פסקי דין על פלוני | פסקי דין על אהרן עמילניהפניקס חברה לביטוח בע"מ

28112-04/17 א     27/03/2019




א 28112-04/17 פלוני נ' אהרן עמילניהפניקס חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 28112-04-17



לפני
כבוד השופט שי משה מזרחי
התובע
פלוני
ע"י ב"כ עוה"ד הרצוג



נגד

הנתבעים
:
1.
אהרן עמילני
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד פוגל


פסק דין


רקע עובדתי- התאונה והנכות בעקבותיה:
1.
ביום 15.5.2012 חווה התובע, יליד 1959, מסגר בהכשרתו, תאונת דרכים בדרכו לעבודה כשהוא רכוב על אופניים.
חרף היות התאונה "תאונת עבודה" לא הודיע התובע למוסד לביטוח לאומי עליה וביכר לעתור חמש שנים לאחר קרותה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי.
2.
בקשתו של התובע למינוי מומחה נענתה בחיוב ולבדיקתו מונה ד"ר ארז אבישר, אורתופד. בחוות דעתו קבע המומחה כי בגין התאונה מושא התביעה נחבל התובע בכתף שמאל ולאור בדיקתו יש לפסוק לו 5% נכות בגין פגיעה קלה בגידים מסובבי כתף שמאל (התובע דומיננטי ימין). בדיקות הדמיה משנת 2014 שעבר התובע לאחר התאונה העלו כי בכתפו השמאלית קרע חלקי ארטיקולרי באורך כסנטימטר אחד.
3.
הנתבעים לא שבעו נחת מקביעת המומחה והעבירו לעיונו שאלות הבהרה הנוגעות בעיקר בפער הזמנים בין התאונה לבין בדיקות ההדמיה שעבר התובע, שנתיים לערך. המומחה עמד על חוות דעתו ודחה את טענות הנתבעים בדבר תהליך תחלואי קונסטיציונאלי בכתפו של התובע, ללא קשר לתאונה. גם תשובותיו של המומחה לא הניחו את דעתם של הנתבעים והם זימנוהו לחקירה נגדית. בחקירתו לא שינה המומחה את דעתו והסביר כי הגם שקיים פער זמנים בין התאונה לבין בדיקות ההדמיה שהעלו קרע בכתפו השמאלית של התובע, אין בכך כדי לשלול את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנכות בכתפו של התובע, בעיקר נוכח העובדה כי תלונותיו על הכתף תועדו בסמוך לאחר התאונה. המומחה חזר בו מהקביעה בחוות הדעת שם כתב ש"איני סבור כי נותרה הגבלה תפקודית" בעקבות תאונת הדרכים הכל בראי מקצועו של התובע. לא למותר לציין כי המומחה נכח במהלך חקירתו של התובע. בתום חקירתו הסביר המומחה כי מצבו של התובע עלול להחמיר בעתיד, כדרכם של קרעים בכתף המתרחבים עם הזמן.
4.
התובע העיד לעצמו והסביר כי לאחר שמיצה את ימי המחלה שנפסקו לו (שבועיים) שב לעבודה אצל מעסיקו עד שהתחוור לו כי מגבלותיו אינן מאפשרות לו להמשיך בעבודה והחליט להתפטר בתחום שנת 2013, כשנה וחצי לאחר התאונה. מאז לא מצא עבודה קבועה ולאחרונה פנה לאומנות הפיסול והציור בתקווה למכור את מעשה ידיו. לא הובאו עדים נוספים מטעמו של התובע.

סיכומי התובע:
5.
יש להעמיד את פוטנציאל הכנסתו של התובע על סל של 6000 ₪ בשערוך להיום כפי שהרוויח לאחר התאונה וחרף מגבלתו.
6.
מעדותו של המומחה עולה כי מצבו של התובע עלול להחמיר. המומחה לא שולל את תלונותיו של התובע וקבע שנתפס לכלל טעות כאשר קבע שהנכות אינה תפקודית.
7.
נכותו התפקודית של התובע והפגיעה בכושרו להשתכר, בראי מקצועו כמסגר עומדת עולה בהרבה על הנכות הרפואית ויש להעמידה על שיעור של 10% (לתובע כאבים בגלל הרמת משאות, הרמת
היד למעלה, הוא בן 60, היה מכור לסמים וסיכוייו למצוא עבודה נמוכים וכיוב'). לתובע אף "גולגולת דקה" בגין הפגיעה בכתף השנייה והשינויים הניווניים באותה היד.
8.
התובע ניסה להתמיד בעבודתו כשנה וחצי אולם לא הצליח לעמוד בכאביו ועל כן התפטר.
9.
אין טענה להפסדים אלא משנת 2014 ואילך. לעתיד יש לחשב הפסדיו לפי 3% היוון לרבות הפסדי פנסיה לפי 12.5%.
10.
לנושא המל"ל אין משמעות נוכח גובה נכותו של התובע (5%). בכל הנוגע להפסד של שבועיים לאחר התאונה, הרי שזה הניכוי המקסימלי שיכולה הנתבעת לטעון לו.
11.
יש לפסוק לתובע כאב וסבל מלא לפי 10% בהורדת גיל.
12.
בכל הנוגע לעזרת צד שלישי, הרי שלאחר התאונה היה זקוק לעזרת קרובים ולעתיד בוודאי יזדקק וסה"כ עד תום תוחלת חייו בסך כולל של 25,000 ₪.
13.
יש לפסוק לתובע הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד בסך כולל של 6,000 ₪.
14.
בכל הנוגע לעדותו היחידה של התובע, הרי התובע העיד שהמעביד אינו משתף עמו פעולה. ממילא התפטר מעבודתו. בכל הנוגע להצעות עבודה, ניתן לסמוך על עדותו של התובע ולקבל שאינו יכול לעבוד במקצוע.






