פסקי דין על קלרה פרננד פסי | פסקי דין על רפאל חיים כהן

30861-10/18 עא     08/04/2019




עא 30861-10/18 קלרה פרננד פסי נ' רפאל חיים כהן








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 30861-10-18 פרננד פסי ואח' נ' כהן


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
מרים ליפשיץ-פריבס

מערערת
קלרה פרננד פסי
ע"י ב"כ עו"ד ע' לוי

נגד

משיב
רפאל חיים כהן
ע"י ב"כ עו"ד א' יעקב

פסק דין


1.
בפני
י ערעור על החלטה של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט אילן סלע) מיום 16.8.18 (להלן-"ההחלטה") שניתנה כהשלמה ל

פסק דין
שניתן ביום 9.7.18 בדחיית בקשת המערערת לפסיקת הוצאות לשכר טרחת עו"ד לטובתה.



תמצית טענות הצדדים:

2.
טענות המערערת מופנות כנגד אי חיוב המשיב בהוצאות לשכר טרחת עו"ד בהחלטה שניתנה בבקשתה כנגד השמטה בפסק הדין של עניין ההוצאות ושכר טרחת עו"ד. הטענה היא, כי לא היה כל וויתור מצידה בעניין הוצאות לשכר טרחה (להלן-"שכר טרחה") גם לא בהסכמות דיוניות שהושגו בין הצדדים שקבלו תוקף של החלטה. לפיכך, שגה בית משפט קמא בכך שהסתפק בחיוב המשיב בהוצאות עבור תשלומיה למומחים (להלן-"הוצאות המומחים") מבלי שפסק לטובתה הוצאות לשכר טרחה. כמות דיוניות בין הצדדים, שקבלו תוקף של החלטה.




3.
המערערת תמכה את טענותיה בבית משפט קמא ושוב, במסגרת הערעור, על החלטה דיונית שניתנה בבית משפט קמא, ע"י מותב קודם, כב' השופטת ד' לקח-כהן מיום 22.6.17 (מוצג 1 בתיק המוצגים של המערערת, להלן-"החלטה מס' 1"). במסגרתה, אושרו הסכמות הצדדים למתן סעד הצהרתי בפסק הדין, ולא סעד של פינוי לפי כתב התביעה, בשאלת פלישת המשיב ושיעורה למקרקעין שבבעלות המערערת. עוד הוסכם, כי פסק הדין יינתן על פי חוות הדעת של המומחה מטעם בית משפט (להלן-"המומחה"), תשובותיו לשאלות הבהרה וחקירתו וללא הפנייה בסיכומים, שיישמעו בעל פה, למסמכים "בתיק או שלא בתיק, זאת למעט בנוגע לתיעוד לגבי הוצאות ושכר טרחה בתיק זה" (סעיף
1 סיפא בהחלטה מס' 1). בנוסף נקבע כי "בשלב זה וכמימון ביניים יישא הנתבע בהוצאות המומחה בגין עדות המומחה בדיון שנקבע", מה שמלמד על אי וויתור מצד המערערת על שכר טרחה.

4.
המערערת הוסיפה וטענה כי בטיוטה של פרוטוקול דיון בפני
כב' השופטת לקח-כהן מיום 14.9.17 (מוצג 2 בתיק המוצגים שלה, להלן-"הטיוטה") נרשם מפי הצדדים ובאי כוחם: "הגענו להסכמה לפיה יקבע כי הנתבע פלש לשטחה של התובעת כשסך כל שטח הפלישה הינו 14.625 מ"ר. לעניין ההוצאות ושכר הטרחה, יישמעו טיעונים היום בנפרד ובית המשפט ייתן החלטתו בעניין לפי שיקול דעתו". עוד נירשם בטיוטה במובלט: "בית המשפט נותן לצדדים עותק מודפס של ההסכמה על מנת שיעיינו בה ביישוב הדעת". מכאן עולה לדידה, כי לא היה וויתור על שכר טרחה. הסכמתה להכרעה בתביעה לפי אותו מתווה דיוני ניתנה על דעת זאת שיינתן לה לטעון ולהביא ראיות בנוגע להוצאות ולשכר טרחה. אין בשתיקתה בעניין שכר טרחה בדיונים עוקבים להחלטה מס' 1 (מוצג 3 בתיק המוצגים מטעמה) כדי ללמד על הסכמה אחרת מזו שהושגה בטיוטה.

