פסקי דין על ויקטור לליוטקו | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

43965-12/17 בל     28/03/2019




בל 43965-12/17 ויקטור לליוטקו נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 43965-12-17



לפני
:

כב' השופטת
יפית מזרחי-לוי

ה
מערער
1
.
ויקטור לליוטקו
ע"י ב"כ: עו"ד שי אשכנזי
-

ה
משיב
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי




פסק דין

1.
לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 27.11.17 (להלן- הוועדה) אשר העמידה את נכותו של המערער בשיעור 45% בהתאם
לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – התקנות).

תמצית העובדות וטענות הצדדים בקצרה
2.
המערער, יליד 1961, עבד כמחסנאי ועובד ניקיון. ביום 27.1.15 נפגע המערער בתאונה
אשר הוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה. הפגיעה שהוכרה היא חבלה בראש עם שבר בעצם הפנים.

3.
ועדה מדרג ראשון קבעה למערער נכויות זמניות וכן נכות צמיתה בשיער 32%. המערער והמשיב הגישו ערר על החלטה זו וביום 9.1.17 התכנסה הוועדה ללא נוכחות המערער לאחר שהוועדה ציינה כי המערער זומן ולא הופיע. לאחר פנייתו של ב"כ המערער אשר ציין כי הגיש בקשה מבעוד מועד לדחיית המועד, התכנסה הוועדה בשנית ביום 27.11.17 וקבעה כי למערער נכות בשיעור 45% החל מיום 1.7.16.

4.
במסגרת כתב התשובה וכן בדיון הערכה המוקדמת הסכים המשיב להחזיר את עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב על מנת שתפעל בהתאם להחלטתה כאמור בפרוטוקול הישיבה מיום 27.3.17 ותורה ליועץ בתחום הנפשי להתייחס למסמך מטעם ד"ר חנן דוד מיום 9.2.17. עוד הוסכם כי על הוועדה לשקול עמדתה בשנית בנושא כאבי הראש ולנמק החלטתה.

5.
המערער
ביקש להוסיף על הסכמה זו כי על הוועדה להורות ליועץ בתחום הנפש לנמק מדוע אין מקום להפריד בין הנכות הקוגניטיבית לבין הנכות הנפשית של המערער וכן ביקש כי עניינו ישוב לוועדה בשני עניינים נוספים –

א.
בתחום אא"ג
– המערער התלונן על ירידה בשמיעה טנטון תמידי וסחרחורת.
בדיקת שמיעה מיום 14.10.15 הדגימה ירידה עצבית קלה בכל התדרים דו צדדי והרופא המטפל קבע כי קיימת החמרה קלה ביחס לממצאי בדיקת שמיעה שנערכה ביום 11.6.15. ביום 21.4.17 בוצעה בדיקת שמיעה נוספת בה התלונן המערער כי הוא סובל מטנטון קבוע וכאבי ראש והודגמה בה שוב ירידה עצבית קלה. בדיקת הערכת טנטון שבוצעה אף היא באותו מועד קבעה כי המערער היה עקבי לכל אורך הבדיקה וכי מדדי טנטון מתאימים לטנטון מלווה הפרעה קוכלארית.
המערער טען כי היועץ הרפואי בתחום אא"ג שלל קשר סיבתי בין התלונה לחבלה הואיל ולדעתו המערער נחשף לרעש סביבתי במידה קלה. אלא שלא הובאה כל ראיה בקשר לחשיפתו לרעש ואין תלונות קודמות בנושא זה. עוד הוסיף כי ועדת הערר היא המוסמכת לקבוע את נכותו ולא היועץ לוועדה וכי קביעה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין הפגימה ממנה סובל היא שרירה וקיימת ולא ניתן להפכה. לפיכך טען כי יש להשיב את עניינו בנושא זה לוועדה.

ב.
בתחום האורתופדי – לטענת המערער לא נמצאה בפרוטוקול הוועדה כל התייחסות לתלונות המערער אשר לפגיעה בצוואר זאת, כאשר המערער נבדק ונמצא במעקב בתחום זה בשל תלונות על כאבים והגבלה בטווח התנועות של הצוואר ולא רק כאבי צוואר. המערער הפנה לביקורים מיום 7.1.16 ומיום 14.1.16.

