פסקי דין על קהילת בבת עין ראש העין | פסקי דין על התנועה ליהדות מתקדמת | פסקי דין על מר שלום בן משה | פסקי דין על עיריית ראש העין |

15785-02/18 עתמ     18/04/2019




עתמ 15785-02/18 קהילת בבת עין ראש העין, התנועה ליהדות מתקדמת נ' מר שלום בן משה, עיריית ראש העין








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים


18 אפריל 2019
עת"מ 15785-02-18 קהילת בבת עין ראש העין
ואח' נ' בן משה ואח'




לפני כבוד השופט מנחם פינקלשטיין

- סג"נ


העותרות

1
.
קהילת בבת עין ראש העין

2
.
התנועה ליהדות מתקדמת
באמצעות ב"כ, עו"ד אורלי ארז לחובסקי
ועו"ד מירי נחמיאס יסף


נגד


המשיבים

1.מר שלום בן משה
2.עיריית ראש העין
באמצעות ב"כ, עו"ד ברוך חייקין
ועו"ד ליאת שני דיכובסקי



פסק דין



1.
בעתירה זו ביקשו העותרות כי בית המשפט יורה למשיבים, עיריית ראש העין
והעומד בראשה, להקצות לעותרת 1 (להלן: "העותרת"), הקהילה הרפורמית בראש העין, את אחד ממבני בתי הכנסת שנבנו במגרשים מספר 203, 207, 801 במתחמים
a
ו-

b
בשכונות החדשות שבעיר. בבסיס העתירה עלתה טענה להתנהלות מפלה ובלתי סבירה של עיריית ראש העין
ביחס לעותרת לאורך השנים. נטען כי בעוד שאין ספור קהילות אורתודוכסיות זכו לקבל מבני ציבור לשימוש כבית כנסת, נאלצת העותרת מזה כ-13 שנים (נכון ליום הגשת העתירה) לפעול מתוך אולם בתוך מתנ"ס, וזאת תמורת תשלום דמי שכירות גבוהים. כן נטען כי בשנים אלה נוקטת העירייה סחבת קשה ואינה נענית לפניותיה של העותרת.

יחד עם העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים, שבמסגרתה התבקש בית המשפט להורות למשיבים למנוע עשיית שימוש במבני בתי הכנסת האמורים, להקפיא כל הליך להקצאת בתי כנסת אלה ונוספים בשכונות החדשות, וכן להימנע מהליכים להקצאת מבני ציבור המשמשים כבתי כנסת בראש העין עד להכרעה בעתירה. בקשה זו נדחתה על ידי סגנית הנשיא, כב' השופטת מרוז, בהחלטה מיום 11.3.18.

2.
העותרת פועלת בראש העין מאז שנת 2004 ומאוגדת כעמותה מאז שנת 2005. לעותרת משתייכות כ-300 משפחות, אולם היא משרתת תושבים רבים נוספים בעיר, החפצים בשירותי דת ליברליים, ברוח היהדות המתקדמת. הקהילה מציעה אלטרנטיבה לא-אורתודוכסית יחידה בעיר. להשלמת התמונה, ברחבי העיר פועלים, לפי פרסומי העירייה, 128 בתי כנסת אורתודוכסיים.

3.
מאז היווסדה אין לעותרת משכן קבוע. בראשית פעילותה התפללו חבריה בסטודיו למחול במתנ"ס לב-אפק. מאז שנת 2006 ועד היום שוכרת הקהילה אולם במתנ"ס ברחוב מבצע דני בשכונת אפק. האולם עומד לרשותה של הקהילה בשבתות, בחגים וביום נוסף לסירוגין, באמצע השבוע או בתחילתו. השימוש במקום כרוך בתשלום שכר דירה. בין השנים 2014-2006 שילמה העותרת סכום של 1,200 ₪ לחודש. בין השנים 2017-2014 עמד שכר הדירה על 600 ₪ לחודש, ומספטמבר 2017 משלמת העותרת 300 ₪ בחודש לשימוש במתנ"ס. את האולם חלקה העותרת עד העת האחרונה עם פעוטון שפעל בו בימות השבוע. כיום משמש האולם לשימושים שונים, ויש לסדר אותו בכל פעם שהעותרת מבקשת לערוך בו תפילה. אולם זה צר מלהכיל את המשתתפים בפעילויות השונות של הקהילה.

