פסקי דין על עמותת הקרייה האקדמית קריית אונו; יהונתן שטלצר ואח' | פסקי דין על הרשות לניירות ערך

609/03 הפ     15/12/2005




הפ 609/03 עמותת הקרייה האקדמית קריית אונו; יהונתן שטלצר ואח' נ' הרשות לניירות ערך





1
בתי המשפט

הפ 000609/03
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
15/12/2005
תאריך:
כב' השופטת ד. קרת-מאיר

לפני:

עמותת הקרייה האקדמית קריית אונו
יהונתן שטלצר ואח'

בעניין:
המבקשים
נ ג ד
הרשות לניירות ערך
המשיבה
פסק - דין

1. מהות הבקשה
הצדדים לבקשה הם הקרייה האקדמית קריית אונו, שהיא הנציגה בישראל של אוניברסיטת מנצ'סטר באנגליה (להלן בהתאמה:"שלוחת מנצ'סטר" או "אוניברסיטת מנצ'סטר / אוניברסיטת האם").
בבקשה נאמר כי שלוחת מנצ'סטר היא מוסד אקדמי להשכלה גבוהה, אשר הוקם בישראל בשנת 95' כשלוחה של אוניברסיטת מנצ'סטר.
שלוחת מנצ'סטר קיבלה מאת המועצה להשכלה גבוהה אישור לפעול כנציגת אוניברסיטת מנצ'סטר בישראל בתחום המשפטים לתואר ראשון, ובתחום מינהל העסקים לתואר ראשון ושני.
אישור ההפעלה ניתן לשלוחת מנצ'סטר ביום 23.11.99.

בבקשה נאמר כי שלוחת מנצ'סטר מצויה תחת פיקוח אקדמי ומינהלי צמוד של אוניברסיטת מנצ'סטר, של המועצה הבריטית להשכלה גבוהה ושל המועצה להשכלה גבוהה בישראל, באשר לתכני הלימוד המועברים לתלמידים ותכני הבחינות.
סנאט אוניברסיטת מנצ'סטר מאשר כל בוגר של לימודי השלוחה, והתארים עצמם מוענקים לבוגר אשר עמד בכל הדרישות של אוניברסיטת מנצ'סטר.
משנת הלימודים 2001 החלה שלוחת מנצ'סטר לפעול תחת שמה החדש - עמותת הקרייה האקדמית קריית אונו, ולאחרונה היא אף אושרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמוסד מוכר.
המבקשים הנוספים, אשר הגישו למעשה את בקשתם בנפרד משלוחת מנצ'סטר, הם קבוצה של 13 בוגרי תכנית לימודים אשר נערכה בשלוחת מנצ'סטר בשיתוף עם מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התכנית").
המבקשים הסבירו כי עניינה של המרצת הפתיחה הוא בסרובה של הרשות לניירות ערך
(להלן: "הרשות"), אשר הוקמה מכוח סעיף 2 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך") להעניק למי מתלמידי שלוחת מנצ'סטר או בוגרי התכנית, את הפטור מבחינות לשם קבלת רישיון יועץ, הקבוע בסעיף 14 לתקנות הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (בקשה לרישיון, בחינות, התמחות ואגרות), תשנ"ז-1997 (להלן: "תקנות הסדרת העיסוק").
המבקשים טענו כי סרובה של הרשות לתת את הפטור אינו מתיישב עם הוראות הדין, אינו מתיישב עם החובות המוטלות על הרשות כרשות מינהלית הוא מהווה אפליה אסורה, ופוגע פגיעה קשה בחופש העיסוק של מי מתלמידי שלוחת מנצ'סטר.
לאור זאת ביקשו המבקשים את הסעדים הבאים:
- בעניינה של שלוחת מנצ'סטר ביקשה השלוחה להצהיר כי כל בוגר תואר ראשון או תואר שני במינהל עסקים, אשר למד במהלך לימודיו לתואר את כל הקורסים המנויים בתקנות 14(א)(1) 14(א)(2), 14(א)(3) ו- 14(א)(4) לתקנות הסדרת העיסוק והשלים את הקורסים המפורטים בתקנה 14(א)(5) לאחר קבלת התואר - זכאי לפטור מהבחינה בניתוח ניירות ערך ובמכשירים פיננסיים ומהבחינה בניהול תיקים לצורך קבלת רשיון יועץ או רשיון לניהול תיקים.
- בעניינם של בוגרי התכנית ביקשו המבקשים 2-14 להצהיר כי כל יחיד אשר הוכיח או יוכיח כי למד בשלוחת מנצ'סטר את הקורסים המנויים בתקנה 14 לתקנות הסדרת העיסוק, בכל מסגרת שהיא כולל במסגרת התכנית, זכאי לפטור מבחינות הרשות האמורות בתקנות הסדרת העיסוק, בהתאם לקורסים שלמד.
2. המסגרת הנורמטיבית
סעיף 2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה - 1995 (להלן :"חוק הסדרת העיסוק") קובע כי אדם לא יעסוק בייעוץ השקעות, אלא אם כן הוא בעל רישיון.

סעיף 5(א) לחוק הסדרת העיסוק קובע כי המבקש לעסוק בניהול תיקי השקעות או בייעוץ השקעות, יגיש בקשה לרשות לקבלת רשיון מתאים.
סעיף 5(ב) לחוק הסדרת העיסוק קובע כי בבקשה לקבלת רשיון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול המבקש פרטים, מסמכים ודו"חות כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות.
סעיף 5(ג) לחוק הסדרת העיסוק קובע כי הרשות רשאית לדרוש מן המבקש פרטים, מסמכים או דו"חות נוספים, אם נראה לה כי הדבר דרוש, לצורך החלטה בבקשה.
סעיף 6 לחוק הסדרת העיסוק מקנה לרשות את הסמכות להיעתר לבקשה לקבלת רישיון, להתנותו בתנאים או להחליט כי אין להיעתר לבקשה.

סעיף 7 לחוק הסדרת העיסוק קובע את התנאים למתן רשיון יועץ על ידי הרשות.
סעיף 7(4) קובע כי הרשות תעניק רישיון למי שעמד בבחינות מקצועיות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות.
מכוחו של סעיף 5 הותקנו תקנות הסדרת העיסוק כאמור לעיל.
בסעיף 1(2) לתקנות אלה נאמר כי בקשת רשיון של יחיד תכלול בין היתר "אישור הרשות כי המבקש עמד בבחינות ליעוץ השקעות או לניהול תיקים, לפי הענין, הנערכות בהתאם לתקנות אלה, או קיבל פטור מהם".
סעיף 5 לתקנות הסדרת העיסוק קובע כי בחינות ליועץ השקעות ייערכו בפיקוח הרשות.
סעיף 7 לתקנות קובע כי הבחינות ליועץ השקעות יהיו בנושאים המפורטים בתוספת הראשונה.
בתוספת הראשונה מצוינים הנושאים לבחינות - דיני ניירות ערך, אתיקה מקצועית, חשבונאות, סטטיסטיקה ומימון, כלכלה וניתוח ניירות ערך ומכשירים פיננסיים.

תקנה 14 לתקנות הסדרת העיסוק (להלן: "תקנת הפטור") קובעת תנאים בהם ניתן יהיה להגיש בקשה לרשות, לפטור מחובת עמידה בחלק מהבחינה בדיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית ומהבחינות בנושאים האחרים המפורטים בתוספת הראשונה, כאמור לעיל.
לשון התקנה הינו כלהלן:
"(א) יחיד המבקש רשיון יהיה פטור -
(1) (1) מחלק הבחינה ב"דיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית" המתייחס לדיני ניירות ערך, אם הוא עורך דין, רואה חשבון או הוכיח כי למד במוסד מוכר קורסים בדיני תאגידים או בדיני ניירות ערך;
(2) (2) מן הבחינה בחשבונאות, אם הוא רואה חשבון או בעל תואר אקדמי בחשבונאות או הוכיח כי למד במוסד מוכר קורס ביסודות החשבונאות;
(3) (3) מן הבחינה בסטטיסטיקה ומימון, אם הוא רואה חשבון או הוכיח כי למד במוסד מוכר קורסים במבוא לסטטיסטיקה וביסודות המימון;
(4) (4) מן הבחינה בכלכלה, אם הוא רואה חשבון או בעל תואר אקדמי בכלכלה או הוכיח כי למד במוסד מוכר קורס במבוא לכלכלה;
(5) (5) מן הבחינה בניתוח ניירות ערך ובמכשירים פיננסיים ומן הבחינה בניהול תיקים, אם הוא בעל תואר מוסמך או דוקטור במינהל עסקים או בכלכלה במגמת מימון, או הוכיח כי למד במוסד מוכר קורסים בניתוח ניירות ערך, במכשירים פיננסיים ובבחירת תיק השקעות.
(ב) בקשה לפטור מבחינה או חלק ממנה כאמור בתקנת משנה (א)(1) תוגש לרשות ויצורפו אליה המסמכים הדרושים לענין ועותק צילומי של שובר התשלום של האגרה לפי תקנה 25(ג).
(ג) בתקנה זו -
"למד" - נרשם לקורס, נבחן בו, ועמד בבחינה בהצלחה;
"תואר אקדמי", "תואר מוסמך" או "דוקטור" - ממוסד מוכר;
"מוסד מוכר" - אחד מאלה:
(1) מוסד בישראל שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;
(2) מוסד בחוץ לארץ שהוכר, לעניין הוראה זו, על ידי אוניברסיטה או טכניון בארץ, שהינם מוסד מוכר כאמור בפסקה (1)".

