פסקי דין על אהרון חמדי | פסקי דין על מוריס רוזנברג | פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח |

56940-05/16 א     31/03/2019




א 56940-05/16 אהרון חמדי נ' מוריס רוזנברג, מנורה מבטחים ביטוח, הפניקס חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום באשדוד



ת"א 56940-05-16 חמדי ואח' נ' רוזנברג ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
יהודה ליבליין


התובע (הנתבע שכנגד 1)
ע"י ב"כ עו"ד נ' שופן

אהרון חמדי


נגד

הנתבעים (התובעים שכנגד)

ע"י ב"כ עו"ד א' סביון

(הנתבעת שכנגד 2)
ע"י ב"כ עו"ד א' ג'נח



1.מוריס רוזנברג

2.מנורה מבטחים ביטוח
3.הפניקס
חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


מבוא

1.
ביום 25.2.2016 התרחשה תאונת דרכים, בה היו מעורבים מר אהרון חמדי
, אשר נהג ברכב בבעלותו, ושלטענת מר חמדי היה מבוטח על-ידי חב' הביטוח "הפניקס", ומר ניר רוזנברג, אשר נהג ברכב בבעלות אביו מר מוריס רוזנברג
, ואשר היה מבוטח על-ידי חב' הביטוח "מנורה מבטחים".
2.
מר חמדי מטיל את האחריות להתרחשות התאונה על מר רוזנברג, וטוען, כי מר רוזנברג סטה באופן פתאומי לתוך מסלול הנסיעה בו נסע עם רכבו, ועקב כך התרחשה התאונה. מנגד, גירסת מר רוזנברג היא שעמד עם רכבו בצד הדרך והמתין לחבר, שאז פגע מר חמדי באמצעות רכבו, ברכב בו ישב.
3.
לטענת חמדי, רכבו היה מבוטח בפוליסת ביטוח מסוג "הפניקס זהיר", שנערכה על-ידי חב' הביטוח "הפניקס". אלא שלטענת חב' "הפניקס" פוליסת הביטוח בוטלה על-ידה, שכן בניגוד לתנאי הפוליסה, מר חמדי לא שלח לה אישור בדבר העדר תביעות בשלוש השנים שקדמו לשנת עריכת הפוליסה. מנגד, טוען מר חמדי, כי לא קיבל כל הודעה בדבר כוונת חב' הביטוח לבטל את הפוליסה, ולכן יש לראותה כמי שהיתה בתוקף במועד התרחשות התאונה.
4.
על יסוד המתואר לעיל, תובע מר חמדי את הטבת הנזקים שנגרמו לרכבו, בין מחב' הביטוח "הפניקס" בגין הפוליסה שערך, ובין ממר רוזנברג (ומחב' הביטוח "מנורה מבטחים" בה היה מבוטח), ככל שיתברר שלמר חמדי לא היתה פוליסה בתוקף, וזאת לאור טענתו כי מר ניר רוזנברג אחראי להתרחשות התאונה.

מנגד, רוזנברג ו"מנורה מבטחים", הגישו תביעה נגדית (תביעת שיבוב), בגידרה נתבע חמדי להשיב לחברת "מנורה מבטחים" את סכום הנזק ששולם על-ידה לרוזנברג בגין הפגיעה ברכבו.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
5.
מר אהרון חמדי
(להלן – "חמדי"), הינו הבעלים של רכב מסוג סקודה אוקטביה מספר רישוי 39-802-54 (להלן – "רכב חמדי").
6.
חמדי ערך פוליסת ביטוח, בגין הרכב שבבעלותו, בחברת הביטוח "הפניקס" מסוג "הפניקס זהיר".
7.
מר מוריס רוזנברג
הינו הבעלים של רכב מסוג הונדה סיוויק מספר רישוי 58-045-70 (להלן – "רכב רוזנברג"), אשר היה מבוטח על ידי חברת הביטוח "מנורה מבטחים".
8.
ביום 25.2.2016 התרחשה תאונת דרכים, בה היו מעורבים חמדי ברכב שבעלותו, ומר ניר רוזנברג (להלן – "רוזנברג"), אשר נהג ברכב בבעלות אביו מר מוריס רוזנברג
.

הרכב של חמדי נפגע בפינה הימנית קדמית של הרכב, ועל פי האמור בחוות דעתו של השמאי מאור כפיר, מיום 17.4.2016, הנזק הישיר שנגרם לרכב (כולל מע"מ), עומד על סך של 67,638.72 ₪. יחד עם זאת, היות והרכב הפך ל"אובדן מוחלט", אזי לאחר הפחתת הסכום שקיבל חמדי בגין מכירת שרידי הרכב, ממחירון הרכב שעומד על סך של 132,455 ₪, הרי שלטענתו הנזק שנגרם לו בגין התאונה עומד על סך של 76,824 ₪.

הרכב של רוזנברג נפגע מעל הגלגל השמאלי אחורי, ועל פי חוות דעת השמאי יהודה דואני, הנזק שנגרם לרכב (כולל מע"מ), עומד על סך של 33,607 ₪. בגין נזק זה, שילמה "מנורה מבטחים" לרוזנברג סך של 34,236 ₪ (כולל הפרשי הצמדה וריבית), ובנוסף, נגרם לרוזנברג הפסד בגין אובדן פרמיה בסך של 2,029 ₪.
9.
ביום 5.7.2015 שלחה חברת "הפניקס" מכתב לחמדי ובו נמסר לו, כי היות ולא העביר לידיה פירוט של היעדר תביעות ביטוח ב – 3 השנים שקדמו למועד עריכת הפוליסה, אזי ככל שמסמך זה לא יועבר לידיה עד ליום 4.8.2015 יראו את הפוליסה שנערכה לו כמבוטלת החל מיום 5.8.2015.
המחלוקת
10.
חמדי מבקש להיטיב את הנזק שנגרם לרכבו, בין שזה ישולם על ידי רוזנברג כמי שאחראי לטענתו להתרחשות התאונה, ובין על ידי חברת "הפניקס", לאור טענתו כי לא קיבל כל הודעה בדבר הכוונה לבטל את הפוליסה, ועל כן הפוליסה היתה בתוקף במועד התרחשות התאונה.

מנגד, כאמור לעיל, מטיל רוזנברג את האחריות להתרחשות התאונה על חמדי; ואילו חב' "הפניקס" טוענת, כי ביטלה כדין את פוליסת הביטוח שערכה לחמדי, היות ולא עמד בתנאי מהותי העומד ביסודה, והוא התנאי בדבר העדר תביעות ביטוח בשלוש השנים שקדמו לשנת עריכת הפוליסה.
11.
כנגזר מן האמור לעיל, שתי מחלוקות עומדות להכרעת בית המשפט.

האחת, נסיבות התרחשות התאונה, וכנגזר מכך על מי יש להטיל את האחריות להתרחשותה.

השנייה, האם בוטלה כדין פוליסת הביטוח שנערכה לחמדי, והאם נמסרה לו הודעה בדבר הכוונה של חברת "הפניקס" לבטל את הפוליסה בשל אי עמידתו בתנאיה.
דיון והכרעה
האחריות לתאונה

נסיבות התרחשות התאונה
12.
לגרסת חמדי התאונה התרחשה בעת שנסע בשעת ערב מאוחרת בשדרות הרצל בעיר אשדוד, מדרום לצפון, זאת לאחר שיצא את ביתו ברחוב החוחית 8 ופנה לשדרות הרצל מרובע ב', כאשר פניו מועדות לכיוון נמל אשדוד. לטענתו, לאחר שהשלים את הפנייה והשתלב לנתיב האמצעי (מתוך שלושה נתיבים הקיימים בשדרות הרצל), הבחין ברכב רוזנברג עומד מצד ימין, אך כאשר התקרב אליו, החל לפתע רכב רוזנברג בנסיעה וביצע סטייה חדה שמאלה לתוך הנתיב בו נסע, ועקב כך התרחשה התאונה.
13.
מנגד, לגרסת רוזנברג, התאונה התרחשה בעת שעמד עם הרכב בו נהג בצידי הדרך בשדרות הרצל, בנתיב הימני, כאשר הוא ממתין לבואו של חבר אותו ביקש לאסוף לצורך בילוי משותף, שאז בעודו ממתין, פגע ברכבו הרכב בו נהג חמדי, ודחק אותו אל המדרכה שבצידה עמד.
14.
כפי שיפורט להלן, אינני נותן כל אמון בגרסתו של חמדי, שלהשקפתי נמצא כמי שאיננו דובר אמת בכל הקשור להתנהלותו מול חברת "הפניקס", וגרסתו ביחס לאופן התרחשות התאונה איננה מתיישבת עם הממצאים במקום התרחשות התאונה ועם תוצאותיה. אינני נותן גם כל אמון בעדותו של מר זלמן צור, אשר ישב ברכבו של חמדי במועד התרחשות התאונה.
15.
את גרסתו של חמדי להתרחשות התאונה ניתן למצוא בדברים הבאים שמסר בעדותו הראשית (ראו פרוט' עמ' 3 - 4):
"פניי היו מועדות לעבודה, להקפיץ חבר לעבודה בנמל באשדוד, מהבית לנמל, והבית נמצא ברחוב החוחית 8 לכיוון הנמל, נסעתי בסביבות הערב בשעה 20:00, להקפיץ את החבר לעבודה, כשאני יוצא ומשתלב עם הכביש של רחוב הרצל, כביש ראשי, פונה ימינה ומשתלב, ואיך שאני מסובב לכביש אני מסתכל ישר קודם כל, ורואה רכב בסביבות ה 200- 300 מטר קדימה, מסתכל במראה בצד שמאל, רואה שאין רכב ומשתלב לנתיב האמצעי, נוסע ישר, אני מבחינתי לעבור את הצומת ולפנות שמאלה לכיוון הנמל, מתקדם ובצד ימין עומד רכב, כאשר אני מתקדם הוא מתחיל לנסוע וחותך אותי ונכנס לי לנתיב, מצד ימין לצד שמאל, ואנחנו נפגשים בצורה כזו".

