פסקי דין על יפית גבאי | פסקי דין על טלי קומיאס מוגרבי | פסקי דין על שלום מוגרבי |

3897-08/18 תאמ     11/04/2019




תאמ 3897-08/18 יפית גבאי נ' טלי קומיאס מוגרבי, שלום מוגרבי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 3897-08-18 גבאי נ' קומיאס מוגרבי ואח'
תיק חיצוני
:



לפני
כב' הרשם הבכיר אבי כהן



התובעת - המשיבה

יפית גבאי

ע"י ב"כ עו"ד יעקב טייב
נגד


הנתבעים - המבקשים

1. טלי קומיאס מוגרבי
2. שלום מוגרבי

שניהם ע"י ב"כ
עו"ד שמעון קושניר

החלטה

לפניי בקשה מטעם הנתבעים להארכת מועד להגשת בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהיעדר הגנה ביום 18.12.18, וכן בקשה לביטול פסק הדין, וכן בקשה לעיכוב הליכים בתיק הוצל"פ שנפתח לשם ביצוע פסק הדין (להלן: "הבקשות שבנדון").

יצוין בפתח דבריי כי פסק הדין מושא הבקשה ניתן אך ורק כנגד הנתבעת 1, כאשר נגד הנתבע 2 ניתן פס"ד נפרד המוחק את התביעה נגדו ע"פ בקשת התובעת. בנסיבות אלה אתייחס לבקשות שבנדון כבקשות מטעם הנתבעת 1 בלבד, למרות שהוגשו בפועל ע"י שני הנתבעים ולמרות שהתצהיר התומך בבקשה הוא מטעם שני הנתבעים.

למען הסדר הטוב ולצורך הבנת הדברים, אסקור הקיים בתיק

·
ביום 02.08.18 הגישה התובעת נגד שני הנתבעים תביעה בסדר דין מהיר ע"ס 75,000 ₪ ומהותה "לשון הרע, מטרד ליחיד ועוולת הרשלנות" כמצוין בכתב התביעה. כעולה מכתב התביעה, מדובר בסכסוך שכנים בין התובעת לבין הנתבעים שהתגוררו באותו בניין משותף (להלן: "הבניין").
בכתב התביעה נטען, בין היתר,
כי הנתבעים השליכו פסולת לחצר דירת התובעת לפחות ב-19 מועדים שונים בשנים 2017-2018. עוד נטען כי הנתבעים הכפישו את שמה של התובעת באוזני דיירים שונים בבניין בהזדמנויות שונות ובפרט ביום 17.07.16 עת צעק הנתבע 2 על התובעת בנוכחות שכנים נוספים והאשים אותה בגניבת 40,000 ₪ מכספי וועד הבית.
לכתב התביעה צורפו בין היתר המסמכים הבאים:
§
תמונות של הבניין ופסולת בחצר הנתבעת (סומן "נספח 5 – סרטונים").
§
צילומי מסך סלולרי של התכתבות בין התובעת לנתבעת 1 (סומן "נספח 8-סרטונים").
§
מכתב התראה לפני נקיטה בהליכים משפטיים מיום 15.05.17 מאת ב"כ התובעת אל הנתבעים

