פסקי דין על נאדר ג'ומעה עלי קאסם

8101/05 בשא     06/12/2005




בשא 8101/05 מדינת ישראל - משרד הבטחון נ' נאדר ג'ומעה עלי קאסם





בתי המשפט
1
בשא 8101/05
בית משפט השלום ירושלים
ת.א. 2038/05

07/12/2005

כב' השופטת אילתה זיסקינד

לפני
מדינת ישראל - משרד הבטחון

בעניין:
המבקשת
גיי לבונטין

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
נאדר ג'ומעה עלי קאסם
המשיב
מואייד ניעארי

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה
רקע
1. לפני בקשה לעיכוב הליכים בתביעה שעניינה נזקי רכוש שנגרמו למשיב ע"י כוחות הביטחון ביום 26.5.03 בשל הריסת דירת המחבל המתאבד אלתקרורי שמעל דירת המשיב בשכונת האוניברסיטה בחברון. כתוצאה מההריסה נשברו ונהרסו החלונות, התקרות והקירות בדירת המשיב, נפלה מרפסת הדירה, התפוצצה הצנרת ונהרסו מטלטלין ובכללם רהיטים, מכשירי חשמל, כלי מיטה ובגדים.

טענות הצדדים
2. לטענת המבקשת, לפי סעיף 5ג(א) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב-1952 (להלן: "החוק") המשיבה אינה אחראית לתביעה בגין נזק שנגרם לאחר ה-29.9.00 באזור שהוכרז כאזור עימות ע"י שר הבטחון, אלא אם הוחל בה בתהליך הבאת הראיות ביום פרסום החוק.
האזור בו התרחש האירוע נשוא התביעה - חברון - צפוי להיות מוכרז ע"י שר הביטחון כ"אזור עימות" בחודשים הקרובים, ואם יעשה כך, הרי שהדיון בתביעה זו יתייתר, ועל כן מבקשת המבקשת לעכב ההליכים בה למשך 120 ימים.

3. בתגובתו טוען המשיב כי כל עוד לא התקבלה הכרזת שר הביטחון על אזור כ"אזור עימות", אין כל תוקף מעשי לסעיף 5ג ולפטור המשיבה מאחריות על פיו, וגם לאחר הכרזת שר הביטחון, על המבקשת להראות כי הפטור חל על אותה תביעה ספציפית. לפיכך אין מקום לעכב את ההליכים.
עוד טוען המשיב כי ארגוני זכויות האדם בישראל עתרו לבג"ץ כנגד חוקיות סעיף 5ג ותיקון מס' 7 לחוק במסגרתו חוקק סעיף זה, ועיכוב ההליכים כשייתכן שהעתירה תתקבל והסעיף יבוטל, יגרום נזק כבד ובלתי הפיך למשיב.

דיון
4. חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)(תיקון מס' 7) התשס"ה-2005 (להלן: "התיקון"), המתקן את החוק קובע:
"תביעות באזור עימות
5ג(א) על אף האמור בכל דין אין המדינה אחראית בנזיקים לנזק שנגרם באזור עימות בשל מעשה שביצעו כוחות הביטחון, למעט נזק שנגרם בסוגי תביעות או לסוגי תובעים כאמור בתוספת השניה.
(ב)(1) שר הביטחון ימנה ועדה, אשר תוסמך לאשר, לפנים משורת הדין, בנסיבות מיוחדות, תשלום לפונה אשר סעיף קטן (א) חל עליו ולקבוע את שיעורו (בסעיף קטן זה - הוועדה);
(2)....
(3)....
(ג) שר הביטחון רשאי להכריז על שטח כעל אזור עימות; הכריז השר כאמור, יקבע בהכרזה את גבולות אזור העימות ואת התקופה שלגביה חלה ההכרזה; הודעה על ההכרזה תפורסם ברשומות."
(ההדגשות שלי - א.ז.)

ובסעיף 3(א) נקבע:
"הוראות תחילה ותחולה
3(א) הוראות סעיפים 5ב עד 5ד לחוק העיקרי (היינו החוק - א.ר.), כנוסחם בסעיף 1 בחוק זה, יחולו על מעשה שאירע ביום כ"ט באלול התש"ס (29 בספטמבר 2000) ואחריו, אך למעט מעשה שבשלו הוגשה תובענה והחלו בשמיעת הראיות בה לפני מועד פרסומו של חוק זה.
(ב) עד תום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה רשאי שר הביטחון, על אף הוראות סעיף 5ג(ד), להכריז על שטח כעל אזור עימות לגבי התקופה שמיום כ"ט באלול התש"ס (29 בספטמבר 2000) ועד יום פרסומו של חוק זה." (ההדגשות שלי - א.ז.)