סיכומיי הנתבעים:
15.
לגבי הנכות הרפואית, הרי שבחקירת המומחה על חוות דעתו, השיב שאין זה נראה לו סביר שבפרק זמן של שנתיים ממועד התאונה ועד 2014 התובע לא התלונן על פגיעה בכתף. אמנם ניתן לקבל במקרים מסוימים היעדר תלונות מקום בו יש מיסוך של פגיעות אחרות, אולם בענייננו פנה לטיפולים בכל הנוגע לפגיעות אחרות ולא ציין משך שנתיים כל מגבלה בכתף.
16.
התובע טען כי כבר לאחר התאונה היה מוגבל בעבודה ועל כן תמוה איך מגבלות אלה לא הועלו ולו פעם אחת בפני
הרופאים המטפלים עד 2014.
17.
יש להתערב בקביעת הקש"ס על ידי המומחה ולקבוע שאין קשר כאמור. במיפוי העצמות הודגמו שינויים ניווניים גם בכתף ימין שלא נפגעה בתאונה. משכך מאליו ברור הוא שהיה למצער מקום לנכות נכות בגין עברו של התובע, דבר שלא נעשה על ידי המומחה.
18.
בכל הנוגע לנכות התפקודית, הרי גם אם המומחה סבור שיש מגבלה, הרי מדובר בנכות זניחה ביד לא דומיננטית.
19.
התובע נמנע מהבאת עדים בכל הנוגע לאופי עבודתו לפני/אחרי התאונה. הוא אמנם התפטר אולם פרק זמן של שנה וחצי במהלכו עבד ללא כל מגבלה מוכחת, מלמד שאין לתובע נכות תפקודית.
20.
התובע לא נחקר בחקירה ראשית על מגבלותיו בעבודה לאור הנכות הפסוקה. היעדרו של המעביד מעצים את המחדל האמור. טענתו של התובע שהמעביד אינו משתף פעולה לא הוכחה וממילא לא זומן לבית המשפט לעדות.
21.
למעשה כל טענותיו של התובע באות מפיו של בא כוחו.
22.
התובע טוען שלא עבד מאז פוטר בתום שנת 2013 אילו מחקירתו הנגדית עלה שעבד פה ושם, אולם ללא כל ראיות של ממש בנדון.
23.
ביחס לרצף תעסוקתי לפני התאונה, עולה שבתקופה האמורה לא החזיק במקומות עבודה למעלה ממספר חודשים ואף לא עבד שנים מלאות, זאת ועוד לא הוכיח שעבד כמסגר אצל מעבידים שונים.
24.
התובע לא הוכיח בכל ראיה שהיא שהיה אמור להשתכר יותר ממה שהוכח בתלושי השכר.
25.
בסיס שכרו של התובע לא עלה על שכר מינימום במשק.
26.
לא הוכח שהתובע לא יכול לשוב לעבודתו במסגרות. אדרבה הוכח כי המשיך שנה וחצי לעבוד אצל אותו מעסיק ואף התפטר על דעת עצמו, מסיבה שלא הוכחה.
27.
אין כל הצדקה רפואית לאי עבודתו של התובע מאז 2014 ועד היום. התובע הודה שהוא עובד באומנות הפיסול והציור.
28.
לנכותו הרפואית ככל שקיימת אין כל השפעה תפקודית על התובע.
29.
לא נגרמו לתובע הפסדי שכר לאחר התאונה, לא בסמוך לה ולא עד עצם היום הזה, ככל שאלה קשורים בנכותו כתוצאה מהתאונה. ככל שבימ"ש יסבור שיש לפסוק פיצוי, הרי שיש לנכות ניכוי רעיוני מפיצוייו של התובע שיכול היה לפנות למל"ל ותובע נזקיו בנדון.
30.
התובע לא פעל להקטנת נזקיו. לא ניסה לעבוד ולו בעבודות המתאימות לנכותו הנטענת.
31.
בכל הנוגע לעתיד ובמשך שבע השנים הבאות, וככל שבית המשפט ימצא לנכון לפסוק לתובע נכות תפקודית כלשהי, הרי שאין מקום לחישוב אקטוארי מלא ואף לא לפסיקת פיצוי כלשהו, אלא, ולחילופין לפסוק לתובע פיצוי גלובאלי על הצד הנמוך ובסך כולל של 2500 ש"ח (אקטוארי מלא 15,000 ₪). כך גם לעניין הפסדיי הפנסיה הנטענים של התובע.
32.
בכל הנוגע לעזרה, הוכח שלא קיבל כל עזרה בשכר וגם טענתו שנעזר בסבל או באחיו לא הוכחה. העזרה שקיבל התובע, אם קיבל, אינה עולה כדי פיצוי כספי. כך גם לעתיד.
33.
ביחס לכאב וסבל, אין מקום לפסוק לתובע פיצוי לפי 10% נכות אלא לפי הנכות שתיפסק על ידי בית המשפט ובהתאם לתקנות.
34.
ביחס להוצאות רפואיות לא צורפה ולו קבלה אחת להוכחת טענותיו של התובע.
המדובר בתאונ"ע והתובע לא פנה לקבלת החזרים על טיפולים והוצאות שהוציא, אם הוציא ועל כן אין מקום לפסיקת כל פיצוי.