בנוסף, התבקש חמדי לצייר את אופן התרחשות התאונה, וציור זה נמסר על ידו וסומן ת/1.
16.
מר חמדי הוסיף, כי בסמוך לאחר הפגיעה, שבר רוזנברג את ההגה לימין בחוזקה (ראו עמ' 8 לפרוט' ש' 24), וזאת כדי להסביר את העובדה שרכבו של רוזנברג נמצא לאחר התאונה על המדרכה בצד ימין של נתיבי הנסיעה.
עוד העיד חמדי, כי רכבו של רוזנברג נעצר בעקבות התאונה במרחק של כ – 50 מטר קדימה מנקודת הפגיעה (ראו עמ' 10 – 11 לפרוט').
17.
מטעמו של רוזנברג העיד גם חברו מר צור זלמן (להלן – "צור"), אשר היה עימו ברכב בשעת התרחשות התאונה. גרסתו של מר צור להתרחשות התאונה, תוארה על ידו במהלך עדותו באופן הבא:
"
ש.
מאיזה מרחק עקפתם את הרכב של הנתבע?
ת.
אנחנו עברנו לנתיב האמצעי לאחר הפניה ימינה המשכנו בנסיעה ופתאום הרכב החליט שהוא פונה שמאלה רצה כנראה לקחת פרסה או לפנות שמאלה אני לא יודע." (ראו עמ' 29 לפרוט' ש' 25 - 26).
...
ת.
הרכב שלנו היה בתנועה הגענו למצב שאנחנו כמעט מקבילים אליו ופתאום הרכב החליט שהוא נכנס לפה (העד מסמן חיתוך של רכב הנתבע שמאלה בצורה חדה)." (ראו עמ' 30 לפרוט' ש' 24 - 25)
18.
ברכב רוזנברג נהג מר ניר רוזנברג, אשר העיד בעדותו הראשית ביחס לנסיבות התרחשות התאונה את הדברים הבאים (ראו עמ' 18 – 19 לפרוט'):
"ת.
מה שקרה באותו יום זה, אני ועוד כמה חברים תכננו לצאת לבלות איפשהו, באזור רחובות, ואני הייתי הנהג התורן באותו יום ואספתי 2 חברים את רז אברהם ובן עומרי, שהם מאזור אשקלון ואז הלכנו לאדם נוסף שתכנן להצטרף אלינו, יניב כץ, הגענו מאיפה שאנו אמורים לאסוף אותו והמתנו לו חצי דקה שירד ובזמן שאנו ממתינים הרגשנו פתאום "בום" מפחיד מאחור ונפתחו כריות האוויר והפגיעה העיפה את הרכב שלנו על המדרכה.
...
ת.
אני פחות מכיר את אשדוד, מי שעזר לי בניווט זה רז אברהם שהיה איתנו באותו, ואם אני זוכר נכון זה היה באזור הרצל, וזה לא נראה לי כל כך משנה כי עמדנו שם בערך דקה, משהו כזה, עד שהיה התאונה.
...
ת.
יש שם תמרור שמותר לעצור למטרת הורדה והעלית נוסעים, יש לי את התמונה של התמרור. אנחנו המתנו שם בין 30 שניות לדקה ואז קרתה התאונה.
...
ת.
זו טענה שקרית, אני עמדתי סטטי בצד עם הילוך פרקינג ואמברקס למטה ואפילו התמונות והעדים הנוספים יוכלו להעיד על כך."
...
לפני התאונה אני עמדתי בצורה סטטית אבל לפי התמונות ולפי ההרגשה איך שראינו הוא פגע בנו בזווית בגלגל השמאלי מאחורה וגם לכך שהרכב נדחף מעט קדימה וימינה וגרם לכך שהרכב שלי עלה על המדרכה, התקדם עוד בערך מטר שתיים ונעצר על המדרכה. אני זוכר שהיה גם עץ שכמעט נתקענו בו."
19.
גם רוזנברג נדרש לשרטט על גבי דף את אופן התרחשות התאונה, ושרטוט זה הוגש על ידו וסומן נ/4.

בנוסף, הוגשו על ידי מר רוזנברג תמונות, אשר צולמו על ידו בזירת התאונה (סומנו נ/1), ומהן עולה, כי חלקים שנפלו מהרכבים נמצאים בנתיב הימני ביותר.

עוד יש לציין, כי מן התמונות שצורפו (סומנו נ/1), ומחוות דעתו של השמאי מר יהודה דואני, מטעמה של חברת הביטוח "מנורה מבטחים" עולה, כי הציר השמאלי אחורי של גלגלי רכב רוזנברג נשבר כתוצאה מהתרחשות התאונה.
20.
מטעמו של מר רוזנברג העיד גם מר עומרי בן (להלן – "עומרי"), אשר העיד כך ביחס לאופן התרחשות התאונה (ראו עמ' 33 לפרוט' ש' 16 - 20):
"ת.
יצאנו רז אני וניר שהוא הנהג מאשקלון לכיוון אשדוד לאסוף חבר בשם יניב נכנסו דרך הכניסה הדרומית והמתנו ליניב בצד הדרך יניב התעכב וחיכינו לו כמה דקות. למיטב זכרוני ניר כיבה את הרכב והמתנו כשפתאום הרגשתי חבטה עזה הרכב נע קדימה וימינה ויצאנו מהרכב ראינו את הנזק שנגרם ואת הנהג השני. הערכנו את הנזק וצילמנו והחלפנו פרטים. לדעתי ניר התקשר למשטרה והם הגיעו, הגיע גם כוח של מד"א וזהו החליף פרטים."
21.
יצויין, כי קיימת סתירה בין גרסתו של רוזנברג לבין גרסתו של מר עומרי, ביחס למשך הזמן בו עמדו במקום וחיכו לבואו של חברם יניב כץ. בעוד רוזנברג העיד, כי חיכו במקום "
בין 30 שניות לדקה ואז קרתה התאונה
." (ראו עמ' 18 לפרוט' ש' 44), הרי שמר עומרי העיד, כי "
זה קרה לפני חצי שנה אני מעריך משהו כמו 10ד' רבע שעה
." (ראו עמ' 36 לפרוט' ש' 14, וכן בש' 24).
לא רק שסתירה זו מצויה בשולי הדברים, ולא בנקודה מרכזית של מחלוקת, אלא שמר עומרי שב וציין, כי הוא איננו זוכר בוודאות את משך הזמן (ראו עמ' 36 לפרוט' ש' 14, וכן בשורה 25 – 26 ). היות שכך, אינני מייחס לסתירה זו משמעות כלשהיא.
22.
אף שמצאתי סתירה בין עדותו של רוזנברג לבין עדותו של עומרי, הרי שלטענת התובע (ראו סעיף 9.12 לסיכומיו) רוזנברג ועומרי תיאמו את עדויותיהם. לא מצאתי לכך כל ראיה. ב"כ התובע מפנה בעניין זה לעדותו של עומרי בעמ' 38 לפרוט' ש' 17 – 21, שם נשאל עומרי באם אורות הרכב דלקו בזמן התאונה, ועומרי משיב כי אינו זוכר, וכי למיטב זכרונו אורות האזהרה (הבהוב) דלקו. מנגד, רוזנברג העיד כי אורות הרכב דלקו (ראו עמ' 22 לפרוט' ש' 23 – 24). מכאן, שאין התאמה בין העדויות, שכן עומרי לא זכר באם האורות דלקו.
התובע מבקש להסיק תיאום עדויות, גם מן העובדה שעומרי נשאל באם שוחח עם רוזנברג בתקופה שבין שני דיוני ההוכחות, והשיב על כך בחיוב. אלא שב"כ התובע נמנע מלשאול ביחס לתוכן השיחות ביניהם, והימנעות זו איננה מאפשרת להסיק את המסקנה המבוקשת על-ידי התובע.
התאמת הגרסאות לממצאים בשטח והפגיעות ברכבים
23.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי כתוצאה מהתאונה מצא את עצמו רכב רוזנברג כשהוא על המדרכה הסמוכה לנתיבים (ראו בתמונות שסומנו נ/1, ובעדויות של חמדי עמ' 8 לפרוט' ש' 24, ושל רוזנברג עמ' 18 לפרוט' ש' 37).
24.
כפי שיובהר להלן, להשקפתי, מצב עניינים זה איננו יכול להתאים לגרסה שמסר חמדי.

