פסקי דין על אסף יששכרוף | פסקי דין על איתי חדד

40771-11/18 א     03/04/2019




א 40771-11/18 אסף יששכרוף נ' איתי חדד








בית משפט השלום ברחובות


ת"א 40771-11-18 חדד נ' say brand & strategy ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
1

בפני

כבוד השופטת
אושרית הובר היימן


המבקש

אסף יששכרוף


נגד

המשיב
איתי חדד


החלטה



כתב התביעה
המשיב הגיש נגד המבקש תביעה כספית על סך של 300,000 ₪, בגין נזקים אשר לטענתו נגרמו לו בקשר עם הסכם שנחתם עם המבקש ביום 03.01.17.

הנתבעים בתביעה הינם המבקש והעוסק מורשה של המבקש ועל כן אתייחס אליהם להן כישות משפטית אחת.


הבקשה שלפניי:
במסגרת הבקשה דנן עתר המבקש להורות על מחיקת התביעה שהוגשה נגדו על הסף, מן הטעם של העדר עילה ויריבות, בהתאם להוראות תקנה 100(1) תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד, 1984 (להלן:"תקסד"א").

כן, התבקש בימ"ש לחייב את המשיב בהוצאות הבקשה דנן ובשכ"ט עו"ד בשל העובדה כי בטרם הגשת הבקשה דנן, פנה ב"כ המבקשים לב"כ המשיב בהצעה כי תוגש בקשה לתיקון כתב התביעה והחלפת התובע-המשיב
באופן שהיה מייתר את הבקשה דנן, והמשיב סירב לכך.

תמצית טיעוני הצדדים:
עפ"י הנטען בבקשה, בתחילת שנת 2017 התקשרה חברת ביפור מרקט גרופ בע"מ (להלן: "ביפור מרקט" או "החברה") עם המבקש, בהסכם לאספקת שירותים בתחום המיתוג, העיצוב והקמת אתר אינטרנט.

לטענת המבקש, המשיב חטא בתביעתו בכך שהתעלם מעיקרון "האישיות המשפטית הנפרדת", עליו מושתתים דיני התאגידים. במקום שתוגש התביעה ע"י החברה שהתקשרה עם המבקש בהסכם, הגישה בעצמו, כבעל דין ישיר, שעה שכלל לא היה צד להסכם לאספקת שירותים. לפיכך, נטען כי למשיב אין כל יריבות אל מול המבקש וכי על כן דינה של התביעה לסילוק על הסף.

הבקשה הועברה לתגובת התובע, אשר טען כי הוא בעלים יחיד של החברה, הוא אשר חתום איתה ובשמה על ההסכם עם המבקש, וכן טען כי נגרמו לו נזקים אישיים באופן ישיר ועקיף, ולפיכך קיימת בינו לבין המבקש יריבות ישירה.

בתשובתו לתגובה, חזר המשיב על טענותיו, והוסיף כי אין התובע יכול לתבוע "בשם" החברה, אלא במסגרת תביעה נגזרת.



דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובנספחיו וכן בטיעוני הצדדים במסגרת הבקשה, התגובה והתשובה, נחה דעתי כי דינה של הטענה בדבר העדר עילה, עפ"י כתב התביעה במתכונתו הנוכחית, להתקבל.

להלן נימוקיי.

תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, עליה מבוססת הבקשה, קובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים הבאים:
(1)
אין הכתב מראה עילת תביעה.
(2)

..."

בקשה למחיקה בשל חוסר יריבות הינה, למעשה, מקרה ספציפי של העדר עילה:
"מחיקה מפאת חוסר יריבות היא בכלל מחיקה מחוסר עילה, שכן משמעה כי לא נתקיימה עילת תובענה כלפי נתבע כלשהו [...]. לרוב, חוסר היריבות יתייחס לנתבע שלא ראוי היה כי ייתבע, משום שהעילה אינה קשורה בו, אך ייתכן גם כי אין התובע בעל הזכות לתבוע [...]. חוסר יריבות משמעו כי לכאורה מתקיימת עילה, אך אין היא מופנית כלפי בעל דין נכון או אין היא מוגשת מטעם בעל הדין הנכון [...] מאליו מובן כי אין מתקין התקנות טורח לציין את חוסר היריבות כעילת מחיקה העומדת ברשות עצמה, משום שמכל בחינה אפשרית אין המדובר אלא בכעין תת קבוצה בקבוצת התובענות הראויות למחיקה מפאת

חוסר עילה".

[מ' קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי (כרך א', מהדורה 15 התשס"ז-2007), עמ' 648-647).

ההלכה הפסוקה התוותה מספר כללים בנדון, ואלה עיקרם:
א.
צעד של סילוק על הסף הינו צעד דרסטי, בו יש לנקוט בזהירות ובמשורה;
ב.
תביעה תסולק על הסף מחמת העדר עילה, במידה וייקבע כי גם אם תוכחנה כל העובדות הנטענות בכתב התביעה, לא יהיה התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש;
ג.
העובדה שסיכויי התביעה להתקבל אינם גבוהים, אינה משמשת נימוק לסילוק התביעה על הסף. משכך, גם אם קיימת אפשרות, ולו קלושה, לכך שהתובע יזכה בסעד המבוקש, התביעה לא תסולק על הסף.