3. הקורסים בגינם התבקש הפטור על ידי המבקשים:
על מנת לבחון את טענות המבקשים, יש לפרט את הטענות העובדתיות אשר הועלו על ידם באשר לקורסים בגינם ביקשו את הפטור מבחינות לצורך קבלת רישיון.
בקשתה של שלוחת מנצ'סטר נתמכה בתצהירו של פרופ' מרשל סרנת, המשמש בתפקיד דיקן הפקולטה למינהל עסקים בשלוחת מנצ'סטר.
בתצהירו התייחס פרופ' סרנת לסרובה של הרשות להעניק למי מתלמידי השלוחה את הפטור הקבוע בסעיף 14(א)(5) לתקנת הפטור, הדנה בבחינה בניתוח ניירות ערך ומכשירים פיננסיים ובחינה בניהול תיקים.
פטור זה מוענק למי שהוא בעל תואר מוסמך או ד"ר במינהל עסקים או בכלכלה במגמת מימון, או "הוכיח כי למד במוסד מוכר קורסים בניתוח ניירות ערך במכשירים פיננסיים ובבחירת תיק השקעות".
בתצהיר תוארה פעם נוספת שלוחת מנצ'סטר ודרך פעולתה כפי שנאמר בבקשה עצמה.
פרופ' סרנת הדגיש כי הפיקוח האקדמי והמינהלי הצמוד של אוניברסיטת מנצ'סטר על שלוחת מנצ'סטר, יחד עם הפיקוח הצמוד של המועצה הבריטית להשכלה גבוהה ושל המועצה להשכלה גבוהה בישראל באשר לתכני הלימודי והבחינות, מוצא כאמור את ביטוי בכך שסנאט אוניברסיטת מנצ'סטר מאשר כל בוגר לימודי השלוחה והתארים מוענקים לבוגר אשר עמד בכל דרישות אוניברסיטת האם.
השלוחה עצמה מקפידה על רמה אקדמית גבוהה ועד כה למדו בה כ- 6,000 סטודנטים.
מספר תלמידים של שלוחת מנצ'סטר פנו לרשות בבקשה לקבלת פטור מהבחינות הקבועות בתקנה 14.
הרשות סרבה לתת את הפטור למרות היותם בעלי תואר מוסמך במינהל עסקים.
סרובה של הרשות נומק בטענה כי קורסים אשר לא נלמדו עובר למועד המקורי בו זכאים היו התלמידים לתואר, או שלא במסגרת לימודים לקראת תואר, אינם מזכים בפטור מהבחינות הנזכרות בתקנה.
פרופ' סרנת צרף לתצהירו התכתבויות בעניין עם רשות ניירות ערך.
עוד נאמר בתצהיר כי באותם מקרים אשר הובאו להכרעת הרשות ע"י שלוחת מנצ'סטר, נלמדו הקורסים בהמשך ללימודי התואר ולא במנותק ממנו, נוכח דרישת הרשות כי התלמידים המבקשים להסתמך על התואר שרכשו לצורך קבלת הפטור ילמדו אף את הקורסים האלה.
אין, לדבריו, כל דרישה בלשון תקנת הפטור כי הקורסים בגינם מבוקש הפטור יילמדו בלימודים לקראת תואר דווקא.
הקורסים הנלמדים בשלוחת מנצ'סטר, המפורטים בתקנה 14(א)(5) ובגינם נתבקש הפטור, הם קורסים הזהים לאלה הנלמדים במהלך התואר ונלמדו במסגרת כיתות של סטודנטים הלומדים לקראת מתן התואר - כאשר ההבדל היחיד הוא מרכיב הזמן.

המבקשים 2-14, בוגרי התוכנית, תמכו את בקשתם בתצהירו של המבקש 2 .
בתצהיר נאמר כי הרשות סרבה להעניק לבוגרי התכנית את הפטור הקבוע בסעיף 14 לתקנות הסדרת העיסוק, ובמיוחד את הפטור הקבוע בסעיף 14(א)(5) לתקנת הפטור.
הרשות סרבה לתת את הפטור אך ורק בשל העובדה כי הקורס או הקורסים בגינם ביקשו המבקשים את הפטור לא נלמד על ידם, לטענת הרשות, במסגרת לימודים לקבלת תואר אקדמאי.
גם מבקשים אלה טענו כי הסירוב למתן הפטור אינו מתיישב עם הוראות הדין ,מהווה אפליה ופוגע בחופש העיסוק.
בתצהיר נאמר כי הקורסים אשר נלמדו על ידי בוגרי התכנית מוכרים על ידי שלוחת מנצ'סטר, מהווים חלק מתכנית הלימודים לתואר ראשון, והם קורסים הזהים ממש לאלה הנלמדים במהלך התואר. קורסים אלה מאפשרים להתקדם בלימודי תואר ראשון ואף מקנים קרדיט ללימודי תואר שני.
עם סיום התכנית קיבלו המבקשים גליון ציונים משלוחת מנצ'סטר ואף מאוניברסיטת מנצ'סטר.