(סומן 10).
§
אישור מסירת דבר דואר מיום
12.06.17 עליו מצוין "לא נדרש" (סומן 10.1).
§
תצהיר מיום 31.07.18 מאת התובעת בו מוצהר שכל האמור בכתב התביעה נכון.
§
שני תצהירי אימות מיום 16.04.18 הנוגעים למקרה מיום 17.07.16 כנ"ל, האחד מאת סבטה גיטרמן והשני מאת אורלי שאול, שתיהן דיירות בבניין.
§
תצהיר גילוי מסמכים מיום 31.07.18 מאת התובעת.
o
ביום 02.08.18, יחד עם כתב התביעה, הוגש דיסק נספחים מטעם התובעת.
·
ביום 15.10.18 הוגשה בקשה ראשונה למתן פס"ד בהיעדר הגנה נגד הנתבעים 1 ו-2. כעולה מהבקשה, הנתבעים פסקו מהתגורר בבניין וכתב התביעה הומצא בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובתה של הנתבעת 1, כפי שהייתה מעודכנת ברישומי משרד הפנים – רינגלבלום 20, ת"א. דבר הדואר חזר אל השולח כאשר שבאישור המסירה נרשם "מסרב לקבל". כנספחים לבקשה צורפו:
§
תשובה לשאילתא ממאגרי נתונים של משרד הפנים מיום 20.08.18 בנוגע לכתובתה של הנתבעת 1.
§
קבלה לשולח דבר דואר רשום.
§
מסמך מעקב משלוחים על דבר דואר.
o
ביום 16.10.18 דחה כב' הרשם יוחנן גבאי את הבקשה בנימוק כי כתב התביעה לא הומצא כדין לכל הנתבעים בהתאם לתקנה 479(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ולמעשה יש להמציאו כדין גם לנתבע 2.
·
ביום 06.12.18 הוגשה בקשה שנייה למתן פס"ד בהיעדר הגנה. נטען כי התובעת המציאה את כתב התביעה לנתבעים באמצעות שליח שביקר 3 פעמים בכתובתה של הנתבעת 1 כנ"ל ולבסוף ביצע הדבקה של מסמכי התביעה על דלת הבית ביום 21.10.18. כנספחים לכתב הבקשה צורפו:
§
החלטת כב' הרשם גבאי מיום 16.10.18.
§
תצהיר אימות מיום 22.10.18 מאת מר שלמה פטילון, שליח המסירה מטעם התובעת.
§
תצלומי ביתם של הנתבעים, כך נטען, וכן דלת הבית ובסמוך לה מעטפות.
o
ביום 06.12.18 דחה כב' הרשם גבאי את הבקשה בנימוק כי חסר תדפיס רשמי ממשרד הפנים באשר לכתובתו של הנתבע 2 ובהתאם חסרה הבהרת השליח בתצהיר האם כתב התביעה שיועד לנתבע 2 אכן הודבק בכתובתו.
·
ביום 16.12.18 הוגשה בקשה שלישית למתן פס"ד בהיעדר הגנה כנ"ל. נטען כי בתשובה לשאילתא שהגישה התובעת למשרד הפנים בנוגע לכתובתו של הנתבע 2 נכתב: "לא נמצא". ביהמ"ש התבקש לתת פס"ד בהיעדר הגנה נגד שני הנתבעים יחד ולחילופין נגד נתבעת 1 בלבד. לכתב הבקשה צורפו כנספחים:
§
תשובה לשאילתא כנ"ל.
§
תצהיר אימות של השליח כנ"ל.
§
נוסח פס"ד נגד שני הנתבעים יחד וכן נוסח פס"ד נגד הנתבעת 1 בלבד.
·
ביום 18.12.18 ניתן פס"ד בהיעדר הגנה נגד הנתבעת 1
(בלבד) בהחלטתו של כב' הרשם גבאי.
·
ביום 20.12.18 הוציאה מזכירות ביהמ"ש התראה על מחיקת התביעה (נגד הנתבע 2 מן הסתם) מחוסר מעש.
·
ביום 21.01.19 הגישה התובעת בקשה למחוק את התביעה נגד הנתבע 2.
·
ביום 22.01.19 נמחקה התביעה נגד נתבע 2
לבקשת התובעת, בהחלטתו של כב' הרשם גבאי.
·
ביום 19.03.19 הוגשו הבקשות שבנדון
, כאמור בשם שני הנתבעים על אף פסקי הדין השונים שניתנו בענייניהם, כפי שפורט. בכתב הבקשה, הדיון בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול

פסק דין
ובבקשה לביטול

פסק דין
נעשה במאוחד וללא הפרדה. עיכוב ההליכים בתיק הוצל"פ התבקש עד להכרעה בבקשה לביטול פסה"ד. הטיעונים והנימוקים בבקשות ידונו בהרחבה בפרק ההכרעה.
o
לבקשה צורפו כנספחים:
§
מסמכים רפואיים הנוגעים להוריה של הנתבעת 1.
§
החלטת בית המשפט העליון, כב' הנשיאה חיות, מיום 07.02.19.
§
החלטות כב' נשיא המחוז השופט דורון וכב' השופטת הינדה לעניין עדות הקלדנית הנ"ל.
§
תצהיר מיום 19.03.19 מאת הנתבעים 1 ו-2 בו מוצהר שכל האמור בכתב הבקשה נכון.
o
ביום 20.03.19 הועברה הבקשה לתגובת התובעת ולתשובת הנתבעים, עפ"י הוראות החלטתי.
o
ביום 21.03.19 הוגשה בקשה לתיקון טעות סופר בבקשה בנדון על דרך של תיקון מספר תיק ההוצל"פ הרלוונטי. הבקשה אושרה בהחלטתי מיום 24.03.19.
o
ביום 25.03.19 הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת תגובת התובעת לבקשה שבנידון. בהחלטתי מאותו היום אישרתי את הארכת המועד וכאיזון לכך הוריתי על עיכוב ביצוע של פסה"ד הרלוונטי, ללא כל תנאי ועד להחלטה אחרת.
o
ביום 02.04.19 הוגשה תגובת התובעת לבקשה שבנדון. התגובה הוגשה ללא תצהיר או כל מסמך נלווה אחר. הטיעונים והנימוקים בתגובה ידונו בהרחבה בפרק ההכרעה.
o
ביום 03.04.19 הוגשה תשובת הנתבעים 1 ו-2 לתגובת התובעת כנ"ל. התשובה לוותה בתצהיר מיום 03.04.19 מאת הנתבעים 1 ו-2. הטיעונים והנימוקים ידונו בהרחבה בפרק ההכרעה.





דיון והכרעה

לאחר עיון מעמיק בכל המסמכים שנזכרו לעיל להלן החלטתי, בהתייחס לכל אחת מהבקשות שבנדון:

בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהיעדר הגנה

המסגרת הנורמטיבית לבקשה להארכת מועד מעוגנת בתקנה 528 לתקנות וממנה עולה כי יש צורך ב"טעם מיוחד" לאישור בקשה כזו.

o
בחינת הטיעונים והנימוקים המרכזיים בכתב הבקשה ובתשובה לתגובת התובעת
§
נטען כי על הנתבעת עברה תקופה קשה ביותר מבחינה נפשית שנסתיימה עם תום שנת 2018 ועל רקע זה ניתן פסה"ד נגדה בהיעדר הגנה, כפי שיפורט בהמשך, אך אין התייחסות לנסיבות שהיו בשנת 2019 והשפעתן על העיכוב בהגשת הבקשה לביטול פסה"ד. לאור האמור הרי נעדר לכאורה טעם מיוחד שנדרש.
§
כתב הבקשה נעדר הסבר מתי בדיוק נודע לנתבעת על פסק הדין שניתן נגדה ובאיזה אופן נודע לה עליו. נעדר גם הסבר מתי ואיך נודע לנתבעת על תיק ההוצל"פ שנפתח נגדה, ויובהר כי ע"פ דיני הוצל"פ מסירת אזהרה כמוה כמסירה כדין של

