן") שהינו מהנדס מרומניה ומנוסה בתחומו, אולם מר רומן לא היה מסוגל לבצע את כל הפרויקטים של הנתבעת והיה צריך לנסוע לחופשה לארץ מולדתו לכן היה צורך לשכור את שירותיו של מישהו אחר.

9. הנתבעים ביקשו המלצות מהרשקוביץ, אשר המליץ על התובע כאדם מתאים לביצוע פרויקט הדוקומנטציה.

10. נוצר קשר בין הנתבעים לבין התובע ולטענת התובע הנתבע מסר לו כי ניתן לבצע את הפרויקט ולסיימו במשך 3 ימים.

11. הנתבעת היתה אמורה לבצע פרוייקט דוקומנטציה עבור 2 תחנות גז, האחת במפעל תנובה באזור התעשייה אלון תבור שנקרא tat והשנייה, במפעל נילית באזור התעשייה רמת גבריאל במגדל העמק שנקרא nil.

12. לכל אחת מהתחנות היו קיימים 3 ארגזים של קלסרים, כאשר בכל ארגז יש 9 קלסרים ונתבקשו 3 עותקים של קלסר ובסה"כ הפרויקט כלל 54 לקסרים, הכל כפי שנטען ע"י התובע בתביעתו.

13. לאחר משא ומתן בין הצדדים, הנתבע שלח לתובע סיכום באמצעות הדואר האלקטרוני שהעתק ממנו צורף לכתב ההגנה וסומן באות א' (להלן: "ההסכם").
עוד באותו יום התובע השיב להוראות ההסכם בדואר אלקטרוני.
העתק מתשובתו של התובע צורף לכתב ההגנה וסומן באות ב'.

14. התובע טען בתביעתו כי בשלב הזה לא נאמר ע"י הנתבע דבר וחצי דבר על הצורך בעריכה דיגיטלית של כל החומר, דבר שהסתבר לאחר מכן כהרבה יותר מורכב ודורש עבודה רבה בהרבה מעבר לסידור הפיזי של הקלסרים החדשים.

15. התובע נפגש עם מר רומן בכפר מסריק וקיבל לידיו את החומר והקלסרים והסבר מה צריך לעשות ,ובנוסף, נמסר לתובע על גבי התקן נייד (דיסק און קי) את החומר הממוחשב של הדוקומנטציה הקיימת, כאשר נפח התיקיות והקבצים היה 11.8gb, בנוסף ל-9 קלסרים לכל תחנה עם 3 עותקים ובסה"כ 54 קלסרים.
התובע פנה למשרדי הרשקוביץ ומשם קיבל 90 קלסרים ריקים.

16. לעניין מה שנרשם בהסכם, התובע טען כי הנתבע רשם 9 שורות של הסבר על מהות הנדרש לביצוע בספרי התחנה, אולם ציין במשפט לקוני קצר את הצורך בדוקומנטציה אלקטרונית:
"הקובץ האלקטרוני לכל תחנה יוגש וימסר".

התובע טען שקובץ אלקטרוני יכול לכלול מספר kb שהוא כולל את תוכן העניינים של הדוקומנטציה החדשה.

נטען ע"י התובע שאם הכוונה של קובץ אלקטרוני הוא למשהו אחר מאשר קובץ אקסל, הוא היה מעלה את חששו ושואל שאלות ואם הוא היה יודע שיש צורך בהכנת דוקומנטציה דיגיטלית, כפי שהתברר לו בדיעבד, הוא לא היה ניגש לביצוע הפרויקט במחיר שסוכם (35,000 ₪ + מע"מ) אלא במחיר שלפחות כפול מזה.
התובע טען כי הוא הבין את המונח קובץ כקובץ אחד ולא מאות רבות של קבצים וקובץ משמעותו מסמך ולא תיקיה של מאות תיקיות.

התובע טען כי קובץ של 11.8gb הינו גדול בערך פי מיליון מגודל קובץ kb.

17. התובע טען בתביעתו כי הנתבע התכוון להסתיר מפניו את היקף העבודה האמיתי הנדרש בדוקומנטציה הדיגיטלית.

18. התובע סבר שמגיע לו תשלום נוסף עבור הדוקומנטציה הדיגיטלית בהתאם להוראת סעיף 13 של המייל (ההסכם), דבר שלא היה מקובל על הנתבע.

