Google

אייזיק עזרא - בתיה (באני) אמינוב

פסקי דין על אייזיק עזרא | פסקי דין על בתיה (באני) אמינוב

44850-01/19 א     04/04/2019




א 44850-01/19 אייזיק עזרא נ' בתיה (באני) אמינוב








1

בית המשפט המחוזי בירושלים

בפני
כבוד השופט אריה רומנוב

ת"א 44850-01-19





בעניין:
אייזיק עזרא



המבקש

נ ג ד



בתיה (באני) אמינוב




ה
משיבה



ב"כ המבקש:
עו"ד ש' פוריס
ב"כ המשיבה: עו"ד מ' שכטר





החלטה

1.
לפניי בקשה למתן סעדים זמניים, שהוגשה בגדרה של תביעה שהמבקש הגיש נגד המשיבה.
2.
המשיבה ובעלה לשעבר (מר אלברט אמינוב) הם בעלי זכויות, בחלקים שווים, בחנות הנמצאת ברחוב ברכת אברהם 2 בירושלים. לחנות צמודים מספר מקומות חניה.
3.
המבקש רצה לרכוש מהמשיבה ומבעלה את זכויותיהם בנכס, והוא ניהל עם כל אחד מהם משא ומתן לרכישתו. אין חולק על כך שהמשא ומתן שהתנהל בין המבקש לבין בעלה לשעבר של המשיבה הבשיל לכדי חוזה משפטי מחייב.
4.
באשר למשיבה - אין חולק על כך שבינה לבין המבקש נחתם זיכרון דברים, וכי בהמשך לחתימה התנהלו בין צדדים אלה מגעים שידעו עליות ומורדות. בסופו של דבר המשיבה לא חתמה על חוזה פורמלי עם המבקש.
5.
המבקש טוען, כי המגעים שהתקיימו בינו לבין המשיבה הבשילו לכדי חוזה מחייב. בתביעה שהגיש במסגרת ההליך שלפניי, הוא עותר לכך שבית המשפט
יצהיר על כך. לחלופין נטען על ידו, שגם אם ייקבע שלא נכרת בינו לבין המשיבה חוזה מחייב, ייקבע כי פרישתה של המשיבה מהמשא ומתן שהתנהל בין הצדדים הייתה שלא בתום לב, ועל כן המבקש זכאי לסעדים המוכרים בחוק ובפסיקה ביחס למצב דברים זה.
6.
יש לציין, כי בסמוך למועד בו נחתם זיכרון הדברים בין המבקש לבין המשיבה, בעלה לשעבר של המשיבה מסר למבקש את מפתחות החנות. לפי הטענה, המבקש ערך בחנות שיפוצים והוא מחזיק בה עתה. באשר למשיבה - בין הצדדים קיימת מחלוקת ביחס לשאלה האם היא התירה למבקש לתפוס חזקה בנכס ולשפץ אותו.
7.
עוד יש לציין, כי המבקש טוען שעוד לפני שהוא קיים מגעים עם בני הזוג לשעבר בדבר רכישת זכויותיהם בנכס, בעלה לשעבר של המשיבה התיר לו לעשות שימוש בחניות הצמודות לחנות ולהפוך אותן לחנויות. לדברי המבקש, בינו לבין בעלה לשעבר של המשיבה הוסכם כי הפיכת החניות לחנויות תבוא במקום תשלום דמי שכירות, ובהתאם להסכמה זו הוא אכן הפך את החניות לחנויות המשמשות אותו או את מי מטעמו. המשיבה טוענת כי לא ידעה על כך. המבקש
טוען כי היא ידעה.
8.
במסגרת הבקשה שלפניי עותר המבקש לכך שבית המשפט ייתן צו זמני האוסר על המשיבה לעשות כל דיספוזיציה בזכויותיה בנכס. כמו כן הוא מבקש, כי יותר לו להמשיך ולהחזיק בנכס על שני חלקיו (היינו, גם החנות המקורית וגם החניות שהפכו לחנויות), וכל זאת עד לסיום ההליכים בתיק העיקרי.
9.
המשיבה מסכימה לכך שיינתן צו האוסר עליה לעשות כל דיספוזיציה בזכויותיה בנכס. היא גם מסכימה לכך שהמבקש ימשיך להחזיק בנכס על שני חלקיו. עם זאת, היא מתנה זאת בכך שהמבקש ישלם לה דמי שכירות עבור חלקה בנכס כולו. המבקש מוכן עקרונית לשלם למשיבה דמי שכירות, ואולם הוא מתנה זאת בכך שהכספים יופקדו בנאמנות בידי ב"כ המשיבה. זאת, על מנת שאם בבוא היום תחויב המשיבה לשלם לו כספים, יהיה לו ממה להיפרע.
10.
העולה מכך הוא, שהמחלוקת הקיימת בין הצדדים היא צרה, והיא מתמקדת בשאלה האם תשלום דמי השכירות ישולם ישירות למשיבה או שהוא יופקד בידיו הנאמנות של בא כוחה.
11.
בטרם אכריע במחלוקת זו אציין, כי בית המשפט עשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמה כוללת ביחס לתיק העיקרי. ואולם, לפי שעה לא עלה בידי הצדדים להגיע לעמק השווה. אחת מנקודות המחלוקת היא דרישתה של המשיבה כי המבקש ישלם לה דמי שכירות עבור התקופה בה המבקש היה במעמד של שוכר בחניות שהפכו לחנויות.
12.
לגופה של המחלוקת שנותרה לעניין הבקשה למתן סעד זמני, מקובלת עלי עמדת המשיבה כי דמי השכירות צריכים להיות משולמים אליה ישירות. מדובר בנכס אשר מחצית הזכויות בו שייכות למשיבה, וכל עוד ההליך העיקרי לא הסתיים ובית המשפט לא הכריע בשאלות העובדתיות והמשפטיות שהתביעה מעוררת, זכאית המשיבה לקבל תמורה לכך שהמבקש מחזיק ויחזיק בנכס שלפי שעה לא נקבע כי הוא אינו שלה, והוא מפיק רווחים מנכס זה. אני קובע, כי המועד לתחילת תשלום דמי השכירות הוא ביום מתן החלטה זו.
13.
באשר לשיעור דמי השכירות שעל המבקש לשלם למשיבה אני קובע, כי על הצדדים לבוא בדברים במטרה להגיע לסכום מוסכם לגבי הנכס על שני חלקיו. ככל שהדבר לא יעלה בידם, הצדדים יגיעו להסכמה בדבר זהותו של שמאי שיעריך את דמי השכירות המגיעים למשיבה עבור חלקה בנכס. ואם הדבר לא יעלה בידם, כי אז הצדדים יפנו לבית המשפט אשר יקבע את זהותו של השמאי.
14.
סוף דבר. ניתן בזה צו האוסר על המשיבה לעשות כל דיספוזיציה בחלק שלה (מחצית) בנכס מושא דיוננו. מדובר כאמור, בחנות הנמצאת ברחוב ברכת אברהם 2 והיא ידועה כגוש 30563 חלקה 37. המבקש יהיה רשאי להמשיך ולהחזיק בנכס על שני חלקיו, בכפוף לתשלום דמי שכירות שייקבעו בהתאם למנגנון שקבעתי לעיל.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב' תשע"ט, 04 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.











א בית משפט מחוזי 44850-01/19 אייזיק עזרא נ' בתיה (באני) אמינוב (פורסם ב-ֽ 04/04/2019)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים