פסקי דין על אילן פנחס קירשנבאום | פסקי דין על נציגות הבית המשותף | פסקי דין על אבי טל | פסקי דין על הניה גודס ואח' |

28194-10/16 עא     13/03/2019




עא 28194-10/16 אילן פנחס קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף, אבי טל, הניה גודס ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 28194-10-16 קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף
ואח'






לפני
כבוד הרשמת
רחל ערקובי


המבקש

אילן פנחס קירשנבאום


נגד


משיבים

1. נציגות הבית המשותף
2. אבי טל
3. הניה גודס
4. יורם רוזנבאום
5. רבקה נאמן
6. רבקה בן משה
7. יוסף פינסקר
8. אורית מוזס
9. אלכסנדר פרידמן



החלטה


בפני
י בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שהוגשה עוד ביום 25.10.16 ועד היום לאחר שחלפו למעלה משנתיים עדיין לא הוגש כתב הערעור על ידי המבקש.

השתלשלות הענייניים בתיק:

1.
ביום 25.10.16 הוגשה מטעם המבקש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש קמא ובכלל זה ערעור על 17 החלטות ביניים ממועדים שונים שניתנו על ידי ביהמ"ש קמא לכל אורך ניהולו של התיק.

2.
פסק הדין האוחז 28 עמודים ניתן ביום 30.6.16 ונמסר למבקש על פי המפורט בבקשתו ביום 8.8.16.

3.
ביום 31.10.16 ניתנה החלטה על ידי כבוד הרשם (כתוארו אז) חסדאי לפי ה הבקשה תועבר לתגובת המשיבים. עוד נאמר בהחלטה כי "לעת הזאת ומבלי לקבוע מסמרות לעתיד, מאושרת ארכה עד להחלטה אחרת."

4.
9.11.16 הוגשה תגובה מטעם המשיב 10 שהתנגד לבקשה להארכת מועד, בטעות סומן המשיב כמשיב 10 במקום המשיב 9. ביום 10.11.16 הוגשה תגובת המשיבים שהתנגדו לבקשה אף הם (בקשות 2, ו-3).

5.
ביום 29.11.16 הוגשה הודעה על ידי המערער לפיה המשיבים 4 ו-5 הלכו לבית עולמם. בנוגע למשיב 4 נטען כי מחיקתו התבקשה והדבר לא נעשה, ונוגע למשיב 5 נטען כי לא ידוע האם מונה מנהל לעיזבון. ביום 14.12.16 ניתנה החלטה כי יש לאתר את היורשים ולהמציא לידיהם את הבקשות והתגובות.

6.
ביום 7.12.16 הוגשה בקשה נוספת לארכה להגשת הערעור על ידי המבקש. על בקשה זו ניתנה החלטה ביום 14.12.16 לפיה יש ליתן הסבר לבקשה לנוכח קיומה של בקשה להארכת מועד התלויה ועומדת בתיק. עוד ניתנה החלטה נוספת בבקשת המשיב 9 לפיה הורה ביהמ"ש למבקש להגיב לתגובות המשיבים לבקשה להארכת מועד.

7.
ביום 7.1.17 שוחרר בא כוח המבקש מייצוג בתיק.

8.
ביום 1.1.17 הוגשה תגובה לתגובות חלק מהמשיבים, לא ניתנה החלטה לגופו של עניין הואיל והתגובה הוגשה ללא ציון מספר הבקשה (ראה בקשה 10 בתיק).

9.
ביום 18.1.17 הוגשה בקשה מטעם המשיב 9 להורות למבקש להגיש תגובתו לתגובתם בהתאם להוראות התקנות (בקשה מספר 12) המשיבים הנוספים הצטרפו לבקשה זו בקשה מספר (13). על בקשה זו ניתנה על ידי ביהמ"ש החלטה לפיה יש לקבל את צו הירושה מטעם המשיב 5 ולאפשר ליורשי המשיב 5 להגיש תגובתו לבקשה.

10.
ביום 22.1.17 הוגשה הודעתו של המבקש על המועד המשוער להגשת הערעור ובקשה להארכת מועד נוספת בשל מחלה, והבהיר כי הוא במאמץ גדול לקראת סיומו של הכנת הערעור אותו יגיש עד ליום 26.1.17. ביהמ"ש הפנה בהחלטתו לבקשה זו להחלטה הנוגעת לאיתור היורשים מיום 19.1.17 (הבקשה וההודעה הוגשו כחלק מבקשה 10).