דיון והכרעה: נכותו הרפואית של התובע, נכותו התפקודית והפגיעה בכושר הכנסתו:
35.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים לעניין נכותו הרפואית של התובע ועיינתי בתיקי המוצגים, נחה דעתי לקבל את קביעותיו של המומחה ולקבוע שדעתו לא נסתרה במהלך חקירתו שתי וערב על ידי ב"כ הנתבעים המלומדת. אכן, בין התאונה וביקוריו התכופים אחריה לבין פנייתו המחודשת של התובע לבדיקות, חלפו שנתיים לערך במהלכן אף המשיך לעבוד כמסגר (עד תום 2013) אולם לא הוצג כל עבר רפואי הנוגע לכתפו של התובע, חבלתו בתאונה עירבה את הכתף עת נפל מאופניו ולא הוכח הלכה למעשה כי בין התאונה לבין בדיקותיו התערב גורם אחר העלול לגרום לנכות האמורה. לא התעלמתי מגילו של התובע העלול להוביל לקרע בכתף גם אלמלא התאונה, אולם נסיבות התאונה עצמן מכוונות לעבר קשר סיבתי בינה לבין הנכות בכתף.
אשר על כן אני קובע כי לתובע נותרה נכות רפואית בכתף שמאל בשיעור של 5%.
36.
התובע המשיך לעבוד בשרות מעסיקו משך למעלה משנה וחצי לאחר התאונה ומדבריו עולה כי התפטר נוכח מגבלותיו. מהראיות עולה כי קיבל פיצויי פיטורין. מעבידו לא זומן לחקירה חרף העובדה כי יחסי השניים לא עלו על שרטון. התובע מתגורר עם אמו הקשישה אשר מצבה הולך ומתדרדר מיום ליום. אחותו סועדת את האם והתובע מסייע ככל האפשר. עיון ברציפות הביטוח נ/1 מעלה כי התובע התקשה לשמור על מקום עבודה אחד משך שנים ונדד מעבודה לעבודה עד תחילת שנות ה-2000, או אז ניכר שינוי במצבו התעסוקתי והוא הצליח לשמור על עבודה, לרוב בתחום עיסוקו כמסגר, לעיתים כנהג. עיון בתלושי השכר שצירף מעלה כי ממוצע הכנסתו קודם התאונה עמד על 3260 ₪ בשנת 2011, על 5000 ₪ בקרוב בשנת 2012 (קודם התאונה) ובחישוב שנתי עמדה הכנסתו על 5,170 ₪. שכרו לא נפגע בעקבות התאונה ועד תום 2013 (הצמדה להיום 5,257 ₪).
37.
מבדיקתו של המומחה עולה כי לא נצפה דלדול שרירים בכתפיים, טווחי הכתפיים מימין ומשמאל זהים. המומחה מצא בתובע כאב בהנעת מפרק הכתף השמאלי וכוח מופחת קלות בהשוואה לימין.
38.
הגם שהתובע לא הביא איש מטעמו לתמיכת עדותו בכל הנוגע לאופי מקצועו מחד גיסא ומגבלותיו בעקבות התאונה מאידך גיסא, לא שוכנעתי כי יש לזקוף מחדל זה לחובתו. מסקירת רציפות הביטוח עולה כי מרבית העבודות שהצליח התובע להחזיק היו בתחום המסגרות/רתכות ופגיעה בכתף שמאל, הגם שאינה במפרק דומיננטי, עלולה להפריע לעבודתו של התובע, אם בנשיאת משאות ואם בעבודה בכלל, המצריכה כוח פיזי לא מבוטל. מכאן כי אני מקבל את טענת התובע שיש להעמיד את נכותו התפקודית על שיעור גבוה משיעור נכותו הרפואית ומעמידה על 10%. לא שוכנעתי עם זאת כי יש להעמיד את בסיס שכרו של סך של 6,000 ₪ שכן לא הוכח פוטנציאל המתקרב לשכר המבוקש.