5. לפי הוראות אלו כשמכריז שר הביטחון, במהלך ששת החודשים שהוקצו לו לכך מיום פרסום התיקון, כי אזור כלשהו במועד ספציפי מאז 29.9.00 הוא אזור עימות, נשללת זכות הניזוק לפיצויים מהמשיבה, אלא אם בתביעתו הוגשו ראיות טרם פרסום התיקון, היינו לפני ה-10.8.05, אין לניזוק גישה לבתיהמ"ש בתביעת נזיקין כנגד המדינה.

6. אין מחלוקת כי התיקון בא למנוע את היזקקות ביהמ"ש לתביעות ניזוקים כנגד המשיבה כאשר הנזק נגרם ע"י כוחות הביטחון במסגרת הלוחמה המתנהלת מאז 29.9.00 (ר' הצעת חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)(תיקון מס' 5)(הגשת תביעות נגד המדינה על ידי נתין מדינת אויב או תושב אזור עימות), התשס"ב-2002, הצ"ח 3173, עמ' 892) ואת הרציונאל לכך הסביר יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חה"כ מיכאל איתן, כך:

"כאשר מדינה נלחמת, וגם זה מקובל, נהוג במשפט הבינ"ל, אין היא כפופה לתביעות נזיקין גם כאשר עקב המלחמה, במהלך המלחמה, היא פגעה בחפים מפשע, גם כאשר במהלך המלחמה היא פגעה במטרות שגרמו נזק לרכוש, נזק לגוף, תוך כדי פעולות המלחמה. במהלך עבודת הוועדה לא הובא לידיעתנו ע"י איש מהגורמים שישבו סביב שולחן הועדה, אפילו מקרה אחד בתולדות מדינות בנות תרבות, שמדינה שהיתה קשורה במעשי מלחמה, הוגשה נגדה תביעה ע"י אזרח שנפגע, ואותה מדינה פתחה את שערי ביהמ"ש שלה והסכימה שתידון תביעה ובתיהמ"ש פסקו פיצויים נגד המדינה בגין פעולה שנשתה תוך כדי מלחמה".

ראה: דברי הכנסת מיום 27.7.05 בעמ' 92 (טרם פורסם)

יחד עם זאת, את שיקול הדעת באשר לאיזה מקרה נופל בין אלו המקימים למבקשת פטור מאחריות, הפקידה למעשה הכנסת בידי שר הביטחון, בהסמכתו להכריז כאמור על אזור עימות, וכיוון שלא כל אזור בו מתנהלת פעילות של כוחות הביטחון מהווה איזור עימות לא יוכל שר הביטחון להכריז עליו כעל כזה (ר' דברי חה"כ איתן שם בעמ' 95, 111). אם מכריז שר הביטחון על אזור כלשהו "איזור עימות" הרי שאז - ורק אז - קם למבקשת פטור מאחריות, זכות הניזוק לפיצויים נשללת, והאפשרות היחידה העומדת בפני
ו לקבל את סעדיו היא פנייה לוועדה שתוקם על פי סעיף 5ג(ב)(1) לחוק ושתאפשר לפנים משורת הדין ובנסיבות מיוחדות לניזוק לקבל פיצוי מהמדינה (להלן: "ועדת החריגים").

