פסקי דין על מהנא עראף | פסקי דין על היחידה הארצית לאכיפה דיני התכנון ובניה

59253-08/18 צה     23/01/2019




צה 59253-08/18 מהנא עראף נ' היחידה הארצית לאכיפה דיני התכנון ובניה





בית משפט השלום בעכו
בצה"מ 59253-08-18 עראף נ' לאכיפה דיני התכנון ובניה
בפני

כב' השופט זיאד סלאח
, סגן הנשיא

:המבקש

מהנא עראף

ע"י עו"ד סאמר עלי
נגד
המשיבה :

היחידה הארצית לאכיפה דיני התכנון ובניה

ע"י עו"ד יצחק לוי
החלטה

הבקשה:

1. בפני
בקשה לביטול צו הריסה מינהלי, שניתן ביום 20/8/18 ע"י יו"ר המשיבה, עפי"ו צווה להרוס מבנים אשר הוקמו בחלקות 22, 21 בגוש 18673 באדמות כפר מעיליא.

צו ההריסה הנ"ל ייקרא להלן: "צו ההריסה".

המקרקעין הנ"ל ייקראו להלן: "המקרקעין".

פריטי הבנייה שצוו להרוס, כפי שפורטו בצו ההריסה, הם כדלקמן:

- מבנה יביל בשטח של 45 מ"ר.
- מבנה שירותים בשטח של 28 מ"ר.
- רצפת בטון בשטח של 60 מ"ר.
- מבנה מעץ בשטח של 30 מ"ר.
- הכשרת קרקע והנחת דשא סינטטי בשטח של 550 מ"ר.
- גדרות מתכת באורך כולל של 65 מ'.
- 4 עמודי תאורה.

2. בבקשה, אשר נתמכה בתצהיר, נטען כי מירב הבנייה מושא צו ההריסה אינה טעונה קבלת היתר עפ"י דין וחלקה האחר הינה מושא הליך אחר, והם, בכל מקרה ,הוקמו לפני שישה חודשים ויותר עובר למועד מתן צו ההריסה.

הוסף בבקשה כי יעוד המקרקעין אמנם לחקלאות אך על המקרקעין קיים מבנה עתיק יומין מהתקופה העותומאנית.

פורט בבקשה כי נערך למבנה שיפוץ שלא שינה את מהותו וכן נוספו לו תוספות בנייה עפ"י היתר שניתן לפני שנתיים ויותר וכי אותו היתר בוטל לאחר מכן בנימוק שניתן לא כדין, כל זאת לאחר סיום עבודות הבנייה וכי בכל מקרה חלפו יותר משישה חודשים מיום סיום עבודות הבנייה, כך ולאור הוראות הדין, לא ניתן להוציא בגינם צו הריסה מינהלי. כך הוא המצב לגבי הגדרות, כך הוא המצב לגבי המבנים היבילים וכך הוא המצב לגבי רצפת הבטון וכל השאר כאשר גם הגדרות, הנחת דשא סינטטי ועמודי תאורה כלל אינם טעונים היתר בנייה.

המבקש הוסיף וטען כי הצו הינו פגום הואיל ולא צורף לו תצהיר כמופיע בו.

כן טען המבקש כי הוראות תיקון 116 לחוק התיכנון והבנייה אינן חלות על הצו הואיל והעבודות בוצעו עובר כניסתו לתוקף (25/10/17).

כן הוסיף המבקש כי לא קויימה "חובת התייעצות", לא נשמעה דעתו של המבקש וכי בכל מקרה התהווה "סיכון כפול" עבור המבקש לאור כפילויות והליך אחר ובנדון הוא היפנה לתיק תו"ב 25476-09-13, אשר בו נידון המבקש, ביחד עם אחרים, בגין ביצוע עבודות בנייה באותם מקרקעין.

מכאן עתר המבקש וביקש ביטול צו ההריסה המינהלי.

תגובת המשיבה:

3. המשיבה הגישה תגובה מפורטת, בצירוף תמונות ותצלומי אוויר, אשר בה ביקשה להדוף ולדחות כל הנטען ע"י המבקש.

המשיבה טעה כי צו ההריסה ניתן מכוח הסמכות עפ"י סעיף 221 לחוק התיכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"), בגין ביצוע "עבודות אסורות" כאשר טרם חלפו שישה חודשים מיום ביצועם וכן הוא ניתן לאחר קבלת תצהיר מפקח, המאשר זאת וכן לאחר קיום חובת התייעצות עם מתכנן המחוז ועם היועמ"ש לוועדה כנדרש בחוק.

