פסקי דין על פלוני | פסקי דין על מאיר כץ

5497-04/17 א     16/03/2019




א 5497-04/17 פלוני נ' מאיר כץ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 5497-04-17



לפני
כבוד השופט הבכיר יחזקאל הראל

התובע
פלוני
ע"י עו"ד צבי הרצוג



נגד

הנתבעים

1.מאיר כץ
2.הראל חברה לביטוח בע"מ

ע"י עו"ד חיות ושות' ואח'


פסק דין

מבוא

1.
לפניי תביעה התובע, יליד 1932 בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שארעה ביום 5.7.16. התאונה היא "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

2.
התביעה הוגשה כנגד נהג הרכב שפגע בתובע וכנגד מבטחת השימוש ברכב.

3.
אין מחלוקת בשאלת החבות, המחלוקת היא בשאלת שיעור הנזק.

הנכות הרפואית
מבוא

4.
ממקום התאונה הועבר התובע לביה"ח איכילוב, שם אובחנו אצלו פריקה קדמית בכתף שמאל, שברים של עצם השכם ועצם הבריח משמאל, שבר דחיסה בעצם הזרוע השמאלית ובצלע 11 משמאל. בוצע שחזור הפריקה של כתף שמאל, הושם מתלה והתובע הועבר להמשך אשפוז במחלקה הפנימית.

5.
בתום אשפוזו בביה"ח איכילוב הועבר התובע למחלקה הגריאטרית בביה"ח מאיר לצורך השגחה ושיקום. במהלך האשפוז הופנה התובע לבדיקת
us
של כתף שמאל אשר הדגימה קרע מסיבי בגידים
isp,ssc,ssp
. התובע שוחרר מביה"ח ביום 21.7.16, עם המלצות לעזרה מלאה ב: רחצה, הלבשה, היגיינת סוגרים, שליטה על השתן ופעולות המעיים, מעברי רחצה ובכל פעולות
adl
.

6.
ביום 22.3.17 בוצעה בדיקת
emg
של גפיים עליונות שאבחנה נזק אקסונלי בעצב האקסילרי השמאלי. בביקור במרפאת כתף מיום 23.3.17 הוסברה לתובע אפשרות החלפה שלמה של הכתף, על סיכוייה וסיכוניה. בהמשך עבר התובע 28 טיפולי פיזיותרפיה לכתף ו – 11 טיפולים נוספים בברך. ביום 22.6.17 נבדק התובע במרפאת כתף בביה"ח מאיר. הרופא הבודק ציין כי התובע אינו יכול להרים את ידו השמאלית וכי הוא סובל מכאבים בשתי ברכיו. ביום 20.7.17 בוצע לתובע צילום כתף שמאל שהעלה עלייה של ראש עצם הזרוע, המעיד על תסמונת צביטה וקרעים בגידים.

נכותו של התובע

7.
התובע עתר בכתב תביעתו למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי. המותב הקודם שדן בתביעה מינה את ד"ר אברהם ארסבן אורתופד, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט. המומחה בדק את התובע ביום 8.8.17. בפני
המומחה התלונן התובע על כאבים בכתף שמאל ובברך ימין ועל הגבלה בתנועות. בבדיקה נמצא התובע מתהלך ללא צליעה.

8.
המומחה קבע לתובע, בהסתמך על הממצאים הקליניים, נכות זמנית בשיעור של 100% מיום 5.7.16 ועד ליום
30.9.16, ו -
60% מיום 1.10.16 ועד ליום 30.11.16. כן נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 40% בהתאמה לסעיף 35 (1) (ד-ה), בשל הגבלה נכרת בתנועות בכתף, הקרעים בגידים ותסמונת הצביטה בכתף שמאל. המומחה קבע כי לא נותרה נכות בברך, כי הנכות הייתה זמנית וחולפת והשינויים לא נגרמו כתוצאה מחבלה.