(ראו בנדון את ספרו של אורי
גורן,

"סוגיות בסדר דין אזרחי"
, מהדורה אחת עשרה
, עמודים 374-375).

13.
הסעדים להם עותר התובע הינם סעדים חוזיים ונזקיים הקשורים בהסכם נשוא כתב התביעה, ובהם:
א.
תמורה ששולמה עפ"י ההסכם.
ב.
פיצוי בגין מניעת רווחים.
ג.
הפרת ההסכם ואי עמידת הנתבעים בחיוביהם בהתאם לחוק המכר.
ד.
הפסדי הכנסה עקב ביטול זמנו של התובע.
ה.
פגיעה בשמו הטוב של התובע ועוגמת הנפש.

בהתאם לחוזה בין הצדדים שצורף לכתב התביעה, למהות העסקה ולטיעוני התובע עצמו- שוכנעתי, כי העסקה נכרתה בין החברה שבבעלות התובע לבין הנתבע – החברה היא החתומה על ההסכם, בחותמת החברה, וגם מהותית השירות נשוא החוזה הינו עבור החברה ולצרכיה. חתימת התובע על ההסכם היא מכח היותו מורשה חתימה ותו לא, כך עולה הן מכתב התביעה, הן מן התגובה לבקשה וכן מלשון ההסכם וההגיון הישר.

15.
בהתאם לכך, התובע נעדר יריבות אל מול הנתבע בכל סעד חוזי שנתבע מכוחו של ההסכם,
שכן עצמו הוא אינו צד לחוזה. זאת ועוד, כל סעד נזיקי המתייחס לנזקים שנגרמו לחברה, גם הוא אינו סעד שיכול התובע לעתור לו.

16.
כזכור, טען התובע, כי כבעל החברה, הוא נפגע באופן אישי מהתנהלות הנתבע. ככלל - טענה לגיטימית - אשר בהחלט יכולה להקים לתובע יריבות אישית אל מול הנתבע. אלא שהתובע עתר כאמור גם לסעדים חוזיים, מכח הסכם שאינו צד לו. בנוסף לכך – בפרק הנזיקי לתביעה - לא טרח לפרט מה מתוך הנזקים הנטענים הם נזקי החברה ומהם נזקיו שלו והכל נטען באופן כוללני ותוך ערבוב בין היישויות המשפטיות (למשל, האם אובדן הרווחים נגרם לו באופן אישי או לחברה, ואם מדובר הן בנזקים שלו והן של החברה – לא הופרדו הערכים, באופן שניתן יהיה לדעת מה חלקו של התובע עצמו בנזקים, באופן אישי, ומהו חלקה של החברה, כנ"ל ביחס להפסדי הכנסה, וביחס לפגיעה בשם הטוב). יצוין, כי דרישות השבת התמורה ופיצוי בגין הפרת הסכם, נכתבו כ"רכיבי נזק", אולם ברי כי מדובר ברכיבים חוזיים, הנובעים מן ההסכם, להם כאמור התובע אינו זכאי.


17.
מן הנימוקים האמורים, אני מקבלת את טענת העדר היריבות, באופן מלא בכל הנוגע לסעדים החוזיים, ובאופן חלקי במישור הנזיקי - באשר לנזקי החברה לעומת נזקי התובע.

18.
יחד עם זאת, לאור ההלכה הקובעת כי יש לנקוט במשורה בסעד של סילוק על הסף אני מאפשרת לתובע לתקן את כתב התביעה, בתוך 14 ימים ממועד מתן החלטה זו, באחת מבין כמה אפשרויות:
(א)
צירוף חברת ביפור לכתב התביעה, כתובעת נוספת, יחד עם התובע הנוכחי, ויצירת אבחנה בין נזקי החברה הנטענים לנזקי התובע עצמו.
(ב)
מחיקת התובע הנוכחי מכתב התביעה וצירוף חברת ביפור, תחתיו, כתובעת יחידה.
(ג)
תיקון עילת התביעה, כך שתיוותר העילה הנזיקית בלבד, ויפורטו נזקיו של הנטענים של התובע (להבדיל מזקי החברה), הצומחים לשיטתו מאותה העילה.


19.
במידה ולא יתוקן כתב התביעה בתוך פרק הזמן הנקוב לעיל, תמחק התביעה מן הטעם של העדר יריבות.

כמו כן, אני מחייבת את המשיב בהוצאות המבקש, בגין הגשת הבקשה, ללא קשר לתוצאות ההליך, בסך של 1,200 ₪, אשר ישולם בתוך 30 ימים, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית עד התשלום בפועל.

סכום ההוצאות נפסק, בשים לב מחד - לעובדה שטרם הוגש כתב הגנה (עפ"י ההחלטה להארכת מועד) ומאידך - לאור קבלת טענת המבקש והאיחור הבלתי מוסבר בהגשת תגובת המשיב לבקשה.

ככל שיתוקן כתב התביעה, המבקש יגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים ממועד הגשתו.

ת.פ ליום 18.04.19

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אדר ב' תשע"ט, 03 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 40771-11/18 אסף יששכרוף נ' איתי חדד (פורסם ב-ֽ 03/04/2019)