4.
מאז שנת 2005 מנהלת העותרת מגעים מול המשיבים, לקידום הקצאת קרקע לצורך הקמת בית כנסת קבוע לקהילה. איני רואה מקום להביא את מלוא הפירוט, ולכן יובאו הדברים בתמצית בלבד. לפי האמור בכתב העתירה, בראשית הדרך, בשנת 2005, נטען כי לא ניתן לקדם הקצאה עבור העותרת בנימוק שטרם הוכנה פרוגרמה לשטחי ציבור בעיר. בפועל הוכנה פרוגרמה עירונית רק בשנת 2010, ואולם בשנים שחלפו עד אז הקצתה העירייה קרקעות ומבנים לבתי כנסת אורתודוכסיים. בשנת 2009 הגישה העותרת בקשה נוספת להקצאת קרקע. בתגובה נדרשה העותרת להציג מקורות מימון. בהמשך צוין מטעם העירייה כי אין קרקע ציבורית מתאימה בשכונות החדשות לבניית בית כנסת עבור הקהילה הרפורמית, וכי בקשת הקהילה תיבחן במתחמים המזרחיים המתוכננים להיבנות בשנים הקרובות.

5.
בשנת 2010 סוכם בין נציגי העותרת למהנדס העיר כי האפשרות הרלוונטית עבור העותרת היא מגרש 908 במתחם
cpm
. הקהילה נדרשה להכין פרוגרמה לבית הכנסת המיוחל (הגם שציינה גם כי נדרש מגרש בגודל 875 מ"ר). לקראת סוף שנת 2010, החליטה ועדת ההקצאות על שינוי המגרש להקצאה, למגרש 201 בגוש 5599, חלק מחלקה 2,1, בגודל 500 מ"ר. העותרת הייתה מוכנה להתחיל הליך הקצאה לגבי מגרש זה, בתנאי שהשטח יוגדל ל-875 מ"ר. ואולם, העירייה סירבה לתנאי זה והועלו טענות גם בדבר העדר מקורות מטעם העותרת למימון הבנייה.
בשנת 2011 דובר בשינוי נוסף במיקום ההקצאה.
בשנת 2012 הוצעו לעותרת שתי אפשרויות: התחלת הליך הקצאת קרקע במגרש 908 במתחם
cpm
בהנחה שהעותרת יכולה לממן בעצמה הקמת מבנה, או המתנה של שנתיים, שאז תגיש העירייה בקשה לקבלת תקציב למשרד לשירותי דת, עבור בניית בית כנסת שאת בנייתו ישלימו הקהילה והעירייה. העותרת בחרה בחלופה של בנייה עצמית, והכינה תכנון ראשוני של בית הכנסת. בשנת 2013 הובהר לעותרת כי עליה להציג אישור על הפקדת 30% מעלות הבנייה בנאמנות.

6.
בראשית שנת 2014 נודע לעותרת כי העירייה חתמה על הסכם גג עם משרד הבינוי והשיכון ועם משרד האוצר (להלן: "הסכם הגג"), שבמסגרתו סוכם כי בין השנים 2017-2014 תממן המדינה בניית מבני ציבור במתחמים חדשים בשכונות החדשות בעיר, ובהם עשרה בתי כנסת חדשים (במהלך הטיפול בעתירה צוין כי דובר בהקמת 5 בתי כנסת בגודל של 250 מ"ר, וכן 5 בתי כנסת בגודל של 150 מ"ר). בעקבות זאת דרשה העותרת כי ועדת הקצאות תשלים בהקדם את ההליך להקצאת מגרש 908 ותפעל לייעד את אחד התקציבים הממשלתיים לבניית בית כנסת עבור העותרת, או לחלופין – תקצה לעותרת את אחד מארבעת בתי הכנסת שנמצאים בשלבי תכנון במסגרת הסכם הגג.

7.
בשנת 2015 הציעו המשיבים לעותרת כי תיבנה קומה שנייה מעל המתנ"ס ברחוב מבצע דני, וכי עלות הבנייה תתחלק בין המשרד לשירותי דת, העירייה והעותרות. באותה עת הסכימה העותרת לפעול במסלול זה, ואולם גם במסלול זה לא הייתה התקדמות מספקת. בינואר 2017 אישר המשרד לשירותי דת תקציב של 300,000 ₪ עבור בית כנסת רפורמי בראש העין, אך התב"ר טרם אושר על ידי המשיבה 2.

