פסקי דין על אליעזר אוליבר | פסקי דין על מנשה טויג | פסקי דין על דיאנה טויג |

20139-09/17 תאמ     17/03/2019




תאמ 20139-09/17 אליעזר אוליבר נ' מנשה טויג, דיאנה טויג








בית משפט השלום בפתח תקווה


17 מרץ 2019
תא"מ 20139-09-17 אוליבר נ' טויג ואח'




בפני

כב' השופטת הבכירה
ניצה מימון שעשוע

תובע
אליעזר אוליבר


נגד

נתבעים
1.מנשה טויג
2.דיאנה טויג




פסק דין



בפני
תביעה בסדר דין מקוצר על סך
35,222 ₪ בה ניתנה לרשות להתגונן.

התובע עוסק מזה שנים רבות באיתור וחילוץ מטיילים ישראלים בחו"ל.

לטענת התובע הנתבעים, בני זוג, שכרו את שירותו על מנת לחלץ את בנם דוד (להלן: דוד), אז בן 35 שנים, בעת שהיה עצור ומוחזק בכלא במדינת לאוס, בגין הפרת הסדר הציבורי וגרימת נזק לרכוש בבית המלון ששהה בו, וכן בגין שימוש בסמים קשים.

לאחר מתן הצעת מחיר עבור ביצוע החילוץ, אישרו הנתבעים את הצעת המחיר טלפונית. ההצעה כללה עלות טיסות 2,500$, אש"ל 5 ימים בסך 1,500$, 3 ימי עבודה בסך 6,000$, ונזק למלון בסך 4,500$. בפגישה שנערכה ביניהם למחרת, ביום 30.4.17, נערך הסכם למתן שירות בין הצדדים בהתאם להצעת המחיר שניתנה ע"י התובע ואשר נחתם ע"י הנתבע 1 (להלן: האב). הנתבעת 2 (להלן: האם) קראה את ההסכם ואישרה אותו בפני
התובע. באותו מעמד שולם לתובע סך של 14,500$.

התובע טוען שלאחר הגעתו ללאוס, ניהל מו"מ עם בית המלון בגין נזק הרכוש שגרם דוד, שהוערך ע"י המלון בסך 5,800$, ולבסוף שולם על ידו למלון סכום של 3,000$ (הוצג אישור המלון נספח ג'). בנוסף נדרש התובע לשלם כופר בסך 1,500$ עבור סגירת התיק המשטרתי ושחרורו של דוד מהכלא.

לטענת התובע, דאג להטסת דוד יחד איתו לתאילנד, ביום 3.5.17, ומשם היה דוד אמור לטוס עמו ארצה. ברם, לא ניתן היה לבצע זאת תוך 3 ימים כפי שהעריך בהסכם, שכן מצבו הנפשי של דוד גרם להסתגרותו בחדר המלון וסירובו לצאת כדי להתלוות אליו לטיסה ארצה.

לאחר מספר נסיונות שלא צלחו לשכנע את דוד לעלות לטיסה, ונסיון שלא יצא לפועל לשכנעו באמצעות הדוד אלי שהיה אמור להגיע אך לא הגיע, הודיע התובע לנתבעים כי עקב מצבו של דוד יש להזמין רופא מלווה שיצטרף אליו בטיסה. התובע מסר לנתבעים פרטים של רופאים מוסמכים, אך הנתבעים העדיפו להתקשר עם חברה אחרת בשם מגנוס, אשר שלחה למלון בתאילנד פראמדיק ואדם נוסף והם הצליחו להעלות את התובע לטיסה.

הנתבעים לא חלקו על תנאי התקשרותם בהסכם עם התובע, טענו כי התובע משך זמן מיותר בביצוע הפעולה ונטל את כספם מבלי לבצע את הפעולה לה התחייב עד תום. הנתבעים אישרו כי שילמו לתובע סך $14,500, מתוכם $4,500 בגין הנזק של המלון,

כשבפועל התובע שילם רק $3,000 עבור הנזק למלון. כן

שילמו $7,500 בגין שכ"ט והוצאות שוטפות, ו-$2,500 בגין תשלומי טיסות.

הנתבעים טוענים כי כיום לאחר הגעת התובע ללאוס שוחרר דוד מהכלא, אך לאחר הגיעם לתאילנד נדרש דוד ע"י התובע להישאר בחדרו במלון ולא לצאת כדי שלא ייתפס שוב ע"י שוטרים שמסתובבים באזור.

נטען כי התובע העביר את זמנו במועדונים ושווקים.

נטען כי לאחר 5 ימים הבינו הנתבעים שמטרת התובע למשוך זמן ולא להשיב את דוד ארצה, ועל כן נאלצו לשכור חברה אחרת בעלות של 70,000 ₪ על מנת להחזיר את בנם ארצה.

ביום ההוכחות העלו הנתבעים טענה כבושה וסותרת את הנטען בתצהיריהם ובבר"ל, לפיה שילמו לתובע סכום נוסף של $4,500 עבור הטסת רופא, וזאת מעבר לסכום המופיע בהסכם. אני דוחה טענה כבושה זו שהנתבעים "נזכרו בה" ערב לפני הדיון ולא הציגו כל ראיה לביסוסה. גם הגיון הטענה אינו משכנע, שכן באותו מעמד לא ידעו הצדדים להסכם אם יידרש רופא לליווי דוד בטיסה, ועל כן אין זה סביר שמסרו בידי התובע סכום נוסף למטרה זו, מה גם שלא הוצגה להם כל הצעת מחיר או הערכת מחיר לגבי עלות רופא מטיס.

