פסקי דין על פלוני | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על ד"ר דרור אלימלך |

58574-04/18 א     26/03/2019




א 58574-04/18 פלוני נ' מדינת ישראל, ד"ר דרור אלימלך








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"א 58574-04-18




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
7

בפני

כבוד השופט
יחזקאל קינר

מבקש
(תובע)
פלוני

נגד

משיבים
(נתבעים)
1. מדינת ישראל
2. ד"ר דרור אלימלך



החלטה

לפני בקשה לתיקון כתב התביעה, באמצעות צירוף חוות דעת בתחום הפרמקולוגיה/טוקסיקולוגיה.

רקע

1.
תביעת התובע, יליד 1985, היא תביעת נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו עקב רשלנות רפואית.
התובע אובחן כחולה בסכיזופרניה והיה בטיפול מרפאתי אצל הנתבעת 1. לטענתו, ניתן לו שם על ידי הנתבע 2 טיפול בתרופות נוירולפטיות, ללא הנחיה ומעקב ראויים אחר תלונותיו לגבי תנועות בלתי רצוניות שהחלו עקב הטיפול התרופתי הנ"ל. כתוצאה מכך, נותר התובע עם הפרעת תנועה נוירולוגית קבועה, נזקק לניתוח להשתלת אלקטרודות לגירוי מוחי עמוק, לטיפול תרופתי מוגבר, ושיעור נכותו עקב כך הוא 30%.

2.
לכתב התביעה צורפה חוות הדעת של ד"ר ויבורסקי, מומחה בתחום הפסיכיאטריה שהתייחסה לשאלת האחריות והנזק.

3.
סמוך לאחר הגשת כתב התביעה ביום 30.4.18, הגיש התובע בקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת פרמקולוגית (שטרם הייתה מוכנה אותה עת), ובקשתו נעתרה בהיבט הדיוני, תוך שטענות הנתבעים נשמרות להם למועד שבו תוגש הבקשה לצירוף חוות הדעת הנ"ל גופא.

4.
הבקשה שבכותרת (להלן: "בקשת התיקון") הוגשה ביום 25.11.18 ללא נימוקים, והתבקש בה תיקון כתב התביעה באמצעות צירוף חוות דעת של ד"ר דריו ורטניק בתחום הפרמקולוגיה/טוקסיקולוגיה, שצורפה כנספח לבקשת התיקון (להלן: "חוות הדעת החדשה").

5.
הנתבעים התנגדו לבקשה. לטענתם, יש לדחות את הבקשה מאחר שהיא נעדרת נימוקים, וללא תצהיר תומך.
עוד טענו הנתבעים, כי האירועים מושא התביעה (משנת 2010) התרחשו לפני למעלה מ-7 שנים, ומאחר שחוות הדעת החדשה כוללת עילות חדשות בתחום הפרמקולוגיה, אין לאפשר תיקון כתב התביעה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות, מבלי לגרוע מהטענה כי התובענה כולה התיישנה. העילות החדשות הן לדברי הנתבעים, התייחסות ספציפית לתרופות מסוימות שניתנו לתובע, הכוללות התייחסות מקיפה וחדשה לגבי אופן הטיפול בתרופות אלה, לרבות לעניין המינון התרופתי הנכון.
הנתבעים טענו כי אין להתיר לתובע לתקן את כתב התביעה על דרך של הוספת עילת תביעה חדשה אם בעת הגשת הבקשה התיישנה עילה זו, וכן טענו לשיהוי בהגשת הבקשה הנוכחית.

6.
בתשובה לתגובה טען התובע כי אין מדובר בעילות תביעה חדשות, אלא בהוספת תשתית ראייתית מן הפן הטוקסיקולוגי-פרמקולוגי, לביסוס עילת התביעה.
נטען גם כי התביעה לא התיישנה, שכן התובע טופל על ידי הנתבעים מיום 14.11.10 ברציפות עד 26.12.12, כי באפריל 2011 חלה החמרה בתופעות הלוואי של התובע, וכי המעבר לתרופת הלפונקס שלטענת התובע צריך היה לעבור אליה מוקדם יותר, נעשה רק ב-1.2.12. כן הפנה התובע לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
עוד טען התובע כי אין חובת צירוף תצהיר לבקשת התיקון, שכן טעמה הוא משפטי, ולא עובדתי.
עוד טען התובע כי לא השתהה, אלא ביקש להאריך את מועד הגשת חוות הדעת החדשה, וכי אין מדובר בחוות דעת רפואית, אלא בחוות דעת בתחום הטוקסיקולוגי.

דיון והכרעה

7.
דין הבקשה להתקבל. תקנה 92 לתקסד"א קובעת כי:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

8.
גישת בתי המשפט לגבי בקשות לתיקון כתבי טענות היא גישה מקלה, הן לאור הלשון הרחבה בה נוקטת תקנה 92 לתקסד"א, הן מאחר וככלל, התיקון מייעל את ההליכים ותוחם את השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. מובן כי על כל מקרה להיבחן בהתאם לנסיבותיו, ובהן, בין היתר, השלב בו מתבקש התיקון, הסיבה לתיקון המבוקש, ועוד. כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. השאלה הראשונה היא האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון; השאלה השנייה היא האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול, שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, כי אז הגישה במסגרת השאלה השנייה היא ליברלית [ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556 (1985). ראו גם: רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427 (1998); ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 (1992)].

