פסקי דין על שאול בר נוי | פסקי דין על רשות האכיפה והגבייה - אגף הוצל"פ ארצי

19461-03/19 רתק     11/03/2019




רתק 19461-03/19 שאול בר נוי נ' רשות האכיפה והגבייה - אגף הוצל"פ ארצי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רת"ק 19461-03-19 בר נוי נ' רשות האכיפה והגבייה - אגף הוצל"פ ארצי






לפני
כבוד השופטת
אביגיל כהן


המבקש

שאול בר נוי

נגד


ה
משיבה

רשות האכיפה והגבייה - אגף הוצל"פ ארצי




החלטה


1.
לפני בקשת רשות ערעור (שהוכתרה בכותרת: "כתב ערעור ברשות") על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כב' הרשם הבכיר אבנר יפרח) מיום 24/2/19 בת"ק 44603-09-18 ולפיו נדחתה תביעת המבקש, תוך חיובו בהוצאות מופחתות בסך 1,000 ₪ לקופת המדינה - הנתבעת.

2.
בכתב התביעה שהועמד על סך 5,000 ₪, טוען המבקש להפרת זכויות יסוד שלו: זכות לפרטיות, זכות קניין ועוד, וזאת במסגרת הליכי הוצל"פ שנוהלו בעניינו.
המבקש טוען כי "אין ספק שחוקי המדינה הינם חובת כלל הציבור, אך אין בזכות רשות / אגף / בעל מעמד של עובד מדינה / ציבור, לעשות מחוקים אילו צחוק והפרתם, לראותם כאילו הם המלצה בלבד".


תחת הכותרת "סיבת התובענות" כתב:
"1.
בתיק 02-00306-91-5 ביקש עו"ד (פרטי) בקשה, לזו צרף ייפוי כוח, זה כך נרשם כעו"ד נוסף בתיק, רישום זה הינו עילת הסעד, בתובענה על הפרת הפרטיות.




2.
בתיק 524031-10-17 הוטל עיקול ברישום, עיקול שלא הוסר לאחר סגירתו, מעשה
של רשלנות היא עילת הסעד, בתובענה על הפרת זכות יסוד (קנין) וחוקים נוספים.

3.
בתיק 01-06583-09-6 שיגר התובע מסמכים שלא נקלטו בתיק מרשלנות, המעשה מנע מהתובע לממש את זכותו, זכות העמידה (בדין) היא עילת הסעד, בתובענה בגין הפרט זכות יסוד (כבוד ועוד) וחוקים נוספים.

4.
בתיק 01-66763-02-1, בקשות זהה הוגשה בטענת פרעתי, עיכוב הליכים, בין לבין, בדרך ברורה, להצדיק היות התיק, העלו רשומים מתאריכים מקדמים, "כדי תזכורת".

5.
בתיק 516082-01-15, הוגשו מסמכים שלא נקלטו, נדרש שיגור חוזר, עניין שחזר על עצמו מספר פעמים רב. כמו כן, סגירת התיק עוכבה, מכשל של הלשכה.

6.
עיקולים שלכאורה תקפים, אילו שוגרו עובדי הנתבעת, אך לא שגרו הודעות ביטול".


(
שגיאות כתיב, ככל שקיימות, הן במקור - א.כ.).

לאחר מכן פירט את ההתנהלות בתיקים שהוזכרו ומדוע לדעתו כשל הנתבעת גרם לפגיעה בזכויותיו.
נטען בין היתר, כי התנהלות עובדי הנתבעת היא רשלנות שגרמה לתובע לנזק, המוביל לזכאות לפיצוי. לא נכתב סכום הפיצוי ואופן חישוב פיצוי.










בסוף כתב התביעה כתב:

"סוף דבר,
בפני
בימ"ש עומדת גם אפשרות נוספת, ביכולתו לממשה דקה לפני תחילת הדיון. העברת המדון לדן חיצוני, שאינו תלוי במערכת המשפט, זאת אחר סירוב הנתבעת להסדיר בפשרה".

3.
המשיבה הגישה כתב הגנה באמצעות מתמחה מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).
טענה בין היתר, לחסינות שיפוטית בכל הקשור לפעולות רשמי ההוצל"פ לאור סעיף 73 א' לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ").
נטען כי לא ניתן לעקוף חסינות שיפוטית על ידי הגשת תביעה נגד המדינה כאחראית למעשי רשם ההוצל"פ וכן לאי מיצוי הליכים - המבקש בחר שלא לפעול בדרכי ההשגה הקבועות בסעיף 80 לחוק ההוצל"פ על החלטות, תוך הפניה לפסיקה רלוונטית.

4.
עמדת לשכת עורכי הדין בנוגע לייצוג המשיבה על ידי מתמחה:
המבקש - התובע ביקש לצרף את לשכת עורכי הדין כידיד בית משפט בשאלת ייצוג המדינה על ידי מתמחה בבית משפט לתביעות קטנות זאת לאחר שבהחלטה מיום 26/11/18 אישר בית משפט ייצוג על ידי מתמחה.
לשכת עורכי הדין ביקשה שלא להצטרף כידיד בית משפט. מעמדתה עלה כי מקובל עליה שהיועץ המשפטי לממשלה ימנה מתמחה שייצג את המדינה מטעמו בבית משפט לתביעות קטנות.
המדינה כמי שאינו בן אנוש אינה יכולה לייצג את עצמה. המתמחה נכנס בנעלי המדינה כאורגן מטעמה.

