פסקי דין על אייל מנסור |
2704-03/19 בפמ 14/03/2019
בפמ 2704-03/19 אייל מנסור נ' מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
בפ"מ 2704-03-19 מנסור נ' מדינת ישראל
לפני כבוד השופט אלעד שור
ה
מבקשים:
אייל מנסור
נגד
ה
משיבים:
מדינת ישראל
החלטה
בפני
י בקשה לביטול פסילה מנהלית וביטול השבתת רכב.
כנגד המבקש נרשמה הזמנה למשפט לפיה ביום 2/3/19 נעצר המבקש במחסום משטרתי ולאחר שבדיקת נשיפון הצביעה על אינדיקציה לכך שהמבקש שתה אלכוהול בוצעה למבקש בדיקת ינשוף אשר מצאה כי למבקש 455 מיק' אלכוהול בליטר אויר נשוף.
בהמשך נרשמה כנגד המבקש הזמנה למשפט בגין נהיגה בשכרות, המבקש הועבר לשימוע בפני
קצין משטרה אשר החליט על פסילה מנהלתית של רישיון הנהיגה של המבקש לתקופה של 30 ימים וכן השבית הקצין את רכבו של המבקש לתקופה של 30 ימים.
ב"כ המבקש טענה כי קיים כרסום בראיות ופירטה את מהות הדברים, עיקר טענותיה של ב"כ המבקש נסובו סביב ההיזקקות לרכב על ידי הוריו הסובלים מבעיות בריאותיות אשר הרכב משמש אף אותם לצורך הגעה לבדיקות, טיפולים וכיוצא באלו.
ב"כ המשיבה טען כי יש לדחות את הבקשה שכן החלטת הקצין בדין יסודה וכי האינטרס הציבורי גובר על האינטרס הפרטי במקרה זה, כן ציין כי בשלב זה הספיקו לקצין
ראיות לכאורה בלבד ולכן כרסום בראיות אינו מאיין את סמכות הקצין.
הוגשו לעיוני חומרי החקירה ולאחר שבחנתי אותם מצאתי כי בשלב זה קיים לכל הפחות ניצוץ ראייתי אשר די בו כדי לעבור שלב זה בבחינת החלטת הקצין.
לעניין החלטת הקצין בקשר לפסילת רישיון הנהיגה אני סבור כי בדין יסודה, כמות האלכוהול אשר נמדדה איננה כמות גבולית, אמנם עברו התעבורתי של המבקש אינו מכביד אך מסוכנותו נלמדת מהכמות אשר נתפסה בגופו ועל כן צינון לתקופה של 30 ימים ראוי במקרה זה.
לעניין השבתת הרכב
על פי ס' 57ב(ג), רשאי בית המשפט לבטל את הודעת איסור השימוש או לקצרה:
"
אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה
רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב
בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת, ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.
בבא"ש 8422-02-219 הסברתי כי על פי האמור בסעיף רשאי בית
המשפט לשקול נסיבות המצדיקות את ביטול ההשבתה, נשאלת השאלה לאילו נסיבות התכוון המחוקק? על פי ניסוחו של הסעיף ניתן לנסות וללמוד את כוונת המחוקק ראשית "...
אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב)..."
סעיף קטן ב' למעשה דן בנסיבות בהן הרכב נלקח ללא ידיעתו של בעל הרכב או העבירה בוצעה בניגוד להוראותיו, דהיינו, אומר המחוקק כי בהנחה שבעל הרכב לא עמד בתנאים של סעיף קטן ב' או אז רשאי ביהמ"ש לשקול שיקולים נוספים, קרי הדיון נסוב סביב הבעלים של הרכב כאשר העבירה בוצעה על ידי אחר.
שנית, גם המשך הסעיף מלמד שכוונת המחוקק בקשר לשיקולי ביהמ"ש הנוספים גם הם קשורים לבעלים, שלא הוא מבצע העבירה, לאמור "...ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב."
המחוקק משתמש בביטוי
"ולעניין זה" קרי לעניין הבעלים, ובהמשך רשאי בית המשפט לשקול את הזיקה בין הבעלים לבין מבצע העבירה, קרי ושוב שיקולים הקשורים לבעלים ולא למבצע העבירה.
עיון בהצעת החוק מלמד שהתעוררה שאלה בקשר למידתיות החוק ונשאלה השאלה האם החוק עומד בפסקת ההגבלה שבחוק כבוד האדם וחירותו. הדילמה הייתה שוב בקשר לבעלים של הרכב שלא
הוא מבצע העבירה, על פי הצעת החוק סעיף קטן ב' ובהמשך ג' אמורים ליצור את האיזון הנכון ולאפשר לבית המשפט לבטל או לקצר השבתה מנהלית במקרים בהם הבעלים אינו עובר העבירה.
קרי, נמצאנו למדים שלכאורה המחוקק כלל לא הותיר בידי ביהמ"ש סמכות לבטל השבתה מנהלית כאשר קיימות לראיות לכאורה ומבצע העבירה הנו בעל הרכב בעצמו.
ברי כי פרשנות שכזו אינה יכולה לעמוד ולבית המשפט סמכות טבועה להורות על קיצור השבה או ביטולה גם במקרה שמבצע העבירה הוא בעליו של הרכב. ברם, כאמור בניתוח לעיל, יש לעשות שימוש מצומצם בסמכות וזאת ביחס לכוונת המחוקק בכל הקשור להשבתה מנהלית.
מכל מקום לא הקלתי ראש בטענותיה של עו"ד מירב חסן המלומדת בכל הקשור למצב בריאות הוריו של המבקש אך בסופו של יום לאחר שהבאתי בחשבון את האינטרס הציבורי בהרתעת הציבור לפי שקבע המחוקק ואת האינטרס האישי של המבקש, מצאתי כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי ולפיכך אני דוחה את הבקשה הן לעניין רישיון הנהיגה והן לעניין הרכב.
ניתנה היום, ז' אדר ב' תשע"ט, 14 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.
בפמ בית משפט לתעבורה 2704-03/19 אייל מנסור נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 14/03/2019)