19. בסעיף 63 של כתב התביעה, התובע הסביר את ההבדל בין דוקומנטצית דפים לבין דוקומנטציה דיגיטלית והגיע למסקנה שהעריכה הדיגיטלית מחייבת השקעת עבודה רבה בהרבה מעריכה פיזית של קלסרים ואם הוא היה יודע זאת, הוא לא היה מתחיל בעבודה עבור סכום שעולה פחות מ-60,000 ₪.

20. התובע טען שהוא התחיל בעריכה הדיגיטלית תוך ידיעה שהוא יתוגמל כראוי בגין תוספת עבודה זו.

21. נטען ע"י התובע כי כאשר התחיל לדרוש מהנתבעים המגיע לו, הנתבעים העלו טענות שונות ומשונות עד אשר התובע נאלץ להפסיק את העבודה.

22. התובע טען בסעיף 80 לכתב התביעה כי מרבית העבודה של תחנה אחת נעשה על סט אחד והיה צורך לעשות סטים נוספים ולהכין את העבודות עבור התחנה הנוספת, כאשר העבודה בגין התחנה השנייה היתה טכנית, היות והיא דומה לתחנה הראשונה במרבית הנושאים.

23. ביום 15/6/17 התובע העביר את כל הקלסרים שהכין למשרדי הרשקוביץ לאחר שהודיע לנתבע על כוונתו זו וביקש את הסכום המגיע לו שלא שולם.

24. התובע טען בתביעה שהוא לא זכה בשום תמיכה מבעלי תחנת הגז ומרומן, על אף שהובטח לו ע"י הנתבעים.

25. הנתבע העיד כי בפועל לא בוצע כלום ע"י התובע ועד היום הוא לא סיפק כלום וכי כל הקלסרים כמו שהם נזרקו אצל הרשקוביץ בצורה מבולגנת.
נטען כי הקלסרים היו אצל הרשקוביץ וכמו שהם הוחזרו ע"י התובע להרשקוביץ, כשהם לא מסודרים ולא בהתאם לדרישת חברת הגז.

הנתבע העיד שהוא לקח את הקלסרים מאצל הרשקוביץ והוא עם צוות מטעמו ביצעו את העבודה.
נטען ע"י הנתבע שנמסר לתובע קובץ דיגיטלי אשר לא הוחזר על ידו.
הנתבע מסר שישנם 100-300 קבצים דיגיטלים שהתובע היה צריך לערוך וכי התובע היה צריך לערוך כל קובץ כזה ולחלקו לשניים בהתאם להוראות.

הנתבע הפנה בעדותו למייל אשר לפיו הוא העלה על הכתב את אשר סוכם עם התובע וטען כי המייל הנ"ל נשלח לתובע לאחר שהתובע ישב עם רומן וקיבל את ההסברים ומבחינת הנתבעים זה ההסכם שנעשה עם התובע.

הנתבע טען שהתובע לא הסתייג מהוראות ההסכם ונטען שעקב מעשיו של התובע נגרמה לנתבעים עבודה רבה נוספת.
הנתבע טען כי לא נעשה דבר ע"י התובע, לא בקבצים מודפסים ולא בקבצים דיגיטליים.

דיון והכרעה:

26. אין מחלוקת כי לאחר ניהול משא ומתן בין התובע לבין הנתבע, הנתבע העלה על הכתב את הדברים כפי שסוכמו מנקודת מבטו וזאת במייל שנשלח לנתבע מיום 30/3/17 ("ההסכם").

27. למייל הנ"ל היו הסתייגויות שונות שצוינו ע"י התובע ונשלחו לנתבע (נספח ב' של כתב ההגנה).

28. לאחר ביצוע חלק מהעבודות, נתגלע סכסוך בין הצדדים סביב מספר עניינים, האחד, אם העבודה שהוזמנה מהתובע כוללת עריכה דיגיטלית, השני, סביב מועדי תשלום התמורה שסוכמה והשלישי סביב העזרה והתמיכה של חברת הגז לתובע בביצוע עבודתו.

29. כנראה שהעניין הראשון הוא זה שגרם לתובע להפסיק את עבודתו.
התובע במספר הזדמנויות, הן בכתב התביעה והן בעדותו בפני
ביהמ"ש ובסיכומיו הדגיש שהוא לא התחייב לבצע עריכה דיגיטלית למסמכים וכי אם היה לוקח זאת עליו, הוא היה דורש כפול ממה שסוכם.