8.
ביום 29.10.17 הגישה העותרת בקשה להקצאת אחד מבתי הכנסת החדשים שכבר נבנו בשכונות החדשות במימון ציבורי מלא מכוח הסכם הגג – במגרשים 801, 203 ו-207 במתחמים
a
ו-

b
. בעוד העותרת פועלת כדין וממתינה, נודע לה כי קבוצת מתפללים פלשה לבית הכנסת במגרש 801. העותרת פנתה אל העירייה והבהירה כי אין היא מוכנה עוד להסתפק בתקציב שאושר ע"י המשרד לשירותי דת, והיא עומדת על זכותה להתמודד על הקצאת מבנה בשכונות החדשות (במימון ציבורי מלא). בקשתה של העותרת להקצאת אחד מבתי הכנסת החדשים לא זכתה להתייחסות, ואף המתפללים הפולשים לא פונו. מכאן - העתירה.

9.
בתגובה לעתירה טענו המשיבים כי העירייה פעלה לאורך כל הדרך לקידום ההקצאה עבור העותרת, וכי לא נדחתה ולו אחת מבקשותיה. עם זאת, טענו המשיבים כי העותרת לא השכילה להראות כי בגידול האוכלוסין הצפוי בעיר יש כדי להביא לעלייה בתושבים רפורמיים בעיר,
ושנוצר צורך אמיתי וקונקרטי בבית כנסת רפורמי בעיר זו. כן נטען כי העותרת מחפשת מבנה אשר לא יהיה רק מקום תפילה, כי אם מרכז קהילתי, וכי יש לשקול אם יש להיענות לבקשת ההקצאה כשאין עסקינן בבית כנסת. הודגש כי בשכונה החדשה מתוכננים עשרה מבנים המיועדים לבתי כנסת, ולא למרכזים קהילתיים. עוד נטען כי בני הקהילה הרפורמית מתגוררים ברחבי כל העיר, והם יכולים לנהוג בשבת ברכבם לבית כנסת, ולפיכך ניתן לבחון חלופות בכל העיר ולאו דווקא בשכונה מסוימת.

10.
במסגרת העתירה התקיימו ארבעה דיונים ארוכים.
ביום
8.7.18 התקיים הדיון הראשון. בדיון זה הבהירה העותרת כי הייתה מוכנה לקבל בעבר את ההצעה לגבי המבנה ברחוב בית דני. ואולם, נכון לעת הנוכחית, משהובהר כי ישנם מבנים במימון ציבורי על הפרק, עקרונות השוויון וחופש הדת מחייבים שאחד מאותם בתי כנסת חדשים יוקצה לעותרת. בתום אותו דיון החלטתי, כי לפי הצעת ב"כ העירייה, תתכנס ועדת ההקצאות תוך 30 יום כדי לדון בבקשה ההקצאה למגרש 801 במתחם
a
. כמו כן המלצתי כי ראש העירייה עצמו, או מנכ"ל העירייה, יבואו בדברים עם נציגי העותרת כדי לקדם את הנושא שעניינו נמשך זמן רב מדי. קבעתי כי לדיון הבא יתייצב ראש העירייה.

11.
הדיון הבא התקיים ביום 12.9.18. עובר לדיון זה הודיעה העותרת לבית המשפט כי המשיבים אפשרו לשני מניינים אורתודוכסיים נוספים לעשות שימוש בשני בתי הכנסת הנוספים נושא העתירה – במגרשים 203 ו-207, וזאת ללא כל הליך הקצאה. כן דווח שבישיבת ועדת ההקצאות ציין מנכ"ל העירייה כי אם העותרת תציג רשימה של 150 תושבי השכונות החדשות התומכים בקהילה, ניתן יהיה לשקול הקצאת בית כנסת חדש בשכונות החדשות. עוד טרם הדיון הוגשה רשימה של למעלה מ-150 תושבים בשכונות החדשות התומכים בהקמת בית כנסת רפורמי בשכונות אלה, ולאחר מכן גם רשימה של למעלה מ-120 תושבי פסגות אפק המודיעים כי בכוונתם להשתתף בפעילותו של בית כנסת רפורמי שיקום בשכונה. ואולם, בראשית הדיון ביום 12.9.18 הודיעו ב"כ המשיבים כי ועדת ההקצאות סבורה כי מגרש 801 אינו מתאים, ולכן יש לחזור לדון בהקצאה של הנכס ברחוב מבצע דני. בתום הדיון הוריתי לוועדת ההקצאות לבחון בתום לב את בקשת העותרות, וכי עליה להביא בחשבון את עשרת בתי הכנסת שבשכונות החדשות.