אך עוד קודם יש לומר, כי אף אחד מהצדדים לא הגיש לבית המשפט חוות דעת של בוחן תנועה, אשר תבחן את הגרסאות השונות, אל מול הממצאים בשטח, ותקבע איזו מן הגרסאות מתיישבת איתם.
25.
גם בהיעדר חוות דעת, ניתן לומר, על בסיס ניסיון החיים וידיעה שיפוטית, כי אילו היתה מתרחשת התאונה כפי שהעיד חמדי, שעה שעל פי הטענה רוזנברג "חתך" עם רכבו בחדות שמאלה לתוך נתיב הנסיעה של חמדי, והפגיעה התרחשה בין הפינה הימנית קידמית של רכב חמדי לבין הפינה השמאלית אחורית של רכב רוזנברג, כי אז רכבו של רוזנברג אמור היה להסתובב על צירו בניגוד לכיוון הנסיעה, כאשר הציר הוא הפינה השמאלית אחורית של רכבו.
26.
ברור גם לחמדי, שזהו המהלך הפיזיקאלי של אופן התרחשות התאונה, ועל כן, כאשר הוא נדרש להסביר כיצד מצא את עצמו הרכב של רוזנברג על המדרכה, בצד הנתיבים, כאשר חזית הרכב פונה בכיוון הנסיעה, הרי שהוא העלה את הגרסה כי רוזנברג "
שבר את ההגה לצד ימין בחוזקה
". (ראו עמ' 8 לפרוט' ש' 24).
27.
גרסה זו איננה אפשרית, ולו מהטעם שאיננו שנוי במחלוקת, כי הגלגל האחורי שמאלי של רכב רוזנברג והציר עליו הוא יושב נשברו (ראו לעיל בסעיף 19). במצב עניינים זה, הרכב לא היה מסוגל להמשיך לנסוע, וממילא מר רוזנברג לא יכול היה לשבור את ההגה בחוזקה ימינה, ולהמשיך בנסיעה אל עבר המדרכה מרחק של כ- 50 מ' כגרסתו של חמדי (ראו עמ' 11 לפרוט' ש' 1).

שנית, גם אם היה מסוגל מר רוזנברג להגיב לפגיעה ולהמשיך בנסיעה, אזי לא יכולה להיות מחלוקת שנדרש זמן תגובה אנושי בין האימפקט לבין הפעולה של סיבוב ההגה, ובעניין זה חמדי העיד, כי רוזנברג הסיט את ההגה רק לאחר הפגיעה (ראו עמ' 8 לפרוט' ש' 24). במצב עניינים שכזה, רכב רוזנברג היה מתחיל קודם כל להסתובב על צירו, ורק אחר כך היה מתיישר או משנה כיוון, כתוצאה מהפעולה הנטענת של סיבוב ההגה. במקרה כזה, רכבו של רוזנברג היה מוצא את עצמו לכל היותר בנתיב האמצעי או הימני, ולא על המדרכה.

שלישית, עיון בתמונות (סומנו נ/1), ביחס לאופן בו ניצב הרכב של רוזנברג על המדרכה, מעלה, כי הגלגל השמאלי קדמי ניצב באופן ישר. מכאן, שגם מימצא זה איננו מתיישב עם הגרסה של חמדי, שכן אילו היה שובר רוזנברג את ההגה בחוזקה ימינה, אזי היה צריך למצוא את הגלגל השמאלי קדמי, כשהוא פונה כלפי ימין.
28.
גרסתו של חמדי גם איננה מתיישבת עם המימצא העולה מתוך התמונות שהגיש רוזנברג (סומנו נ/1) ולפיהן, חלק הפח שהיה שייך לגלגל השמאלי אחורי של רכב רוזנברג, נראה מונח בנתיב הימני ביותר (ראו התמונה שסומנה על ידי א', בהתאם לפרוט' הדיון עמ' 20 ש' 6 שהיא חלק מנ/1).

אילו התאונה היתה מתרחשת כפי שצייר זאת חמדי (ראו ת/1), בתוך הנתיב האמצעי, אזי אין הסבר כיצד הגיעו חלקים אלה לנתיב הימני.
יתרה מכך, החלקים שנתלשו מרכב רוזנברג, נמצאים על הכביש בסמוך למקום בו נעצר הרכב, ולכן גרסת חמדי, כי רכב רוזנברג המשיך בנסיעה קדימה כ- 50 מ', איננה יכולה להתקבל.
29.
חמדי נדרש להסביר זאת בחקירתו הנגדית, אלא שתשובתו היתה מתחמקת ומתכחשת לממצאים העולים מתוך התמונות (ראו עדותו בעמ' 9 לפרוט').

חוסר אמון בגרסאות של חמדי והעד מטעמו
30.
אינני נותן כל אמון בגרסתו של חמדי, שכן כפי שיובהר להלן, להשקפתי הוא נמצא כמי שאיננו דובר אמת, בשתי הזדמנויות שונות, בעודו ניצב על דוכן העדים.
31.
תחילה יש לומר, ועוד ארחיב בעניין זה בהמשך, כי לגרסת חברת הביטוח "הפניקס", היא שלחה מכתב לחמדי ובו מסרה, כי בכוונתה לבטל את פוליסת הביטוח, שכן חמדי לא העביר לה אישורים בדבר היעדר תביעות בשלוש השנים שקדמו לעריכת הפוליסה.
חמדי בעדותו (ראו עמ' 7 לפרוט' ש' 1 – 2; עמ' 14 לפרוט' ש' 15 - 17) הכחיש, כי קיבל לידיו מכתב בדבר הכוונה לבטל את פוליסת הביטוח. אלא, שחברת הביטוח הגישה לבית המשפט תמלולי שיחות שנערכו עם חמדי, ובכלל זה שיחה שנערכה בין חמדי לבין נציגה בשם "שירן", ובה אומר חמדי "
שלחתם לי מכתב שהביטוח שלי מבוטל"
, ובהמשך השיחה נרשמו הדברים הבאים (ראו בתמלולי השיחות שצורפו להודעה מיום 9.6.2017):
"שירן:
חמדי אהרון?
אהרון:
כן. מה, את רוצה להגיד לי שאין לי עכשיו ביטוח לרכב?
שירן:
המ, מה, מה היה רשום לך במכתב?
אהרון:
ש, לא יודע, צריך לשלוח כנראה היעדר תביעות,
שירן:
נו,
אהרון:
נו,
שירן:
נו, אז אתה צריך לשלוח היעדר תביעות,
אהרון:
...
שירן:
שלחו אליך אסמאסים ומכתב בדואר רשום, שאין לך היעדר תביעות.
אהרון:
ביקשתי מהביטוח הקודם שישלח לי, מה.
שירן:
בסדר, אז זה לא הגיע אלינו,
אהרון:
אז, ...
שירן:
ברגע שזה יגיע אלינו נעביר את זה לחברת ביטוח.
אהרון:
... ביטוח שלי מבוטל? אין לי ביטוח ברכב?
שירן:
הביטוח שלך לא מבוטל כרגע, הוא לא מבוטל אבל הוא יבוטל אם אתה לא תביא את ההיעדר תביעות בימים הקרובים.
אהרון:
תגידי לי, טוב, לאיזה פקס אני שולח את זה?
שירן:
תשלח את זה למייל שלי,
shiran b
אהרון:
לא, נשלח, 03-5779061?
שירן:
כן."
32.
חברת "הפניקס" צרפה לכתב ההגנה מטעמה אישור לפיו המכתב ששלחה ביום 5.7.2015 התקבל במענו של מר חמדי ביום 14.7.2015.
בעניין זה גרסתו של חמדי היתה, כי לא הוא קיבל את המכתב, אלא אימו, שאיתה הוא מתגורר ברחוב החוחית 8, אשדוד (ראו בעדותו עמ' 3 לפרוט' ש' 32 – 33; ובעדות אימו עמ' 27 לפרוט' ש' 26 – 27).
33.
לאור האמור, נדרש חמדי להסביר כיצד הכחשתו את דבר קבלת המכתב, מתיישבת עם תוכן שיחתו, עם הנציגה שירן, וחמדי שב על גרסתו, כי המכתב לא התקבל בידיו, אלא התקבל בידי אימו. היות שכך נרשמה בעניין זה הערת בית המשפט (ראו עמ' 15 לפרוט' ש' 22 - 23), ולפיה:
"הערתי למר חמדי כי אנו מעבר לעניין הזה של הגרסה שהמכתב לא התקבל בידיו לאור השיחה עם הנציגה שירן, והוא חוזר על תשובתו כי לידיו זה לא הגיע."
34.
מן המתואר לעיל, ברור כי חמדי לא אמר אמת על דוכן העדים, שכן מתוכן שיחתו עם הנציגה שירן, עולה בבירור כי קיבל לידיו את המכתב של חברת הביטוח, ובו הודעה על כוונת חברת הביטוח "הפניקס" לבטל את הפוליסה, ככל שלא ימציא לידיה אישורים בדבר היעדר תביעות.
35.
חמדי אף לא מסר עדות אמת ביחס לנסיבות מכירת שרידי הרכב מסוג סקודה אוקטביה.
36.
אין מחלוקת, שחמדי לא העמיד את רכבו לבחינת שמאי מטעמה של חברת "הפניקס", שבה היה מבוטח לטענתו, אלא, נערכה עבורו חוות דעת עצמאית, על ידי השמאי מר כפיר מאור, אשר על פי האמור בחוות דעתו, בדק את הרכב ביום 21.3.2016.