11.
ביום 26.1.17 הוגש על ידי המערער ערעור, אלא שערעור זה נמחק משום שטרם ניתנה החלטה בבקשה להארכת המועד לגופו של עניין (ראה הליך ע"א 61791-01-17).

12.
ביום 6.2.17 הוגשה הודעה מטעם המשיבה 5 לפיה יורשי המשיבה 5 טרם הגישו בקשה למתן צו ירושה (בקשה 15) עוד הוגשה בקשה מטעם עו"ד לוי כי אינו מייצג את עיזבון המנוחה (בקשה 16). ביום 8.5.17 הוגשה הודעה על פתיחת תיק בפני
רשם הירושות (בקשה 17), וביום 6.9.17 הוגש צו ירושה, ממנו עלה לכאורה כי מר שמעון גודס הוא אחד היורשים, היורשת השנייה הינה הגב' הניה גודס. המבקש התבקש לפנות למר שמעון גודס לקבלת תגובתו לבקשה להארכת מועד.

13.
ביום 24.10.17 הוגשה בקשה נוספת מטעם המבקש בה עתר להורות לעו"ד לוי להמציא ייפוי כוח מטעם המשיבה 1, נציגות הבניין, וכן הודעה על פטירתו של המשיב 7. על בקשה זו (בקשה 17) ניתנה החלטה המורה לעו"ד לוי להגיש את ייפויי הכוח, וכן הבהרה כי יש לפעול לצירוף היורשים.

14.
ייפוי הכוח לפיו הוסמך עו"ד לוי לייצג את הנציגות צורף במסגרת בקשה 18. המבקש עתר להורות על הוצאת ייפויי הכוח בתיק (בקשה מספר 19), עליה ניתנה החלטה ביום 15.1.18 לפי הבקשה להוצאת ייפוי הכוח נדחית (בקשה מספר 20).

15.
לתיק הוגשו 4 הודעות מטעם המבקש בנוגע לצו הירושה (בקשות 21-24) ובבקשה מספר 24 הודע כי למשיב 7 יש יורש על פי צו לקיום צוואה. עוד טען המבקש כי בנוגע למשיב 6, לטעמו משיב זה אינו כשיר, מפאת מחלתו וגילו.

16.
ביום 24.6.18 הוגש עדכון כי בוצע ההמצאה למשיב 7 שאז הסתבר למבקש כי המשיב 7 אינו כשיר, והתבקש מינוי אפוטרופוס לדין למשיב 7 (בקשה 27), בתו של המשיב 7 ביקשה להצטרף להליך כחליפתו, לאחר שהיועמ"ש הודיע כי אינו מתכוון להתערב בהליכים ולהביע עמדתו ולאחר שהוגשה תגובה מטעם ב"כ בתו של המשיב 7 מינה ביהמ"ש את בתו של המשיב 7 כאפטרופה לדין להליך זה בהחלטה מיום 28.10.18.

17.
ביום 8.11.18 ניתנה החלטה על ידי כבוד הרשם (כתוארו אז) שילה לפיה הואיל והתבקשה חקירת מצהירים הרי הוא קובע את התיק לדיון, ביום 29.11.18 בוטל הדיון ונקבע כי מועד חילופי יימסר לצדדים.

18.
ביום 15.1.19 ניתנה על ידי החלטה המורה על מינויו של מר בן משה כאפוטרופוס לדין למשיב 6, קבעתי מועדים להגשת תגובות (ראה בקשה מספר 32). בהתאם להחלטה זו ולאחר שהמבקש הודיע כי אינו מקבל את החלטות ביהמ"ש וניתנה התייחסותי לנושא זה, הוגשה הודעה שצורפה לבקשה מספר 32, במסגרתה עתר המבקש שוב להקליט את כל דיוני ביהמ"ש.

19.
לאחר החלטה זו ניתן לסכם כי נושא הייצוג של המשיבים אינו עומד עוד למחלוקת, ונסללה הדרך למתן החלטה לגופו של עניין בתיק.

נושאים מקדמיים:

20.
בהודעתו האחרונה מיום 24.2.19 ביקש המבקש למחוק את המשיב 4 משום שלא היה לטענתו חלק מההליך בביהמ"ש קמא, בקשה זו נדחית. כוונת המבקש הינה כי עם מחיקת המשיב 4 יימחק גם פס"ד שניתן לכאורה לטובתו, ואין לקבל עמדה זו. גם אם המבקש ביקש למחוק את המשיב 4 בהליך בביהמ"ש קמא וביהמ"ש מסיבה זו או אחרת לא נעתר לו, המשיב 4 הינו חלק מהמשיבים בתיק זה המיוצגים על פי המפורט בתגובות על ידי עו"ד לוי בכלל הייצוג של המשיבה 1, נציגות הבית המשותף
. ניתן לכאורה פס"ד לטובתו ומשום כך אין בכוונתי למחוק אותו מההליך ובדרך זו לבטל את פס"ד שניתן לטובתו. ככל והמבקש יודיע במפורש כי פס"ד כפי שניתן לרבות הסעדים שניתנו לטובת המשיב 4 נותרים על כנם אורה על מחיקתו מההליך.

21.
עוד יש לציין כי המבקש עתר להורות על חקירת המצהירים בתגובותיהם לבקשה להארכת מועד, ועל חקירת עורכי הדין מטעמם. ביהמ"ש בהחלטה קודמת כפי שהבהרתי לעיל קבע את התיק לדיון וביטל את הדיון. משהועבר התיק לטיפולי אני סבורה כי אין כל מקום להורות על קיום דיון. המדובר בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור הוגשו תגובות עוד בשנת 2017, הגיעה השעה לתת החלטה בבקשה להארכת מועד לגופו של עניין.

22.
עוד עתר המבקש להורות על הקלטת הדיונים בתיק. נושא זה אינו אמור להתברר בפני
י אלא בפני
הערכאה המוסמכת ככל ואיעתר לבקשה להארכת מועד.




טענות הצדדים:

23.
מעיון בבקשה להארכת מועד עולה, כי המבקש עתר להורות על הארכת מועד משום שלאחר שעיין בפסק הדין של ביהמ"ש קמא הסתבר לו לטענתו כי פסק הדין רצוף טעויות, ומשכך היה על המותב לפסול עצמו מלדון בתיק.

24.
המבקש טוען, כי מחודש יולי 2016 החל לעבוד בעבודה חדשה בה העומס והלחץ גדולים, כמו כן חלה הידרדרות במצבה הרפואי של אמו, בנוסף הגיש בר"ע לביהמ"ש המחוזי דבר שהוביל לעומס כבד עליו משום כך עתר לארכה בת 45 ימים.
כפי שעלה בפירוט השתלשלות העניינים לעיל המבקש עתר בבקשה נוספת לארכה בה הודיע כי מפאת שחלה בשפעת מתמשכת עבודתו על הכנת כתב הערעור והוא עומד לקראת סיום (ראה בקשה 10).

25.
המשיב 9 התנגד להארכת המועד וטען כי אין כל טעם מיוחד להארכת המועד. המשיב 9 טען כי המבקש ניהל הליכים בצורה אובססיבית, כאשר ביהמ"ש קמא התייחס לכך, ועוד נטען כי המבקש הגיש בקשתו להארכת מועד יום לאחר חלוף המועד להגשת הערעור וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

26.
המשיבים 1-8 הצטרפו לעמדת המשיב 9 והתנגדו לבקשה להארכת מועד, תוך שהם מציינים כי המבקש בצורה מחושבת נמנע מלציין מהו המועד שבו יצר קשר עם בא כוחו כפי שפירט בסעיף 14 לתצהירו התומך בבקשה להארכת מועד, כדי שביהמ"ש לא יוכל לדעת מהו המועד שבו ניסה לתאם עם בא כוחו את נושא הייצוג. בנוסף נטען על ידם כי במקביל לבקשה זו ניהל המבקש בר"ע כנגד הנציגות, ולטענת המשיבים 1-8 עובדה זו עומדת בסתירה לטענת המבקש כי מחלת אמו מנעה ממנו את הזמן הדרוש להכנת הערעור כאן. המשיבים 1-8 טוענים כי המבקש הינו בוגר משפטים שסיים את שלב ההתמחות אך עדיין לא הוסמך.

27.
המשיבים 1-8 יוצאים כנגד אמירותיו הקשות של המבקש כנגד המותב קמא, ועוד טענו כי המבקש לא טרח לשלם את ההוצאות שנפסקו.