בתגובת הרשות פורטו המקצועות בהם יש צורך להבחן על מנת לקבל רישיון יועץ.
הרשות הדגישה כי הבחינה במקצועות ניתוח ניירות ערך ומכשירים פיננסיים והבחינה בניהול תיקים הן בחינות קשות, ולא בכדי הוגשה המרצת הפתיחה באשר לסרוב הרשות ליתן פטור מבחינות אלה.
הרשות הפנתה לתקנה 14 לתקנות הסדרת העיסוק המפרטת את הפטורים.
הרשות הדגישה כי הפטור יינתן לגבי מי שלמד במוסד מוכר את הקורסים המצוינים בתקנה.
הרשות טענה כי הרעיון הגלום בתקנה 14, הוא כי ישנם מקרים בהם העמידה בבחינת הרישוי או בחלקה אינה נחוצה, שכן מבקש הרשיון יכול להצביע על תחליף ראוי מתוקף השכלתו האקדמית או לימודיו האקדמיים גם אם לא הושלמו לכלל תואר.
לא יעלה על הדעת, לדברי הרשות, כי הפטור יינתן על סמך קורסים שאינם קורסים אקדמיים ולא נלמדו במסגרת תואר עפ"י אותה תקנה.
יש לדחות את טענות המבקשים לפיהן כל קורס הניתן ע"י מוסד מוכר, ויהיו מסגרתו רמתו או היקף הלימודים שלו ככל שיהיו, כשירים לענין הפטור.
הרשות ציינה כי מבחינתה משמעות היות שלוחת מנצ'סטר שלוחה זרה, היא בכך שלה עצמה אין מעמד של מוסד מוכר אלא שהמוסד המוכר הוא אוניברסיטת מנצ'סטר המעניקה את התארים. לכן, תכנית הלימודים נקבעת ע"י מוסד האם והתארים וגליונות הציונות מונפקים ע"י אוניברסיטת מנצ'סטר.
הרשות טענה כי במקביל לתכניות הלימודים לקראת תואר של שלוחת מנצ'סטר, קיימה השלוחה "תעשיית פטורים" בשני מישורים:-
- שלוחת מנצ'סטר פתחה קורס יועצי השקעות המיועד לקהל עובדים של קבוצת מנורה, במסגרתו למדו המבקש 2 ובוגרי התכנית הנוספים, כאשר כל מטרת הקורס היתה לאפשר פטור מבחינות הרישוי.
- החזרה ללימודים של בוגרים אשר סיימו את חובותיהם לתואר ואף קיבלו אותו לאחר תום תקופת הלימודים על מנת שילמדו קורסים נוספים, והכללת אותם קורסים נוספים רטרואקטיבית לתוך גליון הציונים אשר התקבל בעבר. כל זאת על מנת לאפשר לקבל על סמך אותם קורסים נוספים פטור מבחינת הרישוי.
בתצהיר אשר תמך בתגובה שניתן ע"י גב' איטה שוחט, מנהלת המחלקה לרישוי ופיקוח על יועצי השקעות ומנהלי תיקים ברשות, תואר קורס יועצי ההשקעות במסגרת התכנית.
לדבריה, מדובר בקורס שהתקיים מחוץ למסלול האקדמי של שלוחת מנצ'סטר.
הקורס היה בגדר תוכנית מיוחדת אשר בנו בשלוחת מנצ'סטר, עפ"י הסכם בינה לבין חברת מנורה, עבור קבוצה סגורה של עובדי מנורה במסגרתה למדו התלמידים רק את הקורסים הנדרשים לצורך קבלת הפטור מבחינת הרשות.
קורס יועצי השקעות לא נלמד במסגרת אקדמית ואין הוא מקביל לקורסים הנלמדים במסגרת התואר.
לדברי גב' שוחט, היקף הלימודים נמוך מהמתחייב בקורסים אקדמיים. כך למשל בטרימסטר א' בתכנית נלמד קורס מימון הנקרא "יסודות המימון" ובטרימסטר ב' קורס מימון נוסף המכונה "ניהול פיננסי", שהוא מהווה תחליף לקורס יסודות המימון ב' שנלמד בתכניות לקראת תואר למינהל עסקים.
קורסי המימון הם קורסים מתקדמים הנלמדים במסגרת לימודים אקדמאיים על פני שני סמסטרים בשנה ב'. זאת לאחר שהונחה בשנה א' תשתית רחבת היקף הכוללת לימודי חשבונאות, סטטיסטיקה, מתמתיקה וכו'.
למרות זאת, נלמדו בתכנית קורסים אלה מבלי שתשתית כאמור היוותה יסוד לקורסי המימון.
קורס ניתוח ניירות ערך, שהוא קורס מתקדם, נלמד במסגרת התכנית בטרימסטר שני, בעוד שהקורס נלמד בשלוחת מנצ'סטר במסגרת לימודי תואר שני, התמחות במימון ושוק ההון.
כלומר, בתכנית נלמד הקורס ניתוח ניירות ערך, מבלי שהונחה תשתית אקדמית נאותה לנלמד בקורס זה.
כמו כן נאמר כי קורס בענין אופציות, נלמד במסגרת קורס יועצי השקעות בטרימסטר השלישי, בעוד שהוא נלמד בשלוחת מנצ'סטר במסגרת לימודי תואר שני התמחות במימון ושוק ההון.
לדברי הרשות, היתה התוכנית קורס סגור המיועד רק לקהל של עובדי קבוצת מנורה, ותלמידים שלמדו לקראת תואר בוגר במינהל עסקים לא היו רשאים להשתתף בו.
עוד נאמר כי המרצים בתכנית לא היו אותם מרצים אשר לימדו בשלוחת מנצ'סטר.
בתכניות לקראת תואר רוב המרצים היו פרופסורים ודוקטורים ולא כך בתכנית.
מעיון בידיעונים של שלוחת מנצ'סטר בשנים תשס"א ו- תשס"ב, מלבד פרופ' זימון, כל המרצים שלימדו בקורס יועצי השקעות לא נמנו על סגל ההוראה במינהל עסקים בשנה שבה נלמד קורס יועצי השקעות בשנת תשס"א, ורק 3 מהם נמנו על סגל ההוראה במינהל עסקים בשנת הלימודים תשס"ב.
עוד נאמר כי לא כל המבקשים עמדו בתנאי הקדם של המוסד האקדמי, שכן חלק מהתלמידים אינם זכאים לתעודת בגרות מלאה.
גב' שוחט ציינה גם את העובדה כי עלות הקורס היתה פחותה בהרבה משכר הלימוד בגין שנת לימוד אקדמית.
בסופו של דבר נאמר כי הלימודים במסגרת התכנית לא היו לימודים לקראת תואר בוגר, אלא לימודים במסגרת קורס יחודי ליועצי השקעות אשר מטרתו מתן פטור מבחינות הרשות.
בתצהיר נאמר כי שלוחת מנצ'סטר עצמה השלימה עם עמדת הרשות, לפיה לא ניתן לראות בקורסים אשר נלמדו בתכנית כבסיס לפטור מבחינות הרשות.
אולם, חלק מבוגרי התכנית אינם משלימים עם עמדה זו.
מדובר לדברי הרשות בקורס מסחרי שאינו עומד בסטנדרטים האיכותיים של קורסים אקדמאיים.

גב' שוחט התייחסה בנפרד להחזרה של תלמידים לספסל הלימודים על ידי שלוחת מנצ'סטר לאחר תום התואר, והכללת הקורסים הנוספים רטרואקטיבית לתוך התואר.
לדבריה, התברר לרשות כי לכל תלמיד בשלוחת מנצ'סטר מונפקים שני גליונות ציונים:
אחד על ידי אוניברסיטת מנצ'סטר ואחד על ידי השלוחה בישראל.
התברר כי גליונות הציונים של אוניברסיטת האם כוללים אך ורק חלק מהקורסים שנלמדים במהלך הלימודים לתואר.
כאשר עמדה הרשות על הפער בין גליונות הציונים, ולאור העובדה כי בתקופה הרלוונטית רק אוניברסיטת האם היתה מוסד מוכר והתעודות יכולות להיות מוצאות על ידה בלבד, החלה הרשות לבקש כבסיס למתן הפטור את גליון הציונים האנגלי אשר לא כלל כאמור חלק מהמקצועות אשר בגינם נתבקש הפטור.
גב' שוחט ציינה כי לא עלה בידי הרשות לקבל תשובה מניחה את הדעת בדבר פשרם של הקורסים הנלמדים לקראת התואר, אך אינם כלולים בגליון הציונים.
לפנים משורת הדין ועל מנת שלא לפגוע בתלמידים אשר סיימו את לימודיהם, הסכימה הרשות כי אוניברסיטת מנצ'סטר תוכל להנפיק גליונות מתוקנים עבור הסטודנטים הישראלים אשר יכללו אף את הקורסים שנלמדו במסגרת הלימודים לתואר אך לא נכללו בגליון הציונים האנגלי.
הסכמה זו נוצלה לרעה שכן אוניברסיטת האם הנפיקה גליונות מתקנים אשר כללו קורסים שכלל לא נלמדו במהלך התואר אלא לאחריו, ואשר עצם הוספתם, כמו גם הבחירה בנושאים, נעשו משיקולים שאין להם דבר משיקולים אקדמיים אלא הכשרה בדיעבד של התואר לצורך קבלת פטור מבחינת הרשות.
בדרך זו הוחזרו להשלמת התואר מחזיקי תואר אשר לא היתה להם כל סיבה אקדמית ללמוד קורסים נוספים לצורך אותו תואר.
החזרה ללימודים היתה לעיתים שנתיים או שלוש לאחר קבלת התואר.
לדברי הרשות, אין אף מוסד אקדמאי מוכר בארץ אשר מוכן להוסיף בדיעבד קורסים לתואר משיקולים שאינם אקדמאיים.
עובדה זו, של הוספת קורסים לתואר שכבר הושלם וניתן, לא הובאה לידיעת הרשות על ידי שלוחת מנצ'סטר אלא נודעה לרשות באקראי.
הדבר התברר כאשר בגליון ציונים מתוקן של אוניברסיטת מנצ'סטר, נכלל קורס שכלל לא היה קיים בתכנית הלימודים כאשר סיים אותו סטודנט את לימודיו בשלוחה.
בתצהיר ניתנו מספר דוגמאות לכך.
גב' שוחט חזרה וציינה כי עמדת הרשות היא כי רק קורסים אקדמאיים שנלמדו במסגרת לימודי התואר יכולים לשמש בסיס למתן הפטור.
עמדה זו היתה ידועה לדבריה לשלוחת מנצ'סטר כבר מענין התכנית, זמן רב לפני שהחלה להחזיר את התלמידים לספסל הלימודים.
אין גם ראיה כי אוניברסיטת מנצ'סטר אישרה את אותם קורסים אשר נלמדו לאחר התואר ולא במסגרת תקופת הלימודים.
לתצהיר זה צורפה ההתכתבות שבין הצדדים.

4. דיון בשאלה מקדמית - מעמדה של שלוחת מנצ'סטר:
בטרם אדון בשאלות העיקריות נשוא הבקשה, עלי להתייחס לטענה מקדמית אשר הועלתה, כבדרך אגב, על ידי המשיבה ולפיה ספק אם לשלוחת מנצ'סטר מעמד בעניינים נשוא המרצת הפתיחה. זאת מאחר שמבקש הפטור הנו הסטודנט הבודד ומאחר ואין למבקשת כל מעמד אקדמי ולמעשה המוסד האקדמי המוכר הוא אוניברסיטת האם.
במסגרת ע"ש 1196/01 (ת"א) קדם שלמה נ' רשות ניירות ערך דינים מחוזי ל"ג (5) 838 ציין כב' הנשיא גורן כי "ראוי להבחין היטב בין שאלת זכות העמידה - שעניינה בעצם הזכות הדיונית של פלוני לעתור או לערער בפני
הערכאה המוסמכת ולהשמיע את טרוניותיו כנגד פעולת הרשות - לבין קיומה או היעדרה של זכות מהותית, המזכה אותו בסעד המבוקש על-ידו. יסודה של הזכות הראשונה ("זכות העמידה") נעוץ באינטרס הכללי הרחב בדבר שלטון החוק וקיומה של ביקורת שיפוטית על מעשי המינהל (והחלטות הרשות בכלל זה), ואילו יסודה של האחרונה ("הזכות המהותית") הוא בשאלה, כלום מעמיד חוק ניירות ערך לפלוני זכות מהותית כלפי הרשות או כלפי חותמי התשקיף, הגוררת עימה גם את הסעד המבוקש על-ידו. זכות העמידה עוסקת בזכותו של פלוני להישמע, ואילו הזכות המהותית עוסקת בזכותו של אותו פלוני לזכות גם בסעד שהוא מבקש".
בדרך שבה הועלתה הטענה, נראה כי היא מכוונת להעדרה של "זכות עמידה". אולם, הנימוקים אשר תמכו בטענה זו, הם נימוקים המתייחסים למעשה להעדרה של זכות מהותית, אשר אמורה להתברר לגופה.
אין מקום לטענה של העדר מעמד.
הלכה פסוקה היא כי בית המשפט ייתן סעד של הצהרה כל אימת שהתובע הוכיח כי בידו הזכות, או כי קיים המצב עליו מבקש הוא להצהיר וכי מן הראוי לשריין אותה זכות או אותו מצב על ידי מתן פסד דין. ובלבד שלא קיימות נסיבות המניעות את בית המשפט שלא להיעתר לו (ראה: ע"א 490/92 שאבי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז(3) 700, 705-706).
ובלשונו של כב' השופט דב לוין בע"א 226/80 כאהן ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (3)463, 468: "המגמה הכללית היא להשתמש בכוח הזה של מתן סעד הצהרתי ביד נדיבה ככל האפשר, ובלבד שהשאלה, המוצגת לפני בית המשפט, אינה אקדמית גרידא, ולתובע יש עניין ממשי בפתרונה, כדי להסדיר את היחסים בינו לבין הנתבע.."
ובע"א 50/89 ליטן נ' אילתה, פד"י מה (4) 18, 26 נאמר כי: "'העילה' היחידה הנדרשת במתן סעד הצהרתי היא אינטרס ממשי וישיר של המבקש אותו".
אף אם בכל הזמנים הרלוונטיים לא הייתה המבקשת בגדר מוסד מוכר, ואף אם הנהנים הישירים מן הסעד המבוקש הם אותם סטודנטים אשר למדו אצל המבקשת, עדיין הסעד המבוקש דרוש למבקשת לצורך הסדרת יחסיה עם המשיבה, בכל הנוגע לסטודנטים הלומדים אצלה.
עם זאת, בהיות הסעד סעד מן היושר הענקתו של הסעד נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. לעניין זה, קיימת חשיבות לשאלה האם יכול היה המבקש להשיג את מבוקשו בדרך אחרת, והאם מתן הסעד ההצהרתי יוביל לניהול התדיינויות כפולות ומיותרות. במקרה כזה יטה בית המשפט שלא להעניק למבקש סעד הצהרתי (ע"א 3182/02 אשד (1980) מהנדסים ויועצים תעשייה ניהול ומכון בע"מ נ' המגן חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד נח (2), 179 עמ' 184-185 והאזכורים המופיעים שם).
בנסיבות שבפני
י לא עומדת בפני
המבקשת דרך אחרת להשיג את מבוקשה.
לאור כל האמור לעיל, אין לקבל את טענת הרשות על פיה אין למבקשת מעמד בהליכים שבפני
י.

5. דיון ומסקנות:
א. התנאי הקבוע בתקנה 14 באשר ללמידה במוסד מוכר:
יש לחזור ולהזכיר כי הדרך העיקרית אותה קובע חוק הסדר העיסוק לקבלת רשיון יועץ, היא עמידה בבחינות מקצועיות אשר נושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות, כאשר בחינות אלה נערכות בפיקוח הרשות כפי שנקבע בסעיף 5 לתקנות הסדרת העיסוק.
תקנה 14 לתקנות אלה מאפשרת כאמור פטור מחלק מהבחינות כתנאי לקבלת הרשיון.
הפטור ניתן במקצועות מסויימים אם מבקש הרשיון "הוכיח כי למד במוסד מוכר" קורסים מסויימים המצויינים בתקנה.
הן במסגרת התגובה להמרצת הפתיחה המתוקנת והן במסגרת הסיכומים, טענה הרשות כי במועדים הרלוונטיים לא היתה שלוחת מנצ'סטר מוסד מוכר על פי האמור בתקנה 14, אלא שלוחה ישראלית של אוניברסיטה זרה, אוניברסיטת מנצ'סטר, שהיא בלבד היתה המוסד המוכר.
המשיבה הדגישה כי מבחינתה משמעותה של העובדה כי שלוחת מנצ'סטר היתה שלוחה בלבד, היא שהשלוחה לא היתה מוסד מוכר כהגדרתה בתקנות אלא גורם מנהלי אדמניסטרטיבי שאין לו כל מעמד אקדמאי.
נראה כי מבחינה עובדתית אין למעשה מחלוקת בשאלה זו.
ממכתבו של ב"כ המשיבים 2-14, אשר צורף כנספח י"ב להמרצת פתיחה המתוקנת, עולה בבירור כי מרשיו הצטרפו לקורס יועצי השקעות ביום 27.2.01.
מנספח ה' להמרצת הפתיחה המתוקנת עולה כי הפניות בעניין הפטור מבחינות הרשות לתלמידי שלוחת מנצ'סטר, נעשו עוד בשנת 2002.
במועדים אלה לא היתה שלוחת מנצ'סטר מוסד מוכר כהגדרתו בתקנות.
בסעיף 16 להמרצת הפתיחה שהוגשה על ידי המבקשת ביום 19.5.2003 נאמר כלהלן:
"בשולי הדברים נציין כי החל משנת הלימודים תשס"ב, אוק' 2001, החלה שלוחת מנצ'סטר לפעול תחת שמה החדש - עמותת הקריה האקדמית קרית אונו - ולקלוט סטודנטים לתואר ראשון ישראלי בהיתר של המועצה להשכלה גבוהה. הוועדות המלוות מטעם המועצה להשכלה גבוהה את הליך קבלת ההכרה לתואר ראשון במנהל עסקים ותואר ראשון במשפטים, סיימו את עבודתן והמליצו לתת לקריה האקדמית הכרה. בסמוך, לאחר הגשת המרצת פתיחה זו, מתכנסת מליאת המועצה להשכלה גבוהה על מנת לאשר את ההמלצות האמורות ולאחר אישורן תהווה הקריה האקדמית מוסד ישראלי מוכר".
בסעיף 19 להמרצת הפתיחה המתוקנת, אשר הוגשה ביום 5.8.2003 נאמר כלהלן:
"בשולי הדברים נציין כי החל משנת הלימודים תשס"ב, אוק' 2001, החלה שלוחת מנצ'סטר לפעול תחת שמה החדש-עמותת הקריה האקדמית קרית אונו-ולאחרונה היא אף אושרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמוסד ישראלי מוכר".
בסיכומים נאמר על ידי המבקשת כי "..במועדים הרלוונטים להמרצת הפתיחה היתה המבקשת נתונה כל העת תחת פיקוח הדוק ובעיצומה של בדיקה מקיפה של הגוף האמון על פיקוח על מוסדות אקדמיים, דהיינו, המועצה להשכלה גבוהה, בדיקה אשר הובילה להכרה במבקשת כמוסד אקדמי מוכר".
עוד טענה המבקשת, בסעיף 33 לסיכומיה, כי אין מחלוקת בין הצדדים שאוניברסיטת מנצ'סטר היא מוסד מוכר.
ממוצג מ"ב/1 עולה כי ביום 24.12.2001 נכנס לתוקפו ההיתר שהעניקה המועצה להשכלה גבוהה לעמותת הקריה האקדמית לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ישראלי.
ממוצג מ"ב/2 עולה כי המבקשת קיבלה הכרה כמוסד להשכלה גבוהה, כאשר המסמך הינו מיום 6.7.2003.
מעדותו של פרופ' סרנת (בעמ' 11 לפרו') עולה במפורש כי בשנת 2002 היתה שלוחת מנצ'סטר עדיין שלוחה של אוניברסיטת מנצ'סטר, ובתהליך של בדיקה בלבד להפוך למוסד מוכר.