5.
בדיון הארוך שהתקיים בתביעה ביום 19/2/19 נשמעו התובע והמתמחה מטעם הנתבעת.









6.
פסק הדין:
בפסק הדין
מיום 24/2/19, שנוסח לפי הוראות הדין, בתמציתיות, נדחתה, כאמור, התביעה.


באשר לנושא האחריות:
נקבע, כי מרבית טענות התובע מופנות לגבי מעשה ו/או מחדל של רשם הוצל"פ, "למרות המעטפת הנטענת לפעילות ומחדלים של עובדי רשות האכיפה", ועל כן חלה בעניינינו חסינות של נושא משרה שיפוטית לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין ולא ניתן לתבוע את המדינה באחריות שילוחית במקרה דנן.
כמו כן נקבע, כי התובע לא מיצה את ההליכים שעמדו לרשותו ביחס להחלטות רשמי הוצל"פ. הוא בחר מטעמיו שלא להשיג לפי הוראות הדין על החלטות רשם הוצל"פ / מנהל לשכת הוצל"פ או על פעולות עובד מערכת ההוצל"פ.

התובע העיד, כי הוא אינו עובד אצל רשם ההוצל"פ ולכן אינו מתקן את שגיאות עובדי ההוצל"פ וגם לא צריך לתת תזכורות.
התובע שלפי עדותו בקי ומנוסה בהליכי הוצל"פ בחר שלא להגיש השגות בעניינינו.

באשר לשאלת הנזק:
נקבע כי התובע לא פירט בכל עילה ועילה מה הנזק שנגרם לו.
לא הוכח כלל נזק לתובע, ואם אכן היה נגרם לו נזק, גם אז היה צריך לדאוג להקטנת נזקו.
בית משפט קמא התייחס גם לטענות התובע הפרטניות בתיקי ההוצל"פ שצוינו על ידו.
התביעה נדחתה כאמור, תוך חיוב בהוצאות בסך 1,000 ₪ בלבד.

7.
בבקשת רשות הערעור נטענו טענות רבות ביחס לפסק דינו של בית משפט קמא.
העיקריות שבהן הן אלו:
(א)
נפסקו הוצאות בניגוד לתקנה 511 (ג) לתקסד"א, שכן לא התאפשר למבקש
להשמיע טענותיו בנוגע לחיובו בהוצאות.
על כן, בית משפט קמא חרג מסמכותו ואין להחלטה זו ערך כלשהו.







(ב)
מבוקש לערער על החלטת הביניים שאפשרה למתמחה לייצג את המשיבה.
נטען, כי בית משפט קמא חרג מסמכותו כאשר אפשר למתמחה מטעם היועמ"ש לייצג את המדינה וכי בית משפט קמא לא לקח בחשבון את תשובת המבקש לעמדת לשכת עוה"ד שהוגשה לתיק.

(ג)
עילות התביעה כולן הן ביחס לעובדים של המשיבה. פקידים "ואולי גם זוטרים" - מקבלי פקסים ומקלידי נתונים בלשכת הוצל"פ ולא מקבלי החלטות ואין חסינות שיפוטית ביחס אליהם.
נקבע על ידי בית משפט קמא "ללא דיון של ממש", כי למבקש לא נגרם נזק כספי. זאת כיוון שהמבקש לא נקב בערך כספי בתביעה, אך אם בית משפט קמא היה "מתייחס באופן רציני לעמדת המבקש", היה דן בעניין, כמו למשל סעד הצהרתי שהיה בו כדי לתת "תרופה למחדלי המשיבה.

8.
לאחר שעיינתי בכל טענות המבקש הגעתי למסקנה ולפיה, דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א)
מטרת בית המשפט לתביעות קטנות היא לפתוח את שערי המשפט בפני
"האזרח הקטן" על ידי יצירת מכשיר זמין, יעיל ומהיר לבירורן של תביעות בסדר גודל קטן יחסית, שאילו היו צריכות להתברר בסדר דין רגיל היו הופכות לא כדאיות. מטרה זו מתממשת על ידי פישוט הליכי הדיון, תוך הגמשת סדרי הדין ודיני הראיות וקביעת אגרות משפט נמוכות, האמורות להפוך את בית המשפט לתביעות קטנות לפורום נגיש וידידותי לציבור הרחב, וליתן סעד בגדרים אלה. ראה לעניין זה גם: ח' בן-נון וט'
חבקין הערעור האזרחי
544-543
(מהדורה 3, 2012)

וכן רע"א 1868/16 ישי רז נ' עופר האפרתי – פסקה י ( 19/6/16).








העובדה שההליכים פשוטים ,אין משמעה שתובע פטור מהוכחת תביעתו. עליו לכתוב בכתב תביעתו מה היא עילתו המדויקת ומה הם נזקיו הנטענים.
בית משפט אינו זה שאמור לקבוע במקומו מה הנזק, ככל שקיים, כאשר מכתב התביעה לא ניתן ללמוד על נזק כלשהו.



ב)
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת
בשל טבעם זה של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של הסכסוכים.
וראה לעניין זה: רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' נתנאל מור(9/8/18) סעיף 6, רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18/3/15) ורע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26/12/16).

עניינינו אינו נופל לגדר החריגים.

ג)
כאשר בוחר תובע להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות ולא בבית משפט השלום, עליו לדעת, כי לא קיימת זכות קנויה לערעור על פסק הדין.

במקרה שלפני אין הצדקה ליתן רשות ערעור.

ד)
באשר לפסיקת ההוצאות:
תקנה 511 לתקסד"א חלה גם בעניינינו אך אין לקבל את הטענה ולפיה לא התאפשר לצדדים להידרש לנושא חיוב בהוצאות. בכתב ההגנה התבקש בית משפט לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות. צד המפסיד בדין, ככלל צריך לחייבו בהוצאות הצד שכנגד. כך נעשה גם בבית משפט לתביעות קטנות וראה לעניין זה: חבקין ונמרודי, התביעה הקטנה, הוצאת נבו עמ' 295 - 297.

אין צורך לנהל דיון פרונטלי מעמיק בסוגיית פסיקת הוצאות.





הכלל הוא כי יש לפסוק הוצאות כנגד צד מפסיד, ולפיכך - אם התובע היה מעוניין להשיב לבקשת הנתבעת בכתב ההגנה בנוגע לחייבו בהוצאות, יכל לעשות כן בדרך של הגשת כתב תשובה או על ידי טיעון בעל פה במועד הדיון.
העובדה שבית משפט קמא לא ערך דיון בסוגיה ביום 19/2/19 ופסק הוצאות נמוכות בסופו של יום בפסק הדין, אין בה כדי לפסול את פסק הדין ולו במקצת.

ה)

באשר לייצוג המשיבה על ידי מתמחה כנציגת היועץ המשפטי לממשלה:

החלטת בית משפט קמא שאפשרה זאת נכונה לגופה.

סעיף 4 לחוק לתיקון סדר הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) התשי"ח - 1958 - קובע:
"בכל הליך שהמדינה צד לו תיוצג המדינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו"

מול הוראה זו קיים סעיף 63 לחוק בתי המשפט המתנה ייצוג בבית משפט לתביעות קטנות באישור בית משפט.
בספרם של חבקין ונמרודי, התביעה הקטנה, בעמ' 365-367 נסקרה הפסיקה בסוגיית ייצוג המדינה בבית המשפט לתביעות קטנות, ולא אחזור במסגרת החלטתי זו על כל הפסיקה המאוזכרת.
הגישה הרווחת לפי סקירת הפסיקה העלתה, כי המדינה מיוצגת בבתי משפט לתביעות קטנות על ידי מתמחים מהפרקליטות, הגם שאינה מוגבלת לייצוג בבית משפט לתביעות קטנות דווקא על ידי מתמחה. היועץ המשפטי לממשלה הוא זה שבוחר מי ייצג אותו ויכול לבחור גם שעורך דין ייצגו.רצוי שהמדינה תודיע לפני הדיון מי ייצג אותה, על מנת שבית משפט יוכל לבחון אם התובע מעוניין בהיתר ייצוג מטעמו.

במקרה דנן, גם מבלי לקבל את עמדת לשכת עורכי הדין (המבקש הוא זה שביקש לצרפם כידידת בית משפט ולכן בית משפט קמא ביקש לקבל עמדתה) שהצטרפה לעמדת ב"כ המשיבה, ניתן היה לאפשר למדינה להיות מיוצגת על ידי מתמחה וממילא אין בהחלטת הביניים כל טעות ממשית שמצריכה התערבות חריגה של ערכאת ערעור.







ו)
באשר לטענות המבקש לגופו של פסק הדין:
לא מצאתי בפסק הדין טעות המחייבת התערבות ערכאת ערעור במסגרת בקשת רשות ערעור, לרבות טענות בדבר חסינות ומיצוי הליכים.
מכתב התביעה עצמו עולה, כי שום נזק לא כומת ולא פורט.
בית משפט אינו אמור לעשות מלאכתו של בעל דין, ואך ברור שדין התביעה היה להידחות, גם לו היה בית משפט קמא מגיע למסקנה, כי קיימת אחריות של הנתבעת למעשה ו/או מחדל כלשהו כלפי המבקש (ולא נקבע כי כך היה בפועל).

9.
לסיכום:
א)
לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב)
משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג)
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' אדר ב' תשע"ט, 11 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.










רתק בית משפט מחוזי 19461-03/19 שאול בר נוי נ' רשות האכיפה והגבייה - אגף הוצל"פ ארצי (פורסם ב-ֽ 11/03/2019)