Google

יגאל יופיטר, יעקב יופיטר - אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ

פסקי דין על יגאל יופיטר | פסקי דין על יעקב יופיטר | פסקי דין על אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ

50229-06/18 תק     30/03/2019




תק 50229-06/18 יגאל יופיטר, יעקב יופיטר נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 50229-06-18 יופיטר ואח' נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
רקפת סגל מוהר


תובעים

1.יגאל יופיטר

2.יעקב יופיטר


נגד


נתבעת

אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ




פסק דין



לפני תביעה לפיצוי בגין מכירת רכב
"לא תקין".

רקע

1.
בתאריך 24.12.17, על רקע היכרות מוקדמת עם אחד מעובדי הנתבעת ובהיותו בעל עסק לשירותי צביעה ביחד עם אחיו – תובע 2, רכש תובע 1 אצל הנתבעת רכב מסוג פורד מ.ר.
80-188-11 (להלן: "הרכב") תמורת סך של 36,215 ₪.

2.
במעמד רכישת הרכב והחתימה על הסכם מכירתו (להלן: "ההסכם"), קבל תובע 1 כתב אחריות (להלן: "כתב האחריות").

3.
בעתירתם לחיוב הנתבעת בתשלום סך כולל של 19,200 ₪ - פיצוי בסך של 5,000 ₪ +
9,600 ₪ לכל אחד משני התובעים בגין הפסד הכנסת עבודה במשך 16 ימים, טענו התובעים כי לאחר שקבלו את הרכב לידיהם הסתבר להם כי הוא אינו תקין, שבמעמד הרכישה הצליח
העובד מטעם הנתבעת הצליח לשכנע את תובע 1
כי אין צורך בבדיקת הרכב שכן הוא כבר נבדק על ידה, וכי תיקונו נמשך ימים רבים שבמהלכם לא ניתן להם רכב חלופי.

4.
בכתב ההגנה שהוגש מטעמה בקשה
הנתבעת כי אורה על מחיקת תובע 2 מכתב התביעה שכן הוא לא היה צד לעסקה של מכירת ורכישת הרכב, ולגופו של עניין טענה כי כל הנתונים הרלבנטיים למצב הרכב (רכב משומש משנת ייצור 2014 שנסע נכון למועד רכישתו 104,997 ק"מ) נמסרו לתובע 1 כנדרש, כי היא הציגה בפני
ו טופס בדיקה מיום 11.12.17 ממכון הרישוי "קומפיוטסט" וטופס גילוי נאות, וכי בחתימתו על ההסכם הצהיר הלה כי "בדק את הרכב את מצבו החיצוני והמכני ואת טיבו והתאמתו למטרותיו וכי ניתנה לו האפשרות למסור את הרכב לבדיקה נוספת במכון בדיקה מורשה מטעמו" וכן שהוא "מוותר על כל תביעה או טענה בקשר עם כל אחד מהגורמים הנ"ל".


בנוסף לכך טענה הנתבעת כי מרגע שתובע 1 פנה אליה וטען כי הרכב אינו תקין, היא
עשתה עבורו את כל שיכולה היתה לעשות ואף מעבר לחובתה בהתאם לתעודת האחריות, וכי בעקבות המענה המיידי והמלא שניתן לו על דיה, חתם תובע 1 על כתב ויתור.


גרסת תובע 1

5.
בעדותו בפני
טען תובע 1 כי בעת שקבל אותו לידיו, היה הרכב "מוצף מים", כל מושביו היו רטובים ובחלוף מספר ימים בהם הניח לו להתייבש, הסתבר כי לא ניתן להניעו: "האוטו הגיע והוא היה מאוד רטוב, כנראה השתדלו מאוד לנקות אותו, אני שמחתי, אבל הוא היה רטוב עם הרבה חולות של ים... לא פניתי כי ידעתי שזה עניין של כמה ימים וזה יתייבש... כשראיתי שאי אפשר להשתמש בו ועדיין היה לי האוטו הישן אמרתי ניתן לאוטו להתייבש. כשבאתי להתניע אותו הוא לא התניע. ניסינו ניסיונות עם סוללות ולא הצלחנו. פניתי לדביר (עובד הנתבעת אותו הכיר קודם לכן כאמור – ר.ס.מ) ושאלתי מה עושים בנדון, הוא אמר לי יש מוקד, התקשרתי והסברתי את הסיפור שלי, הסבירו לי שהם מצטערים ושהם מתעסקים בהשכרה ואני לא יכול לקבל שירותי גרר והם לא יכולים לשלוח ניידת... בסוף שלחו לי ניידת גרר בשמונה בלילה, הבחור פתח ובדק, הוא הסביר שיש זליגה של חשמל וצריך לקחת את האוטו לגראז', שאלתי כמה זמן זה ייקח והוא אמר זה עניין פעוט, מכניסים את האוטו ומגלים את התקלה...".

6.
לתמיכת גרסתו הפנה תובע 1 להסכם מכירת הרכב, כתב האחריות, טופס הגילוי הנאות תכתובות הטקסט שהתקיימו בינו לבין העובד מטעם הנתבעת, חילופי המכתבים בינו לבין הנתבעת, דו"ח הטיפול ברכב במוסך "העוגן", כתב הויתור עליו חתם לאחר התיקון, ועוד.







גרסת הנתבעת

7.
בהתייחסותו לטענות תובע 1 בדבר מצב הרכב בשלב שבו נמסר לו, אמר נציג הנתבעת - מר דניאל אזולאי: "... אני לא חושב שהאוטו היה רטוב כמו שהוא מתאר, אני יודע איך שוטפים אצלנו את הרכבים עם ספוג ומים. הנהג הביא לו את הרכב הביתה. איך הנהג יכול היה לנהוג באוטו אם הוא היה רטוב? הוא לא היה צריך להגיע לסניף אלא הגיעו אליו... כשהאוטו הגיע הוא חתם על חוזה שהאוטו בסדר. ריפודים רטובים רואים מיד. הנציג עבר איתו על הרכב והראה לו שהכל בסדר...".

8.
לטענות תובע 1 בדבר אי תקינות הרכב, השיב מר אזולאי כי הפעם הראשונה בה פנה תובע 1 אל הנתבעת בעניין זה היתה ביום 1.1.18 בשעה 12:07 וכי כבר בשעה 12:22 הוא קבל מענה בדמות ניידת שירות שנשלחה אליו עם מצבר על מנת לאפשר את הגעתו אל המוסך שאותו בקש בקיבוץ העוגן ועל אף שאספקת מצבר לא היתה כלולה בכתב האחריות שניתן לו בעת שרכש את הרכב. לגופו של עניין הסביר מר אזולאי כי בבדיקת המוסך את הרכב
נמצאה תקלה של קצר בצמת חוטים וכי על אף שכתב האחריות לא כיסה תקלות מן הסוג הזה, תוקן הרכב בסופו של דבר על חשבון הנתבעת גם כן, וכתיאורו של מר אזולאי:
"... באנו לקראתו בהרבה דברים שהוא ביקש...".

9.
לתמיכת טענות אלה הגיש מר אזולאי את מסמך תיעוד פניות התובע 1 אל הנתבעת (נ/1), את חשבונית המוסך המלמדת על תיקון הרכב ביום 2.1.19, אופי התקלה שהתגלתה והסכום ששולם בעד התיקון – 921 ₪ (נ/2) וכן את כתב אחריות (נ/3).

10.
גם הגב' חן הלפרין מהמחלקה המשפטית אצל הנתבעת אמרה דברים דומים ובמסגרת זו בקשה להבהיר כי בפעם הראשונה בה תובע 1 פנה אליהם הוא דיווח על תקלה בקודן ולא הזכיר את נושא המושבים הרטובים שעלה לראשונה רק בכתב התביעה. הגב' הלפרין חזרה ואמרה כי הרכב נמסר לתובע 1 במצב תקין, כי הוא אישר זאת בחתימתו בעת שקבל אותו לרשותו וכי יתכן שהבעיה במצבר נבעה מן העובדה שהוא החליט לא להניעו במשך 5 ימים.






התייחסות תובע 1 לטענות נציגי הנתבעת

11.
לשמע דברי נציגי הנתבעת טען תובע 1 כי בעניין המצבר הנתבעת הובילה אותו תחילה ב"לך ושוב" וכי הסיבה לכך שהוא לא הניע את הרכב במשך מספר ימים היתה נעוצה בהיותו "אדם מאוד עסוק, לא מתעסק בקטנות, נותן לאוטו להירגע כמה ימים כי כל בוקר היינו מגיעים וכל החלונות היו עם אדים, זה לא התאדה, זו היתה תקופה של חורף...".

דיון והכרעה

12.
לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים ונדרשתי לראיות שהונחו בפני
, מסקנתי היא כי דין התביעה להידחות.



ואלה נימוקי
:
א.
הוכח כי תובע 1 פנה אל הנתבעת בחלוף כשבוע לאחר מועד רכישת הרכב (ר' נ/1).
ב.
הטענה כי הרכב היה "מוצף במים" באופן שחייב את "העמדתו" למשך מספר ימים, לא הועלתה בפני
הנתבעת בהזדמנות הראשונה (ר' תכתובות הטקסט בין הצדדים ומכתבו של תובע 1 לנתבעת, בהם לא מוזכרת טענה כזו) וגם לא הוכחה בבית המשפט.
ג.
תובע 1 הצהיר בחתימתו על ההסכם כי הוא בדק את הרכב ומצא את מצבו החיצוני והמכני תקין. על פי ההלכה הפסוקה, חזקה היא כי חתימת אדם על מסמך מהווה אישור לכך
שהוא הבין את תכנו ונתן את הסכמתו לאמור בו: "בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאור הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (ר' ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט (2) 113, 117).
ד.
תובע 1 החליט לרכוש את הרכב מבלי שבדק אותו בבדיקה נוספת מעבר לזו שתוצאותיה נמסרו לו ע"י הנתבעת ובמצב דברים זה, אין לו להלין אלא על עצמו.
ה.
לכשהסתבר דבר התקלה ברכב עשתה הנתבעת עבור תובע 1 הרבה מעבר למה שהיתה מחוייבת בו בהתאם לכתב האחריות, נשאה בעלות התיקון ושילמה עבור המצבר וההוצאות הנוספות.
בעקבות כך חתם תובע 1 על כתב ויתור.
ו.
סעיף 4.7 לכתב האחריות קובע במפורש כי רכב חלופי אינו נכלל בו - "לא יסופק רכב חליפי בגין שהייה במוסך".




13.
מפני כל הנימוקים דלעיל, החלטתי לדחות את התביעה (אשר מלכתחילה היתה יכולה להיות מוגשת מטעם תובע 1 בלבד).

תובע 1 יישא בהוצאות הנתבעת בסך 500 ₪.
סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לתובע 1 שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.



ניתן היום,
כ"ג אדר ב' תשע"ט, 30 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 50229-06/18 יגאל יופיטר, יעקב יופיטר נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/03/2019)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים