פסקי דין על אהוד נייגר | פסקי דין על ניסו כהן

4056/02 ברע     26/05/2002




ברע 4056/02 אהוד נייגר נ' ניסו כהן




1
בתי המשפט
ברע 4056/02
בבית המשפט המחוזי בירושלים
26/05/02

כב' השופטת מוסיה ארד
, סגנית נשיא
בפני
:

אהוד נייגר

בעניין:
המבקש

נ ג ד
ניסו כהן
המשיב
פסק דין
לפני בקשת למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופטת מלכה אביב) מיום 3.2.02 לפיו נתקבלה תביעת המבקש בחלקה, המשיב חוייב לשלם למבקש 750$ בשקלים והתביעה שכנגד נדחתה.

אני מחליטה לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור בעקבות הרשות שניתנה.

אין מחלוקת כי ביום 27.8.01 הוסכם בין הצדדים כי המבקש יתן למשיב חוות דעת כלכלית בעניין תביעה שהגיש המשיב. כן הוסכם כי שכרו של המבקש יעמוד על 3,000$. ביום 6.9.01 הודיע המשיב למבקש כי הוא מבטל את ההסכם.

לפי גרסת המבקש, הוא דרש מהמשיב תשלום עבור עבודתו עד לביטול ההסכם, בטענו כי למד את החומר שכלל שלושה קלסרים, התייעץ עם פרופ' מיכאל אתגר בנושא, ופירט באוזני בא-כוחו של המשיב את עיקרי מסקנתו. לדבריו, בעקבות דרישתו זו, הוסכם כי המשיב ישלם לו סכום של 6,000 ₪ שהוא סכום השיק הראשון מתוך שבעה שיקים שהפקיד המשיב בידי המבקש במועד ההתקשרות. למחרת התברר למבקש כי המשיב לא קיים את הסכם הפשרה וביטל את השיק. לפיכך, תבע המבקש את המשיב לתשלום סכום של 12,000 ₪. המבקש צרף לתביעתו תצהיר מאת פרופ' מיכאל אתגר התומך בגרסתו.

המשיב הכחיש את גרסת המבקש. לטענתו, הוא הדגיש לפני המבקש בעת ההתקשרות שהדיון בבית המשפט נקבע ליום 16.9.01 וכי עליו למסור את חוות הדעת לצד שכנגד עוד לפני מועד הדיון. לדבריו, הוסכם בינו לבין המבקש כי טיוטה ראשונה של חוות הדעת תוגש לעיונו ביום 6.9.01. ביום המיועד ביטל המבקש את הפגישה והודיעו כי סיכם עם בא-כוח המשיב לדחות את הפגישה ליום 23.9.01. בתגובה לכך הודיע המשיב למבקש על ביטול ההסכם. המשיב אישר כי המבקש החזיר לו את השיקים שהפקיד בידיו במועד ההתקשרות למעט השיק הראשון על סך 6,000 ₪. לגרסתו, לא הוסכם על כל פשרה בינו לבין המבקש. השיק הראשון נשאר בידי המבקש לא במסגרת פשרה שנערכה ביניהם, אלא משום שהמבקש טען כי הוא כבר הפקידו בבנק. למחרת ביטל המשיב את השיק.

בית משפט קמא קבע כי "שני הצדדים לא דאגו להבהיר אחד לשני את מערכת הציפיות ומכאן נדונה ההתקשרות לכשלון". הואיל והמבקש החל בעבודה, העריך בית משפט קמא את העבודה בסכום של 750$ וחייב את המשיב לשלמו למבקש.

דין הערעור להתקבל.

בית משפט קמא לא הבהיר גרסתו של מי מהצדדים מהימנה בעיניו. מבין השיטין ניתן ללמוד כי גרסת המבקש לא נדחתה על-ידו. לפיכך, היה על בית משפט קמא לקבוע, כי לא הוסכם על מועד ספציפי למסירת חוות הדעת וביטול ההסכם בידי המשיב נעשה שלא כדין. על-פי גרסת המבקש, הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה. גרסה זו נתמכת גם בעובדה שהשיקים, למעט השיק על סך 6,000 ₪, הוחזרו על-ידי המבקש למשיב. אילו לא היו הצדדים מתפשרים, כגרסת המשיב, אין להניח שהמבקש היה מחזיר למשיב את השיקים שהיו בידיו.

בנסיבות אלה אני מקבלת את גרסת המבקש ומחייבת את המשיב לשלם למבקש את סכום הפשרה בסך 6,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 6.9.01 ועד לתשלום המלא בפועל.

כן מחייבת אני את המשיב לשלם למבקש הוצאות בגין שתי הערכאות בסכום של 3,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
המזכירות תשלח לצדדים את פסק-הדין בפקסימיליה.
ניתנה היום ט"ו בסיון, תשס"ב (26 במאי 2002) בהיעדר הצדדים.
מוסיה ארד
, סגנית נשיא








ברע בית משפט מחוזי 4056/02 אהוד נייגר נ' ניסו כהן (פורסם ב-ֽ 26/05/2002)