30. בהסכם נכתב "הקובץ האלקטרוני לכל תחנה יוגש ויימסר".
ביהמ"ש מצפה מאדם כמו התובע, שהוא אדם מלומד, משכיל ועשיר ניסיון, כפי שצוין בסעיף 1 לעיל, להתייחס לעניין הקובץ הדיגיטלי שצוין בהסכם.
נרשם בהסכם קובץ דיגטלי עבור כל תחנה וברור שאין מדובר בקובץ קטן ובודד כפי שניסה התובע להסביר.

31. התובע מודה בכתב תביעתו שבעת קבלת הקלסרים מידי רומן בכפר מסריק, הוא קיבל לידיו נייד (דיסק און קי) עליו החומר הממוחשב עם נפח של כל התיקיות והקבצים בגודל 11.8gb.
לא ברור מדוע התובע לא בירר עם רומן מה משמעות מסירת ההתקן הנ"ל לידיו, במידה ואכן הוא לא היה אמור לבצע את העריכה הדיגיטלית.

32. הגיוני עד מאד שחברת הגז שרצתה לעשות סדר בתחנותיה תדרוש עריכת קלסרים וערכיה דיגיטלית לקבצים.

33. יתכן שהתובע טעה בכך שהסכים לקבלת המייל מהנתבע, כפי שהוא, מבלי למסור כל הסתייגות לעניין "הקובץ האלקטרוני", ואם הוא טעה בכך, אין לו להלין אלא על עצמו, אולם, בוודאי לא היתה כל הטעיה מטעם הצד השני.

34. עובדה היא שהתובע לא היה מוכן לעשות את עריכת הקלסרים ואת העריכה הדיגיטלית תמורת הסכום שסוכם עליו, כנראה לאחר שהבין שהעריכה הדיגיטלית תדרוש ממנו עבודה רבה שלא כדאי לבצע ללא תשלום נוסף, והתברר לתובע שהעסקה כפי שנעשתה אינה כדאית.

35. לאור האמור לעיל, אני קובע שהתובע היה אמור עפ"י ההסכם לעשות גם את העריכה הדיגיטלית שלא נעשתה כלל.

36. התובע בעצמו העריך את שווי ביצוע העבודה הדיגיטלית כשווי ביצוע עריכת הקלסרים, יוצא שהתובע היה זכאי לקבלת מחצית הסכום המוסכם עבור עריכת הקלסרים, במידה והיה מבצע אותה במלואה.

37. התובע בעצמו הודה שהוא העביר למשרדי הרשקוביץ קלסרים ערוכים עבור תחנה אחת וטען כי היה צורך בביצוע העתקים למה שנערך וצורך בעריכת קלסרים של התחנה הנוספת, תוך השקעת עבודה הרבה פחותה מהעבודה שהושקעה בקלסרים של התחנה הראשונה.

38. אמנם, הנתבע טען שלא צמחה כל תועלת מהעבודות שנעשו ע"י התובע, וכי הוא הצטרך לבצע את העבודה בשנית עם הצוות שלו.
ביהמ"ש אינו מקבל עדות זאת ולא הוכח שכל מה שנעשה ע"י התובע אינו ראוי ואין לו כל ערך.

39. לפיכך, ביהמ"ש אמור לקבוע את שווי העבודה שנעשתה ע"י התובע.

40. בהתחשב בקביעה שבגין עריכת הקלסרים בגין שתי התחנות הגיע לתובע סך של 17,500 ₪ ובהתחשב בעובדה שהוא ביצע עריכה עבור תחנה אחת ללא העתקים, אני קובע שמגיע לתובע סך של 10,000 ₪ בגין העבודות שנעשו על ידו.

41. סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 10,000 ₪ בגין העבודות שנעשו על ידו. לסכום הנ"ל יתווסף מע"מ בכופף למסירת חשבונית מתאימה ע"י התובע בצירוף סך של 335 ₪ בגין אגרת משפט ששולמה.

הסכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת העתק מ

פסק דין
זה בידי הנתבעים שאם לא כן הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מ

פסק דין
זה לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, ט' שבט תשע"ט, 15 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.

1 מתוך 6








תק בית משפט לתביעות קטנות 22248-02/18 דני אונגר נ' עזרא דוידי, אלקטרה אנרגיה בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/01/2019)