7. לפיכך, התיקון אינו שולל לחלוטין את זכות הניזוק לפיצוי, הוא אינו מונע אותה, אך מאפשר לניזוק לממשה רק בהעדר הכרזה על שטח כעל שטח עימות וכל עוד טרם חלפה תקופת ששת החודשים שניתנה לשר הביטחון כדי להכריז על כך, תביעת המשיב תלויה על בלימה וספק אם תוכל להישמע כיוון שזכות הבכורה להכריע אם תביעתו תידון, אם לאו, ניתנה לשר הביטחון ולו בלבד. בנסיבות אלו, שבהן ישנה אפשרות ממשית שלא תשמע תביעת המשיב, יש להניח שנזק רב יותר ייגרם לו מניהול ההליכים וייתכן לשווא, מאשר אם יעוכבו במספר חודשים עד שהכרזת שר הביטחון תתקבל, אם תתקבל, שהרי ניהול ההליך יכול להביא להוצאות משפט מיותרות ובזבוז זמן שיפוטי יקר - הוצאות שאם תתקבל הכרזת שר הביטחון ותביעת המשיב תדחה על הסף, יפלו על כתפיו. לכן גם אם אין לפטור המשיבה מאחריות תוקף מעשי, כטענת המשיב, עד הכרזת השר הרי שאין בכך כדי למנוע את עיכוב ההליכים אם הדבר עדיף מבחינת ניהול ההליך.
כך גם איני רואה מה נזק יגרם למשיב אם יעוכבו ההליכים ותתקבל החלטת בג"ץ, שהוגש לטענת המשיב מטעם ארגוני זכויות האדם, באשר לחוקיות התיקון: אם תתקבל העתירה ויפסל התיקון, הדבר תומך בתביעת המשיב ובזכותו לפיצוי, ואם לא תתקבל העתירה נותרנו תלויים בהכרזת שר הביטחון ואין החלטת בג"ץ משנה או מורידה לעניין זה, ובייחוד כאשר אין המדובר בסילוק תביעת המשיב, אלא אך בעיכובה.

8. איני מקבלת את טענת המשיב לפיה גם לאחר הכרזת השר, על המבקשת להראות כי ההכרזה פוטרת אותה מאחריות בכל תביעה ותביעה, שכן טענה זו אינה מעוגנת בחוק או בתיקון. אדרבא, במהלך הדיון במליאה על התיקון, התרעמו חברי כנסת על כך שהתיקון מטיל דווקא על הניזוק אחריות להראות כי במקרה ספציפי המבקשת אינה פטורה מאחריות. על הניזוק הפונה לועדת החריגים להרים את הנטל ולהראות כי הפטור אינו חל עליו למרות שהכריז שר הביטחון על אזור כ"אזור עימות" ובכך שלל את זכות תביעת הניזוק בביהמ"ש (ראה למשל דברי חה"כ יולי תמיר בדברי הכנסת שם בעמ' 143).

9. במקרים דומים בתיהמ"ש עיכבו הליכים עד קבלת הכרזת שר הביטחון (ר' החלטות כב' השופט צור בת.א. 9168/04 ובת.א. 8568/04 בבימ"ש זה שתיהן מיום 4.9.05, החלטת כב' השופט מינץ מיום 11.9.05 בת.א. 9651/04 בבימ"ש זה, החלטת כב' השופט שחם מיום 4.9.05 בת.א. 11215/04 בבימ"ש זה והחלטת כב' השופט בכר מיום 5.9.05 בת.א. 77442/04 בבימ"ש השלום בתל אביב-יפו).
במקרים אליהם הפנה המשיב ואשר לא עוכבו בהם ההליכים תהליך הבאת הראיות החל או שביהמ"ש הורה על כך בטרם פורסם התיקון ב-10.8.05 (ר' החלטת כב' השופט ברקלי מיום 25.5.05 בת.א. 9199/04 בבימ"ש זה, החלטת כב' השופט מילנוב מיום 30.5.05 בת.א. 9211/04 בבימ"ש זה החלטת כב' השופט שטראוס מיום 3.7.05 בת.א. 9188/04 בבימ"ש זה, וכן פרוט' הדיון בת.א.9199/04 מיום 14.11.05 בו אמר ב"כ התובעים כי הוחלפו שאלונים ודרישות לגילויי מסמכים).

10. לאור כל האמור לעיל, בנסיבות העניין אני מעכבת את ההליכים עד שיחלפו ששת החודשים בהם מוסמך שר הביטחון להכריז על "אזור עימות", דהיינו עד ה-15.2.06.

11. המבקשת תודיע לביהמ"ש האם הוכרזה חברון כאזור עימות לגבי התאריך 26.5.03 ותמציא את ההכרזה, ואם זו תינתן לפני ה-15.2.06, תמציאה ותודיע עליו המבקשת לביהמ"ש 3 ימים אחרי ההכרזה.

המזכירות תשלח עותק מהחלטתי לב"כ הצדדים.
ניתנה היום ה' בכסלו, תשס"ו (6 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.
אילתה זיסקינד
, שופטת








בשא בית משפט שלום 8101/05 מדינת ישראל - משרד הבטחון נ' נאדר ג'ומעה עלי קאסם (פורסם ב-ֽ 06/12/2005)