9.
שני הצדדים שלחו שאלות
הבהרה למומחה אשר לא סטה מחוות דעתו.

טענות וראיות הצדדים בכל הנוגע לעזרת צד שלישי

10.
עיקר נזקי התובע מתמקדים בשאלת היקף העזרה לה נדרש כתוצאה מהתאונה, בהתחשב במהות הפגיעה ובמצבו הבריאותי הכללי בהתייחס בין היתר, לגילו.

11.
לטענת התובע בתצהירו, מאז התאונה אשתו מקדישה את כל זמנה על מנת לסעוד אותו ולהגיש לו עזרה אישית בכל פעולות היום יום, הכוללות: רחצה, לבוש, הכנת אוכל, קניות, ליווי לטיפולים רפואיים, הדרושים לו מספר פעמים בשבוע, כעולה מהאישורים הרפואיים. התובע מעריך ב-
150,000 ₪ את שווי העזרה שסופקה לו על ידי אשתו ב -
27 חודשים שחלפו ממועד התאונה ועד למועד חתימתו על התצהיר. התובע מוסיף וטוען כי הוא ממשיך גם כיום להיזקק לעזרת אשתו בכל פעולות היום יום, וכי אין לדעת אם בהמשך תוכל להמשיך ולספקה לו, וכי יכול ויידרש לעבור ולקבל את הסיוע במוסד
גריאטרי
- סיעודי בעלות של כ – 20,000 ₪ לחודש.

12.
תצהירה של אשת התובע תואם לתצהירו של התובע.

13.
בחקירותיהם הנגדיות העידו התובע ואשתו מיוזמתם, כי לפני כחודש ימים עבר התובע צנתור עקב חשש להתקף לב, וכי עוד קודם לכן הוא נטל מדללי דם. בנוסף, מטופל התובע בתחום הנפרולוגי בשל ירידה בתפקודי הכליות, במכון שמיעה ובתחום האורולוגי והנוירולוגי. ייאמר כי בעת שהתובע ירד במדרגות באולם ביהמ"ש לעבר הספסל שבצמוד למדרגות הראשונות, הוא עשה זאת בזהירות ובאיטיות, כאשר אשתו משגיחה עליו.

14.
לדברי התובע, בגין התאונה הוא נדרש לעזרה בלבישת חולצה, מעיל "...למשל כל הדברים אני לא יכול את היד אני מעבר לכך לא יכול להזיז אותה, מדגים, או להרים אותה. לא יכול להזיז היד מהגובה הזה. מדגים את האמה הישרה ביחס לגוף. לישר את האמה לגובה הכתף אין אפשרות. לא זזה" (עמ' 7 לפרוטוקול ישיבת יום 10.3.19). בהמשך: "להרים מהרצפה משהו, או מהשולחן, אני לא יכול להשתמש ביד שמאל, היא מאובנת" (עמ' 8 לפרוטוקול). התובע העיד כי אשתו היא זו המטפלת בו, כי לאחר התאונה פיטרה את העוזרת שעבדה בביתם, וכי היא עצמה מבצעת את כל פעולות והתחזוקה בבית לרבות בו.

15.
לאחרונה שב התובע להתאמן בחדר כושר בין
היתר, לחיזוק שרירי כתף שמאל.

16.
לדברי אשת התובע, בעבר העסיקו אחת לשבועיים עוזר שעבד 10 עד 12 שעות בניקוי יסודי של הדירה. לדבריה, חדלו להעסיק עוזר עוד קודם לתאונה, וכי מאז לא שבו להעסיק עוזר בשכר, שכן לדבריה אותם עוזרים נהגו לגנוב
חפצים מביתם. מטעם זה אף לא פנו לקבלת סיעוד במל"ל. לדבריה, היא מסייעת לתובע "בהכל. אם זה רחצה, הגשת ארוחת בוקר, תרופות, הלבשה אחרי רחצה, ליווי אליו. אני
ממש רתוקה אליו". (עמ' 9 לפרוטוקול ישיבת יום 10.3.19).

