פסקי דין על אמיר הנדלמן | פסקי דין על שוהם שוורץ | פסקי דין על דוד גבע ואח' | פסקי דין על אלעד שגב

29947-03/17 א     25/03/2019




א 29947-03/17 אמיר הנדלמן, שוהם שוורץ, דוד גבע ואח' נ' אלעד שגב








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 29947-03-17 שגב נ' הנדלמן ואח'







מספר בקשה:

11
לפני כבוד השופטת כוכבה לוי

ה
מבקשים:
1
.
אמיר הנדלמן

2
.
שוהם שוורץ

3
.
דוד גבע

4
.
אורן איתן


נגד

ה
משיבים:
אלעד שגב






החלטה

1.
בפני
י בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 24.1.2019 שבה נדחתה בקשת המבקשים לסילוק התביעה על הסף בין היתר משום שלמשיב ניתנה ארכה לשקול את תיקון כתב התביעה עד ליום 1.2.2019 במסגרת ישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 8.1.2019 ומבחינה זו הבקשה לסילוק על הסף הוגשה בטרם המשיב מיצה את האפשרות לתקן את התביעה.

2.
לטענת המבקשים בבקשתם
לסילוק על הסף ,התביעה חסרת בסיס שכן המשיב הגיש תביעה בגין נזקים שנגרמו לחברה שהקימו המבקשים והמשיב אלא שהתביעה הוגשה כדרישה לפיצוי המשיב בהתאם לשיעור אחזקותיו בחברה בגין נזקי החברה .משכך טענו המבקשים כי ההליך הנכון הוא הגשת תביעה נגזרת בשם החברה ולא הגשת תביעה כפי שעשה המשיב במסגרת הליך זה.

בעניין זה נטען כי יש לסלק את התביעה בשל היעדר יריבות שכן על פי התביעה, הפרו המבקשים את חובותיהם כלפי החברה ולא כלפי המשיב.
כן נטען כי סכום הפיצוי מבוסס על טיוטת חוות דעת בלבד ולכן אינו מבוסס.
המבקשים הצביעו על מס' כשלים בכתב התביעה לשיטתם:

ראשית, אין למשיב עילת תביעה אישית בשל נזקי החברה.

שנית, חישוב פיצוי למשיב אינו יכול להיקבע בהתאם לשיעור אחזקותיו בחברה אלא על פי הנזק הישיר למשיב.
שלישית, לא ניתן לקבוע את הנזק בהתאם לשווי תיאורטי של החברה שכן בעקבות
חיסול פעילות החברה שוויה הוא אפס.
עוד טענו המבקשים כי התביעה מבוססת על החלטת דירקטוריון החברה לסיים את תפקידו של המשיב בחברה אלא
שלמרות טענות המשיב כנגד החלטה זו הוא אינו דורש להורות על ביטולה של ההחלטה.
טענה נוספת היא שתביעה בעילה דומה שהוגשה על ידי המשיב סולקה על הסף על ידי בית המשפט בסמוך להגשתה וכעת מנסה המשיב לזכות בסעד פעם נוספת בפני
מותב אחר.
עוד נטען כי התביעה נוסחה באופן כללי ,ללא פירוט מינימאלי כנדרש על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.
כן טענו המבקשים לקיומה של תניית בוררות אך חזרו בהם מטענה זו במסגרת התגובה לתשובת המשיב.

3.
בתשובה לבקשה לסילוק על הסף טען המשיב כי קביעת בדבר שוויה של החברה יש לעשות באמצעות הגשת חוות דעת מומחה ולא ניתן לקבוע ממצאים בשאלה זו במסגרת בקשה לסילוק על הסף.

כך גם לטענת המשיב ,יש לערוך בירור עובדתי בכל הנוגע לנסיבות שהביאו את דירקטוריון החברה להחלטה על סיום תפקידו של המשיב בחברה.
המשיב חולק על המבקשים בטענתם כי למשיב אין עילת תביעה אישית כנגד המבקשים בשל נזקים שנגרמו למשיב בשל מעשיהם במסגרת החברה .לכן לטענתו אין ממש בטענת המבקשים כי היה עליו לפעול בדרך של הגשת תביעה נגזרת. המשיב טוען כי לכל היותר נדרש היה לנסח באופן ברור את טענותיו כנגד המבקשים אך בכל מקרה אין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף.