5.
המשיב טען מנגד, כי אין בסיס לערעור משהושגה הסכמה דיונית שקבלה תוקף של החלטה שלא כללה את עניין שכר הטרחה. פסק הדין וההחלטה של בית משפט קמא ניתנו על פי החלטה מס' 2 ולא על פי מצג שווא של המערערת בבקשתה להוצאות לשכר טרחה תוך הפנייה לטיוטה ומבלי שגלתה את אוזנו של בית משפט, על היותה טיוטה ולא פרוטוקול הדיון, שהוא בלבד מחייב.

6.
עוד טען המשיב, כי לא בנקל יתערב בית משפט של ערעור בעניין פסיקת הוצאות לשכר טרחת עו"ד ובפרט נוכח ההטעיה מצד המערערת כמו גם ראיותיה לכאורה להוצאותיה לשכר טרחת עו"ד בגין הליכים אחרים שהיו ביניהם ולא ההליך הנדון. מה עוד, שאותן הוצאות שנגרמו לה לכאורה היו עבור הליכים , או איזה מהם, בהם נמחקה תביעתה ללא צו להוצאות.

המסגרת הנורמטיבית:

7.
הלכה פסוקה כי ערכאת הערעור, לא מתערבת בפסיקת הוצאות ובשכר טרחת עורך דין המסורים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית אם לחייב בהוצאות ובדבר שיעורן,
אלא במקרים נדירים וחריגים בהם החלטת בית משפט קמא נראית פגומה, בלתי מתקבלת על הדעת או נפל פסול מהותי בשיקול הדעת (ע"א 3015/06 מדינת ישראל
נ' פינקלשטיין (9.12.08 ); ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק (16.6.05); ע"א 8340/10 מ.ו. השקעות בע"מ נ' רשות המיסים בישראל – משרד האוצר (30.1.13 פסקה 23). יפה לעניין זה, פסק הדין בע"א 6685/11 גריידי נ' הולצמן (4.7.12): "כאמור, פסיקת הוצאות מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, הרשאית להחליט אם לחייב בכלל בעל דין בהוצאות, לקבוע את סכום ההוצאות, ולפסוק הוצאות כנגד בעל דין שהאריך את הדיון שלא לצורך – תקנות 511, 512(ב) ו-514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א). ערכאת הערעור תתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא בפסיקת ההוצאות רק במקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית או כאשר דבק פגם או פסול מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית (ע"א 378/78 קלינגר נ' מנהל מס עזבון, פ"ד לג(1) 509, פסק דינו של השופט ח' כהן (1979); ע"א 3966/05 גולדבליט נ' שבת, פסקה 8 לפסק הדין (לא פורסם, 2.1.2007); ע"א 2076/09 ח.י בלאושטיין בניין והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון, פסקה 34 לפסק דינו של השופט י' דנציגר (לא פורסם, 2.9.2010); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 745 (מהדורה עשירית, 2009)) (שם, פסקה 5).

8.
מן הכלל אל הפרט
: במקרה נשוא הערעור, בית משפט קמא בחן ושקל את מכלול הנסיבות וביסס עליהן את החלטתו שלא לפסוק הוצאות לשכר טרחה. כך, נימק
היטב בית משפט קמא את החלטתו בהתייחסותו להסכמות דיוניות שהושגו בין הצדדים. מהן, ניתן להתחקות אחר אומד דעתם בעניין הוצאות לשכר טרחה. לא זו אף זו, תוכן הטיוטה שהמערערת תמכה טענותיה עליה בבקשתה בבית משפט קמא, אל מול פרוטוקול הדיון מיום 14.9.17 (נספח א' להודעת הערעור, להלן-"הפרוטוקול") , מעידים כאלף עדים כי לא הייתה זו השמטה מקרית בפרוטוקול בעניין שכר הטרחה כי אם מתווה מוסכם. מתווה, אליו
הגיעו הצדדים לאחר עיון שלהם ושל באי כוחם בנוסח המוגמר כמובא בפרוטוקול ולא כמובא בטיוטה.