17.
בסיכומיו עתר ב"כ התובע לפיצוי בסך של 5,000 ₪ לחודש בגין עזרת אשת התובע לעבר, ו – 6,000 ₪ לחודש לעתיד בגין העסקת מטפלת, בצירוף כל עלות העסקתה וזאת לאחר ניכוי
סך של 2,000 ש"ח בשל תחלואה שאינה קשורה לתאונה.
ב"כ הנתבעת לעומתו הציעה פיצוי לעבר בסך כולל של 5,000 ₪, ולעתיד בסך של 10,000 ₪. לטעמי, שני הצדדים הפריזו בעתירותיהם.

הכרעה

18.
נכותו של התובע היא בשיעור גבוה יחסית עם זאת, עסקינן בנכות באיבר שאינו דומיננטי המגבילה את התובע בפעולות מסוימות, לרבות ברחצה, לבישת חולצה, מעיל, הכנת אוכל וכיוצ"ב. מכל מקום, לא ניתן להתעלם מגילו ומתחלואיו הנוספים המפורטים לעיל, אשר ברי כי תרומתם אינה פחותה ולהערכתי אף עולה, על תרומת התאונה למגבלותיו.

19.
התרשמתי כי אשת התובע אכן דואגת לכל צרכיו ומנהלת לבדה את משק הבית. ייאמר כי אשת התובע צעירה מממנו ב – 21 שנים.

20.
אשר לפיצוי בגין עזרה לעבר – ברי כי בחודשים הראשונים שלאחר התאונה נזקק התובע לעזרה צמודה, בעיקר לאחר שחרורו מהמחלקה השיקומית. עזרה זו פחתה לאחר שנכותו התייצבה. כיום, העזרה נדרשת בעיקרה בגין מצבו הרפואי שאינו תולדת התאונה, אלא גילו ומצבו הבריאותי.

21.
התובע נזקק לסיוע כמפורט לעיל, אשר אינו מתמצה בסיוע חד פעמי, שכן לדוגמא לבישת בגד והחלפתו מתבצעת לפחות פעמיים ביום. בע"א 878/06 דב טרויהפט נגד עטיה (4.1.09) נדחו הערעורים הנגדיים של שני הצדדים על פסק הדין שניתן בבית משפט קמא (תיק אזרחי (ב"ש) 3145/98), שם נפסק לתובע פיצוי בשיעור שווה ערך למחצית עלות העסקת עובד זר. יצוין כי עסקינן בתובע שנכותו הצמיתה היא בשיעור של 100%. בית המשפט קמא קבע כי "... בתקופה בה שוהה התובע בביתו הוא זקוק לעזרה חלקית בלבד. פירושו עזרה פעילה כשנתיים ביום והשגחה רצופה במהלך היממה. לכן הערכתי הפיצוי בשל ראש נזק זה, במחצית עלות עובד זר לחודש..." (עמ' 5 לפסה"ד).

22.
במקרנו אנו, איני סבור כי התובע נדרש להשגחה רצופה במהלך היממה. בהתחשב בפרק הזמן שחלף מאז התאונה ולעזרה המוגברת לה נדרש בחודשים הראשונים שלאחר התאונה, מצאתי כי יהא זה נכון לפסוק לתובע על דרך של אומדנה פיצוי בסך של 60,000 ₪.

23.
אשר לעתיד - תוחלת חייו של התובע היא 5.6 שנים. בהתחשב בכך שאשת התובע אינה מחויבת להמשיך ולסעוד את התובע וכי זכותו לשכור עזרה בשכר, סבורני כי יהא זה נכון לפסוק לו פיצוי גלובלי בסך של 150,000 ₪ בגין עזרת צד שלישי לעתיד.

הנזק הלא ממוני

24.
התובע אושפז ברציפות מיום 5.7.16 ועד ליום 21.7.16 ונקבעו לו 40% נכות. בגין כך זכאי התובע לפיצוי בסך של 39,123 ₪.