12.
ביום 14.11.18
דנה ועדת ההקצאות בעניינה של העותרת. ועדת ההקצאות ציינה בהחלטתה כי עשרת בתי הכנסת המתוקצבים אינם נותנים מענה למספר בתי הכנסת הנדרשים ביחס לגודל האוכלוסייה הצפוי בשכונות החדשות (העומד על כ-30 בתי כנסת). פועל יוצא מכך הוא כי בתי כנסת נוספים ייבנו, ככל שייבנו, בהליך הקצאת קרקע, כשהמימון לבניית בתי הכנסת יתקבל מהגוף מקבל ההקצאה. כמו כן, לעתיד לבוא ייבנו בתי כנסת בגודל 150 מ"ר עם אופציה להגדלה היכן שהדבר יהיה אפשרי, על חשבון מקבל ההקצאה. יחד עם זאת ציינה הוועדה כי היא סבורה שיש להקצות בית כנסת אחד למתן מענה לצרכי הקהילה הרפורמית ברחבי העיר. צוין כי הפתרון המסתמן הוא בנייה של 11 בתי כנסת בשכונות החדשות (במקום 10). בית הכנסת הנוסף יהיה בשטח של 150 מ"ר, עם אופציה לגוף מקבל ההקצאה להגדיל את המבנה ככל שהדבר אפשרי. בית כנסת שתוכנן במקור ל-250 מ"ר, ייבנה בשטח של 150 מ"ר; 100 מ"ר הנותרים יוקצו לבית הכנסת ה-11, ו-50 מ"ר נוספים, ימומנו באמצעות התב"ר הייעודי מהמשרד לענייני דתות. בהתאם לאמור, מתקיימת אפשרות לבניית בית כנסת נוסף (מס' 11) בשטח של 150 מ"ר.
אשר למיקום בית הכנסת, סברה הוועדה כי נכון למקם את בית הכנסת הנוסף במגרש 908 בחלק הצפון מזרחי במתחם
b
הידוע כגוש 5480 ח"ח 6. צוין כי שטח מגרש זה עומד על כ-6,943 מ"ר שבהם מצויים 10 גני ילדים ומבנה קהילתי בגודל של כ-700 מ"ר, ומתוכו ניתן להקצות שטח של כ-375 מ"ר שיאפשר בנייה של עד 150 מ"ר עם אפשרות הגדלת הבנייה בקומה השנייה בשטח של עד 150 מ"ר על ידי הגוף מקבל ההקצאה, בהתאם לתכנית החלה על המגרש. מגרש זה נמצא על הגבול שבין שכונת נווה אפק לבין השכונות החדשות, ויוכל לתת מענה גם לשכונה הוותיקה. הוועדה המליצה לאשר לעותרת ביצוע פרסום ראשון להקצאת קרקע בשטח של 375 מ"ר למטרת בית כנסת בשטח של כ-150 מ"ר, עם אופציה להגדלת שטח הבנייה במימון עצמי בקומה השנייה.

13.
בדיון ביום 19.12.18
הכירו העותרות בכך שישנה התקדמות גדולה בעצם האמירה כי העירייה החליטה לתת מענה לקהילה הרפורמית בשכונות החדשות.
יחד עם זאת טענו העותרות כי עקרון השוויון מחייב שבית הכנסת לקהילה הרפורמית יהיה בגודל 250 מ"ר (במימון ציבורי מלא) ולא בגודל 150 מ"ר. צוין כי נכון להיום בנויים 4 בתי כנסת בגודל 250 מ"ר – שלושה במתחם
b
ואחד במתחם

a
, ונטען כי עד היום לא תוכנן אף בית כנסת בגודל 150 מ"ר. העותרות ביקשו כי יוקצה להן אחד מבתי הכנסת הקיימים, או הקצאה שווה בשטח 250 מ"ר. כן צוין כי מבנה של 2 קומות אינו מתאים לצרכי העותרת. עוד עמדו העותרות על כך שלנוכח זאת שהמתינו שנים רבות, הרי על ההקצאה להיות ייעודית לזרם הרפורמי. זאת ועוד, העותרות הדגישו כי הן למודות סבל ועיכובים, ולכן חשוב לקבוע לוח זמנים מהיר בעניינן.
בתום הדיון ברכתי גם אני על ההתקדמות בעמדת המשיבים, וציינתי כי נראה לי שמתבקש פתרון יצירתי, שתהיה בו התקדמות נוספת לקראת העותרים, וכן הידרשות לנושא הזמן. על כן קבעתי כי יתקיים דיון נוסף בבית המשפט, הפעם בנוכחות מנכ"ל העירייה.

