פסקי דין על כהן מחסני השוק בע"מ | פסקי דין על קייטרינג תבל | פסקי דין על מישל אזולאי | פסקי דין על יוסף אזולאי |

21616-05/18 א     17/03/2019




א 21616-05/18 כהן מחסני השוק בע"מ נ' קייטרינג תבל בע"מ, מישל אזולאי, יוסף אזולאי








בית משפט השלום בבאר שבע


ת"א 21616-05-18 כהן מחסני השוק בע"מ
נ' קייטרינג תבל בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
אורית ליפשיץ


תובעים

כהן מחסני השוק בע"מ


נגד

נתבעים

1. קייטרינג תבל בע"מ
2. מישל אזולאי
3. יוסף אזולאי



החלטה



מבוא
1.
בפני
בקשה מיום ה- 24/2/19 לתיקון כתב התביעה אשר הוגשה ביום ה- 9/5/18.

2.
עסקינן בתובענה כספית בסך של 1,102,894 ₪, בעילה כספית וחוזית, בגין הפרת הסכם שכירות אשר הצדדים התקשרו בו לתקופה שבין ה- 21/10/15
ליום ה- 31/10/18.

3.
התובעת עותרת בתביעתה המקורית לאכוף את חוזה השכירות,
לפסוק לתובעת פיצויים
עקב הפרת החוזה,
ולהצהיר כולי עלמא כי הנתבעת 1 היא החבה בתשלומי המים, הארנונה, והחשמל לכל תקופת החוזה.

4.
בהחלטתי מיום ה-4/11/18,
הפניתי את הצדדים בהסכמתם להליך גישור, דה עקא שהגישור בין הצדדים הופסק, ובסופו של יום לא צלח.

מיהות הצדדים

5.
התובעת הינה חברת השקעות בנכסים ובעלת הנכס
ברחוב 4 בבאר שבע,
אשר בו נמצא המושכר, המשמש כאולם אירועים.
6.
הנתבעת 1 הינה חברה המספקת שירותי קייטרינג ומתפעלת אולמות אירועים,
הנתבע 2 הינו בעל מניות בנתבעת 1 וחתום לטענת התביעה
על ערבות אישית לחובות החברה,
ואילו הנתבע 3 הינו אביו,
אשר חתום אף הוא על חיובי החברה בהתאם לחוזה השכירות אשר נכרת בין הצדדים.

טיעוני הצדדים בבקשתם

7.
לטענת התובעת, התפתחויות מהותיות לאחר הגשת כתב התביעה,
כמו גם התגבשותם של נזקים שנגרמו לתובעת בשלב מאוחר יותר,
מצדיקים את תיקון כתב התביעה. לטענתם, התיקון הכרחי לשם יעילות הדיון וגילום מלוא הסעדים המתבקשים.

8.
לטענת התביעה,
הנתבעת 1 צברה חוב ארנונה ביחס לנכס נשוא התובענה. דה עקא שבמסגרת הסכם השכירות התחייבה היא לשלמו עד לסוף תקופת השכירות של הנכס.

9.
בנסיבות אלו והיות והתובענה הוגשה לבית המשפט לפני תום תקופת השכירות, ואילו התובעים היו במגעים בעניין תשלום הארנונה עם עיריית באר שבע, לצורך ניסיון לבטל את הפטור מארנונה לו זכתה הנתבעת,
וכן לצורך העברת שם המשלם לשמה של הנתבעת, אך הדבר לא צלח, יוצא שהסכום הנתבע לא מגלם בפועל את הסכום אשר חייבת הנתבעת בפועל, מכוח חתימתה על הסכם השכירות.

10.
לפיכך, לטענת התובעת, עליה להגיש כתב תביעה מתוקן אשר בו יתוקן הסעד
הנתבע ביחס לדמי הארנונה, בהינתן כי החוב התגבש רק בשלב מאוחר יותר במלואו.