6.
המשיב
טען, במסגרת כתב התשובה כי אין לקבל את טענות המערער בתחום אא"ג שכן סוגיית הקשר הסיבתי הוכרעה במסגרת החלטה חלוטה של הוועדה מיום 2.12.15.
אשר לתחום האורתופדי טען כי טענות המערער מופנות כנגד ההיבט המקצועי שבהחלטת הוועדה ועל כן אין להתירן.

דיון והכרעה
7.
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 ולהלכה הפסוקה, הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על החלטות הוועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמת טעות שבחוק, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת (
עב"ל (ארצי) 10014/98
הוד נ' המוסד לביטוח לאומי

, פד"ע לד 213 (1999)).

8.
בעניין חובת ההנמקה של הוועדה לעררים, הלכה פסוקה היא שהוועדה היא גוף מעין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה כך שממנה ילמד לא רק רופא, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק (
דב"ע מג/1356 -01
לביא נ' המוסד לביטוח לאומי

פד"ע יז.
130 (1985)).

9.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה דין טענות המערער להידחות וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.
אשר לתחום הנפשי
– המערער ביקש כי הוועדה

תורה ליועץ בתחום הנפש לנמק מדוע אין מקום להפריד בין הנכות הקוגניטיבית לבין הנכות הנפשית של המערער. אלא שהוועדה בהחלטתה התייחסה לעניין זה וציינה כי היא "עיינה בחוו"ד של ד"ר סיגלר פסיכיאטרית מיום
26/7/17 מסכימה עימה בנוגע לנכות משותפת החופפת בתחום הנוירולוגי והקוגניטיבי ונפשי מאחר ולא ניתן להפריד ביניהן מכאן שמדובר בפגיעת ראש". לפיכך, לא מצאתי מקום להורות ליועץ להתייחס לעניין זה אשר נידון על ידי הוועדה.
אשר לתחום אא"ג
– הוועדה הפנתה את המערער ליועץ בתחום זה ואימצה את מסקנתו לפיה אין קש"ס בין תלונותיו בתחום זה לתאונה הנדונה. המדובר בקביעה מקצועית אשר נסמכה על בדיקה קלינית ועל שיקול דעתה המקצועי של הוועדה. מבלי לגורע מהאמור, הרי שכבר ביום 2.12.15 נשלל קיומו של קשר סיבתי על ידי וועדה רפואית אחרת. לפיכך, אין מקום להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהיבט זה.
אשר לתחום האורתופדי
– מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה, בישיבתה מיום 27.3.17, ערכה למערער בדיקה קלינית וציינה את ממצאיה:
"בבדיקה אורתופדית עמ"ש צווארי מגיע עם הסנטר
עד 2ס"מ מעצם החזרה אקסטנציה 40 הטיה צדדית 45 לכל צד
תנועות סיבוביות 80 לכל צד".

10.
בישיבתה מיום 27.11.17, לאחר קבלת תיקו הרפואי של המערער ציינה הוועדה כי:
"בעיון בתיק הרפואי נמצאו רישומים על תלונות בע"ש צווארי.
אולם בבדיקתו לא נמצאו מגבלות המקנות אחוזי נכות"

הוועד הערכה בדיקה קלינית ולא מצאה ממצאים המקנים נכות. לפיכך ובשים לב להלכה הפסוקה לפיה מה שמחייב את הוועדה הם ממצאיה הקליניים בלבד, הרי שלא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתה וטענות המערער בעניין זה נדחות.

כללו של דבר-

11.
עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב על מנת שתפעל בהתאם להחלטתה כאמור בפרוטוקול הישיבה מיום 27.3.17 ותורה ליועץ בתחום הנפש להתייחס למסמך מטעם ד"ר חנן דוד מיום 9.2.17.
בנוסף, הוועדה תשקול עמדתה בשנית בנושא כאבי הראש ותנמק החלטתה כך שניתן יהיה לעקוב אחר הלך מחשבתה.
המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני
הוועדה.

12.
משהסכמת המשיב ניתנה עובר למועד הדיון ובמהלכו ומשיתר טענות המערער נדחו, לא מצאתי לעשות צו להוצאות לטובת המערער וכל צד יישא בהוצאותיו.

13.
על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ"א אדר ב' תשע"ט, (28 מרץ 2019
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 43965-12/17 ויקטור לליוטקו נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 28/03/2019)