לאחר שהתרשמתי מעדויות התובע, הנתבעים ודוד, אני דוחה את הטענה כי מצבו הנפשי של דוד לא היה קשה, וכי הסיבה לעיכוב החזרתו ארצה נבע מאינטרס של התובע למשוך את הזמן. עולה מהראיות, לרבות מעדות התובע, עדות דוד, מסרונים שכתב דוד להוריו (נספח ו') ומסרונים שהוחלפו בין הצדדים, כי הוא היה במשבר נפשי עובר לחילוצו, כי בתאילנד הסתגר בחדרו כדי להתאושש נפשית מטראומה שעברה עליו, לא הסכים לשוחח טלפונית עם הוריו הדואגים (נספח ז'), ולא רצה לטוס חזרה ארצה בטיסות שהוצעו לו ע"י התובע. גם מההסכם עולה כי דוד היה מצוי במשבר נפשי ועקב כך התפרע, נעצר ונדרש החילוץ.

גרסתו של התובע לגבי סירובו של דוד לעלות לטיסה נתמכת במסרונים מיום 4.5.17 (נספח ה') בינו לבין ההורים. הוכח כי פרט לתובע היה מעורב גם הרב מבית חב"ד המקומי שניסה לדבר על ליבו של דוד לעלות לטיסה, וכי הרב המליץ לדוד לבטוח בתובע ולפעול כהנחייתו. גם הנסיון שנעשה בהסכמת הצדדים לערב את הדוד אלי שיגיע לבנגקוק וישכנע את התובע לעלות לטיסה, נתמכת במסרונים בינו לבין הנתבעים מיום 6.5.17 (נספחים ד', ז').

הוכח כי לאחר שרופא השגרירות עמו התייעץ התובע סבר כי אינו כשיר לעלות לטיסה, מסר התובע במסרון מיום 6.5.17 לנתבעים מספר טלפון של רופא מטיס למקרה שגם אחרי שיחה עם אלי לא יסכים התובע לעלות לטיסה. הנתבעים החליטו לשלוח פראמדיק ומלווה של חברת מגנוס, עמה התקשרו בנפרד. השניים הגיעו ביום 7.5.17 למלון. התובע פגש בנציגי מגנוס, הסביר להם את המצב בפרוטרוט וסייע להם. ביום 8.5.17 עלה דוד בליווי התובע ונציגי מגנוס לטיסה.

לא ניתן על ידי דוד הסבר לכך שרק לאחר ביקור הפראמדיק של מגנום הסכים לצאת ולהתלוות לטיסה, ולאור עדותו של התובע כי דוד נראה אפאטי בעת שעלה לטיסה, סביר בעיני כי הפראמדיק נתן לו חומר הרגעה כלשהו וכך הצליחו נציגי מגנוס להעלותו לטיסה עימם ועם התובע. ברי כי התובע לא היה רשאי או מוסמך לתת לדוד סם הרגעה כלשהו ועל כן לא הצליח חרף מאמציו לגרום לעלייתו הוולונטרית לטיסה.

הנתבעים ודוד טענו טענות סותרות לגבי התובע, מחד גיסא טענו כי הטריד את דוד כל היום בעת היותו במלון והילך עליו אימים לבל יעזוב את החדר, ומאידך גיסא טענו כי התובע משך את הזמן כדי לצאת למועדונים ולעשות קניות בשווקים. טענות אלה לא הוכחו כמלוא הנימה וברי כי אינן עולות בקנה אחד.

דרישת התובע לגבי ימי עבודה:
התובע קיבל תשלום עבור שלושה ימי עבודה ודורש תשלום עבור 4.5 ימי עבודה נוספים בסך $9,000 (סך תקופת השהות בחו"ל מ-1.5.17 עד 9.5.17). כמו כן 2.5 ימי אש"ל מעבר לחמישה ששולמו, בסך $750, ותשלום על השהות במלון בבנגקוק עבור דוד בסך $400. לגבי הטיסות יש יתרה לזכות הנתבעים בסך $420. היתרה לתשלום לטענת התובע היא איפוא $9,730.

איני מקבלת את הדרישה של $400 שכן בסכום האש"ל אמורות להיכלל גם הלינה והוצאות המחיה של דוד.

כמו כן, הטענה כי התובע שילם סך של $1,500 למשטרה בלאוס לצורך סגירת התיק לא הוכחה במידה מספקת, הגם שאני ערה לקושי להוכיח תשלומים שאינם מגובים בקבלות ואולי אף אינם חוקיים במדינה בה שולמו, וזאת לנוכח הסתירה בין הסכום בו נקב התובע במכתב הסיכום ($1,800 - מתוכם $1,000 למשטרה ועוד $800 למשטרת ההגירה) לבין הסכום לו טען בעדותו ($1,500).

לפיכך יש להפחית $1,900 מהסכום הנדרש על ידי התובע.

הסכום לו זכאי התובע הינו $15,000 בגין 7.5 ימי עבודה,
$2,250 בגין אש"ל, $2,080 בגין טיסות, $3,000 בגין נזק למלון. סה"כ $22,330. שולם לתובע $14,500.

אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך של $7,830 בערכם היציג ביום הגשת התביעה, בצירוף הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל, וכן אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח.

ניתן היום,
י' אדר ב' תשע"ט,
17 מרץ 2019
מרץ 2019, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 20139-09/17 אליעזר אוליבר נ' מנשה טויג, דיאנה טויג (פורסם ב-ֽ 17/03/2019)