פסק דין
, כך שאם בוצעה מסירת האזהרה בתיק ההוצל"פ שנפתח לידי הנתבעת, יש בכך גם משום הבאת פסה"ד לידיעתה.
§
בכתב התשובה לתגובה נטען כי "שליח הגיע לדירה ביום 18.3.2019 עם מעטפה ובה החומר של ההוצאה לפועל". טענה זו לא נתמכת בכל אסמכתא למעט תצהיר מאת שני הנתבעים שצורף לתשובה ומעיד בכלליות כי כל האמור בכתב התשובה אמת.
o
בחינת הטיעונים והנימוקים המרכזיים בכתב התגובה לבקשה
§
יש לדחות את הבקשה כיוון שהוגשה באיחור וכתב הבקשה אינו מגלה נימוק טוב לכך.
§
התובעת שלחה לנתבעת 1 מכתב התראה בטרם פתיחת תיק הוצל"פ "מיד עם מתן פסק הדין" וכן שלחה שליח לבית הנתבעת 1 ביום 19.03.19 ע"מ למסור לנתבעת כתב אזהרה לאחר פתיחת תיק הוצל"פ, אך הנתבע 2 סירב לקבל וביקש מהשליח לעזוב את המקום.
§
נטען כי פסה"ד הומצא לנתבעים כדין ובהתאם היה עליהם להגיש בקשותיהם "לא יאוחר מיום 06/02/19". טענה זו לא מלווה בכל אסמכתא או תצהיר להוכחתה.
§
כעולה מהתגובה, אין קשר סיבתי מהותי בין מצבה הנפשי הקשה הנטען של הנתבעת 1 למחדליה בכל הנוגע לתיק זה.
o
שני הצדדים נמנעו מלציין מתי בדיוק נפתח תיק ההוצל"פ, אך יש להניח שזה קרה בחודש פברואר 2019 (לפי מס' תיק ההוצל"פ), כחודש לפחות לפני הגשת הבקשות שבנידון.
·
על פי ההלכה הפסוקה מוטלת על בעל דין המבקש לבטל החלטה שניתנה בהעדרו חובה לפרט בתצהירו מתי (ולמעשה גם כיצד) נודע לו על דבר מתן ההחלטה – "אין להסתפק באמירה שנודע 'לאחרונה' על ההחלטה או ביטוי מעין זה" [רע"א 8810/11 מקופאל בע"מ נ' אחים רזקאללה בע"מ (פורסם בנבו, 7.2.12)]. במקרה שלנו התובעת טענה כי המציאה את פסה"ד כדין לנתבעת וכן המציאה אזהרה בטרם פתיחת תיק הוצל"פ לנתבעת בסמוך למתן פסה"ד, אך נמנעה מלנקוב במועד המצאה מדויק ולא צירפה כל אסמכתא להוכחת טענות אלה. עוד טענה התובעת כי ביום 19.03.19 מסרה לנתבעת באמצעות שליח אזהרה לאחר פתיחת תיק הוצל"פ. הנתבעת מכחישה שקיבלה כל מכתב למענה לפני יום 18.03.19, אז קיבלה באמצעות שליח מסמכים הנוגעים לתיק ההוצל"פ שכבר ניפתח. תצהיר הנתבעים מחזק טענה זו כנכונה, באין כל אסמכתא נוספת לכך.
הגם שמועד המסירה המדויק לא נטען במפורט בתצהיר הנתבעת, אני מוצא שמן האמור לעיל עולה כי לנתבעת נודע לראשונה על פסה"ד נגדה ביום 18.03.19. התובעת לא תמכה טענותיה בדבר מסירה כדין מוקדמת לכך בכל תצהיר או אסמכתא אחרת. לאור מצב עניינים זה נראה שהבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד ומשכך מתייתרת בקשת הארכת המועד, מתייתר הבירור לשאלת הטעם המיוחד הדרוש, ונותר לברר מה דין הבקשה לביטול פסה"ד הרלוונטי.


בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהיעדר הגנה


המסגרת הנורמטיבית לביטול החלטה שנתנה במעמד צד אחד מעוגנת בתקנה 201 לתקסד"א, כפי שבפסיקה. ע"פ ההלכה הנוהגת בהתייחס לתקנה זו, נעשית אבחנה בין שני סוגים עיקריים של מקרים אשר לגביהם מתבקש ביטול פס"ד: מקרים בהם פסה"ד פגום בהליך נתינתו, אזי בית המשפט חייב לבטלו מחמת הצדק, ומקרים בהם פסה"ד אינו פגום וביטולו נתון לשיקול דעת רחב של בית המשפט.