בחוות דעתו של השמאי מר כפיר מאור נרשם, כי שרידי הרכב נמכרו על ידי חמדי תמורת הסך של 55,631 ₪ (ראו נספח לכתב התביעה המתוקן).
37.
חמדי נדרש בעדותו להסביר, מדוע לא העמיד את הרכב לבחינת שמאי מטעמה של חברת "הפניקס", והוא השיב על כך (ראו עמ' 17 לפרוט' ש' 16 - 17):
"ת.
קודם היה שמאי שאני שילמתי לו באופן עצמאי בשביל לשלם את ההלוואה שנשארה לי בבנק, ואחרי זה מכרתי את הרכב." (ההדגשה שלי - י.ל).

חמדי נשאל גם כמה זמן לאחר בחינת השמאי נמכר הרכב, והוא השיב "
הרכב היה במוסך המון זמן ומכרתי אותו כ-3 חודשים אחרי
". (ראו עמ' 17 לפרוט' ש' 19).

בנוסף, העיד מר חמדי כך (ראו עמ' 18 לפרוט' ש' 5 – 7):
"ת.
הרכב עמד שלושה חודשים במוסך ולא ידעתי מה לעשות איתו, מה צריך בעצם לעשות, אם לתקן אם אפשר או לא והזמנתי שמאי והוא קבע אבדן להלכה והוא קבע את הסכום שאפשר למכור אותו."

מר חמדי נשאל כמה זמן לקח עד שהשמאי הגיע, והוא השיב "
כ – 4 חודשים
" (ראו עמ' 18 לפרוט' ש' 13).
38.
מן המתואר לעיל, עולה כי דבריו של מר חמדי עומדים בסתירה לאמור בחוות דעת השמאי מטעמו, ואף אין אצלו "מוקדם או מאוחר בתורה".
על-פי האמור בחוות דעת השמאי מטעמו של חמדי, השמאי בדק את הרכב ביום 21.3.2016, דהיינו, פחות מחודש לאחר התרחשות התאונה. זאת ועוד, על פי האמור, שרידי הרכב כבר נמכרו במועד עריכת חוות הדעת. מכאן, שדברים אלה, הבאים מתוך חוות דעת שנערכה לבקשתו של חמדי, עומדים בסתירה חזיתית לעדותו בבית המשפט.
יתרה מכך, כמתואר לעיל, תחילה אמר חמדי, כי הרכב נמכר לאחר חוות דעת השמאי, אך מנגד העיד כי הרכב נמכר בחלוף שלושה חודשים, ואילו השמאי הגיע לבדיקה בחלוף ארבעה חודשים.
39.
מן המפורט לעיל, עולה לגישתי, כי חמדי לא אמר אמת בכל הקשור לנסיבות עריכת חוות הדעת מטעמו של השמאי, וזאת על מנת להתחמק ממתן תשובה לשאלה מדוע לא איפשר לשמאי מטעמה של חברת "הפניקס" לערוך חוות דעת עבורה, בהיותה על פי טענתו המבטחת של הרכב.
40.
להשקפתי, לא בכדי חמדי נמצא כמי שאינו דובר אמת בעניין זה, וכמי שמתחמק ממתן תשובה, שכן יש בכך כדי לתמוך בטענת "הפניקס", ולפיה הימנעותו מבדיקת שמאי מטעמה מעידה על הלך הרוח של חמדי, אשר הבין במועד זה, כי פוליסת הביטוח שלו בוטלה כדין, היות ולא המציא אישורים בדבר העדר תביעות.
41.
לכל האמור לעיל, יש להוסיף, שחמדי גם לא אמר אמת בסוכנות הביטוח "אלייד", שעה שערך את הפוליסה, ואסביר.
42.
אין מחלוקת שלחמדי נערכה פוליסת ביטוח "הפניקס זהיר" ביום 26.5.2015. על פי העדויות של הגב' רחל חמאני וגב' מירה לניאנו, מטעמה של "הפניקס", תנאי לפוליסה מסוג "הפניקס זהיר", הוא בקיומם של אישורים בדבר היעדר תביעות בשלוש השנים שקדמו לשנת עריכת הפוליסה.

כך, אף נרשם בפוליסה עצמה (ראו נספח לכתב ההגנה של "הפניקס"):
43.
בהתאם, בכתב ההגנה של "הפניקס" נרשם, כי (ראו סעיף 6א'):
"ביום 26.5.15 הוקמה פוליסה לרכב התובע.
במהלך המגעים לכריתת הפוליסה, הצהיר התובע כי ב- 3 השנים שקדמו למועד כריתת הפוליסה הינו בעל עבר ביטוחי מלא ונקי."
חמדי לא הגיש כתב תשובה ובו הכחשה של האמור, ואף בעדותו הוא לא הכחיש עניין זה.
44.
יחד עם זאת יש לומר, כי
בשיחה שערך מר חמדי עם נציג המכירות "שחר", לאחר שהונפקה לו הפוליסה על-פי הצהרתו, ואשר הוגשה מטעמה של "הפניקס" עולה, כי הוא נשאל ביחס למספר תביעות הביטוח שהגיש בשלוש שנים האחרונות, ומר חמדי ציין, כי הוגשה רק תביעה אחת (ראו בתמלולי השיחות שצורפו להודעה מיום 9.6.2017).
45.
בין שחמדי הצהיר על העדר תביעות ובין שהצהיר על קיומה של תביעה אחת, מדובר במידע שאינו אמת. ממסמכים שצרף חמדי עצמו לכתב התביעה המתוקן מטעמו, ואף הוגשו בשלב מאוחר יותר פעם נוספת היות ולא היו קריאים (ראו בהודעה מיום 24.5.2018), עולה, כי לחמדי היו שתי תביעות רכוש בגין נזקים לרכב בשנים 2014 ו – 2015. היות שכך, ההצהרה שמסר לחברת הביטוח, איננה הצהרת אמת. יתרה מכך, חמדי צרף להודעה הנ"ל אישור בדבר היעדר תביעות אך ורק לתקופה 1.11.2014 – 6.5.2015. מן האמור עולה שחמדי לא אמר אמת לנציג סוכנות הביטוח, כי יש בידיו אישור בדבר היעדר תביעות לשלוש שנים.
46.
אינני נותן אמון גם בעדותו של צור, בין בשל סתירה מהותית שקיימת בעדותו, בין בשל העובדה שניכר כי גרסתו תואמה עם מר חמדי, ובין בשל סתירה מהותית בין עדותו לבין עדות חמדי.
47.
תחילה יש לומר בכל הקשור לתיאום העדות, כי חמדי וצור מסרו הודעות במשטרת ישראל ביחס לנסיבות התרחשות התאונה (ראו בתיק המשטרה שהוגש בהסכמת הצדדים בדיון שהתקיים ביום 5.11.1017), ואיש מהם לא מסר במסגרת הודעה זו, כי ניכר היה שהרכב של רוזנברג ביקש לבצע פרסה בצומת הסמוך, ועל כן סטה עם רכבו בחדות שמאלה.
48.
לא יכולה להיות מחלוקת, כי העובדה שרוזנברג נדרש לבצע פרסה (בין לפני התרחשות התאונה או בין לאחריה כגרסת התובע), נודעה לתובע רק מתוך הקלטת שיחה אותה העביר בא כוח רוזנברג לבא כוח חמדי (ראו בדברי ב"כ הנתבעים 1 ו – 2 עמ' 24 לפרוט' ש 8 – 14).

עניין זה, לא יכול היה להיות ידוע לצור, אלמלא העביר לו חמדי פרט זה במסגרת תיאום עדויות. ועל כן, העובדה שצור נדרש לעניין זה בגרסתו, ביחס לנסיבות התרחשות התאונה (ראו עמ' 29 לפרוט' ש' 26), מצביעה לטעמי על תיאום גרסאות.
49.
היבט נוסף, בגינו אינני נותן אמון בעדותו, מצוי בסתירה הפנימית בתוך גרסתו של צור, אשר העיד כי שמע את רוזנברג וחבריו מתלחשים בסמוך לאחר התרחשות התאונה, כי יש להעלים דבר מה (ראו בעדותו בעמ' 32 לפרוט' ש' 17 - 18).