הנזק:
כאב וסבל:
39.
לאחר עיון בתיקו הרפואי של התובע שוכנעתי כי יש להעמיד הפיצוי בראש נזק זה ע"ב 10% נכות בניכוי גיל. לאחר התאונה עבר התובע מספר לא מבוטל של טיפולים. משכך אני פוסק לתובע סך כולל של 14,420 ₪.

הפסדי שכר לעבר:
40.
התובע שהה בחופשת מחלה של שבועיים אשר הוכרה גם על ידי המומחה. עם זאת, לא נגרם לו כל הפסד שכר בשל כך ועל כן לא מצאתי לפסוק לו פיצוי בנדון.
41.
מאז הפסיק התובע את עבודתו אצל מעסיקו לעת התאונה, בחודש דצמבר 2013, עברו חמש שנים וחודשיים. טענתו של התובע שלא הצליח למצוא כל עבודה, אף שלא בתחום עיסוקו, אינה מקובלת עלי. לעת התאונה ואחריה היה באמצע שנות החמישים לחייו ולא הוכח ולו בראשית ראיה שניסה את מזלו בעבודה כלשהי, אדרבה בפני
ה ללשכת התעסוקה או לחברות השמה פרטיות.
42.
בראי נכותו התפקודית ושכרו המשוערך אני מעמיד ראש נזק זה על סך כולל של 3,667 ₪ לרבות הפסדי פנסיה.

הפסד הכנסה ופנסיה לעתיד:
43.
התובע כיום בן 60. לאחרונה החליט למצות את כשרונו בתחום האומנות והגם שלא התעלמתי מעצם העובדה שתחום זה דורש פעילות לא מבוטלת של הידיים (ציור, פיסול), הרי שבשנים שמאז התאונה ועד שגמל בליבו לשנות מקצוע, נגרמו לו הפסדים בשל התאונה, כפי שפסקתי לעיל.
44.
דומה כי לו היה מוצא התובע עבודה בתחום המסגרות, לא היה פונה לתחום אחר.
45.
אשר על כן אני פוסק לו סך כולל של 39,743 ש"ח עד לגיל 67.
46.
לסכום זה יש לצרף הפסדי פנסיה בשיעור 12.5% בסך כולל של 4,967 ₪.

עזרה לעבר ולעתיד:
47.
התובע לא הוכיח הוצאות בגין עזרה בעבר וגם העזרה שטען שקיבל מאחיו אינה בת פיצוי בנסיבות העניין.
48.
בכל הנוגע לעתיד, הרי שמדובר בנכות קלה שאמנם מגבילה את התובע בעבודתו, אולם בחיי היומיום השפעתה קלה יותר מצד אחד ומצד שני עלולה להחמיר כפי שהעיד המומחה.
49.
אני פוסק לתובע בראש נזק זה לעתיד סך כולל של 7,000 ₪.

הוצאות נסיעה ורפואיות לעבר ולעתיד:
50.
המדובר בתאנ"ע ועל כן התובע זכאי למיצוי זכויותיו בנדון מול המוסד לביטוח לאומי. ככל שלא מיצה אין לו אלא להלין על עצמו.
51.
נכותו של התובע אינה נכות המצריכה הוצאות מיוחדות בגין נסיעות וגם את הטיפולים הרפואיים בגינה מיצה זה מכבר. נוכח העובדה כי נכותו של התובע עלולה להחמיר אני פוסק לו בראש נזק זה סך של 2,000 ₪.

ניכויים:
52.
נוכח העובדה כי לא מדובר בתאונת עבודה בשירות המעביד, אין להורות על ניכוי רעיוני מפיצוייו של התובע.


סה"כ נזק: 71,797 ₪.
שכ"ט עו"ד ומע"מ: 10,920 ₪.
אגרה: 703 ₪.

סה"כ לתשלום: 83,420 ₪.

הנתבעים יעבירו הפיצוי הפסוק לבא כוחו של התובע תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.





זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין


ניתן היום,
כ' אדר ב' תשע"ט, 27 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 28112-04/17 פלוני נ' אהרן עמילניהפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/03/2019)