יובהר כעת כי מעיון מעמיק בכל האמור בכתבי הבקשה והתשובה מצאתי כי עולה באופן ברור, גם אם לא במילים מפורשות, שהנתבעת מודה בכך שכתב התביעה נמסר לידיה בהתאם לרשום בבקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה ואין לה כל טענה לגבי חוקיות המסירה. אי לכך הרי שאין עסקינן בבקשת ביטול מחמת הצדק אלא בביטול מטעמי שיקול דעת בית המשפט.

בבואו להכריע בבקשת ביטול פס"ד שניתן בהיעדר הגנה מטעמי שיקול דעת של בית המשפט, ייבחן בית המשפט שני תנאים: הראשון, סיבת המחדל שבגינו לא הוגש כתב הגנה במועד; והשני, סיכויי ההצלחה בטענות ההגנה של הנתבע שנגדו ניתן פסה"ד.

·
דיון בהתקיימותו של תנאי סיבת המחדל
o
ראשית, בבירור שאלת סיבת המחדל יש להתחשב בשאלת המשנה האם נבע המחדל מזלזול מופגן/קיצוני בבית המשפט, ואז תהא הנטייה לדחות את הבקשה, או שמא מקור המחדל בצירוף נסיבות אומלל, שאז תהא הנטייה לקבוע כי ניתן למחול על המחדל ולרפאו בחיוב בהוצאות. לשם כך אבחן תחילה טיעונים ונימוקים מרכזיים בכתב הבקשה ובתשובה לתגובת התובעת:
§
הסיבה לאי הגשת כתב הגנה במועד היא מצבם הנפשי הרעוע של הנתבעים בתקופה שבין החודשים 09/17 ו-12/18, ובמיוחד של הנתבעת 1 וזאת על רקע מצבה הרפואי הקשה של אימה ז"ל, שנמשך כחצי שנה עד לפטירתה במרץ 2018, וכן על רקע התדרדרות קשה במצבו הרפואי של אביה.
§
לטענת הנתבעת המצב הנ"ל הוביל לכך שהיא לא הבינה את משמעות התביעה שהוגשה נגדה ו"גרמה לה לא להתייחס לכתב התביעה". יובהר כי זהו פרט אחד מני כמה פרטים שהובילנו למסקנה כי כתב התביעה נמסר לנתבעת כנ"ל.
o
טיעונים ונימוקים מרכזיים לשאלת סיבת המחדל בתגובת התובעת:
§
כתב התביעה הומצא כדין לשני הנתבעים ביום 21.10.18 על דרך של הדבקת המעטפות על דלת ביתם של הנתבעים בביקור שלישי במקום.
§
קשה להאמין לטענת הנתבעת כי לא הבינה את משמעות התביעה והגשת כתב הגנה בעניינה "שכן מדובר באישה אשר ניהלה הליכים רבים בבתי המשפט".
§
הנתבעת לא הציגה מסמך המעיד על ממש בטענותיה לסיבת המחדל.
o
אמנם נכון הדבר כי בקבלת כתב התביעה לידיה מוטלת על הנתבעת האחריות להגשת כתב הגנה במועד וכבר הבהרתי כי מצאתי שכתב התביעה אכן נמסר לנתבעת כנטען בבקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה. אף על פי כן, בנסיבות התיק ולאור התיעוד הרפואי המפורט שסיפקה הנתבעת, וגם עקב הסתבכותה הכללית במס' הליכים משפטיים כפי שפירטה, אני מוצא מחדלה זה בבחינת צירוף נסיבות אומלל שעליו אכן ניתן למחול ואותו ניתן לרפא בצו להוצאות.