הסתירה מצויה בכך שצור העיד ביחס לשאלות שנשאל בחקירה נגדית, כי "
כריות האוויר נפתחו והיה מסך שחור ומשם לצייר אני לא יכול
" (זאת בשעה שנדרש על ידי בא כוח רוזנברג לצייר את מהלך התאונה עמ' 30 לפרוט' ש' 24 - 25), וכי אני "
לא זוכר את רגע ההתנגשות, אני נפגעתי במהלך התאונה ופוניתי באמבולנס לבית החולים
" (ראו עמ' 30 לפרוט' ש' 32). מכאן, שצור אשר העיד כי לא יכול לתאר את הדברים שהתרחשו לאחר התאונה ביחס למיקום הרכבים בשל העובדה שהיה "מסך שחור", והיות ונפגע בתאונה עד כי היה צורך לפנותו באמבולנס, כן היה יכול למסור פרטים ביחס לאמירות שלטענתו הוחלפו בין רוזנברג וחבריו. עוד יש להוסיף בעניין זה, כי בחקירתו הראשית נשאל מר צור האם שמע חילופי דברים, ותשובתו היתה "
לא
" (ראו עמ' 28 לפרוט' ש' 34 – 35).
50.
בהקשר הנדון, יש לדחות את טענת חמדי, ולפיה רוזנברג וחבריו לא התפנו לקבלת טיפול רפואי לאחר התאונה, כדי להימנע מביצוע בדיקות שמהן יעלה לכאורה כי היו שתויים.
תחילה יש לזכור, כי גם חמדי עצמו לא התפנה באופן מיידי, אלא רק למחרת היום. אך מעבר לכך, לא רק שאין ולו ראשית ראיה לכך שמצבם הרפואי של רוזנברג וחבריו הצדיק פינוי מיידי לצורך טיפול רפואי, אלא שחמדי העיד, כי רוזנברג וחבריו עמדו על רגליהם ואף "השתוללו".
זאת ועוד, מתיק החקירה המשטרתי עולה, כי מי שהודיע למשטרה על התאונה מסרה, כי "
לא נראה שיש פצועים
". (ראו בדו"ח הפעולה שנרשם על ידי טלי שכן טוב ביום 25.2.2016 בשעה 23:36).
51.
לאמור יש להוסיף, כי קיימת סתירה בין עדותו של חמדי לבין עדותו של צור, ביחס לנסיבות התרחשות התאונה. בעוד חמדי העיד, כי רוזנברג "
עוד לפני שאני מתקרב אליו הוא מתחיל בנסיעה ויורד לנתיב שלי
." (ראו עמ' 8 לפרוט' ש' 8), הרי שצור העיד, כי "
היינו ממש קרובים כמעט מקבילים
.
" (ראו עמ' 31 לפרוט' ש' 17).
לא רק שזו סתירה מהותית בין שתי העדויות, אלא שעדותו של צור איננה יכולה להתקבל מבחינת תוצאות התרחשות התאונה, שכן אילו אכן הרכבים היו "ממש קרובים", כגירסתו ואז רוזנברג היה סוטה לתוך נתיב הנסיעה של חמדי, הרי שהפגיעה ברכבו היתה בחלק הקדמי ולא בחלק האחורי.
52.
צור נדרש להסביר בחקירתו הנגדית, כיצד האופן בו התרחשה התאונה על-פי עדותו מתיישב עם תוצאות התאונה, והוא השיב "
אני לא בוחן מכוניות ולא שוטר תנועה
." (ראו עמ' 31 לפרוט' ש' 25 – 28). אמנם צור איננו עד מומחה, אך להשקפתי התחמקותו ממתן הסבר לגירסתו שאיננה מתיישבת עם השכל הישר, יש בה כדי לתרום לפגם במהימנותו.
53.
לאור כל האמור לעיל לא מצאתי לתת אמון גם לגרסתו של מר צור.
האינטרסים של הצדדים
54.
לכל האמור, יש להוסיף שלרוזנברג היתה פוליסת ביטוח תקפה, אשר נערכה על ידי חברת "מנורה מבטחים", שאף פיצתה אותו בגין הנזק שנגרם לרכבו, ואף תישא בתוצאות התביעות דנן, ככל שתתקבל תביעתו של חמדי כנגד מר רוזנברג. מכאן, שלמשפחת רוזנברג אין כל אינטרס כלכלי במסירת עדות שאיננה עדות אמת, היות והם לא יישאו בתוצאות ההליך (וזאת למעט התייקרות פרמיית הביטוח לאור התביעה שהגישו להטבת הנזק שנגרם לרכבם, וככל שתדחה תביעתם כנגד חמדי).
55.
מנגד, למר חמדי אינטרס ברור שלא לומר את האמת, וכמתואר לעיל הוא אף נמצא כמי שאינו דובר אמת. ככל שאקבע בהמשך הדברים שפוליסת הביטוח בוטלה כדין על ידי חברת "הפניקס", אזי חמדי מוצא את עצמו חשוף לנשיאה מלאה בנזקיו ובנזקים שנגרמו לרוזנברג, בסכום כולל של למעלה מ- 110,000 ₪, אלא אם יעלה בידו להטיל את האחריות להתרחשות התאונה על רוזנברג.
56.
העובדה שלרוזנברג אין אינטרס במסירת גרסה שאיננה תואמת למציאות, יש בה כדי לחזק את אמינות עדותו, שממילא נמצאה על ידי מהימנה ותואמת את הממצאים בשטח.
גרסת הפרסה
57.
חמדי מנסה להסביר את טענתו בדבר הפנייה החדה שביצע רוזנברג, בכך שרוזנברג נדרש לבצע פניית פרסה בצומת הסמוך על מנת לאסוף את חברו יניב כץ (להלן – "יניב"). את טענתו זו הוא מבסס על שיחת טלפון שהתקיימה בסמוך להתרחשות התאונה בין רוזנברג לבין חברו יניב כץ, ובה הוחלפו הדברים הבאים:
"(רוזנברג) היי יניב, מה הולך?
(יניב) איפה אתם?
(רוזנברג) ברמזור, 50 מ' לפניך.
(רוזנברג) אז אני יוצא עוד 2 דק', תתפרססו איפשהו, תעמדו. תגיעו לרמזור ותתפרססו.
(יניב) מה מה?
(רוזנברג) תעברו את הרמזור, תתפרססו, תעמדו בצד.
(יניב) טוב, יאללה ביי."