28.
בתגובה לתגובת המשיבים כולם צירף המבקש מסמכים הנוגעים למצבה הבריאותי של אמו. בנוסף טען כי נודע למבקש על פסק הדין רק ביום 8.8.16 משום שבטרם למועד זה הייתה בביהמ"ש שביתה וצירף את אישור המסירה. עוד מעלה טענות לגופו של עניין משום שלא ניתנה לו הזדמנות נאותה להגיש מסמכים, לא אושר לו להגיש חוות דעת נוספת, המומחה לא ביצע עבודתו כראוי ועוד טענות מטענות שונות.

דיון:

29.
תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מורה, כי "המועד להגשת ערעור בזכות על החלטה של בית משפט הוא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן ההחלטה, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד להגשת ערעור"

30.
תקנה 528 לתקסד"א קובעת כי
"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

31.
רעא 3776/16 שמעון גנים נ' דרור רחל [פורסם בנבו, 15/08/16] סקר כבוד השופט רובינשטיין את השיקולים שעל ביהמ"ש לשקול בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד, וכך נקבע על ידו:

"דרישה זו לטעם מיוחד משמשת נקודת איזון ראויה בין אינטרס ה"חסינות" מפני המשך ההליכים לאחר עבור המועד החוקי להגשת ערעור הן של בעל הדין הן של הציבור, לבין האינטרס של מבקש ההארכה כי עניינו יתברר (ראו למשל, רע"א 4474/13 אסולין נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה ט' (20.8.13)). נפסק, כי על הטעמים המיוחדים שיירשמו להיות טעמים אובייקטיביים שאינם בשליטתו או בתחום ציפייתו של מבקש הארכה (כגון מוות או מחלה), ומקורם בגורם חיצוני (ראו למשל, ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904, 910 (2001), להלן עניין ידידיה). עוד נפסק, כי טעות כשלעצמה, גם אם תמת לב, אינה מהוה טעם מיוחד. בהקשר זה יש משמעות לשאלה האם הבקשה להארכת מועד הוגשה במסגרת תקופת הזמן שנקצבה בדין להגשת ההליך המרכזי, וכן האם ידע הצד שכנגד על הכוונה להגיש את הבקשה להארכת מועד (ראו למשל, בש"ם 6229/11 דון-יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה, [פורסם בנבו] פסקה 10 (10.1.12)); ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרוש שלטעם המיוחד יהא אופי של העדר שליטה או תקלה שאינה רגילה או צפויה (עניין ידידיה, בעמוד 910). קיומו של "טעם מיוחד" נבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה, והרקמה מטבעה פתוחה, באופן מתון; בבוא בית המשפט להחליט על בבקשה להארכת מועד עליו להביא בחשבון, בין היתר, את הסיבה לעיכוב בהגשת ההליך, את משך האיחור, את השאלה האם ישנו הליך תלוי ועומד, את מהות ההליך, את מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד, וכן את סיכויי ההליך שלגביו מוגשת הבקשה (ראו ח' בן נון, ט' חבקין הערעור האזרחי 171-168 (מהדורה שלישית -תשע"ג))".

32.
בענייננו, פסק הדין נמסר למבקש ביום 8.8.16 על פי אישור המסירה שצורף. מכאן שהמועד להגשת הערעור היה ביום 25.10.16. ביום זה במקום הגשת ערעור הגיש המבקש את הבקשה להארכת מועד המונחת בפני
י.

33.
לאחר שעיינתי באישורים הרפואיים של אמו של המבקש, אכן מסתבר כי אמו של המבקש אינה בקו הבריאות, אולם מתגובת המשיבים עולה כי במקביל לבקשה שבפני
י הוגשו על ידי המבקש בתוך מהלך זמן זה בר"ע מספר 8178-09-16, וכן הגיש תגובות ארוכות ומנומקות שחלקן הגיע לכדי 15 עמודים.

34.
כמו כן, הבקשה להארכת מועד הוגשה על ידי בא כוחו של המבקש, ולא מובן מדוע לא יכול היה לפנות זמן להיפגש עם בא כוחו כדי שהלה יכין את הערעור.

35.
עוד יש לציין כי בבקשה להארכת מועד, הועלו טענות לא פשוטות כנגד המותב בביהמ"ש קמא, כאשר עיון בפסק הדין מגלה כי ניתנה למבקש הזדמנות נאותה לברר את מלוא טענותיו, מונה מומחה שנחקר, ופסק הדין ניתן לאחר שמיעת מכלול הראיות ולגופו של עניין.

