פסקי דין על שומרה חב' לביטוח בע"מ | פסקי דין על בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) | פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח |

37999-03/17 תאמ     15/03/2019




תאמ 37999-03/17 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ








בית משפט השלום ברמלה



תא"מ 37999-03-17 שומרה חב' לביטוח בע"מ
נ' בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת הבכירה
אביגיל פריי


תובע
ת

שומרה חב' לביטוח בע"מ


נגד


נתבעות

1.בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ

2.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ



פסק דין


1.
לפני תביעת שיבוב שעניינה נזקי הצפה שנגרמו בעסקו של מבוטח התובעת עקב הצפה שהתגלתה ביום 11.7.14.
הנתבעת 1 הינה בעלת עסק הממוקם בקומה מעל עסק מבוטח התובעת, והנתבעת 2 הינה מבטחת הנתבעת 1 במועד האירוע.

בכתב התביעה (המתוקן) טענה התובעת כי בשל הצפה שאירעה בעסקה של הנתבעת 1, אשר נתגלתה ע"י מבוטח התובעת- מר רידנר בבוקר יום א' בשבוע, נגרמו לעסקו נזקים שונים. התובעת פיצתה את המבוטח בהתאם לבדיקת שמאי שהעריך את הנזקים ותובעת החזר התשלומים מאת הנתבעות.

הנתבעות טענו מאידך כי לא אירעה בעסקם כל הצפה וטענות התובעת לא הוכחו על ידה.

בדיון ההוכחות העידו מטעמה של התובעת מבוטח התובעת- מר רידנר, בעל העסק בקומת הנתבעת 1 הסמוך לעסקה- מר גלפר, שרברב שנקרא לטפל בנזילה ביום גילוי הנזקים- מר פריאנטה וכן שמאי התובעת מר יעקב רז.
מטעמן של הנתבעות העידה הגב' חדוה פרץ, מבעלי הנתבעת 1.

2.
מבוטח התובעת העיד כי ביום 11.7.14, יום א' בשבוע, בשעה שהגיע למשרדו, הבחין כבר בכניסה למשרד בשלולית מים. כשנכנס למשרד עצמו נוכח לראות כי קיימת נזילה מתקרת העסק, מים נקוו על רצפת העסק, תקרת העסק התמוטטה ונזק רב נגרם לציוד המשרדי ולעסק עצמו. עוד העיד מר רידנר כי מיד עדכן את מר גלפר, בעליו של אחד מהעסקים שמעל עסקו ביחס לקיומה של נזילה מתקרת העסק. לאחר מכן הגיע שרברב שבדק את העסקים המצויים בקומה שמעל עסקו של מר רידנר. המבוטח הבהיר כי אינו איש מקצוע ולפיכך אינו יודע לקבוע מבחינה מקצועית באיזה משני העסקים נתגלתה נזילה אך הבהיר כי שניהם מצויים מעל עסקו.

מר גלפר, בעל העסק הסמוך לעסקה של הנתבעת 1 העיד כי מבוטח התובעת יצר עימו קשר בבוקר האירוע ועדכן אותו כי קיימת בעסקו נזילה מתקרת המבנה. מר גלפר, שהינו שוכר במבנה, עדכן טלפונית את בעל המבנה אשר שלח שרברב שיבצע בדיקה בעסק. השרברב לא איתר נזילה בעסקו של מר גלפר, כאשר לאחר מכן התברר למר גלפר כי אותרה נזילה בעסקה של הנתבעת 1. מר גלפר העיד כי למיטב זכרונו לא נגרם לעסקו כל נזק באירוע הנזילה וכי מעולם לא פגש בשרברב עד למועד הדיון.

השרברב, מר פריאנטה העיד כי הוזמן לטפל בנזילה בעסקו של מר גלפר. הוא נוכח בקיומה של שלולית ברצפת העסק אולם לא אותרה כל נזילה בעסק עצמו. לפיכך פנה לעסק השכן- הוא עסקה של הנתבעת 1 ושם איתר נזילה ממתקן המים שעמד צמוד לקיר הגבס המפריד בין עסק הנתבעת 1 לעסקו של מר גלפר. מר פריאנטה ניתק את מתקן המים ועדכן את בעלי העסק ביחס לקיומה של נזילה המצריכה המשך טיפול ע"י טכנאי מטעם יצרנית מתקן המים. מר פריאנטה העיד כי לא ירד לעסק מבוטח התובעת בשום שלב של ביקורו. מר פריאנטה הציג קבלה ביחס לתשלום שקיבל מאת הנתבעת 1 בבוקר יום האירוע.

שמאי התובעת העיד כי ביקר בעסק מבוטח התובעת יומיים לאחר אירוע הנזילה ואישר כי במועד ביקורו לא הבחין בנזילה פעילה.
כן העיד השמאי כי הבחין בנזקים התואמים נזילה מתקרת העסק. השמאי אף העיד כי ביצע בדיקה בעסקים המצויים מעל עסקו של מבוטח התובעת. ראשית פנה לנתבעת 1 שם נמסר לו כי לא היתה במקום כל נזילה, לאחר מכן פנה לעסקו של מר גלפר שם נמסר להם כי למיטב ידיעתם ביקר שרברב שמצא נזילה במתקן מים אצל הנתבעת 1. לפיכך שב לעסקה של הנתבעת 1 שם הבחין במתקן מים מנותק ושם אישרו בפני
ו כי ביקר במקום שרברב ואף הציגו בפני
ו קבלה על התיקון שבוצע בעסק. השמאי אישר כי מסקנותיו מתבססות על מידע שנמסר לו במועד ביקורו ולא על ראיה בעין של נזילה פעילה. עם זאת הבהיר השמאי כי הוא מבסס מסקנותיו גם על מידע שאסף במקום במועד ביקורו.

הגב' פרץ העידה כי בבוקר האירוע הגיעה לעסקה ומיד עדכנה אותה הפקידה כי ביקר במקום שרברב, טען כי מצא נזילה במקום וכי מסרה לידיו צ'ק על סך 300 ₪. גב' פרץ פגשה בשרברב וביקשה ממנו הסבר ביחס לפעולתו במקום והוא מסר לה שמצא נזילה במתקן המים. הגב' פרץ העידה כי בעסקה לא נגרם כל נזק- והדברים מקבלים לטעמה משנה תוקף לאור העובדה כי המדובר בהוצאת ספרי משפט, וכי לא הבחינה ברטיבות במטבחון או בשיש עליו הוצב מתקן המים. לשאלת ב"כ התובעת ציינה הגב' פרץ כי מכשיר המים עצמו נלקח לאחר מספר ימים ע"י נציגי גלפר לבדיקה, אולם כעבור חודש כשביקשה לברר מה היו תוצאות הבדיקה נמסר לה כי המכשיר כלל לא נבדק אלא נמצא באחסון.

דיון ומסקנות-

3.
מושכלות יסוד ביחס לדין האזרחי הינה כי "המוציא מחברו- עליו הראיה". על התובעת החובה להוכיח תביעתה תוך עמידה במבחן ההסתברויות. לפי מבחן זה על התובעת לשכנע את ביהמ"ש כי ההסתברות לקבלת טענותיה גבוהה יותר מן ההסתברות לנכונות טענות הצד שכנגד ע"מ להרים את נטל הראיה המוטל עליה. או אז, עובר הנטל על כתפי הנתבעות במאזן נטלים זהה ע"מ להוכיח כי טענות ההגנה סבירות יותר – ולו באחוז אחד- מטענותיה של התובעת.

דהיינו,
על-פי ההלכה הפסוקה, במשפט אזרחי יש לקבוע שבעל דין הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו כאשר, בסופו של משפט ועל יסוד מכלול הראיות שהוגשו ע"י כל בעלי הדין, יש להסיק שמאזן ההסתברויות נוטה לכיוונו של בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל עליו, כלומר שממכלול הראיות מוסק שגרסתו העובדתית של אותו בעל דין הינה מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסתו הנגדית של בעל הדין שכנגד [ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (לא פורסם, 5.10.06); ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 9.5.11); רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז – מפעל תחבורה בע"מ (פורסם בנבו, 5.5.13)].