המשיבה מסרה שהיא מקיימת צילומי אוויר וכי קיימה לגבי המקרקעין תצלומי אוויר ביום 18/5/18 וביום 15/6/18, כאשר השוואה ביניהם מראה כי כל הפריטים, מלבד מבנה השירותים, לא היו קיימים ביום 18/5/18 והיה ניתן להבחין בהם אך בתצלום מיום 15/6/18 היינו שהם הוקמו בין שני המועדים הנ"ל.

כן טענה המשיבה כי השוואת שני הצילומים הנ"ל מראה כי גם מבנה שירותים, שאמנם היה קיים ביום 18/5/18, אך מקומו "הוזז" משמע כי גם לגביו יש לקבוע כי הוא הוקם לאחר יום 18/5/18.

כן מסרה המשיבה כי ביום 29/7/18 ביקר במקרקעין מפקח המשיבה; מדד, תיעד וצילם את המבנים וכן לאחר מכן הוא חתם על תצהיר, ביום 8/8/18, המפרט את הדברים, לרבות כי מדובר בעבודות אסורות ושלא ניתן לגביהם היתר בנייה, כאשר אותו תצהיר הונח בפני
מנהל המשיבה בטרם נחתם צו ההריסה המינהלי.

כן מסרה המשיבה כי ביום 16/8/18 נערכה התייעצות עם מתכנן המחוז וכן ביום 20/8/18 נערכה התייעצות עם היועץ המשפטי של המשיבה וכי הצו נחתם ביום 20/8/18 והונח במקרקעין ביום 23/8/18.

לתגובת המשיבה צורפו תמונות, צילומים, תצהיר ומזכרים בכתב שיש בהם כדי להמחיש את פעולותיה כפי שפורטו כנ"ל.

4. המשיבה פירטה כי כל דרישת החוק ובפרט הוראות סעיף 221 לחוק, קויימו וכי לא מתקיימת אף עילה חוקית שיש בה כדי לגרום לביטול צו ההריסה.

המשיבה הוסיפה וטענה כי למבקש אין כל זיקה למקרקעין, כאשר הוא אינו אחד מהבעלים הרשומים והוא אף בתצהירו אינו טוען שהוא הבעלים של המקרקעין או שהוא זה שביצע אותם פריטי בנייה אשר פורטו בצו ההריסה.

המשיבה מסרה כי אין כל יסוד לטענת המבקש כי חלפו יותר מששה חודשים מעת ביצוע עבודות הבנייה ועד למתן צו ההריסה, כפי שפורט לפני כן וכי אומנם ניתן היתר בנייה ביום 19/8/12 עבור : "שיפוץ מבנה קיים, מבנה קל, בריכת שחייה, סככה וחוות גמלים וחמורים" אך אותו היתר בוטל ע"י הוועדה המקומית ביום 17/10/12 תוך החזרת היטל השבחה ששולם.

המשיבה הוסיפה וטענה כי כל הפריטים טעונים היתר בנייה ונופלים בהגדרת "בנין" ו"מתקני דרך" אשר בסעיף 1 לחוק.

כן טענה המשיבה גם "הגדרות" אינן חוסות תחת הפטור אשר בסעיף 7 לתקנות התיכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) התשע"ד – 1984 הואיל ועפ"י סעיף 7 (א) (1) אותו פטור מתייחס אך לשטח חקלאי מעובד בלבד ובעניינו אין מדובר בככזה.

גם "דשא סינטטי" בעניינו, אליבא עמדת המשיבה, טעון היתר הואיל ומדובר ב"עבודה אסורה" לפי סעיף 203 לחוק.

המשיבה טענה שאין בענייננו כל "סיכון כפול" הואיל והמבקש נידון במסגרת תיק תו"ב 25476-09-13 בגין שימוש בקרקע חקלאית בשטח כולל של 2,000 מ"ר, כמתחם תיירותי ולצורכי עסקים צימרים, אירוח וכן אחרים שאין להם ולא כלום עם הקמת המבנים החדשים עליהם הוצא צו ההריסה.

דיון והכרעה:

5. מטרת צו ההריסה הוא יצירת מנגנון אכיפה יעיל ומהיר כנגד בנייה לא חוקית וזאת לשם מניעת עובדות מוגמרות בשטח.

מכאן ולאור כך שמדובר באקט מינהלי הציב המחוקק מס' תנאים מקדמיים נוקשים לשם הוצאת צו, חלקם מתייחס לקבלת מידע אמין לגבי הבנייה הבלתי חוקית וכן קבלת ייעוץ מגורמים מקצועיים לגבי מהות הבנייה והאופק התיכנוני הקיים.

כן המחוקק קבע סד זמנים קצר ומצומצם לשם הוצאת צו הריסה מינהלי לרבות ביצוע אותה הריסה אשר אושרה ע"י הגורם המינהלי.

כן המחוקק ,אף שנתן אפשרות ערר על צו ההריסה המינהלי, צמצם את העילות עפיה"ן ביהמ"ש יהיה רשאי לבטל את צו ההריסה.

סעיף 221 (א) (1) לחוק הסמיך את מנהל היחידה הארצית לאכיפה או יו"ר הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה או המהנדס שלה להוציא צו הריסה, רק לאחר שנוכח, עפ"י תצהיר מפקח, כי מדובר בעבודה אסורה, כי לא חלפו שישה חודשים מיום סיום עבודות הבנייה או שלושים ימים מיום האיכלוס, באם מדובר בבית מגורים.

סעיף 225 (א) (1) לחוק קבע כי צו הריסה מינהלי לא יינתן ע"י מנהל היחידה הארצית לאכיפה אלא לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי ליחידה וכן עם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצו.

כן בסעיף 227 לחוק נקבע כי יש ליידע ראש הראשות המקומית שבתחומה ניתן הצו.

סעיף 222 (א) קבע, ככלל, שיש לבצע צו הריסה מינהלי תוך 60 יום מיום קבלת תצהיר מפקח כנ"ל.

סעיף 229 הגביל את העילות לביטול צו הריסה מינהלי ע"י ביהמ"ש, אך לשלושת אלה: אם הוכח בפני
ו שעבודות הבנייה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כפי שפורטו בחוק או שנפל פגם חמור בצו ובגינו יהיה צורך לבטל צו הריסה.

6. עיון בתגובה המפורטת של המשיבה, אשר נתמכה בתצהיר ובמסמכים רלוונטיים, מראה כי אכן כל הדרישות המוקדמות הנדרשות לשם מתן צו הריסה מינהלי אכן התקיימו:

הונח בפני
מנהל היחידה תצהיר מפקח מיום 8/8/18 לפיו מדובר בעבודות בנייה אסורות שלגביהן אין היתר בנייה וכי טרם חלפו שישה חודשים מיום סיומן.

כן עולה כי ביום 16/8/18 קויימה התייעצות עם מתכנן המחוז וכן ביום 20/8/18 קויימה התייעצות עם היועץ המשפטי של המשיבה עפיה"ן הבנייה אינה תואמת את המצב התיכנוני התקף במקום וכי אין מניעה חוקית להוצאת צו ההריסה.

הינה כי כן ניתן לקבוע כי כל הדרישות המקדמיות הנדרשות לשם הוצאת צו הריסה מינהלי אכן התקיימו.

7. מקרא סיכומי ב"כ המבקש מראה כי השגותיו הצטמצמו אך לטענות כי חלפו יותר משישה חודשים מעת ביצוע אותן עבודות בנייה וכי חלקן אף אינו טעון קבלת היתר ומכאן אין המדובר בעבודות בנייה אסורות בגינן ניתן להוציא צו הריסה מינהלי.

להלן אתייחס לטענותיו הנ"ל של ב"כ המבקש בהתייחס לכל פריט ופריט בנייה כפי שצויינו בצו ההריסה.

המבנה היביל בשטח של 45 מ"ר:

8. מטעם המשיבה הוגשה חוו"ד של מומחה לפיענוח תצלומי אוויר, עובד אצל המשיבה, מר איתמר שועלי, אשר אליה צורפו תמונות רבות אשר ממחישות את המקום והמקרקעין, כאשר מהן ניתן להתרשם ולקבוע כי למעשה מדובר בגן אירועים, אשר מוקם ליד מבנה עתיק יומין.

כן צורפו לחוות הדעת הנ"ל (להלן: "חוות הדעת") תצלומי אוויר רלוונטיים, הן מיום 18/5/18 ומיום 15/6/18 כאשר מסקנת המומחה כי אותם פרטי בנייה שצויינו בצו לא היו במקרקעין ביום 18/5/18 והופיעו לראשונה אך ביום 15/6/18.

מכאן מסקנות המומחה כי הם נבנו/הוקמו/או הוזזו לאחר יום 18/5/18.