9.
באשר לשאלת ההתיישנות, נפסק כך:

"אין להתיר לתובע לתקן את תביעתו כך שתתווסף עילת תביעה חדשה, כאשר הדבר יגרור עקיפה של טענת ההתיישנות. במלים אחרות, כאשר חלפה תקופת ההתיישנות לאחר הגשת התביעה, אין להתיר תיקון של כתב התביעה, אלא אם אין התיקון חורג מעילת התביעה המקורית" [רע"א 1527/09 מדינת ישראל
- משהב"ט נ' אבו עודה
(14.10.09) (להלן: "עניין אבו עודה")].

בעניין אבו עודה נפסק גם לעניין חוות דעת כך:

"חוות דעת רפואית אינה מגדירה את עילת התביעה, אלא מיועדת לתמוך בה מבחינה ראייתית. על כן, הוספה של חוות דעת רפואית בעניין שנכללה לגביו התייחסות בכתב התביעה אינה יוצרת עילה חדשה... בעניין התעשייה הצבאית ציינתי, כי אפשר ש"במקרים מסוימים ניתן לראות בחוות הדעת הרפואית מסמך המקים את עילת התביעה עצמה"... זאת, כאשר נכלל בה מידע חדש, המאפשר לתובע להעלות טענות שקודם לכן לא היה באפשרותו להעלותן...
"
ר' גם: רע"א 8073/18 קופת חולים לאומית נ' פלוני
ת (19.12.18)]
.

10.
במקרה דנן, חוות הדעת עוסקת בשאלות שבבסיס התביעה. איני רואה צורך לקבוע בשלב זה, אם מוסיפה היא עילות חדשות לאלו שנטענו בכתב התביעה, שכן שאלת מועד תחילת ההתיישנות שנויה במחלוקת בין הצדדים, והמקום להכריע בשאלה זו אינו בשלב זה, אלא בשלב מאוחר יותר, במיוחד כאשר התשתית העובדתית המלאה בעניין זה אינה מונחת עדיין בפני
בית המשפט. ככל שחוות הדעת מוסיפה עילות חדשות, יהא צורך לבחון את טענת ההתיישנות בעניינן, באספקלריה של מועד הגשת בקשת התיקון. אף התובע הסכים כי טענות הנתבעים בשאלת ההתיישנות שמורות להן.


11.
בנוסף, איני רואה כי קבלת הבקשה תגרום נזק לנתבעים, שכן בקשת ארכה להגשת בקשת התיקון הוגשה סמוך לאחר הגשת כתב התביעה, והמועד להגשת כתב ההגנה הוארך עד לאחר ההכרעה בבקשת התיקון, דהיינו הנתבעים אינם נזקקים לתיקון כתב ההגנה, שכן זה טרם הוגש על ידם. כפי שצוין לעיל, אף טענות ההתיישנות שמורות לנתבעים.

12.
באשר לאי צירוף הנמקה ותצהיר לבקשת התיקון, אני סבור כי התובע שוגה בטענותיו בעניין זה.
בקשה לתיקון כתב התביעה צריכה להיות מנומקת. צריכה להיות מפורטת בה הסיבה להגשת הבקשה, הצורך בתיקון, התייחסות למועד הגשתה ועוד (דברים שנעשו על ידי התובע רק בתגובתו לתשובת הנתבעים). בדרך כלל, וגם בעניין בקשה זו, יש לצרף תצהיר שיתמוך בטענות העובדתיות שבבקשה. מובן שכאשר אין נימוקים, אין גם צורך בתצהיר, אך ברור שנימוקים היו צריכים להיות, ואליהם צריך היה להתלוות תצהיר.

חרף זאת, החלטתי שהאמור לעיל אינו מונע הגשת הבקשה, שכן כאמור, התובע הודיע סמוך מאוד לאחר הגשת התביעה כי הוא מבקש ארכה להגיש את חוות הדעת החדשה (בקשת הארכה הוגשה ב-2.5.18, אך טופלה רק לאחר שהוגשה פעם נוספת, במועד מאוחר יותר), בקשת התיקון הוגשה בטרם הוגש כתב ההגנה, ובטרם התקיימו הליכים בתיק, ובנוסף לכך, ובכל הקשור ללוחות זמנים של הטיפול התרופתי לגביו מועלות טענות התובע, היכולים להיות רלבנטיים לטענת ההתיישנות שהועלתה, הרי אלה פורטו בכתב התביעה.
התנהלותו הבלתי תקינה של התובע בעניין זה, לא תמנע, אפוא, קבלת הבקשה.

סיכום

13.
בקשת התיקון מתקבלת. חוות הדעת החדשה שצורפה לבקשת התיקון תיחשב כמצורפת לכתב התביעה, דהיינו כאחד הנספחים לה.
בהתאם להסדר הדיוני בין הצדדים, המועד להגשת כתב הגנה וחוות דעת מטעם הנתבעים יוארך ב-120 יום מהחלטת בית המשפט בבקשת התיקון, וכך אני מורה.

14.
קדם משפט נקבע ליום 28.10.19 שעה 09:00.

ניתנה היום, י"ט אדר ב' תשע"ט, 26 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 58574-04/18 פלוני נ' מדינת ישראל, ד"ר דרור אלימלך (פורסם ב-ֽ 26/03/2019)