יש עתה לבחון את המשמעות של קביעה זו באשר לטענות המשיבה כלפי המבקשים.

- שלוחת מנצ'סטר:
במסגרת התגובה מטעם המשיבה להמרצת הפתיחה המתוקנת, הכירה המשיבה בכך כי ראתה באוניברסיטת האם כמוסד מוכר אשר תעודות המוצאות על ידה שימשו בסיס למתן הפטור על פי תקנה 14.
בתצהירה הבהירה גב' שוחט מטעם הרשות, כי במסגרת טיפול שוטף בבקשות למתן פטור על פי תקנה 14 שהוגשו על ידי תלמידי שלוחת מנצ'סטר, הסתבר כאמור כי לכל תלמיד בשלוחה מונפקים שני גליונות ציונים - אחד על ידי אוניברסיטת האם והשני על ידי השלוחה בישראל.
עוד הסתבר כי הגליונות אינם זהים וכי גליונות הציונים של אוניברסיטת האם כוללים כאמור רק חלק מהקורסים אשר נלמדו בשלוחת מנצ'סטר במהלך הלימודים לתואר.
לכן, התחילה הרשות לבקש כבסיס למתן פטור את גליון הציונים האנגלי. אולם, על בסיס גליון הציונים האנגלי, אשר כללו רק חלק מהקורסים שנלמדו בשלוחת מנצ'סטר, לא היו זכאים בוגרי השלוחה לפטור מבחינות הרשות.
גב' שוחט הבהירה כי על מנת שלא לפגוע בתלמידים שסיימו את לימודיהם, הסכימה הרשות כי אוניברסיטת מנצ'סטר תוכל להנפיק, אם תסכים לכך, גליונות מתוקנים עבור הסטודנטים הישראלים. גליונות אלה יכללו אף את הקורסים אשר נלמדו במסגרת הלימודים לתואר אך לא נכללו בגליון הציונים, אשר על פיהם ניתן יהיה לבקש פטור מבחינות הרשות.
במכתב אשר צורף כנספח ט' 3 לתגובת המשיבה, שנשלח לאוניברסיטת האם על ידי המשיבה, נאמר כי לאור העובדה שאוניברסיטת מנצ'סטר היא מוסד מוכר, תקבל הרשות כמובן ותפעל על יסוד כל החלטה שתתקבל על ידי אוניברסיטת מנצ'סטר, בקשר להכללה רטרואקטיבית של קורסים נוספים בגליון הציונים האנגלי. לכן, התבקשה רשימה של כל הקורסים אשר נלמדו בשלוחה שהיו תחת פיקוח אקדמאי של אוניברסיטת האם וקיבלו את אישורה.
גב' שוחט הסבירה כי השיקול לאישור זה היה כי מדובר בקורסים אשר נלמדו במסגרת תואר אקדמאי, גם אם בסופו של דבר לא נכללו בגליון הציונים לקראת הענקת התואר.
טענתה של הרשות כלפי הכללה רטרואקטיבית זו, היא כי הסתבר לה בשלב מאוחר יותר שאוניברסיטת האם הנפיקה גליונות מתקנים שכללו קורסים שלא נלמדו במהלך התואר אלא לאחריו.
טענה זו בדבר הניצול לרעה, הינה למעשה חלק מטענתה של הרשות כי אין להכיר בקורסים אלה כבסיס למתן הפטור על פי תקנה 14 שכן נלמדו לאחר שכבר הושלם התואר.

יש לציין כי במכתב שנשלח על ידי הרשות לאוניברסיטת מנצ'סטר, אין כל זכר לטענה או לדרישה כי הקורסים הנוספים אשר אושרו רטרואקטיבית על ידי אוניברסיטת האם, בהם תכיר הרשות כבסיס למתן פטור, יהיו לקראת לימודים לתואר, טענה אשר עלתה בשלב מאוחר יותר.
יש לכן להבחין בין עצם טענתה של הרשות בדבר אי היותה של השלוחה מוסד מוכר לבין הטענה כי הקורסים אינם יכולים להוות בסיס לפטור - טענה שבה אדון בשלב מאוחר יותר.
משהכירה אוניברסיטת מנצ'סטר, בה היתה הרשות מוכנה לראות כמוסד מוכר באותם מקצועות אשר נלמדו בשלוחת מנצ'סטר בשלב כלשהו כחלק מהלימודי התואר, יש לראות באותם מקצועות כמקצועות שנלמדו במוסד מוכר (ראה למשל נוסח גליון ציונים נספח י"א 1 לתגובת המשיבה).

אין מחלוקת כי רשות ניירות ערך הכירה בסמכותה של אוניברסיטת מנצ'סטר לתת את אישורה האקדמאי למקצועות אלה, והדבר עולה במפורש מהאמור במכתב הרשות לאוניברסיטת מנצ'סטר מיום 14.11.02.
"in light of the fact that the university of manchester is a recognised institution we will of course accept and act upon any decision you make regarding the retroactive inclusion of additional courses in the official transcript of your graduates".

מכל האמור לעיל, עולה כי הקורסים אשר נלמדו בתקופה הרלוונטית, לגביהם מתבקש הסעד על ידי המבקשת, הם קורסים אשר אושרו על ידי מוסד מוכר לגישת הרשות.

באשר לסעד המתבקש על ידי המבקשת הצופה לעתיד, הרי שמאז 2003 קיבלה שלוחת מנצ'סטר, בשמה הנוכחי הקריה האקדמאית קרית אונו, הכרה כמוסד להשכלה גבוהה ויש לראות גם בה כמוסד מוכר.
- המבקשים 2-14:
המבקשים טענו כי עם סיום הלימודים, קיבלו גליון ציונים מקורי של אוניברסיטת מנצ'סטר.
אולם, מעיון בגליון הציונים אשר צורף כנספח י' לתצהירו של המבקש 2, עולה כי גליון ציונים זה שונה מגליון הציונים אשר הונפק לבוגרי שלוחת מנצ'סטר אשר חזרו והשלימו את לימודיהם לאחר קבלת התואר.
בעוד שבגליון הציונים האחרון נאמר במפורש כי הקורסים נלמדו לשם קבלת תואר, הרי שבנספח י' לתצהירו של המבקש 2, נאמר רק כי המבקש למד את הקורסים המצויינים בגליון בין התאריכים שצויינו בו.
אם כי ניתן אולי מבחינה לשונית לומר כי גליון הציונים, הכולל את הקורסים אשר נלמדו על ידי בוגרי התוכנית, ניתן על ידי מוסד בו ראתה הרשות מוסד מוכר לעניין תלמידי השלוחה שהשלימו את הקורסים לאחר קבלת התואר, יש עדיין מקום לבחון, כפי שעשתה הרשות, האם עובדה זו מוכיחה כי הקורסים שנלמדו במסגרת התוכנית עונים לדרישות תקנה 14.