נזכור כי צו ההריסה נחתם ביום 20/8/18 ותצהיר המפקח נחתם ביום 8/8/18, משמע כי לא חלפו שישה חודשים מעת הקמת אותן עבודות.

לציין כי המומחה הנ"ל לא נחקר על תוכן חוות דעתו.

כן המבקש לא הביא חוות דעת נגדית ואמרותיו בדבר חלוף התקופה של שישה חודשים נשארו אמרות בעלמא שאין להן כל ביסוס או תימוכין.

דומה כי גם ב"כ המבקש אינו חולק היום כי אותו מבנה יביל אכן הוקם ללא היתר כדין וכי טרם חלפו שישה חודשים מיום שניתן תצהיר המפקח ואף הודיע בסיכומים כי אותו מבנה יביל אכן נהרס על ידו.

עפ"י הוראות ביהמ"ש הודיע ב"כ המשיבה כי אותו מבנה לא נהרס לגמרי.

מכל מקום, ככל שהוא לא נהרס בשלמות, הבקשה לביטול הריסתו תדחה והמשיבה תוכל לקיים את ההריסה בשלמות.

מבנה השירותים בשטח של 28 מ"ר:

9. עולה מחוות הדעת כי מבנה שירותים אכן היה קיים בתצלום האוויר מיום 18/5/18, אך הוא "הוזז" ממקומו.

המומחה לא ציין את המרחקים שבין המקום הישן והחדש, אף שהוא משתרע במקומו הנוכחי על חלקות 21 ו- 22, כאשר לפני כן הוא היה אך בחלקה 22 בלבד, אך הרושם המתקבל כי ההזזה היא למרחקים קצרים אף חלק ממנו נשאר במיקום הקודם.

מכאן ולאור כך כי מדובר במבנה טרומי, אינני רואה בהזזה למספר מטרים או פחות כעבודות בנייה, למצער לא עבודות בנייה שמחייבות הוצאת צו הריסה מינהלי.

מכאן ומטעמים אלה אין לאשר הריסתו המינהלית.

רצפת הבטון בשטח של 60 מ"ר ומבנה מעץ בשטח של 30 מ"ר:

10. מה שנאמר לגבי המבנה היביל טובים גם למבנים הנ"ל.

למותר לציין כי מדובר בעבודות בנייה המחייבות היתר, זאת בהתאם להגדרת "בניין" הרחבה כפי שהיא בסעיף 1 לחוק.

כן אין חולקין כי מדובר בפריטים שאין לגביהם היתר בנייה.

כן אינני מוצא כי נפל פגם חמור במתן צו ההריסה לגביהם וזאת במיוחד לאור הייעוד של המקרקעין וכן השתלשלות העניינים עד כה כאשר ננקטו הליכים פליליים קודמים נגד המבקש ואחרים בגין שימוש חורג במקרקעין ללא היתר כדין.

הכשרת קרקע והנחת דשא סינטטי בשטח של 550 מ"ר:

11. הכשרת הקרקע לא הובהרה דיה ע"י המשיבה וגם לא בחוות דעתו של המומחה.

השוואת שני תצלומי האוויר מראה כי היתה הרחבת שטח שהיה בו דשא סינטטי.

אינני בטוח כלל כי הנחת דשא סינטטי בקרקע, לא כל שכן בקרקע חקלאית, יכולה להוות עבודה אסורה המחייבת קבלת היתר. במקרה הרגיל וודאי וכנראה גם במקרה שהמקום או המקרקעין משמשים שלא בהתאם לייעוד המקרקעין כפי שהוא מוגדר בתוכנית המיתאר.

כאמור המדובר בהרחבת שטח הדשא הסינטטי אשר היתה כבר קיימת לפני כן.

לפיכך הינני בדעה שאין מקום להורות על "הריסת" אותו דשא סינטטי.

הינני גם סבור כי סעדה של המשיבה אמור להיות יותר אפקטיבי במסגרת הליכים פליליים רגילים לרבות בגין המשך שימוש שלא כדין זאת אף כי ביהמ"ש ציווה במסגרת הליך פלילי קודם על הפסקת אותו שימוש חורג.

4 עמודי תאורה:

12. דנתי לאורך תקופת כהונתי בהרבה תיקי בנייה ולא נתקלתי בכתב אישום אשר ייחס לנאשם הקמת תאורה במקום או הקמת עמודי תאורה ולא בכדי הדבר.

הגדרת מתקני דרך כפי שהוגדרו בסעיף 1 לחוק, אשר גם מחייבים היתר בנייה, כולל אומנם גם עמודי תאורה אך הם אמורים להיות בתוואי דרך.