·
דיון בהתקיימותו של תנאי סיכויי הצלחת ההגנה
o
שוב אבחן תחילה טיעונים ונימוקים מרכזיים בכתב הבקשה ובתשובה לתגובת התובעת:
§
נטען כי הנתבעים לא עוולו כל עוול כלפי התובעת, אלא להיפך, היא שמיררה חייהם.
§
עוד נטען כי "כל נושא הוצאת לשון הרע כנגד המשיבה בשלב זה שנוי במחלוקת" וכן כי בתביעות אחרות בהן מעורבת התובעת נגד דיירים נוספים בבניין "לא הוכח עד כה כי הופר חוק הוצאת לשון הרע".
§
יובהר כי הטענות המועלות בכתב הבקשה וגם בכתב התשובה גורפות וכלליות ולמעשה סתמיות וחסרות פירוט מתבקש והתייחסות קונקרטית לעובדות הנטענות בכתב התביעה.
§
יובהר כי לא די בטענות כלליות על קיומם של הליכים נטענים אחרים כאשר לא צורפו מסמכי ההליכים הללו ואין בידיעתי השיפוטית מה נעשה או לא נעשה בהליכים אלה.
o
טיעונים ונימוקים מרכזיים בתגובת התובעת לעניין סיכויי הצלחת ההגנה:
§
הטענות שהעלו הנתבעים אינו מתאימות לנסיבות הבקשה ולכן, "מאחר ואין למבקשים טענות הגנה ממשיות, יש לדחות את הבקשה לביטול

פסק דין
".
§
לחלופין מבקשת התובעת לקבל את הבקשה תחת חיוב הנתבעת בהוצאות.
o
נראה כי בכוונת מכוון לא פורטו בבקשה שבנדון טענות רלוונטיות להגנת הנתבעת, והנתבעת סברה בטעות כי באפשרותה לשמור את טענות ההגנה המפורטות שלה להמשך הדרך בתיק. טענות כאלה נדרשות להיות מפורטות כבר במסגרת הבקשה שבנדון על מנת להכריע כבר היום בשאלת סיכויי הצלחת ההגנה, ומשלא פורטו באופן מלא ומספיק אין בידיי בית המשפט הכלים לעמוד על נכונה את הסיכויים כאמור. אף על פי כן, לא נעלמה מעיני נכונות התובעת (כעמדה חלופית) לסגת מהתנגדותה לביטול פסה"ד ולהסכים לו בכפוף להוצאות ואני מוצא שבנסיבות העניין זו תהא הדרך הנכונה ללכת בה.


סיכום

·
בקשת הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר הגנה נדחית על שום התייתרותה, לאור המסקנה כי הבקשה לביטול הפס"ד הנ"ל הוגשה במועד. תמוה אפוא שהנתבעת מצאה מלכתחילה לעתור להארכת מועד, הארכה שכל לא נחוצה לה, גם לשיטתה.
·
הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה נגד הנתבעת 1 תתקבל (והנתבעת 1 תקבל זכות להגיש כתב הגנה), בכפוף לכך שהנתבעת 1 תשלם לתובעת הוצאות בסך 5,000 ₪, עד יום 10.5.19.
מובהר כי ככל שלא ישולמו הוצאות אלה,
תידחה בקשת הנתבעת 1 לביטול פסה"ד תוך חיובה בהוצאות בס 5,000 ₪.
·
החלטתי הנ"ל בדבר עיכוב הליכים בתיק הוצל"פ 523746-02-19 תמשיך לעמוד בתוקפה בשלב זה. מובהר כי ככל שלא יקוימו התנאים הנ"ל הנוגעים לביטול פסק הדין, יבוטל עיכוב ההליכים.
·
תשומת לב התובעת והנתבע 2 לעובדה (שכנראה לא עמדה לנגד עיני הצדדים באופן מלא), שהתביעה נגד הנתבע 2 נמחקה עפ"י בקשת התובעת, ולפיכך ההליכים נגדו בתיק זה הסתיימו.




תז"פ ביום 12.5.19








ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ט, 11 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 3897-08/18 יפית גבאי נ' טלי קומיאס מוגרבי, שלום מוגרבי (פורסם ב-ֽ 11/04/2019)