פסקי דין על חוסין עואד |

140-07/02 תוב     04/04/2019




תוב 140-07/02 חוסין עואד נ' מדינת ישראל








בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים



תו"ב 140-07-02 מדינת ישראל
נ' עואד




תיק חיצוני:
96/0758.0






מספר בקשה:
5

בפני

כבוד השופטת
סיגל אלבו


מבקש

חוסין עואד


נגד

משיבה
מדינת ישראל








החלטה

לפניי בקשה לדחיית מועד ביצועו של צו הריסה.

בתצהירו של האדריכל אעוור מוחמד, אשר צורף לבקשה, נטען כי הוגשה בקשה להיתר בנייה, אשר נבדקה על ידי רשות הרישוי, וזו הורתה למבקש לחדש את קווי בניין. בהתאם לכך, הוגשה בקשה לסימון קווי בניין. להערכת האדריכל, בתוך חודשיים יתקבל אישור לסימון קווי הבניין, ולאחר מכן ניתן יהיה לחדש את תיק הרישוי.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר במבנה שנבנה בשנת 1998 ועד היום טרם הוכשר. מאז הגשת הבקשה הקודמת לא נפתח תיק היתר, וההיתר אינו "בהישג יד".

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

ראשית יצוין, כי בקשה זהה נדחתה בהחלטה מיום 28.10.18. מאז החלטה זו לא חלה התקדמות תכנונית כלשהי, ועל כן לא היה מקום להגיש בקשה חדשה.

כאמור בהחלטה הקודמת, נקודת המוצא לדיון בבקשה לפי סעיף 207 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט-2008, נקבעה ע"י כב' בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין ובכלל זה ברע"פ 8220/15 רשיק כאפיה נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו, 27.12.15) וכן ברע"פ 9035/16 מחמוד דאוד נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו, 24.11.16) . בית המשפט שב והדגיש, כי דחיית מועד ביצוע צו תעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן, וזאת כאשר היתר הבנייה מצוי בהישג יד:
"
הכלל הנוהג בפסיקה הוא כי ככלל, צו הריסה יבוצע במועדו, ואילו היעתרות לבקשה לדחיית המועד לביצוע הצו תיעשה רק במקרים "חריגים ויוצאי דופן", בהם היתר הבנייה מצוי בהישג יד ורק עיכוב פורמלי מעכב את קבלתו... יוטעם, כי הנטל להוכיח כי קבלת ההיתר קרובה מוטל על המבקש את עיכוב ביצוע צו ההריסה, ובעניין זה אין די בטענות בעלמא בדבר קיומו של הליך תכנוני כלשהו" (רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל
, 27/12/15 (פורסם בנבו)).

במקרה זה, מדובר בבנייה ללא היתר, אשר ניצבת על תילה משנת 1998 , וטרם הוכשרה. חרף הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה, וארכות שונות שניתנו למבקש לצורך קידום הליכי ההכשרה, הרי שעד היום לא נפתח תיק רישוי וההיתר עדיין אינו "בהישג יד".

לנוכח הוותק של העבירה והיקפה, הרי שבהעדר אופק תכנוני ברור שעשוי להכשיר את המבנה, ומשלא הוכחה התקדמות ממשית בהליכי הכשרת הבניה, האינטרס הציבורי המחייב ביצוע צווי ההריסה לאלתר, וזאת כדי למגר עבירות של בנייה בלתי חוקית ולאכוף את צווי בית המשפט, גובר על האינטרס הפרטי (ראו: ע"פ (י-ם) 36881-03-13 סנאא עטיה נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו), 17/07/13).
לפיכך, הבקשה נדחית.



ניתנה היום, כ"ח אדר ב' תשע"ט, 04 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.










תוב בית משפט לעניינים מקומיים 140-07/02 חוסין עואד נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 04/04/2019)