בעניינו אין מדובר בתוואי דרך כי אם הצבת עמודי תאורה במתחם מקרקעין ולשם שימוש באותם מקרקעין.

לפיכך הינני בדעה כי אותם ארבעה עמודי תאורה, כפי שתועדו בתמונות שצורפו לחוות דעת, אינם בבחינת "עבודה אסורה".

לפיכך ומטעם זה יש לקבל את הבקשה לבטל צו ההריסה המינהלי שניתן לגביהם.

גדרות מתכת אשר פורטו בפריט 6 בצו ההריסה המינהלי:

13. ככלל הקמת גדרות או קירות תוחמי גבולות מחייבים קבלת היתר בנייה, זאת לאור הגדרת בנין בסעיף 1 לחוק.

לאחרונה, לפני מס' שנים, תוקנו תקנות התיכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) וזאת מתוך מגמה להקל על בעלי מקרקעין להקים גדרות על גבולות מקרקעיהם אך הותנה הדבר בתנאים כגון בנייה בגבולות המקרקעין ובטיב הגדרות והקירות וגובהם.

סעיף 7 לתקנות הנ"ל מתיר הקמת גדרות, בטיב ובגובה מסויים, גם בקרקע חקלאית אך היתנה את הדבר בהיות אותו קרקע מעובדת.

בענייננו לא נטען כי המקרקעין מעובדים חקלאית. נהפוך הוא הדבר, עיון בתמונות שצורפו מראה שנעשה בהם שימוש אך לוודאי אין מדובר בעיבוד חקלאי.

למעלה מהצורך אציין שוב כי אותם גדרות הוקמו לאחרונה וטרם חלפו שישה חודשים מיום מתן התצהיר או צו ההריסה המינהלי.

מכאן דין הבקשה לביטולם להידחות.

14. ב"כ המבקש העלה גם טענה של "סיכון כפול".

עולה כי המבקש, ביחד עם אחרים, הובאו לדין פלילי בתיק 25476-09-13 בגין עבירות של בנייה ושימוש שלא כדין באותם מקרקעין, הורשעו ודינם נגזר לקנסות לרבות צו הריסה ואיסור שימוש.

אין בין ההליך הפלילי הנ"ל או הליכים פליליים אחרים ולא כלום כאשר גם החוק עצמו קובע כי מתן צו הריסה מינהלי אין בו כדי לפטור מכל אחריות פלילית.

גם הליך פלילי אחר אין בו כדי למנוע צו הריסה מינהלי, לא כל שכן כאשר הבנייה מושא צו ההריסה היתה לאחר תום אותו הליך פלילי.

מכאן גם טענה זו של המבקש דינו להידחות.

15. בסוף סיכומיו העלה ב"כ המבקש טעה כי חלים על הצו הוראות חוק התיכנון והבנייה בטרם תיקון 116 אשר נכנס לתוקפו ביום 25/10/18 ומכאן חובת ההתייעצות אמורה להיות עם ראש הרשות המקומית, שלא היתה, ולא עם מתכנן המחוז + היועמ"ש של היחידה כפי שנעשתה.

ברי, לאור קביעותיי כי הבנייה החדשה היתה בחודשים מאי-יוני 2018, כי חלות הוראות החוק שלאחר תיקון 116 כך שדין טענה זו של ב"כ המבקשת להידחות.

התוצאה:

16. דין הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי, מיום 20/8/18 אשר ניתן ע"י מנהל היחידה הארצית לאכיפה, דיני תכנון ובנייה והמתייחס למקרקעין אשר בחלקות 21, 22 בגוש 18673 בכפר מעיליא להידחות בקשר למבנים אשר צויינו בפריטים 1, 3, 4 ו- 6 (מבנה יביל, רצפת בטון, מבנה מעץ וגדרות) וכך הינני מורה.

הבקשה ככל שהיא מתייחסת לפריטים 2, 5 ו- 7 (מבנה שירותים, הכשרת קרקע והנחת דשא סינטטי ו- 4 עמודי תאורה) דינה להתקבל במובן זה שהינני מבטל את חלק מצו ההריסה המתייחס אליהם.
המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ שני הצדדים.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ט, 23 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


1 מתוך 9








צה בית משפט שלום 59253-08/18 מהנא עראף נ' היחידה הארצית לאכיפה דיני התכנון ובניה (פורסם ב-ֽ 23/01/2019)