פסקי דין על יורם עטר | פסקי דין על בת שבע עטר | פסקי דין על איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח | פסקי דין על אודי ידין |

61902-06/18 תק     19/03/2019




תק 61902-06/18 יורם עטר, בת שבע עטר נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, אודי ידין








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 61902-06-18 עטר ואח' נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
רקפת סגל מוהר


תובעים

1.יורם עטר
2.בת שבע עטר


נגד


נתבעים

1.איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
2.אודי ידין






פסק דין


1.
בתאריך 14.12.17, במתחם תחנת הרכבת בחדרה, ארעה תאונת דרכים בין רכבם של התובעים מסוג מיצובישי מ.ר.31-127-20 שהיה נהוג באותה עת על ידי בתם מיקה (להלן: "רכב התובעים")
לבין רכבו של נתבע 2 מסוג רנג'רובר מ.ר. 221-13-601, שהיה מבוטח על ידי נתבעת 1 (להלן: "רכב הנתבע").

2.
לגרסת הנהגת ברכב התובעים, התאונה ארעה כתוצאה מהתפרצות
רכב הנתבע אל נתיב נסיעתה מתוך כביש צדדי חד סטרי, בעת שנסע בו בניגוד לכיוון התנועה ועל אף תמרור "אין הכניסה" שהיה מוצב בכיוון נסיעתו.
כתוצאה מן ההתנגשות ניזוק הצד הימני קדמי של רכב התובעים אשר הוכרז כ"אבדן גמור" (ר' נ/1).

3.
מנגד טען נתבע 2 כי עובר לתאונה שארעה הוא עמד עם רכבו במצב של עצירה מוחלטת וכי היה זה דווקא רכב התובעים שהגיח משמאלו במהירות מופרזת, מאחורי משאית שהסתירה את שדה ראייתו לשמאל, סטה לעבר רכבו ובתוך כך פגע בו וברכב נוסף שהיה במקום (ר' תצלומי הנזקים שנגרמו לרכב הנתבע – נזקי פגיעה בחזית הרכב -
נ/2
והנזק שנגרם לצד השמאלי של חזית הרכב הנוסף מ.ר. 47-138-61
(נ/1).


4.
בעדותה בבית המשפט, המחישה נהגת רכב התובעים את שארע באמצעות מכוניות צעצוע וסיפרה: "... לקחתי את אח שלי לרכבת, הורדתי אותו בחדרה, המשכתי לכיכר, עשיתי פרסה. נסעתי מצפון לדרום, עשיתי פרסה בכיכר, ונסעתי אל כיוון מחוץ לתחנה, כשהייתי ממש לפני ה"במפר", יש שם מעבר חציה בכניסה לתחנה, ופשוט כשהייתי שם אז האוטו יצא מצד ימין, מכיוון הכלביה, והתנגש בי. מתנופת ההתנגשות התנגשתי ברכב שנסע בצד שמאל לכיוון הנגדי...".

5.
בהתייחסותה לגרסת נתבע 2, אמרה הנהגת: "... קודם כל הוא יצא באין כניסה, ואם היתה לו משאית שהפריעה לשדה הראיה שלו הוא צריך היה להיזהר. דבר שני אני כן ראיתי אותו עוצר, אני אומרת בוודאות, אני לא יודעת איך הוא לא ראה אותי. אני עם אוטו ישן, ה"במפר" גבוה, נסעתי בסביבות שלושים קמ"ש, במיוחד אחרי פרסה בכיכר. לא נראה לי הגיוני שאני אסטה לכיוון שלו ושזה יעף אותי לצד השני. זה גם לא קרה שסטיתי לכיוון שלו...".

6.
נציג נתבעת 1 הציג בפני
סרטון בו תועד מקום התאונה
ואשר מלמד על כך שכ- 3 חודשים לאחר המועד בו ארעה התאונה בוצעו בו עבודות בכביש וערימות של חול חסמו את היציאה מן המתחם הצדדי אליו נכנס נתבע 2 עם רכבו. נציג נתבעת 1 ונתבע 2 בעצמו טענו כי זו היתה הסיבה לכך שנתבע 2
לא יכול היה לצאת ממן המתחם הזה אלא בחזרה לאחור, אל הכיוון שממנו נכנס – כיוון שאין חולק על כך שמוצב בו תמרור של "אין כניסה".

7.
נהג הרכב הנוסף שנפגע – מר יוסי בן-נעים, העיד גם הוא בפני
וסיפר: "... אני עמדתי בנתיב דרומה בדרך הרכבת, באתי לפנות שמאלה בצומת טי המדוברת, אני מניח שכבר יודעים, לכיוון מכלאת הכלביה, לא יכולתי לבצע פניה שמאלה בגלל שהרכב של הנתבע רצה לצאת מהנתיב וגם מצד שני היתה משאית שפרקה סחורה, היא עמדה חצי על המדרכה וחצי על הכביש (ר' בתצלום המסומן מס' 4 ומצורף לכתב התביעה – ר.ס.מ). בשביל לבצע את הפניה חיכיתי שרכב הנתבע ייצא משם ותוך כדי זה שאני בעצירה מוחלטת, רכב התובעת הגיע מהנתיב הנגדי וקרתה תאונה. ראיתי שרכב הנתבע בא לצאת ורכב התובעת בא ממול והם נפגשו אחד בשני. אני לא יכול לדעת באיזו מהירות נסע הרכב של התובעת, גם מהסיבה שהסתכלתי על רכב הנתבע וחיכיתי שהוא יצא. אני גם לא יכול להגיד אם הרכב של התובעת נסע ישר או היה בסטיה ימינה...".

8.
נתבע 2
אישר כי הבחין ברכב התובעים רק ברגע התאונה וטען כי לא ידע שהדרך בה נסע קודם לכן, תהיה חסומה: "... חשוב לי לציין לגבי ה"אין כניסה", אם היה לי ברור שאי אפשר לצאת, לא הייתי נכנס. אני מכיר את המתחם ואני יודע כביכול שיש פרסה שאפשר לעשות ולכן נכנסתי לשם. נכנסתי כדי להוריד את אשתי... יצאתי מהחניה, אני עצרתי עצירה מוחלטת, הסתכלתי שמאלה וימינה, מיקה לפתע באה, שפשפה אותי בחלק הקדמי ונכנסה בבחור השני וזה הכל. רואים בתמונות שאני עצרתי בחלק הימני לפני הפניה, עצירה מוחלטת, רואים אחר כך שזזתי אחר כך 30-40 ס"מ... אני טוען שנהגת רכב התובעים פגעה בי בשעה שעמדתי בעצירה מוחלטת. אם אני הייתי בנסיעה, היא היתה פוגעת לי בכנף ולא מקדימה..." (ר' גרסתו הדומה של נתבע 2 בטופס הודעתו לחברת הביטוח – נ/4 וכתב התביעה שהוגש מטעם הנתבעים כנגד הנהגת ברכב התובעים וחברת הביטוח של הרכב – נ/3).

9.
לאחר ששמעתי את גרסאות שני הנהגים ונהג הרכב הנוסף(מר בן נעים)
ונדרשתי לראיות שהונחו בפני
, מסקנתי היא כי
דין התביעה להתקבל.

ואלה הם נימוקי
:

א.
גרסת הנהגת ברכב התובעים נשמעה לי סבירה והגיונית יותר מזו של נתבע 2 והיא נתמכה גם במיקום ואופי הנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב – נזק של מעיכה בדופן הימנית קדמית של רכב התובעים ונזק לכל רוחב חזית רכב הנתבע. אני מניחה כי לו היה רכב התובעים סוטה לעבר רכב הנתבעים כשזה היה במצב עצירה, היה רכב הנתבע ניזוק בפינה השמאלית קדמית שלו ואילו רכב התובעים היה ניזוק בחלקו הקדמי.

ב.
זכות הקדימה בכביש הנדון היתה נתונה לרכב התובעים, בעוד שנתבע 2 יצא אליו מתוך כביש צדדי כשבכיוון נסיעתו היה מוצב תמרור "אין כניסה" ומשמאלו משאית גדולה שחסמה את שדה ראייתו. במצב דברים זה היה על נתבע 2 לנקוט במשנה זהירות ואולם הוא ככל הנראה לא עשה זאת.

ג.
נהג הרכב הנוסף, מר בן-נעים אמנם התקשה לומר האם רכב התובעים נסע ישר קדימה או שמא סטה ימין ואולם האופן שבו הוא תיאר את הסיטואציה, מלמד גם הוא בעיני על כך שרכב הנתבע היה במצב של נסיעה ולא במצב עצירה, שהרי הוא אמר: "...ראיתי שרכב הנתבע בא לצאת ורכב התובעת בא ממול והם נפגשו אחד בשני...".




10.
מפני כל הנימוקים דלעיל החלטתי לקבל את התביעה.
משכך אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את סך נזקיהם המוכחים בהתאם לחוו"ד השמאי
– 4,500 ₪
+ 500 ₪ שכ"ט השמאי. בנוסף לכך יישאו הנתבעים בשכר טרחת העד שזומן ע"י התובעים – 300 ₪ ובהוצאות המשפט בסך 500 ₪ .
הסכום הכולל של 5,800 ₪ ישולם לתובעים בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיהם,
שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.
(הסך של 300 ₪ ישולם למר בן נעים לאחר מכן, ע"י התובעים).

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח את פסק הצדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום,
י"ב אדר ב' תשע"ט, 19 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 61902-06/18 יורם עטר, בת שבע עטר נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, אודי ידין (פורסם ב-ֽ 19/03/2019)