על פי לשונה המדוייקת של תקנה 14 (ג)(2), הרי שעל מנת שמוסד בחו"ל יהיה מוסד מוכר, עליו להיות מוכר על ידי אוניברסיטה או טכניון בארץ שגם הם מוסד מוכר על פי ההגדרה. כלומר, מוסד אשר הוכר כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה.

אולם, הפרשנות אשר ניתנה על ידי הרשות למונח "מוסד מוכר", לפחות ככל שהוא מתייחס לתלמידי שלוחת מנצ'סטר שהשלימו את הקורסים לאחר קבלת התואר, היתה פרשנות מרחיבה, שכן הרשות היתה מוכנה, כאמור, להכיר באוניברסיטת מנצ'סטר כמוסד מוכר לצורך מתן הפטור על פי תקנה 14 - למרות ששלוחת מנצ'סטר לא היתה בתקופה הרלוואנטית מוסד מוכר על פי דרישת התקנה.
לאור זאת מנועה היום הרשות מלהעלות טענה כלשהי כלפי המבקשת לעניין אי היותה מוסד מוכר.
ב. האם יש לרשות שיקול דעת במתן הפטור:
כבר בראשית דבריי, עלי לציין כי יש לדון בנפרד בהפעלת שיקול דעת הרשות כלפי שלוחת מנצ'סטר וכלפי בוגרי התוכנית - המבקשים 2-14.
בדיקת הפעלת שיקול הדעת תיעשה על סמך הסמכות הכללית הנתונה לרשות בנושא מתן הרשיון ותכליתו של החוק.
במסגרת בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר פד"י נא (4), 367, עמ' 392-393, נדון היבט ניהול התיקים המוסדר על ידי החוק. כב' הנשיא ברק ציין כי תכליתו של החוק היתה להסדיר את העיסוק בניהול תיקים ובייעוץ השקעות, ולהביא לידי כך שהשירות של ניהול תיקי השקעות יינתן על ידי גורם כשיר ובעל השכלה ורמה מקצועית נאותה. החקיקה נועדה להגן גם, בין היתר, על ציבור של משקיעים "לא מתוחכמים" השמים מבטחם במנהלי תיקים. ההגנה על האינטרס של המשקיעים נועדה אף להגביר את השתתפותם בשוק ההון, אשר גודלו וחוסנו הינם אינטרס כלכלי של המדינה.

בדיון שנערך בכנסת לקריאה שנייה ושלישית בהצעת חוק הסדרת העיסוק נאמרו על ידי סילבן שלום, בשם ועדת הכספים הדברים הבאים, כפי שפורסמו במסגרת דברי הכנסת השלוש עשרה, מושב רביעי, ישיבה ש"ע מיום ד' באב תשנ"ה בעמ' 11541 :
"למרות מה שאמרתי, בעניין הזה (לגבי רישוי- ד.ק.) הגעתי למסקנה חד - משמעית, שיש אפילו צדק רב בהפיכת המקצוע הזה למקצוע דורש רישוי. יש דיני ממונות וגם דיני נפשות, וכשעוסקים בעניין הזה לא כל אחד יכול לקחת כספים של אנשים ולעשות בהם ככל העולה על רוחו. לכן נקבע מי יכול להיות יועץ, איזה בחינות צריך לעבור, איזו התמחות, ולא יהיו בעלי מקצוע פטורים. דנו בשאלה אם רואי -חשבון ועורכי - דין וכלכלנים צריכים להיות פטורים מדרישות החוק הזה ויוכלו לקבל את הרישוי באופן אוטומטי. לפי דעתי, לא. אין שום סיבה שעורך - דין שעוסק בתחום הפלילים ואין לו שום מושג על מה שקורה בשוק ההון יקבל רישוי אוטומטי לייעוץ בהשקעות. לגבי רואי - חשבון וכלכלנים זה אולי פשוט יותר. ....אני אומר, שלא רואי - חשבון, לא עורכי - דין ולא כלכלנים לא צריכים לקבל את הרישוי באופן אוטומטי. צריך לקבוע הקלות, לתת פטורים, כן, אבל לא באופן גורף".

מכל האמור לעיל, נובע כי תכליתו של החוק הינה הסדרת העיסוק בתחום ההשקעות. זאת תוך איזון בין אינטרס הציבור כי העוסקים במקצוע יהיו בעלי כשירות וראויים (ועל ידי כך קידום כלכלת המדינה לנוכח יציבות שוק ההון), לבין אינטרס הציבור כי תהיה לו נגישות מרבית לשוק ההון.

החוק עצמו קבע כי הרשות תהיה ממונה על מתן הרשיון.
כך עולה בבירור מהוראות סעיפים 5,6,7 לחוק הסדרת העיסוק.

על רקע תכליתו של החוק והסמכות אשר ניתנה לרשות על פיו, אין לקבל את טענת המבקשים כי כאשר ניצב בפני
המשיבה סטודנט העומד בלשון תקנת הפטור, כלומר מי שלמד במסגרת מוסד מוכר קורס בנושא המפורט בתקנות, הרי שסמכותה של הרשות לעניין הכרה בזכאות לפטור הינה סמכות חובה שאין בה כל היבט של שיקול דעת.
מהוראות חוק הסדרת העיסוק, עולה במפורש כי לרשות ניתן שיקול דעת בכל הנוגע לקביעת זכאותו של אדם לקבל רשיון יועץ.
על מי שמבקש לעסוק בניהול תיקי השקעות, להגיש בקשה לרשות לשם קבלת רשיון.
הרשות רשאית לדרוש פרטים, מסמכים או דוחות לשם קבלת החלטה בבקשה.
כמו כן, רשאית הרשות להתנות תנאים ברשיון או לקבוע כי אין להעתר לבקשה תוך מתן נימוקים.
תקנות הסדרת העיסוק קובעות במפורש כי הבחינות יערכו בפיקוח הרשות וכי הרשות תמנה בוחנים לכתיבת שאלוני הבחינה ולבדיקת הבחינות.
הלכה פסוקה היא כי בהפעלת הסמכות ליתן רשיון כרוכה הפעלת פיקוח על ידי הרשות המוסמכת. כך, במסגרת ע"פ 107/58 היועץ המשפטי נ' מלון נורדאו פלז'ה פד"י י"ג (2) 1345 נאמרו על ידי בית המשפט הדברים הבאים: "מקום שמטיל חוק איזה שהוא חובה על האזרח - בטרם יבצע פעולה מסוימת - לקבל רשיון לכך מאת השלטונות, יש לייחס למחוקק את הכוונה לקיים פיקוח על שטח העניינים שבו נוגעת אותה פעולה, כדי למנוע את סיכול המטרות שהיו לנגד עיניו ושיש לו ענין בהן. על כן, כאשר חוק כזה מקנה לפקיד מסויים סמכות ליתן רשיון כנ"ל או לסרבו, פירוש הדבר, כי הוטל עליו התפקיד לקיים את הפיקוח האמור, והוא לא יוכל למלא את תפקידו זה בלי שיהיה לו גם הכוח להתנות ברישיון, שהוא אומר לתיתו, אותם התנאים שמילויים דרוש כדי להבטיח שמטרות החוק יוגשמו ולא יעשו פלסתר. מכאן שהסמכות לתת רישיון לעשיית פעולה מסויימת טומנת בחובה גם את הכוח להתנות בו תנאים שיש להם זיקה למטרה ממטרות החוק הנדון".
במקרה שבפני
י, נתן החוק במפורש לרשות סמכות לקבוע תנאים ברשיון או לדחות בקשה לקבלת רשיון.
מכל האמור לעיל, עולה במפורש כי לרשות ניתנה סמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת בכל הקשור במתן רשיון, לבחינת הבקשות ולכתיבת הבחינות.
משניתנה סמכות זו, הרי בוודאי שאין לומר כי מתן הפטור לפי תקנה 14, שהינו חריג ל"דרך המלך" של קבלת הרשיון על ידי עמידה בבחינות, הינו בגדר פעולת חובה אשר איננה מותירה לרשות שיקול דעת.
לפיכך, למשיבה, כמי שמופקדת על עניינו של ציבור המשקיעים, אחריות הן בשלב המקדמי הנוגע לרמתם של העוסקים במקצוע והן בשלב המהותי של פיקוח על מי שניתן לו כבר הרישיון.

אין גם מקום לטענה כי עצם הפעלת שיקול הדעת בנושא מתן הפטור, מהווה פגיעה בחופש העיסוק.
בהגדרה, חוק המתנה עיסוק במקצוע מסויים בקבלת רשיון, הינו חוק שיש בו הסדרה והגבלה באשר לאילו שאינם מקבלים רשיון.
הדרך פתוחה בפני
כל מי שמבקש לקבל רשיון לעמוד בבחינות אשר נקבעו בחוק ובתקנות.
אי מתן פטור כשלעצמו, איננו מגביל אם כן את חופש העיסוק.
השאלה הרלוונטית היחידה היא שאלת הפעלת שיקול הדעת באשר לאי מתן הפטור, שאלה אליה אתייחס בהמשך.

ג. הביקורת על שיקול הדעת:
המשיבה הנה גוף שלטוני, עליו חלות חובות מתחום המשפט המנהלי בכל הנוגע לאופן הפעלת שיקול דעתו השלטוני. בהתאם לכך, החלטתה של המשיבה נתונה לביקורתו השיפוטית של בית משפט זה (ע"א 218/96 ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח' (תקדין- עליון) 97 (3) 513).
בבג"צ 15/96 תרמוקיר חורשים נ' המשיבה השניה לטלויזיה פד"י נ (3) 379, עמ' 409-410 מציין בית המשפט כי "ביקורת החוקיות של החלטה מנהלית צריכה בדרך כלל להשיב על שלוש שאלות בסדר זה: ראשית, האם יש לרשות המנהלית סמכות; שנית, האם המשיבה רשאית להפעיל את הסמכות במקרה הנתון; שלישית, כיצד להפעיל את הסמכות לאור נסיבות המקרה".

כבר קבעתי לעיל כי לרשות סמכות להפעיל את שיקול דעתה באשר למתן הפטור. לכן, נותר עלי לבחון כיצד הפעילה הרשות את שיקול דעתה במקרה הקונקרטי.

ד. הפעלת שיקול הדעת:
כפי שכבר ציינתי בראשית הדיון, יש לבחון בנפרד את הפעלת שיקול הדעת של הרשות באשר לשלוחת מנצ'סטר ובאשר לבוגרי התוכנית.
אינני סבורה כי יש מקום לפרשנות שבה נקטה הרשות באשר לקורסים אשר נלמדו על ידי בוגרי שלוחת מנצ'סטר לאחר שהשלימו את התואר האקדמאי.
טענתה העיקרית של הרשות לעניין זה היא כי יש להכיר בקורסים אשר נלמדו במוסד מוכר כבסיס למתן פטור, רק כאשר הקורסים נלמדו ברצף אקדמאי לקראת תואר.
הרשות טענה כי סביר להניח כי מי שלומד לימודים במסגרת תואר, יהיה מחוייב ללימודים הרבה יותר מסטודנט הלומד קורסים באופן "תלוש" או מספר שנים לאחר קבלת התואר.
מקובלת עלי לחלוטין טענת הרשות כי הכוונה המצוייה בבסיס מתן הפטור למי שלמד את הקורסים הנדרשים במוסד מוכר, היתה כוונה לתת ביטוי ללימודים אקדמאיים במוסד אשר קיבל אישור של המועצה להשכלה גבוהה.
אולם, אין בסיס מוכח לסברת הרשות כי מי שלומד לקראת קבלת תואר את אותו מקצוע אותו למדו תלמידי שלוחת מנצ'סטר בשלב מאוחר שלאחר קבלת התואר, יגלה יותר רצינות מהסטודנטים אשר חזרו ללימודים.
הלימוד כלימוד בשני המקרים הוא לימוד אקדמאי, הממלא את תכלית החוק בדבר מתן פטור למי שלמד קורס מסויים במוסד מוכר הנהנה מההכרה האקדמאית והרצינות הכרוכה בכך.

למעשה קראה הרשות לתוך לשון תקנה 14, תנאי שאיננו קיים בו - התנאי על פי לימוד הקורס במוסד המוכר חייב להיות בזמן לימוד לקראת התואר.

במסגרת הסיכומים ציינה הרשות כי כיום עומדת על הפרק הצעה לתיקון נוסח התקנות, כך שישונה מערך הפטורים בבחינת הרישוי.
על פי ההצעה תתאפשר קבלת פטור רק לבעלי תואר, ולא ינתן פטור אף על סמך לימודים לקראת תואר אם התואר לא הושלם.
כמו כן, מוצע כי הפטור מהבחינות ינתן רק על בסיס תואר אקדמאי רלוונטי מוכר ולא על בסיס קורסים אקדמאיים לקראת תואר.
עוד מוצע כי תבוטל אפשרות הפטור מבחינות ניתוח ניירות ערך, ניהול פיננסי וניהול תיקים.
אולם, הצעות אלה אין בהן כדי לשנות את תוכן התקנה הקיימת ואת לשונה.

אין לכן מקום לטענת הרשות כי יש לפרש את התקנה כדורשת שהקורס ילמד לקראת התואר, שכן הכוונה היתה למתן פטור לקורס הנלמד במסגרת המהות המובהקת של מוסד אקדמאי.
פרשנות זו הינה רחבה מידי ואין לקבלה.
ההלכה הפסוקה הכירה בסמכותו של שופט להוסיף על לשון החוק מקום שתוספת כאמור באה למנוע תוצאה הנראית כאבסורדית (ראה ע"א 403/72 המרץ - מרכבי מכוניות ועבודות מתכת בע"מ נ. גרייב, פ"ד כז (1)423, 431), או כאשר הדבר דרוש כדי למנוע תוצאה שתרוקן הוראת חוק מתוכנה או תתעלם ממנה (ע"א 545/85 אליהו חברה לביטוח נ' מסעוד אלגריסי פד"י מ"ד (1) 8).
אולם, כאשר שופט נותן ללשון החוק מובן שהיא אינה יכולה לשאת הוא אינו עוסק בפרשנות, אלא בפיתוח המשפט או בהשלמת חסר בלשון החוק (ראה: עמדת השופט אלון בבג"צ 1635/90 ז'רז'בסקי נ. רה"מ שמיר פד"י מ"ה (1) 749, 827).
במסגרת ע"א 96 / 3622 אברהם חכם נ' קופת חולים "מכבי" פד"י נ"ב (2) 638, עמ' 649-650 ציין כב' הנשיא ברק - "מה נשתנה פירושו של טקסט (כגון חוזה או חוק) מהשלמת חסר בו? השוני הוא מהותי. בפירוש טקסט השופט נותן מובן ל"יש". בהשלמת חסר השופט מוסיף "יש" ל"אין". בפירוש השופט נותן מובן לטקסט (שנוצר על ידי אחרים). בהשלמת חסר השופט יוצר בעצמו טקסט (על פי אמות מידה שנקבעו בדין). היטיבה להביע זאת חברתי, השופטת שטרסברג-כהן, בציינה: "במסגרת הפעולה של השלמת החסר אין הפרשן מתיימר לתת משמעות למילות הנורמה. הוא פועל מעבר למילות הנורמה כדי להגשים את תכליתה (ע"א 1915/91, 2084 , 3208 א' יעקובי נ' ע' יעקובי; משה קנובלר נ' מזל קנובלר [9] בעמ' 625")
את אותה הלכה ניתן כמובן להחיל גם על פרשנות אשר ניתנת על ידי רשות מנהלית לתקנה המסמיכה אותה ליתן פטורים.
במקרה שבפני
י, מודה למעשה המשיבה כי היא פועלת "מעבר למילות הנורמה", אך זאת לשיטתה, לשם הגשמת תכליתה של הנורמה.
איני סבורה כי יש באמצעי הפרשני בו בחרה המשיבה כדי להביא להגשמת תכליתו של החוק.
למרות שמקובלת עלי טענתה העקרונית של המשיבה כי המבחן לקבלת הפטור, הינו מבחן התחליף ומבחן המהות להבדיל מן המבחן הלשוני, אין מקום לטענה כי "אקדמיות" הקורס או כי רמת המשתתפים בקורס נובעת בהכרח מהיותו של הקורס נלמד לקראת תואר.
למעשה, פרשנות מעין זו עלולה אכן ליצור מצב פרדוקסאלי עליו הצביעה שלוחת מנצ'סטר, שבו שני סטודנטים אשר משתתפים באותו קורס, כאשר אחד מהם לומד אותו במהלך לימודיו לתואר והשני לומד אותו בשלב מאוחר יותר לאחר קבלת התואר- יהיה הראשון זכאי לפטור ואילו השני לא יהיה זכאי לפטור.
זאת ועוד. לנוכח העמדה שמצאה ביטוי במסגרת ישיבתה של ועדת הכספים מיום 9.12.1996 (אשר הפרוטוקול שלה צורף כנספח ט"ו להמרצת הפתיחה המתוקנת), לפיה אין חשיבות לכך שהמשתתפים בקורסים יסיימו את התואר, איני רואה כיצד הפרשנות שנבחרה על ידי המשיבה מגשימה את תכליתה של החקיקה או את תכליתה של חקיקת המשנה.
כפי שכבר ציינתי לעיל, התיקון המוצע אין בו כדי לשנות את המצב הקיים.
המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי פרשנותה של הרשות באשר לדרישות למתן הפטור לפי תקנה 14, ככל שהיא מתייחסת לתלמידיה של שלוחת מנצ'סטר, איננה סבירה ואין בה כדי למלא אחר תכלית החוק.
אין גם לומר כי האמצעי שבו נקטה המשיבה, כלומר דרך פרשנותה, מהווה דרך שיש בה כדי להוות פגיעה פחותה לשם הגשמת מטרת החוק.