4.
לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים על בסיס כתבי הטענות והעדויות אני בעמדה כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה הנדרש ממנה להוכיח את תביעתה.

עדויות עדי התובעת כולם משתלבים זה בזה באופן מדויק ומהם עולה מצב בו מבוטח התובעת גילה נזילה מתקרת עסקו ועדכן טלפונית את מר גלפר שעסקו מצוי מעל עסקו של מבוטח התובעת. הוא מצידו עדכן את בעל המבנה אשר שלח שרברב לבחון את האירוע. מר גלפר עצמו כלל לא נכח במקום שכן מעולם לא פגש את השרברב- וכל שידוע לו הוא כי לעסקו לא נגרם כל נזק. עובדה זו אינה שוללת את האפשרות כי בבוקר האירוע נקוו מים גם בעסקו של מר גלפר בהתאם לעדות השרברב, אולם שלולית זו לא יצרה נזקים בעסק.

השרברב, שנוכחותו במקום אומתה בעדויות הצדדים כולם, העיד כי איתר נזילה במתקן המים שהיה בחזקת הנתבעת 1 ולפיכך ניתק את המכשיר. בהתאמה, לפי עדותו של שמאי התובעת כשהגיע לבחון את הנזקים יומיים לאחר האירוע לא הבחין בנזילה פעילה. הדעת נותנת כי לו היה מדובר בנזילה במערכת הצנרת בבניין, היו בעלי העסקים מיודעים על קיומו של טיפול בצנרת הבנין; בוודאי העסקים המצויים מעל עסקו של המבוטח- עסק הנתבעת 1 ועסקו של מר גלפר- ואיש מהם לא העיד על קיומו של טיפול כזה. המסקנה היחידה שיכולה לנבוע מהאמור הינה כי מקור הנזילה טופל בבוקר יום האירוע, ומסקנה זו מתיישבת עם עדות מר פריאנטה ביחס לניתוקו של מתקן המים אצל הנתבעת 1.

5.
מתמונות הנזק עולה כי תקרת העסק נפגעה בצורה ברורה מנזק מים. לעניין זה אין בידי לקבל את עמדת ב"כ המלומד של הנתבעות ביחס לצורך בקבלת חוו"ד מומחה ביחס לעדותו של מר פריאנטה. השרברב העיד על אשר ראה וביחס לטיפול אותו ביצע- ואין המדובר בעדות מומחה אלא עדות עובדתית באשר לנסיבות המקרה. העובדה כי מים יחלחלו דרך קירות ותקרות
מלמעלה למטה, בהתאם לכובד המשיכה ואפשרות התפשטות המים הינה בגדר ידיעה כללית ואינה מצריכה חוו"ד מומחה; אין המדובר בידע מקצועי מיוחד ועדותו של מר פריאנטה לעניין זה מקובלת עלי, בוודאי במבחן ההסתברות.
למעשה, עדת הנתבעות לגירסתה שלה כלל לא נכחה בעסק בעת גילוי הנזילה הנטענת והגיעה למקום לאחר סיום פעולתו של השרברב. משכך, לא ברור כיצד יש בעדותה לשפוך אור ביחס לקיומה או העדר קיומה של נזילה ממתקן המים. נציג הנתבעת 1 אף טען בדיון הראשון כי השרברב כלל לא הגיע לעסקם אלא לעסקו של גלפר
והגב' פרץ עצמה ציינה כי היא ביקשה מהשרברב לבחון את מתקן המים בשל תקלה שנפלה בו- וזאת בסתירה לעדותה בחקירתה – עמ' 1 שורות 20-23).
דווקא עדותה של מזכירת העסק שנכחה במקום טרם הגעת הגב' פרץ, ואשר היתה יכולה להעיד מכלי ראשון ביחס לפעולת השרברב בעסק הנתבעת 1 – לא הובאה בפני
ביהמ"ש- והעדרותה זו נזקפת לחובתן של הנתבעות.

6.
גם ביחס לגירסתה של הגב' פרץ יש להעיר כי המדובר בעדות כבושה. כתב ההגנה לא פירט כל מפגש עם השרברב ולמעשה לא מסר כל גירסה פוזיטיבית ביחס לאירועים. לכתב ההגנה גם לא צורף טופס הודעה ביחס למקרה הביטוח מאת הנתבעת 1. כך, רק בחקירה הנגדית הסתבר כי מתקן המים נלקח לבדיקה, לטענת הגב' פרץ, מטעם גלפר. מדוע מסרה את המכשיר אם לא נפל בו כל פגם - לא הובהר כלל. כך גם הטענה כי התובעת עצמה היא שקיבלה לידיה את מתקן המים נטענה לראשונה בסיכומי הנתבעות, ללא תימוכין וללא שטענה זו הועלתה ע"י העדים עצמם. המדובר בטענה עובדתית אשר ביסוסה הגירסתי- לא קיים כלל ועיקר. בנוסף, לא ברור מדוע הסכימה הגב' פרץ לתשלום סכום כלשהוא לידי השרברב אם לטענתה לא נתגלתה כל נזילה במקום והוא ניתק לחינם את המכשיר- גם סוגיה זו לא קיבלה הסבר מניח את הדעת. כל האמור לעיל, בצירוף אי הבאתה לעדות של מי שעמדה בקשר ישיר עם השרברב בעת פעולתו במקום, מטילים ספק הסתברותי ביחס לגירסת הנתבעת.

לאור כלל העדויות ניתן לקבוע כי בעסק הנתבעת 1 נמצאה נזילה ממתקן מים הצמוד לקיר גבס המפריד בינה לבין עסק סמוך. בעסק הסמוך נמצאה שלולית מים ואילו בעסק המצוי מתחת לעסק הנתבעת 1 – הוא עסקו של מבוטח התובעת- נתגלתה נזילה מתקרת המבנה. הנזילה התגלתה כאמור בבוקרו של יום א', ובמועד ביקורו של השמאי, יומיים לאחר מכן, לא נתגלתה במקום נזילה פעילה ולא ידוע על כל תיקון אחר שבוצע במקום.

לפיכך, בבואי לשקול את טענות הצדדים זו מול זו, אני סבורה כי הכף נוטה לחובתן של הנתבעות.

7.
באשר להיקף הנזק- חוו"ד של שמאי התובעת ציינה כי בפוליסת הביטוח נשוא התביעה קיים סייג המתייחס למיקומו של הציוד המשרדי בסמוך לרצפת המשרד. טענת התובעת היתה כי הסייג אינו חל בענייננו לאור העובדה כי הנזק נבע מנזילה מתקרת המשרד- אולם התובעת לא המציאה כל ראיה ביחס לסייג זה או לתנאיו. משהעד מטעמה של התובעת עצמה הצביע על סייג לחבותה של התובעת ומשלא הוכיחה התובעת מגבלות תחולה ביחס לסייג זה, אין לי אלא לאמץ את חוות דעתו של שמאי התובעת כהוויתה ויש לנכות מסכום התביעה סך של 4,700 ₪.
ע"פ נתוני התביעה סכום ההשתתפות העצמית נוכה מן הסכום שהועבר למבוטח התובעת ובעניין זה אני דוחה את טענת הנתבעות.

8.
סיכומם של דברים- הנתבעות באמצעות הנתבעת 2 ישלמו לתובעת סך של 7,850 ₪ בצירוף אגרת משפט בסך 754 ₪, שכר העדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה עד למועד תשלומם בפועל.

זכות ערעור כדין.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ח' אדר ב' תשע"ט, 15 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.












תאמ בית משפט שלום 37999-03/17 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/03/2019)