יצויין, כי השיחה הוגשה לבית המשפט על-גבי תקליטור, והתמלול נערך על-ידי.
58.
לטענת חמדי, בשיחה זו עדות לסיבה שבעטייה החל רוזנברג בנסיעה שמאלה תוך חציית נתיב הנסיעה שלו, שכן הוא נדרש לבצע פרסה בצומת הקרוב על מנת לאסוף את יניב, בהתאם לבקשתו, כפי שנשמעה בשיחה.
59.
ב"כ התובע הציג תיזה זו לרוזנברג בעדותו, והוא השיב על-כך:
"ש.
בצד שאתה נסעת ועמדת, באיזה צד של הכביש יניב גר, בצד ימין? איפה שפותחים את דלת הנוסע או בצד שמאל?
ת.
לא הייתי אצלו בבית, אני חושב שבצד ימין שלי אבל אפשר לשאול עדים נוספים או אותו.
ש.
יניב פה היום להעיד, הבאת אותו?
ת.
לא.
ש.
האם לפני התאונה התקשרת ליניב?
ת.
כן.
ש.
והאם לפני שהתקשרתם אליו הוא אמר לכם להתפרסס?
ת.
כן.
ש.
הוא אמר לכם נכון?
ת.
כן. (ראו עמ' 21 לפרוט' ש' 13 - 23)
.....
ש.
אני אומר לך שמר חמאדי נוסע בדרך הזו והוא מכיר אותה, והוא נסע עם נוסע, חברו שישב לידו, הם פנו לרחוב ציון ימינה, הוא הסתכל במראה, ראה שאין הפרעה עבר לנתיב האמצעי, נסע כמו שנהג סביר נוסע כפי שהוא עושה את הנסיעה כל יום ממקום עבודתו, אתה פשוט קיבלת.. התקשרת ליניב ויניב ביקש ממך לפרסס בשביל זה הייתם צריכים לעבור מימין לשמאל, עשיתם את זה בחיפזון, הצרתם את מרחק הבלימה של חמאדי וכך ארע המגע בין כלי הרכב בשל הסטייה הפתאומית שלך מימין לשמאלה כדי לפרסס שמאלה, כפי שאישרת מקודם?
ת.
מדובר בשקר מוחלט ואני לא אישרתי דבר ממה שאמרת כרגע.
ש.
לגבי מה שאני מציג לך, אמרתי שדבר אחד אישרת – את הפרסוס, את זה אישרת?
ת.
את זה אישרתי. זה היה לפחות 2 דקות לפני התאונה.
ש.
פרססת לפני?
ת.
2 דקות לפחות. (ראו עמ' 22 לפרוט' ש' 31- 42).
....
ש.
ואתה אומר שעדיין הפרסוס נעשה לפני שיניב הגיע, נכון?
ת.
נכון.
ש.
אז אני אומר לך שתכלית הפרסוס הייתה להגיע לביתו של יניב שנמצא בצדו הנגדי של הכביש, זה לא נכון?
ת.
זה מה שאתה טוען, זה לא נכון. (ראו עמ' 21 לפרוט' ש' 41 - 44).
60.
עומרי נדרש גם הוא לסוגייה זו בחקירתו הנגדית, והשיב:
"ש.
וזה נכון שהיכן שרכבו של רוזנברג היה בין אם בעצירה או בין אם בתנועה היה בכיוון מזרח נכון , אתם עומדים בצידו הימני של הכביש ובצידו המזרחי של רח' הרצל מדרום לצפון נכון ?
ת.
כן.
ש.
כמה שנים אתה מכיר את יניב כץ?
ת.
משהו כמו 4 שנים.
ש.
איפה הוא גר בזמן התאונה ?
ת.
באשדוד.
ש.
איפה ?
ת.
אני לא יודע את הכתובת.
ש.
אתה מכיר אותו 4 שנים ?
ת.
מה הקשר.
ש.
יניב גר בצידו הנגדי של הכביש בצידו המערבי של הכביש?
ת.
אני חולק עליך. (ראו עמ' 35 לפרוט' ש' 4 - 17)
....
ש.
אני אומר לך שנערכה שיחת טלפון ששמענו אותה שאמנם לא צורפה לתיק ביהמ"ש והיא קיימת לידי ב"כ מנורה, שם יש את ניר או מישהו אחר שאני לא זוכר משוחח עם יניב ויניב אומר לו שכדי להגיע לביתו צריך להתפרסס, היה כזה דבר?
ת.
כן.
ש.
זאת אומרת שניר עומד מתקשרים ליניב ויניב אומר לו תתפרסס ואתה שומע את זה באוזניים שלך נכון ?
ת.
אני לא זוכר אבל אני זוכר שפרססנו.
ש.
כדי להתפרסס הרכב צריך לעבור מימין לשמאל, באופן כללי נכון ?
ת.
לא. אני רוצה להבהיר את מהלך האירועים , אנחנו באנו מהכביש הראשי איפה שבית העלמין פנינו שמאלה ואז פרססנו וחיכינו בצד ימין של הכביש זה כל מהלך האירועים.
ש.
למה אתה אומר לנו עכשיו, למה רוזנברג לא אמר לנו את זה בעדות שלו במשטרה, למה אתה לא אמרת לו את זה בעדות הראשית שלך לספר מאיפה הגעתם והתפרססתם ולמה רק עכשיו אתה מגלה לנו את זה?
ת.
איך זה רלוונטי?
ש.
כשרוזנברג בצידו הימני של רח' הרצל בין אם בנסיעה או בין אם בעצירה בזמן הזה הוא יוצר קשר עם יניב ובזמן הזה יניב אומר לו תתפרסס?
ת.
אחרי שעצרנו ?
ש.
כן.
ת.
זה שקר". (ראו עמ' 36 – 37 לפרוט')
61.
הנה כי כן, על אף חקירה נגדית ארוכה של ב"כ התובע, עמדו רוזנברג ועומרי על הגירסה ולפיה פניית הפרסה לצורך איסופו של יניב התבצעה לפני התרחשות התאונה, וכי יניב מתגורר בצידו המזרחי של רח' הרצל, דהיינו בצד ימין של הרכב במקום בו עמדו והמתינו לבואו.
יתרה מכך, כאמור לעיל, עומרי העיד, כי הם הגיעו לרח' הרצל מכביש בית העלמין, פנו שמאלה לשד' הרצל ואז ביצעו את הפרסה. עדותו זו לא נסתרה.
ככל שביקש חמדי לסתור גירסה זו, היה עליו להציג בפני
העד מפה של העיר, ולהראות כי גירסה זו איננה מתיישבת עם מקום התרחשות התאונה ו/או עם צמתים בהם ניתן לבצע פניית פרסה. הימנעותו של חמדי מלעמת את עומרי עם גירסה זו פועלת על-כן לחובתו.
62.
טוען חמדי, כי רוזנברג נמנע מלהביא לעדות את יניב (החבר אותו התכוונו לאסוף ועימו נערכה השיחה לעיל), וכי עובדה זו פועלת לחובתו, שכן בכך התחמקות מהעדת עד רלבנטי.
63.
לא רק שאינני מקבל טענה זו, אלא שהיא פועלת דווקא לחובת חמדי, ואסביר.
אין מחלוקת שיניב לא היה עד לתאונה עצמה, ולכן לא יכול היה להעיד על נסיבותיה, ובהתאם עדותו בעניין זה לא היתה דרושה, וממילא רוזנברג לא הה צריך לזמנו לעדות.
עדותו של יניב דרושה אך לצורך השאלה באם פניית הפרסה בוצעה קודם שרוזנברג עצר את רכבו, או שהחל בנסיעה לצורך ביצוע פניית הפרסה כגירסת חמדי. היות והטענה בדבר פניית הפרסה כסיבה להתרחשות התאונה, היא גרסתו של חמדי, אזי הוא הנושא בנטל לבסס טענה זו. בעניין זה העידו רוזנברג ועומרי, כי פניית הפרסה בוצעה קודם לעצירת הרכב, ועדותם זו לא נסתרה. עוד הם העידו, כי יניב גר בצידו המזרחי של רח' הרצל.
לפיכך, ככל שביקש חמדי לסתור את עדותם, הרי שהיה עליו לעמוד על זימונו של יניב לבית המשפט, ומשלא עשה כן יש לזקוף עניין זה לחובתו, ולמצער אין לזקוף זאת לחובתו של רוזנברג.
האם הפוליסה בוטלה כדין
64.
אין מחלוקת שחמדי ערך לרכבו פוליסת ביטוח מקיף באמצעות חברת "הפניקס", שתוקפה מיום 26.5.2015 (ראו הפוליסה במצורף לכתב ההגנה של "הפניקס").
עוד יש לומר, כי אין כל ראיה לכך, שחמדי העביר לחברת "הפניקס" אישור בדבר היעדר תביעות בשלוש השנים שקדמו לשנת עריכת הביטוח. המסמך היחיד שהוצג על-ידי חמדי בעניין זה הוא מסמך, ולפיו לא היו לו תביעות בתקופה 1.11.2014 – 6.5.2015 (ראו בהודעה מיום 24.5.2018). מנגד, מהודעה זו עולה, כי לחמדי היו שתי תביעות רכוש בגין נזקים לרכב בשנים 2014 ו – 2015.
65.
בנסיבות אלה, העידו הגב' חמאני והגב' לניאנו, כי דין הפוליסה להתבטל, שכן מדובר בפוליסה מיוחדת, שמפיקה חברת "הפניקס", כשאחד מתנאיה הוא היעדר תביעות בשנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו לשנת עריכת הפוליסה (ראו בעדותה של הגב' חמאני עמ' 55 לפרוט' ש' 22 – 23, ובעדותה של הגב' לניאנו בעמ' 58 לפרוט').
66.
היות שכך, המחלוקת היא באם נמסר למר חמדי המידע כי הוא איננו עומד בתנאי הפוליסה, וכי בכוונת חברת "הפניקס" להורות על ביטולה.
67.
מטעמה של חב' "הפניקס" העידה הגב' רעות יקוטי, שעל-פי עדותה היא מנהלת השירות והחיתום בסוכנות "אלייד", שהיא סוכנות הביטוח בה רכש חמדי את פוליסת הביטוח (ראו בעדותה עמ' 40 לפרוט' ש' 14 – 15).
68.
הגב' יקוטי העידה, כי חמדי רכש, באמצעות הסוכנות, פוליסת ביטוח מקיף, שאחד מתנאיה הוא העדר תביעות ביטוח בשלוש השנים הקודמות (ראו עמ' 40 לפרוט' ש' 17 – 27).

הגב' יקוטי העידה ביחס לשיחת המכירה שנערכה עם חמדי, שבה הובהר לו לטענתה, כי עליו להמציא אישורים בדבר העדר תביעות; כי נשלחו לחמדי מסרונים ובהם תזכורות לשלוח את האישורים; כי חב' הביטוח "הפניקס" שלחה לחמדי התראות בעניין זה' ובסופו של יום אף שלחה הודעת ביטול.
69.
בכל הקשור לשיחת המכירה הנטענת עם הנציגה שירן קידר, יש לומר כי מדובר בעדות שמיעה בלתי קבילה, שכן "הפניקס" לא הגישה כראיה את הקלטת השיחה, ואף לא העידה את הגב' קידר.

בכל הקשור למשלוח המסרונים, הרי שאין כל ראיה לכך שחמדי קיבל אותם, והגב' יקוטי אף העידה, כי אין ביכולתה להציג תיעוד ביחס למספר הטלפון אליו נשלחו המסרונים (ראו עמ' 49 לפרוט' ש' 18 – 19), אך הניחה כי הם נשלחו למספר הטלפון המעודכן במערכת (ש' 23 – 24).

בכל הקשור למשלוח ההתראות ומכתב הביטול, הרי שהם נשלחו על-ידי חב' "הפניקס" ולא על-ידי סוכנות הביטוח.
70.
בהתאם, המסמך הרלבנטי היחיד לעדותה של הגב' יקוטי, הוא פוליסת הביטוח שהופקה על-ידי סוכנות הביטוח "אלייד" (צורפה לכתב ההגנה של חב' הפניקס"), ושתוכנה איננו שנוי במחלוקת.
71.
כאמור בסעיף 42 לעיל, בעמ' 4 לפוליסה ישנו פירוט של "נסיון התביעות", כפי שנמסר על-ידי חמדי במהלך שיחת המכירה, וכעולה מן הפוליסה הצהרתו היתה, כי לא היו לו תביעות בשלוש השנים שקדמו לשנת עריכת הפוליסה.


יש לומר עוד, כי על פי תנאי הפוליסה, על המבוטח, ובענייננו חמדי, למסור לחברת הביטוח אישורים בדבר היעדר תביעות, בשלוש השנים שקדמו לשנת עריכת הפוליסה, ובתנאי הפוליסה נרשם "
אי המצאת האישור הנדרש עלולה לגרום לביטול הפוליסה
".
72.
מטעמה של חב' הפניקס העידה גם הגב' רחל חמאני, אשר על-פי עדותה הינה חתמת רכב (ראו עמ' 51 לפרוט' ש' 30).

הגב' חמאני העידה, כי פוליסת הביטוח מסוג "הפניקס זהיר", מותנית בקיומם של אישורים בדבר העדר תביעות ביטוח, לכל הפחות בשנתיים מתוך שלוש השנים הקודמות לשנת עריכת הפוליסה (ראו עמ' 53 לפרוט' ש' 23 – 34). עוד העידה הגב' חמאני, כי ככל שלא מוצגים אישורים בדבר העדר תביעות כנדרש, אזי הפוליסה מבוטלת (ראו עמ' 53 לפרוט' ש' 12 – 28, עמ' 55 לפרוט' ש' 22 – 23), וכן בעמ' 56 – 57 לפרוט' שם העידה כך:
"ש.
למה במצב שבו לא מעבירים לכם אישור העדר תביעות אתם לא מיקרים את הפוליסה אלא נוקטים במדיניות של ביטול ?
ת.
הכניסה למסלול שלנו מבחינת הנסיון תביעות עבר ביטוחי לביטול מקיף זה שנתיים מלאות ללא נזקים או 3 שנים עם נזק אחד. אם זה חורג הוא לא יכול להתקבל למסלול.