למסקנה שונה יש להגיע באשר לעמדתה של הרשות כלפי המבקשים 2-14.
אין ספק כי הרשות היתה מוסמכת לערוך השוואה בין קורס יועצי השקעות, אותו למדו בוגרי התוכנית, לקורסים אשר נלמדו במסגרת השלוחה לגביהם היה פיקוח צמוד של אוניברסיטת האם, כפי שהעיד פרופ' סרנת, פיקוח אשר הביא בסופו של דבר להכרה במבקשת עצמה כמוסד מוכר.
מקובלת עלי גם מסקנת הרשות כי אותה תוכנית שבה למדו המבקשים 2-14, איננה עומדת בקריטריון האקדמאי המהווה את הבסיס לפטור הניתן בתקנה 14.
עדותה של גב' שוחט באשר להבדלים המשמעותיים שבין התוכנית לבין הקורסים אשר נלמדו במסגרת השלוחה, כפי שפורטו על ידי לעיל, לא נסתרה.
על הבדלים מהותיים אלה הצביעה הרשות בפני
ב"כ המבקשים במכתב אשר צורף כנספח י"ג להמרצת הפתיחה המתוקנת.
יש לציין כי בתצהירו של פרופ' סרנת אין כל התייחסות לתוכנית, ולא נשמעה מפיו עדות כלשהי שיש בה כדי להביא למסקנה כי שלוחת מנצ'סטר ראתה בתוכנית כחלק מהלימודים האקדמאיים הרגילים אשר התנהלו במסגרתה.
יתרה מזאת מנכ"ל המבקשת, אשר היה מעורב באופן שוטף במגעים עם הרשות, לא העיד בפני
י ולא מסר גירסה כלשהי באשר לקורסים אשר נלמדו על ידי בוגרי התוכנית.
יש בהחלט לקבל את טענת המשיבה כי התנערותה המוחלטת של המבקשת מטענות המשיבים 2-14 במסגרת ההליך שבפני
י, ואי תמיכת בקשתם בתצהיר כלשהו מטעם המבקשת - יש בהם כדי להצביע על כך כי המבקשת עצמה לא ראתה בקורסים אשר נלמדו על ידי בוגרי התוכנית כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים האקדמאית הרגילה של שלוחת מנצ'סטר.
גם מנוסח המכתב אשר הפיצה מנורה לסוכניה בקשר עם התוכנית, עולה במפורש כי מדובר בקורס יעודי אשר מטרתו היא קבלת פטור מבחינות הרשות, וכי הוא נערך בנפרד מתוכנית הלימודים הרגילה של השלוחה (נספח ב' לתגובת המשיבה).
טענתה של המשיבה כי התוכנית היתה תוכנית מיוחדת אשר בנתה המבקשת לקבוצה סגורה של עובדי מנורה, לא נסתרה ואף נתמכת באמור באותו מכתב נספח ב' לעיל.
גם טענתה של המבקשת כי התלמידים שהתקבלו לתוכנית זו עמדו בדרישות קבלה מינימליות ללימודים אקדמאיים, התבררה כבלתי מדוייקת.
במסגרת חקירתו הנגדית של פרופ' סרנת, ניתנה לו דוגמא של סטודנט שהתקבל לתוכנית שהוא בוגר 4 שנות לימוד, אין לו תעודת בגרות והוא מתחת לגיל 30. כלומר, אין הוא עומד בקריטריונים של המועצה ללימודים גבוהים.
גירסתו של פרופ' סרנת כי אם זה נכון, הרי מדובר ברשלנות של הדיקן ויתכן כי מדובר בטעות, איננה סבירה ואף איננה עולה בקנה אחד עם מטרתו של הקורס.
בתצהירה של גב' שוחט ניתנו דוגמאות לארבעה מקרים דומים.
לפרופ' סרנת גם לא היתה תשובה באשר לטענת הרשות כי אף לא אחד מתלמידי התוכנית המשיך ללימודי b.a., בניגוד לאמור במכתב השלוחה לרשות (נספח ג' 10 לתגובת הרשות).
פרופ' סרנת אישר במסגרת חקירתו הנגדית כי בפגישה שהתקיימה בינו לבין הרשות באשר לתוכנית, הוא השתמש בביטוי "תוכנית על הראש" ואישר גם כי הכוונה היא ללימודים שנעשים הפוך מהסדר הרגיל (עמ' 14 לפרו').
פרופ' סרנת נשאל מה ההגיון לעשות תוכנית לימודים שבה לומדים את הקורסים המתקדמים לפני הקורסים הראשונים, כפי שפורט על ידי הגב' שוחט בתצהירה.
תשובתו בעניין זה לא נתנה הסבר של ממש. לדבריו, מנהל עסקים הוא מקצוע שהנסיון בחיים קובע ומי שהגיע ללמוד בתוכנית בא עם רקע בעולם העסקים.
קשה להבין כיצד לסוכני ביטוח יש רקע מתאים בניתוח ניירות ערך, המאפשר לימודי קורס ניירות ערך אשר נלמד בשלוחת מנצ'סטר לתואר שני, ללא כל הכנה אקדמאית מוקדמת.
עוד הסתבר, כאמור, כי דברי המבקשת במכתבה לרשות בו נאמר כי המרצים בתוכנית ובשלוחת מנצ'סטר הם זהים, אינם מדוייקים שכן רק מרצה אחד זהה - פרופ' זימון.

המסקנה הבלתי נמנעת מכל האמור לעיל היא כי מדובר בקורס יעודי, אשר נועד ללמד מקצועות שישמשו בסיס לקבלת פטור מהבחינות על פי תקנה 14 לתקנות הסדרת העיסוק.
קורס יעודי זה בוודאי שאיננו עונה אחר תכלית תקנת הפטור, המצדיקה קבלת פטור כאשר הוכח לימוד במוסד מוכר הכולל את כל האלמנטים האקדמאיים הקשורים למוסד מעין זה.
אין די בכך כי קורס מסוג זה שנלמד במסגרת התוכנית ניתן באכסניה של מוסד מוכר (ובמקרה שבפני
י אף לא היתה השלוחה עדיין מוסד מוכר בעת קיומה של התוכנית) - על מנת שיעמוד בדרישות תקנת הפטור.
לאור כל האמור לעיל, יש גם לקבוע כי סירובה של הרשות למתן הפטור על סמך התוכנית, ממלא אחר תכלית החוק אשר אחת ממטרותיה העיקריות היא "להביא לכך שהשרות של תיקי השקעות ינתן על ידי גורם כשיר ובעל השכלה ורמה מקצועית נאותה" (בג"צ לשכת מנהלי ההשקעות בישראל לעיל).

6. סיכום:
התוצאה מכל האמור לעיל היא כי דין עתירתה של המבקשת 1 להתקבל.
הרשות תישא בהוצאות המבקשת בסך 15,000 ₪ + מע"מ, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

דין עתירתם של המבקשים 2-14 - להידחות.
המבקשים ישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות הרשות בסך 15,000 ₪ + מע"מ, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום י"ד בכסלו, תשס"ו (15 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ד. קרת-מאיר
, שופטת









הפ בית משפט מחוזי 609/03 עמותת הקרייה האקדמית קריית אונו; יהונתן שטלצר ואח' נ' הרשות לניירות ערך (פורסם ב-ֽ 15/12/2005)