25.
הצדדים חלוקים בשאלה האם התובע זכאי לפיצוי נוסף, בגין הנזק הלא ממוני בגין
אשפוזו במחלקה הפנימית מיום 15.3.17 ועד ליום 20.3.17 עקב שושנה בזרוע שמאל. אשפוז
זה הוזכר ע"י המומחה בין המסמכים שעמדו לרשותו בעת כתיבת חוות הדעת, וכן בפרק תולדות המקרה. ייאמר כי המומחה לא נשאל ע"י הצדדים בדבר הקשר בין אשפוז זה לבין התאונה, והוא לא חיווה דעתו בעניין זה.

26.
התובע הגיש שני עמודים ראשונים בלבד מתוך 6 עמודים של סיכום המחלה הנ"ל. לפיכך, לא ניתן ללמוד על קשר כלשהו בין הגורם לאשפוז לבין התאונה. אוסיף ואציין כי מהתיעוד שהוגש ניתן ללמוד כי התובע סובל מגרד כרוני וכי ב – 2015 החל לסבול מפריחה מפושטת על פני גב, גפיים עליונות ותחתונות.

האם התובע זכאי לפיצוי בגין טיפולי שיניים

27.
לטענת התובע, "כתוצאה מהתאונה נגרם לי נזק משמעותי לשיניים. אני נזקקתי לטיפולי שיניים במרכז לבריאות הפה בבית חולים איכילוב בעלות של 7,505 ₪ בהתאם לקבלה המצ"ב. בנוסף, הייתי זקוק לטיפול שיניים נוסף עבור תותבת שלמה זמנית עליונה ועקירה + תפרים בעלות נוספת של 3,690 ₪ כמפורט בהצעת מחיר וקבלה המצ"ב" (סעיף 16 לתצהיר).

28.
הנתבעת מתנגדת לבקשת התובע לפיצוי בגין טיפולי השיניים, בנימוק כי לא הובאה כל ראיה בדבר פגיעה בשיניים במהלך התאונה, וכי הוא אף לא עתר בתביעתו למינוי מומחה בתחום הפה והלסת.

29.
עיון בתיעוד שהגיש התובע מעלה כי הטיפול
שניתן לו החל לראשונה בחודש נובמבר 2017. לא צורף תיעוד רפואי המלמד על הקשר בין טיפול זה לבין התאונה. עיון בתיעוד הרפואי אינו מלמד על פגיעה בראשו, בפני
ו או בפיו של התובע ומשכך, לא שוכנעתי כי קיים קשר בין הטיפול לבין התאונה.

הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפול רפואי

30.
התובע עותר לפיצוי לעבר בסך של 8,500 ₪ בגין הוצאות רפואיות לעבר, בצרוף פיצוי בסכום של 6,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה לעבר. כמו כן עותר התובע לפיצוי בסך כולל של 85,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לעתיד.

31.
מצאתי לפסוק לתובע על דרך של אומדנה פיצוי בסך של 20,000 ₪
בגין הוצאות רפואיות הקשורות לתאונה והוצאות נסיעה לטיפול רפואי לעבר ולעתיד.

סיכום

32.
להלן
סיכום נזקי התובע:
עזרת צד שלישי לעבר –
60,000
₪
עזרת צד שלישי לעתיד – 150,000 ₪
נזק לא ממוני –

39,123
₪
הוצאות רפואיות
ונסיעות לטיפול רפואי
- 20,000
₪
סה"כ
269,123

₪

סוף דבר

33.
לפיכך, הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 267,123 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.24%, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. מהסכום הכולל יש לנכות את התשלום התכוף ששולם לתובע בסך של 10,000 ₪. כן תישא הנתבעת באגרת בית המשפט.


ניתן היום,
ט' אדר ב' תשע"ט, 16 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 5497-04/17 פלוני נ' מאיר כץ (פורסם ב-ֽ 16/03/2019)