אני משיבה לשאלה שנשאלתי כי אי אפשר טכנית המסלול שלנו בנוי ונעול מערכתית שאי אפשר לקבל בניגוד לנהלים גם לא תמורת תוספת פרמיה.
ש.
אבל כל זה במסלול הספציפי הזה ?
ת.
אני מדברת על המסלול של הזהיר."
73.
יחד עם זאת, הגב' חמאני העידה, כי כל עוד לא נמסרה למבוטח הודעת הביטול, אזי הפוליסה בתוקף, על אף שלא מסר את האישורים הנדרשים (ראו עמ' 54 לפרוט' ש' 10 – 11).
74.
עדה נוספת מטעמה של "הפניקס" הינה הגב' מירה לניאנו, אשר על-פי עדותה הינה מנהלת מח' בקרה ביטוח כללי, ובכלל זה בקרת העדר תביעות (ראו עמ' 58 לפרוט' ש' 4 -5).
75.
ביחס לפוליסה שהונפקה למר חמדי העידה הגב' לניאנו את הדברים הבאים (ראו עמ' 58 לפרוט' ש' 7 – 18):
"ש.
מה תוכלי לספר לנו על הפוליסה הספציפית הזו ?
ת.
הפוליסה הזו הוקמה במסגרת מסלול ייחודי הקיים בפני
קס. המסלול הייחודי הזה הוא הרבה יותר מוזל ממסלולים אחרים מקבילים בפני
קס ובשל כך יש לו גם תנאים מיוחדים לדוגמא גם תעריף יותר זול וגם כיסויים יותר נרחבים בפוליסה להבדיל מפוליסה אחרת בפני
קס והוא נקרא פניקס זהיר כי המטרה היא שאכן יוכח שאותו מבוטח יגיע למסלול כשהוא באמת נהג זהיר. איך הוא מוכיח את זה ? על ידי כך שהוא מציג את אישורי נסיון התביעות שלו בהתאם לשנים שניתנו לו כהנחת העדר תביעות בפוליסה לדוגמא : אם ניתנה בפוליסה הנחת נסיון תביעות של 3 שנים מקיף הוא צריך להגיש לנו אישורי נסיון תביעות של 3 שנים מקיף או לחילופין 4 שנים של צד ג' ברצף מיום תחילת הפוליסה ומטה. הפוליסה הזאת הלכה לביטול עם הודעה מוקדמת בשל אי המצאת אישורי נסיון תביעות מוכחים. בפוליסה הזאת גם נרשם שעל המבוטח להמציא את אישורי נסיון התביעות שלו עד 30 ימים מיום תחילת הפוליסה. כדי לחזק את הטענה גם בשיחת האימות שמתבצעת עם המבוטח נאמר לו בשיחה שעליו להמציא את האישורים בתוך 30 ימים אחרת הפוליסה תלך לביטול."

76.
בדומה לעדותה של הגב' חמאני, גם הגב' לניאנו העידה, כי במסלול "הפניקס זהיר" ישנו תנאי מינימום של "
שנתיים מלאות ורצופות של עבר ביטוחי שאחרת הוא לא יכול להיכנס בכלל למסלול
." (ראו עמ' 59 לפרוט' ש' 13 – 14), וכי הפוליסה תקפה עד למסירת הודעת הביטול (ראו עמ' 58 לפרוט' ש' 26 – 29, עמ' 60 לפרוט' ש' 25 – 32).
77.
בכל הקשור לפוליסה של מר חמדי העידה הגב' לניאנו, כי "
החל מ- 5.8.15 הפוליסה הייתה בטלה ומבוטלת ולא היה לה כל תוקף
." (ראו עמ' 60 לפרוט' ש' 24).
78.
מן האמור, ומן המפורט בסעיפים 41 - 45 לעיל, עולה שהוכח, שחמדי רכש פוליסת ביטוח מסוג "הפניקס זהיר", וכי במסגרת רכישתה הצהיר הצהרה שאיננה אמת, ולפיה לא היו לו תביעות בשלוש השנים שקדמו לשנת עריכת הפוליסה. עוד הוכח, שעל-פי תנאי הפוליסה חמדי נדרש להמציא אישורים בדבר העדר תביעות, וכי ככל שלא יעשה כן, יכול והפוליסה תבוטל.
היות והוכח עוד שחמדי לא העביר אישורים בדבר היעדר תביעות לחברת "הפניקס", והאישור היחיד שהוגש על ידו לבית המשפט הינו אישור לפיו לא היו לו תביעות בתקופה שמיום 1.11.2014 ועד ליום 6.5.2015, אזי ברור שמר חמדי איננו עומד בתנאי הפוליסה מסוג "פניקס זהיר" שהונפקה לו על ידי חברת הביטוח "הפניקס".
79.
משלא התקבלו בידי חברת "הפניקס" האישורים בדבר היעדר תביעות, אזי נשלח מכתב לחמדי ביום 17.6.2015, ולפיו, טרם התקבלו האישורים להוכחת היעדר תביעות, וכי ככל שאלה לא יועברו לידיה, אזי הפוליסה עלולה להתבטל. תזכורת נוספת נשלחה למר חמדי ביום 1.7.2015. (ראו נספחים לכתב ההגנה של חברת "הפניקס"). יצויין, כי אין כל ראיה לכך שמכתבים אלה התקבלו בידי חמדי.
80.
משלא התקבלו האישורים, נשלח למר חמדי ביום 5.7.2015 מכתב ובו הודעה על ביטול הפוליסה. במכתב זה נרשם כי "
הביטול יחול מיום 4.8.2015 בחצות
".

מכתב זה נשלח בדואר רשום שמספרו 02047406937
rr
לכתובתו של מר חמדי ברחוב החוחית 8, אשדוד.

בהתאם לאישור המסירה שצורף לכתב ההגנה של "הפניקס" מכתב זה "נמסר ליעדו" ביום 14.7.2015.

מאישור המסירה שהוגש על ידי חברת "הפניקס" לא ברור מי חתם עליו פרט לציון כי "נמסר ליעדו", ובעניין זה גרסתו של מר חמדי, כמפורט לעיל, היתה, כי אמו היא זו שקיבלה לידיה את המכתב, אך לא מסרה לו אותו (ראו עמ' 13 לפרוט' ש' 4 - 6).

מנגד, אמו של מר חמדי מסרה בעדותה כי היא לא זוכרת כי התקבל מכתב, אך ציינה פעמיים כי ככל שהיה מתקבל מכתב הממוען לבנה, היא היתה מוסרת לו "
כל מכתב של הבן אני מוסרת לו
" (ראו עמ' 28 לפרוט' ש' 1 ו – 2 וש' 14 - 16).
81.
היות שכך, יש לומר, כי על פי גרסת העדים מטעמו של חמדי יש לקבוע שהמכתב התקבל בידיו, שכן על פי הטענה דואר ישראל מסר את המכתב לאמו, ועל פי עדותה כל מכתב שמוען אליו היא מסרה לו.
82.
כמתואר בסעיפים 31 - 34 לעיל, מטעמה של חברת "הפניקס" הוגש תמליל של שיחה שנערכה בין חמדי לבין נציגה בשם "שירן", ומן התמליל עולה, כי מר חמדי היה מודע לדבר קיומו של המכתב, ובו הודעת הביטול, בשל העובדה שלא המציא אישורים בדבר היעדר תביעות.
83.
חמדי נדרש להסביר שיחה זו בחקירתו הנגדית, ואף בשאלות שהופנו על-ידי בית המשפט, אך חמדי התחמק פעם אחר פעם ממתן תשובה לעניין, ושב כמנטרה על הטענה, כי אימו קיבלה את המכתב. לאחר סדרה של שאלות בעניין זה, משלא השיב חמדי תשובה לעניין, אזי נרשמו הערות של בית המשפט ולפיהן "
העד מתחמק ממתן תשובות לשאלות
" (ראו עמ' 14 לפרוט' ש' 34), וכי "
הערתי למר חמדי כי אנו מעבר לעניין הזה של הגרסה שהמכתב לא התקבל בידיו לאור השיחה עם הנציגה שירן, והוא חוזר על תשובתו כי לידיו זה לא הגיע
." (ראו עמ' 15 לפרוט' ש' 22 – 23).
84.
ראיה נוספת לכך שחמדי היה מודע לקיומה של בעיה עם הביטוח המקיף שלו, מצויה בעדותו ביחס להתנהלותו ביום שלמחרת התאונה (ראו עמ' 7 לפרוט' ש' 33 – 36):
"למחרת התאונה, אני ניגשתי למנהל הבנק – ניסים, ושאלתי אותו אם הגיע מכתב או משהו שקשור לביטוח והוא ענה לי בשום אופן לא, הם לא יודעים כלום מזה והם לא קיבלו שום מכתב. הוא גם אמר כי מבחינתו יש לי ביטוח והוא הוציא את כל הפוליסה ואמר שמבחינתו יש לי ביטוח."

