פסקי דין על תסנים עתאמנה |

11919-02/19 המש     12/03/2019




המש 11919-02/19 תסנים עתאמנה נ' מדינת ישראלשלוחת תביעות תעבורה חדרה








בית משפט השלום לתעבורה בחדרה


המ"ש 11919-02-19 עתאמנה נ' מדינת ישראל




תיק חיצוני: 90511628134




בפני

כבוד השופטת
עידית פלד


מבקשים

תסנים עתאמנה

ע"י ב"כ עו"ד מסארווה אמיר


נגד

משיבים
מדינת ישראל

שלוחת תביעות תעבורה חדרה






החלטה

בפני
בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 16.2.18, שנאכפה במצלמת א3.

לטענת המבקשת, היא מעולם לא קיבלה את הדו"ח לידיה, וכופרת בביצוע העבירה ובתקינות המצלמה, אשר קיים ספק בדבר אמינותה; ובעלה קיבל את הדו"ח מהדוור, ודאג לשלמו מיידית ושכח לספר לה; ונודע לה על הדו"ח עת הנפיקה תדפיס ניקוד ממשרד הרישוי.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה, כי הדו"ח שולם ביום 24.4.18.

בחנתי את טיעוני הצדדים בכתב לבקשה.

דיון
סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי קובע, כי מששולם הקנס על ידי המבקש, רואים אותו כאילו הודה בביצוע העבירה, הורשע ונגזר דינו. ראה רע"פ 2096/07 דר' צפורה רייני כוכבי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 01.05.2007); רע"פ 7018/14 מיכאל טיטלבאום נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.10.2014); רע"פ 9540/08 עופר מוסברג נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 08.01.2009).
נפסק, כי "במצב דברים זה, ומפאת חשיבותו של עיקרון סופיות הדיון, יעילות ההליך וגם לשונו של סע' 229 (ח) לחסד"פ הרי הארכת מועד להישפט אחרי שהקנס שולם הינה אפשרית במקרים חריגים ואף יוצאי דופן." (עפ"ת (מחוזי חי') 17433-12-18

קרן מרקו נ' מדינת ישראל)
)
פורסם בנבו, 28.12.2018
(
, ו"יש להפעיל סמכות זו במשורה ולהיעתר לבקשה להארכת מועד להישפט אחרי שהקנס שולם, אך ורק במקרים מיוחדים ובנסיבות חריגות ביותר" (עפ"ת (מחוזי חי') 51857-11-18 אחמד חמדאן נ' מדינת ישראל כב' השופט בולוס (פורסם בנבו, 03.12.2018)).

באשר לטענת המבקשת כי לא המבקשת שילמה את הדו"ח אלא בעלה, הרי שבית המשפט אינו מחויב לברר את נסיבות תשלום הדו"ח ולבחון אם הדוח שולם על ידי מי שהדוח נרשם על שמו או על ידי מי מטעמו, על דעתו או בניגוד לדעתו (ראה רע"פ 2937/17 גיל פלדמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 02.04.2017)).
מכל מקום, לא התרשמתי כי הודאת המבקשת בעבירה, על דרך של תשלום הקנס, נבעה מסיבות תשלום שלא היו תלויות בה.

עם זאת, סעיף 229(ח) מוסיף וקובע בסיפא, כי הוראות הסעיף לא יחולו "על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230".

סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי קובע, כי "בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו."

בית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד להישפט אם קיימת סיבה מוצדקת, טעם ראוי או נימוק ממשי המסביר את האיחור בהגשת הבקשה להישפט, או אם השתכנע בית המשפט כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין.

באשר לאיחור בהגשת הבקשה להישפט
בענייננו, אין מחלוקת כי הדו"ח התקבל אצל המבקשת, באמצעות בעלה; וכאמור לעיל, אין מחלוקת כי הדו"ח אף שולם.

באשר לטענת עיוות דין
כאמור לעיל, הדו"ח שולם, ועל פי סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, מששולם הקנס על ידי המבקשת, רואים אותה כאילו הודתה בביצוע העבירה, הורשעה ונגזר דינה.
מן הבקשה נראה, כי הסיבה האמיתית להגשת הבקשה באיחור נובעת מהעובדה, כי המבקשת חויבה בניקוד על ידי משרד הרישוי. "מדובר בשיקול של תועלת ולא בשיקול של עיוות דין". (המ"ש (מחוזי חיפה) 8964-11-15 סוסנה קויפמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.12.2015)). וראה גם עפ"ת (מחוזי חי') 51857-11-18 אחמד חמדאן נ' מדינת ישראל כב' השופט בולוס (פורסם בנבו, 03.12.2018):
"כן בשל עוצמת החשד שאף טבוע בבקשה מהסוג זה שלרוב מוגשת אחרי קבלת הודעה מאת משרד הרישוי באשר לצבירת נקודות ונקיטה באמצעי תיקון (כגון פסילה מנהלית). הרוב המכריע של הבקשות המוגשת אחרי קבלת הודעה מאת משרד הרישוי בדבר הפעלת אמצעי תיקון בעקבות שיטת הניקוד, נגועות בחשד כי התכלית האמיתית העומדת ביסודן שונה מזו המוצהרת:
"דומה כי יש יסוד להנחה, שפנייתו של המבקש לבית המשפט באה רק מש"חרב הפסילה" הונפה מעל ראשו. חוששני כי בנסיבות אין בטענותיו בבקשה זו כדי להצדיק - כאמור - הליך בגלגול שלישי" (
רע"פ 2754/12
פול ביסמוט נ' מדינת ישראל
, פס' ו (19.4.12)."

בנסיבות אלה, טענת המבקשת לפיה, כביכול, אכיפה המבוצעת במצלמת א3 מצדיקה, כשלעצמה, בקשה להארכת מועד להישפט כשנה לאחר ביצוע העבירה, ולאחר שהקנס שולם, היא טענה שאינה יכולה להתקבל. ראה עפ"ת 7334,7339,7361-12-18 (מחוזי ירושלים) בן דוד נ' מדינת ישראל, 26.12.18. ראה גם עפ"ת (מחוזי חי') 17433-12-18 קרן מרקו נ' מדינת ישראל, כב' השופט בולוס (פורסם בנבו, 28.12.2018), גם שם נדחה ערעור על אף שנטענה טענה לגבי אמינות מצלמה א3;
עפ"ת (מחוזי י-ם) 45005-06-18 הלל רוזנברג נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.12.2018), כב' השופטת חיה זנדברג – שם נדחתה טענה לעיוות דין בבקשה להארכת מועד להישפט ביחס לששה דו"חות (שכבר שולמו) בגין נהיגה במהירות מופרזת בעקבות צילום במצלמת מהירות;
וכן עפ"ת (מחוזי חי') 51857-11-18 אחמד חמדאן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 03.12.2018), כב' השופט בולוס: נקבע כי "
אין די בטענה כללית וגורפת זו, גם לא בספקות הנטענים שעוצמתם לא התבהרה לעניין אמינות המצלמות, כדי לעבור את המשוכה הגבוהה המוצבת בדרכו של המערער
."
ראה גם המ"ש (תעבורה חי') 14360-11-18 מר גרשון אלון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.12.2018), כב' השופט סגן נשיא קרזבום.
אציין, כי בבתי המשפט ישנן גם החלטות אשר קיבלו טענה לעיוות דין במקרים שנאכפו במצלמת א3, וההכרעה נעוצה בנסיבות המקרה הפרטניות במקרה הספציפי.

בענייננו, המבקשת לא פעלה במסגרת הזמנים שקצב המחוקק, לא נתנה הסבר מניח את הדעת לתשלום הדו"ח וגם בהתייחס לשיהוי בחלוף כשנה ממועד ביצוע העבירה, ופנייתה רק בעקבות קבלת ניקוד ממשרד הרישוי, ולא פירטה פירוט ענייני באשר לסיכויי הגנתה למעט כפירה כללית בתקינות המצלמה,- כל אלה מלמדים על הודאת המבקשת, ולכן אין גם בדחיית הבקשה משום חשש לעיוות דין.

יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9580/11 אייל יוסף נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.12.2011) כלהלן:

"
בקשת המבקש לזנוח את הפרוצדורה ולהתמקד במהות, שובת לב ככל שתהא, אין בה כל ממש, שכן אם תתקבל טענתו, משמעות הדבר שלא יהיה לכך סוף, ובקשות הסבה יוכלו להיות מוגשות ללא תלות בזמן ביצוע העבירה. אין להלום דבר זה, ולא זו היתה כוונת המחוקק ביצירת האפשרות של עבירות ברירת משפט, שכל מהותן לייעל ולקצר הליכים (ראו והשוו
רע"פ 9142/01
איטליא נ' מדינת ישראל, פ''ד נז(6) 793, 800;
ע"פ 6920/07
חסון נ' מדינת ישראל (לא פורסם), פסקה 7)."

בכלל נסיבות העניין, אני סבורה כי לא מדובר במקרה מיוחד וחריג המצדיק להיעתר לבקשה להארכת מועד להישפט אחרי שהדו"ח שולם.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד להישפט נדחית.

ההחלטה תומצא לצדדים.







ניתנה היום, ה' אדר ב' תשע"ט, 12 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.










המש בית משפט לתעבורה 11919-02/19 תסנים עתאמנה נ' מדינת ישראלשלוחת תביעות תעבורה חדרה (פורסם ב-ֽ 12/03/2019)