36.
בנסיבות אלו אני סבורה כי המבקש לא הציג כל טעם מיוחד להארכת המועד, הגשת בקשה להארכת מועד ביום האחרון להגשת הערעור מתוך הנחה שביהמ"ש ייעתר לבקשה להארכת מועד אינה יכולה להתקבל על ידי ביהמ"ש, אי אפשר להעמיד את ביהמ"ש בפני
עובדה מוגמרת, והתנהלות זו אף היא עומדת בעורכי המבקש.

37.
אני סבורה כי המבקש שבמקביל טיפול באמו החולה ניהל הליכים משפטיים, הגיש בר"ע ובקשות שונות לא הרים את הנטל המוטל עליו לבסס את טענתו כי דווקא בערעור זה לא היה יכול לטפל. מה גם שעד לשחרורו של בא כוחו היה מיוצג.

38.
המבקש ביקש לקבוע מועד לחקירת המשיבים ובאי כוחם, המשיבים לא הגישו תצהיר וביססו את כל טענותיהם על כתבי בי דין והתייחסות לטענות המבקש, כך שאין בנמצא כל עניין עובדתי שיש לחקור עליו, אם בכלל הרי יש לחקור את המבקש, וזאת המשיבים לא ביקשו.

39.
עוד יש לזכור כי למשיבים זכות להניח כי ככל ולא יוגש ערעור הרי פסק הדין סופי, והנה לאחר שחלפו 45 הימים הקבועים בתקנות לא מוגש ערעור אלא בקשת להארכת מועד בלבד. עניין זה יש בו כדי לפגוע בסופיות ההליך ובצפייה הלגיטימית של המשיבים ש

פסק דין
שניתן בשנת 2016 יוותר על כנו.

40.
לאור האמור ולאחר שלא מצאתי כי המבקש הציג טעם מיוחד להארכת המועד, כאשר אני סבורה כי התנהלותו הייתה בלתי תקינה בהגישו בקשה להארכת מועד ביום האחרון, היה מקום לדחות את הבקשה, ואכן לו הייתה הבקשה מונחת בפני
י בשנת 2017, עת הוגשה הייתי דוחה את הבקשה לגופו של עניין בשל הנימוקים שפורטו לעיל.

41.
עם זאת בנסיבות המיוחדות של תיק זה מצאתי לנכון להורות על הארכת מועד למשך 7 ימים להגשת הערעור כנגד תשלום הוצאות משמעותיות נוכח התנהלות המבקש. ביום 31.10.16, ניתנה על ידי כבוד הרשם החלטה המורה על הארכת המועד עד להחלטה אחרת, מאז המבקש פעל למעשה בהתאם להחלטות ביהמ"ש. המבקש נמנע מלהבהיר לביהמ"ש לאורך כל בקשותיו למרות שעל פניו נראה כי ביהמ"ש לא היה ער לכך, כי התגובות לבקשתו הוגשו ואף הוגשה תגובה לתגובות אלו. כאשר המשיבים הגישו הודעה ובקשה למתן החלטה, הגיש הוא פניות שונות הנוגעות למצבם של המשיבים.

42.
בנסיבות אלה, כאשר הבקשה להארכת מועד לא נדונה עד כה, לא ניתן להטיל את המחדל כולו על כתפי המבקש, למרות שלטעמי יש למבקש חלק גדול בכך.

43.
בנסיבות התיק כפי שפורטו לעיל אני מאריכה למבקש את המועד להגשת ערעור בשבעה ימים (7 ימים). המבקש יישא בהוצאות הבקשה למשיבים 1-8 בסכום של 2,500 ₪ ולמשיב 9 בסכום של 2,500 ₪. ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום.

44.

ככל ויוגש הערעור בתוך 7 ימים יועבר לשמיעה על ידי המזכירות.

45.
המזכירות תשלח את החלטתי למבקש באמצעות שליח + אישור מסירה. למשיבים באמצעות בא כוחם.

ניתנה היום, ו' אדר ב' תשע"ט, 13 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.










עא בית משפט מחוזי 28194-10/16 אילן פנחס קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף, אבי טל, הניה גודס ואח' (פורסם ב-ֽ 13/03/2019)