9.
המספור של הפרוטוקול ותוכנו, מלמדים כי הטיוטה לא הייתה חלק ממנו. הטיוטה, עליה נירשם עמ' 62 מסתיימת בשורה 17 ואילו עמ' 62 לפרוטוקול, מסתיים ב

פסק דין
חלקי. קודם לו מופיעה החלופה, מבין החלופות שהציע בית משפט, בה בחרו והסכימו לה הצדדים. ועוד, בעמ' 62 לפרוטוקול הוסכם כי המערערת (נירשם בטעות התובע, ולא התובעת) "יישא בשכר זה (לחוות דעת המומחה – מ.ל.) כמימון ביניים" (ראו גם בסיפא לפסק הדין החלקי, שורות 5-7 בעמ' 63 לפרוטוקול). גם כאן, בדומה לטיוטה, נירשם כי "בית המשפט נותן לצדדים עותק מודפס של ההסכמה על מנת שייבחנו אותה ביישוב הדעת" (שורה 13 בעמ' 62 בפרוטוקול) ובהמשך, הודיעו בעלי הדין כי לאחר שעיינו בהסכמה היא 'מקובלת עליהם לחלוטין' וכך עשו גם באי כוחם (שורות 15-20 בעמ' 62).

10.
וחוזר חלילה, בישיבה מיום 9.7.18 בפני
כב' השופט סלע, הודע על הסכמות הצדדים
כי "יינתן

פסק דין
בנוסח הבא: בהמשך לפסק הדין החלקי שניתן ע"י כב' השופטת דנה לקח-הכהן שנתן תוקף להסכמת הצדדים בין היתר ובעיקר לכך שהנתבע פלש שלא כדין... לשטח של 5.85 מ"ר..." ויינתן

פסק דין
משלים "לפיו לא הייתה פלישה לקומת המרתף של בית הנתבע..." (עמ' 64 לפרוטוקול). בהתאם לכך, ניתן

פסק דין
משלים ובית המשפט הורה על סגירת התיק. נימצא, כי פעם נוספת לא הלין המערער כנגד המתווה הדיוני שקיבל תוקף של החלטה (בהחלטה מס' 1) כי אם אישר אותו בשנית בפני
המותב החדש.

11.
בית משפט קמא הנכבד, לא הסתפק בעיון בהסכמות שנרשמו בפרוטוקול, כי אם למד עליהן גם מהתנהלות הצדדים בהימנעם מטיעון בעניין ההוצאות, על אתר במועד הישיבה בה ניתנה החלטה מס' 1. זאת אף שצפוי שהיו עושים כן אם וככל שהטיוטה, ולא הפרוטוקול, המחייבת ולפיה "יישמעו טיעונים היום בנפרד ובית המשפט ייתן החלטתו לצדדים לפי שיקול דעתו" (ראו פסקה 24 בהחלטה נשוא הערעור).

12.
לאור כל האמור, אין להתערב בהחלטה של בית משפט קמא אשר נדרש לטענות הצדדים ומצא בדין כי אין לסטות מהמתווה הדיוני שאושר לאחר שהצדדים ובאי כוחם הסכימו לו. אין לבכר את הטיוטה , שכשמה כן היא, מסמך לא מחייב שלא אושר בהחלטה, על פני הסכמות להן מעמד חוזי מחייב שאושר בהחלטה ולפיו נהגו הצדדים.

13.
על כל אלו, הוסיף בית משפט קמא בעניין הרציונל בוויתור על הוצאות לשכר טרחה. זאת בהתחשב בהתנהלות הצדדים בעניין הוצאות לשכר טרחה במסגרת הליכים קודמים ביניהם (פיסקה 27 להחלטה) מבלי שהיה בידי המערערת לבסס את טיעוניה בפני
בנדון, משהציג המשיב את פסקי הדין בתביעה קודמות שלה שנמחקה בהסכמה, ללא צו להוצאות (נספחים לעיקרי טיעון מטעם המשיב).

14.
שעה ששיקול הדעת להכריע בעניין הוצאות לשכר טרחה נתון דווקא בידי הערכאה הדיונית ולא מצאתי כל טעות בעניין ממצאי בית משפט קמא בנוגע למתווה הדיוני עליו הוסכם ואף לא טעות משפטית או פסול מהותי אחר, אין לחרוג מכלל 'אי ההתערבות' ודין הערעור להידחות.

15.
משדחיתי את הערעור, אני מחייבת את המערערת בהוצאות לשכר טרחת עו"ד אותם אני מעמידה על הצד הנמוך בסך של 5,000 ₪, על מנת שלא להביא להסלמה ביחסי השכנות בין הצדדים.


עותק יישלח לצדדים.

ניתן היום,
ג' ניסן תשע"ט, 08 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.











עא בית משפט מחוזי 30861-10/18 קלרה פרננד פסי נ' רפאל חיים כהן (פורסם ב-ֽ 08/04/2019)