אין הסבר אחר לפנייה שכזו של חמדי למנהל הבנק, למעט החשש שלו שאין כיסוי להלוואה שלקח לצורך רכישת הרכב (ראו עמ' 6 לפרוט' ש' 29), שכן הרכב ניזוק באופן קשה ומנגד חב' "הפניקס" הודיעה לו כי ביטלה את הכיסוי הביטוחי.
85.
לאור האמור יש לומר, כי חמדי לא אמר אמת, כאשר השיב בחיוב בחקירתו הנגדית לשאלת ב"כ "הפניקס", אם במועד התרחשות התאונה לא היה מודע לקיומה של בעיה עם הביטוח (ראו עמ' 12 לפרוט' ש' 30 – 32).
86.
סתירה נוספת בעדותו של חמדי ניתן למצוא, בהתייחסותו למסירת האישורים הנדרשים בדבר העדר תביעות.

בכתב התביעה המתוקן נרשם בעניין זה, כך:
"במסגרת ההתקשרות של התובע עם הנתבעת 3 נתבקש התובע מהנתבעת 3 להמציא את עברו הביטוחי בשלושת השנים שקדמו להנפקת הפוליסה (להלן: העבר הביטוחי).
כבר כאן יוטעם כי התובע סבר כי ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ
(להלן: ביטוח ישיר) כן המציאה לנתבעת 3 את המסמך הרלוונטי הנוגע לעברו ולפני התרחשות התאונה וכי לתובע לא היה שום עניין שלא להמציא אישור שכזה לנתבעת 3 היות ולא היה לו מה להסתיר ממנה, אולם בדיעבד התברר לתובע שלא כך היה."

יצויין, כי חמדי אישר בעדותו שהוא זה שמסר גירסה זו לבא כוחו (ראו עמ' 13 לפרוט' ש' 28 – 31).
87.
כפי שיובהר בהמשך, חמדי חזר בו מגירסה זו במהלך עדותו, ויתרה מכך היתה לו סיבה להסתיר מחב' "הפניקס" את עברו הביטוחי, שכן על יסוד העבר הוא לא היה זכאי לקבל את תנאי הפוליסה "הפניקס זהיר".
88.
בעדותו מסר חמדי גירסה שונה לחלוטין מזו שנרשמה בכתב התביעה המתוקן, ולפיה מסר את כל המסמכים לסוכנות הרכב בה רכש את רכבו, ובה אף ביצע את רכישת פוליסת הביטוח (ראו עמ' 6 לפרוט' ש' 39 – 40; עמ' 12 לפרוט' ש' 33 – 35; עמ' 13 לפרוט' ש' 37 - 38).
89.
עולה מן האמור, שלא רק שחמדי חזר בו מגרסתו זו בהמשך, אלא שלא הובאה על-ידו כל ראייה לכך שאכן מסר את המסמכים לסוכנות. יתרה מכך, אם אכן כך היה, והוא מסר את האישורים בדבר היעדר עבר ביטוחי לסוכנות הרכב, וזו התרשלה בהעברתם לחברת "הפניקס", אזי היה מתבקש, כי יגיש גם תביעה להטבת נזקיו כנגד סוכנות הרכב. העובדה שלא עשה כן, מלמדת כי במועד רכישת הרכב, ומועד עריכת הביטוח לא מסר את המסמכים. כך גם עולה משיחתו עם הנציגה "שירן", שכן מתבקש היה כאילו אכן מסר את המסמכים לסוכנות הרכב, כי יאמר זאת מייד במקום לשירן ויבקש ממנה לפנות ולעיין במסמכים אלה.
90.
היות שכך, והיות וחמדי לא העביר לחברת "הפניקס" אישורים בדבר היעדר תביעות על אף התראות שנשלחו לו, ועל אף הודעת ביטול שהתקבלה בידיו, אזי בדין ביטלה "הפניקס" את פוליסת הביטוח כאמור במכתבה מיום 5.7.2015.
91.
טוען חמדי, כי הסנקציה של ביטול הפוליסה, היא סנקציה קיצונית, וכי ניתן היה באופן אלטרנטיבי לייקר את הפוליסה ולגבות את ההפרש מחמדי. בעניין זה מפנה חמדי לתנאי הפוליסה, שם נרשם:
"אי המצאת האישור הנדרש עלולה לגרום לביטול הפוליסה, או לשינוי בדמי הביטוח או לחילופין, לתשלום תגמולי ביטוח מופחתים באופן יחסי בזמן התביעה."
92.
גב' חמאני וגב' לניאנו נדרשו לכך בחקירתן הנגדית, ושתיהן העידו, כי בנסיבות של חמדי האופציה היחידה היא ביטול, שכן לא הומצאו האישורים הנדרשים, וכי האפשרות לתשלום תוספת דמי ביטוח (פרמיה) קיימת רק במקרה שבו מתברר, כי ישנו אישור העדר תביעות בגין שנתיים מתוך שלוש השנים.

בענייננו, אין חולק שבידי חמדי אישור העדר תביעות אך ורק לתקופה שמיום 1.11.2014 ועד ליום 6.5.2015, ומכאן ברור שחמדי איננו עומד בתנאי הפוליסה מסוג "הפניקס זהיר", ולכן העידה הגב' לניאנו כי במקרה כזה דינה של הפוליסה ביטול (ראו עמ' 60 לפרוט' ש' 13 – 24).
קיומן של אלטרנטיבות ביטוחיות
93.
ב"כ חמדי חקר את העדות מטעם חב' "הפניקס" באריכות ביחס לאופציות ביטוחיות שונות, שניתן היה לכאורה להציע לחמדי לאור "עברו הביטוחי".
94.
יש לומר, כי סוגייה זו איננה רלבנטית כלל להכרעה, שכן מרגע שבחר חמדי לרכוש פוליסה מסוג "הפניקס זהיר", אזי השאלה מה האפשרויות הביטוחיות שעמדו בפני
ו באותה שעה היא בגדר ספקולציה בלבד.
95.
אך מעבר לכך, סוגייה זו, ככל שהיתה רלבנטית ומקימה אחריות, רובצת לפתחה של סוכנות הביטוח שבאמצעותה רכש חמדי את פוליסת הביטוח של חב' "הפניקס", שכן זו לכאורה היתה אמורה להציג בפני
ו את מגוון הפוליסות האפשריות. מנגד, חב' "הפניקס" חתמה על פוליסת הביטוח רק לאחר שחמדי כבר ביצע את הבחירה, והחליט לרכוש פוליסה מסוג "הפניקס זהיר".

יודגש, למען הסר כל ספק, כי אינני קובע שלסוכנות הביטוח "אלייד" אחריות כלשהיא בעניין זה, אלא כל שנאמר שהטענות של חמדי בעניין זה היו צריכות להיות מופנות אליה.
96.
לאור האמור לעיל, יש לדחות את נסיונו של חמדי לבסס טענה, ולפיה חב' "הפניקס" התרשלה, בכך שלא הוצעו לא אופציות ביטוחיות אלטרנטיביות.
הנזקים
97.
מטעמם של הצדדים הוגשו חוות דעת שמאים, אך איש מהצדדים לא ביקש לחקור את השמאי שכנגד, ולפיכך, יש לקבוע את נזקי הצדדים כמפורט להלן:

הנזק שנגרם לרכב של חמדי.
על פי חוות דעת השמאי מטעמו, נגרם לרכב נזק ישיר בסכום של 67,638 ₪, ובנוסף, שולם לשמאי שכר טרחה בסך של 1,400 ₪. עוד קבע השמאי כי שווי הרכב על פי מחירון מקובל עומד על סך של 132,800 ₪.

היות וערך הנזק עולה על מחצית שווי הרכב, אזי קבע השמאי, כי הפך ל"אובדן מוחלט" והיות ושרידי הרכב נמכרו בסך של 55,631 ₪ אזי נזקו של מר חמדי עומד על 76,824 ₪.

הנזק שנגרם לרכב של רוזנברג.

על פי חוות דעת השמאי מטעמו, נגרם לרכב נזק בסכום של 33,607 ₪, ובנוסף נגרם לרוזנברג נזק בגין אובדן זכות לפרמיה מופחתת בסך של 2,029 ₪.
98.
יש לציין, כי חמדי בתביעתו תובע בנוסף גם הוצאות גרירת רכב, בסכום של 585 ₪ והוצאות בגין שכירת רכב חלופי בסך של 2,660 ₪.
סוף דבר
99.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה של חמדי כנגד מוריס רוזנברג
ו"מנורה מבטחים", וכנגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ
.
אני מקבל את התביעה שכנגד של חברת "מנורה מבטחים" ומוריס רוזנברג
כנגד חמדי.
בהתאם, חמדי ישלם לחברת "מנורה" סך של 34,236 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף, ישלם חמדי למר מוריס רוזנברג
סך של 2,029 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.
בנוסף, ישלם חמדי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין כמפורט להלן:
לחב' "הפניקס" ישלם חמדי שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 8,500 ₪.
לחב' "מנורה מבטחים" ישלם חמדי שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 12,500 ₪.
כל הסכומים האמורים ישולמו על ידי מר חמדי בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. בכל הקשור לסכומי ההוצאות ושכר הטרחה, סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק, בחלוף המועד שנקבע לתשלומם.
זכות ערעור כחוק.

ניתן היום,
כ"ד אדר ב' תשע"ט, 31 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


יהודה ליבליין
, שופט










א בית משפט שלום 56940-05/16 אהרון חמדי נ' מוריס רוזנברג, מנורה מבטחים ביטוח, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 31/03/2019)