4.
כאמור הבקשה לסילוק על הסף נדחתה בהחלטה שניתנה ביום 24.1.2019 ולאחר שחלפה הארכה שניתנה למשיב לשקול את תיקון כתב התביעה ומשלא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה הגישו המבקשים בקשה לעיון מחדש בהחלטה שלא לסלק את התביעה על הסף זאת בשל העובדה כי החלטת המשיב שלא לתקן את התביעה מהווה שינוי נסיבות.

5.
בתשובה לבקשה לעיון מחדש בהחלטה טען המשיב כי הוא חוזר על כל טענותיו שהובאו בבקשה לסילוק על הסף וכן טען כי למעט בהליכים של סעדים זמניים אין הליך מסוג עיון מחדש בהחלטה של בית משפט.

דיון והכרעה
6.
תחילה אציין כי אכן
הליך של עיון מחדש בהחלטה מוכר בדין אך השימוש בהליך זה ייעשה במקרים חריגים בלבד [
רע"א 1574/11

שטראוס שיווק בע"מ נ' משה אורמן
].
7.
לגופו של עניין אציין כי כפי שנאמר במהלך ישיבת קדם המשפט ניסוח התביעה מלמד כי המשיב טוען להפרת חובות כלפי החברה וכן לנזקים שנגרמו לחברה בחלקים רבים מכתב התביעה .כך שעל פני הדברים
יש מקום לגרוע חלקים מהתביעה בגידרם , גם אם יוכיח המשיב את כל העובדות והעילות, לא יזכה לסעד כלשהו שכן הוא אינו רשאי לתבוע בשם החברה.
בפרוטוקול הדיון
האחרון בפני
עלה
כי ב"כ המשיב אף מסכים כי ניסוח התביעה אינו בהיר דיו ולכן היה מקום לשקול בחיוב את תיקון כתב התביעה.

8.
ברם, למרות זאת , בחר המשיב שלא לתקן את כתב התביעה .משכך עומדים המשיבים על בקשתם לסילוק התביעה על הסף.

9.
גם לאחר שבחנתי את הדברים פעם נוספת במסגרת הבקשה לעיון מחדש אני סבורה כי אין מקום לנקוט בסעד דרסטי של סילוק התביעה על הסף בשלב זה .זאת בטרם יציג המשיב את מלוא
ראיותיו. אלא שבד בבד
יובהר כבר בשלב זה כי מאחר שהמשיב אינו רשאי לתבוע נזקים בשם החברה, עליו להציג ראיות ממשיות וברורות באשר לנזקים ישירים שנגרמו למשיב בלבד. ככל שיוגשו ראיות המתייחסות לנזקי החברה או להפרה של חובות כלפי החברה יהיו רשאים
המבקשים לעתור לגריעת ראיות אלו מתיק בית המשפט על מנת שלא לסרבל את הבירור העובדתי רק בשל ניסוח מעורפל של כתב התביעה.

10.
אשר על כן אני מורה למשיב – התובע להגיש תצהירי עדות ראשית בתוך 30 ימים בלוויית מלוא ראיותיו לרבות חוות דעת מומחה ככל שימצא לנכון

המבקשים – הנתבעים – יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם בתוך 30 ימים ממועד קבלת תצהירי המשיב.
(ימי פגרת הפסח לא יובאו במניין)

11.
קובעת התיק
לתזכורת פנימית
ליום 25.5.2019 לבחינת הגשת תצהירי וראיות
הצדדים. לאחר מכן תקבע ישיבת קדם משפט נוספת לצורך מתן הוראות להמשך ניהול ההליך.

ניתנה היום, י"ח אדר ב' תשע"ט, 25 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 29947-03/17 אמיר הנדלמן, שוהם שוורץ, דוד גבע ואח' נ' אלעד שגב (פורסם ב-ֽ 25/03/2019)