11.
זאת ועוד, התובעת מפנה לכך שהתשלום יקוזז עם דמי ארנונה אשר משלם השוכר החלופי. עוד מפנה התובעת לכך שכחלק מניסיונה להקטנת נזקיה בגין הפרת הסכם השכירות, הושכר הנכס לשוכר אחר, ובגין כך חובות נטענים כגון דמי שכירות, דמי ניהול, וכאמור לעיל, גם תשלום ארנונה, קטנו כולם במידה מסויימת. אף מסיבה זו, טוענת התובעת, החוב הנתבע עשוי להשתנות.

12.
עוד לטענת התובעת, לאחר הגשת כתב התביעה
נאלצה התובעת להתמודד עם נזקים שגרמה
הנתבעת למושכר ואשר התגלו לאחר נטישתו, וכן נאלצה היא לתקן נזקים שנגרמו למערכת החשמל בנכס.

13.
לסיום, התובעת מפנה לכך שבהינתן שהגישה את כתב התביעה בעיצומו של חוזה השכירות, ובטרם הסתיים,
הרי שכבר אז ביקשה היא היתר לפיצול סעדיה.

14.
כעולה מעמדת הנתבעת לבקשה,
הרי שהבקשה הוגשה מבלי שברורים בדיוק מהם השינויים המלאים אשר יבוצעו בנוסח החדש של כתב התביעה המתוקן.
עוד לטענתה, לא ברור מדוע הנזקים אשר פורטו בבקשה, למעט חוב הארנונה, לא נתבעו מלכתחילה בכתב התביעה המקורי, וטוענת היא כי נזקים נטענים כגון
תיקונים בחדר הקירור ובחדרי השירותים בוצעו
בתקופה בה הנתבעת החזיקה במושכר.

15.
עוד לטענתה, התובעת צרפה, בהעדר תום לב, סעיף נוסף,
אשר בו
נדרש סעד נוסף והנתבעת נדרשת לשלם סך של 64,642 ₪ עבור הוצאת היתר בנייה לצורך שיפוץ חזית המושכר, אשר בוצעה טרם כניסת הנתבעת למושכר.

16.
המשיבה מפנה לכך שבניגוד לתקנות,
התובעת לא פירטה בתצהירה את מלוא העובדות, וכן מפנה היא לכך שהתביעה הוגשה כ- 5 חודשים לאחר שהנתבעת פינתה את המושכר, וכך יוצא שלתובעת היה די והותר זמן לכימות נזקיה ולגיבושם לצורך תביעתם באופן מדוייק.

דיון והכרעה

17.
לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה, ובתגובת המשיבה לה, הגעתי להחלטה כי דינה להתקבל, ולהלן נימוקי:
18.
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

19.
צא ולמד כי גישת בתי המשפט באשר לתיקון כתבי טענות היא גישה המאפשרת לבעל דין את יומו בבית המשפט ובלבד שהתיקון יהיה רלוונטי כדי לאפשר הכרעה בשאלות שבמחלוקת, תוך איזון בין הזכויות הדיוניות והמהותיות של בעלי הדין (ועל כך ראו בהרחבה ע"א 149/66 ששון נ' קדמה בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פד"י כ(3) 477, 490, וכן בש"א 10073/02 שביט נ' בנק הפועלים, תק-על 2003(1) 1667, וכן בש"א 11768/04 באסל אבו-עאבד ואח' נ' סהר חב' לביטוח ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 16/8/04)).

20.
אף כבוד המלומד אורי גורן, בספרו "סוגיות בסדר הדין האזרחי", דן בעניין בקשה לתיקון כתבי טענות בשלב מאוחר של ההליך:

"השאלה, אם להתיר תיקון על אף האיחור בהגשת הבקשה, היא נושא הנתון לשיקול דעת, שבהפעלתו מוטל על בית המשפט לבחון גם את תוצאות הסירוב לבקשה. המבחן להכרעה בשאלה, אם להתיר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו, על פי בקשה המוגשת לאחר סיום קדם המשפט, מן הדין שיתבסס על איזון האינטרסים הנוגדים של בעלי הדין וכן על ההתחשבות בתקנת הציבור"
(ועל כך ראו בהרחבה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה שביעית, 128-129).

21.
הנה כי כן בדונו בבקשה לתיקון כתב התביעה, אף אם זו הוגשה בשיהוי, על בית המשפט לשקול ולאזן בין האינטרסים של הצדדים להליך ולבחון האם הפגיעה שתגרם לבעל הדין מדחיית בקשתו גוברת על אינטרס הצד שכנגד בדחיית הבקשה.

22.
לא זו אף זו, בהתאם לפסיקה, פגיעה בגינה ניתן לפצות בעל דין בדרך של קביעת הוצאות אינה מונעת את בית המשפט מלהתיר תיקון כתב טענות (ראו בעניין זה, י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 350).

23.
בענייננו, אין חולק כי הגשת התביעה בטרם סיומו של חוזה השכירות לא אפשרה לתובעים לגלם בתביעתם את סך נזקיהם, באופן מדוייק.

24.
כמו כן, אין חולק כי השכרת הנכס, בשלב מסוים, שלאחר הגשת התביעה, לשוכרים אחרים, אף היא השפיעה על הסכום הנתבע, במידה כזו או אחרת.

25.
נתונים אלו יכולים היו להתברר, כך עולה, רק עם חלוף הזמן.

26.
ואמנם, לא מן הנמנע כי הצדק עם הנתבעת, וכי יכול שרכיבים כאלו ואחרים, אשר התובעת ביקשה להוסיף כעת לתביעתה, בגין תיקון חשמל וכיוב', יכולים היו להיות גלויים בפני
ה אף במועד הגשת התביעה.
דה עקא, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, אין באפשרותו של בית המשפט, אשר טרם נחשף למלוא הראיות העובדתיות בתובענה דנא, להכריע בעניין בשלב זה, ואף אין צורך בכך, לאור השלב המקדמי בו מצוי התיק, ואיני מוצאת לנכון למנוע מהתובעים מלכתחילה לתבוע רכיבים כאלו ואחרים, אשר ישנו סיכוי כי אכן בפועל התבררו בפני
הם רק לאחר הגשת התביעה.

27.
ויודגש- עסקינן בשלב מקדמי ואין בהתרת הגשת כתב תביעה מתוקן בכדי לעכב את ההליך או לפגוע במידה שהינה מעבר לנדרש בנתבעים. ככל שיש באמתחתם טענות בגין רכיבי נזק כאלו ואחרים, יטענו הם על כך בפירוט והרחבה בכתב ההגנה המתוקן אשר יוגש מטעמם, ובית המשפט יכריע בעניין באופן הצודק והיעיל עם תום ההליך.




28.
ויודגש- אף הנתבעת מסכימה בתגובתה לבקשה ואינה חולקת על כך שחוב הארנונה הינו רכיב אשר השתנה ממועד הגשת התביעה.

29.
לפיכך, ולנוכח כל האמור לעיל, ולאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הנתבעים, ובהינתן אופי התיקון המבוקש, נסיבות הגשת התביעה, בעיצומו של חוזה שטרם הסתיים, ובהינתן השלב המקדמי בו התיק מצוי, ולאחר שאיזנתי בין האינטרסים של הצדדים, אני מתירה לתובעים לתקן את כתב תביעתם.

סוף דבר

30.
הנני מתירה לתובעים לתקן את כתב תביעתם. כתב התביעה המתוקן יוגש בנפרד לתיק ולצד שכנגד, וייסרק לתיקיית כתבי טענות.

31.
בנסיבות אלו, ולאור העובדה כי התובענה מצויה בשלב מקדמי, ואף לא נערך בה דיון מקדמי,
הנני מחייבת את התובעים בגין בקשה זו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לטובת הנתבעת
בסך של 4000
₪
בלבד, ללא קשר לתוצאות ההליך, ואשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, ואם לא יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

32.
המזכירות תודיע לצדדים.


ניתנה היום, י' אדר ב' תשע"ט, 17 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 21616-05/18 כהן מחסני השוק בע"מ נ' קייטרינג תבל בע"מ, מישל אזולאי, יוסף אזולאי (פורסם ב-ֽ 17/03/2019)