14.
לקראת הדיון הבא עדכנו הצדדים את בית המשפט בהתפתחויות.
העותרות
ציינו כי יו"ר העותרת, מר שלמה הראל, נפגש עם מנכ"ל העירייה, מר שלמה שילה, ביום 30.12.18. באותה פגישה הביע יו"ר העותרת נכונות לפשרה מסוימת, שבגדרה יסתפקו העותרות במימון ציבורי לבניית בית כנסת בשטח של 200 מ"ר, ואת 50 המטרים הרבועים הנוספים (השקעה של כ-300,000 ₪ לטענת העותרות) – יממנו העותרות. ואולם, במועד מאוחר יותר הודיע מנכ"ל העירייה כי הצעה זו של העותרת אינה מקובלת על המשיבים.
בתגובת המשיבים צוין כי ביום 27.1.19 נערכה ישיבה נוספת של ועדת ההקצאות, וכי הוועדה מצאה שניתן להגדיל את שטח המגרש המוצע להקצאה (מגרש 908) מ-375 מ"ר ל-510 מ"ר. על פי התוכנית החלה על המגרש (רנ/50/א) ניתן לבנות במגרש 40% שטח עיקרי ו-20% שטחי שירות. משמעות הדבר היא כי ניתן לבנות במגרש בשטח של קומה אחת 200 מ"ר של שטח עיקרי, ואף להוסיף באותה קומה 50 מ"ר של שטחי שירות. מימון הבנייה יבוצע כך שהעירייה תבנה 150 מ"ר, והעותרת תוכל להרחיב את שטח המבנה בקומת הקרקע. עוד צוין בהחלטת ועדת ההקצאות כי ככל שיעלה הצורך, העירייה תבנה קומה נוספת לשימוש של צורך ציבורי נוסף לשימוש הקהילה, לרבות בניית מעלית.
הודגש כי כל ששת בתי הכנסת הנותרים בשכונות החדשות אשר ייבנו על ידי העירייה, יהיו אף הם בשטח של 150 מ"ר, אך ייתכן שבשטח מגרש קטן יותר, כאשר לא ברור כלל אם ניתן יהיה להבטיח במגרשים אלה הרחבה על גבי אותה קומת קרקע (להבדיל מהרחבה בקומה נוספת).
המשיבים טענו כי לדעתם החלטת ועדת ההקצאות מיום 27.1.19 נותנת מענה לדרישות הקהילה, באופן סביר ומידתי, בשטח מגרש רחב, שספק אם יוקצה ליתר בתי הכנסת בשכונות החדשות (שהמבנה שלהם יהיה כאמור זהה מבחינת שטחו לבית הכנסת המוצע). המשיבים מחו על כך שהעותרות מנסות להרחיב את הסעד שהתבקש בעתירה, באופן שבית המשפט יורה למשיבים להקצות לעותרת בית כנסת בגודל מסוים ובמקום מסוים, ללא שיקול דעת ומבלי שיושם כלל נוהל ההקצאות במלואו. הם ביקשו להזכיר כי אנו מצויים רק בתחילתו של הליך ההקצאה – טרם פורסמה הודעה בעיתונות בדבר האפשרות להקצאת הקרקע, לא ניתנה אפשרות לציבור להגיש בקשות בעניין, טרם הוגשו בקשות, טרם פורסמה הודעה המאפשרת הגשת התנגדויות, ולא בשלו התנאים למתן המלצת ועדת ההקצאות, שכפופה בסופו של יום לאישור מועצת העיר. המשיבים טענו כי אין מקום להתערב בשיקול הדעת של הגופים המקצועיים ולבטל את החלטת ועדת ההקצאות מיום 27.1.19, וציינו כי התערבות כזו תהווה למעשה צעידת צעד גדול אחורה
לאחר ההתקדמות המבורכת שהושגה.

15.
בדיון ביום 20.2.19 הבהיר הרב קריב, מנכ"ל העותרת 2, כי על אף הביקורת נגד כניסתן של קהילות אורתודוכסיות לבתי הכנסת החדשים בטרם התנהל הליך הקצאה, אין העותרות מעוניינות "לתלוש" מניינים שיש בהם אנשים, ולכן אין העותרות מבקשות לעצמן אחד מבתי כנסת אלה. עם זאת טען הרב קריב, כי הפתרון הראוי בענייננו הוא שהעותרת תקבל את בית הכנסת "החמישי" (הבא שייבנה) בשכונות החדשות, בגודל 250 מ"ר, והוא הוסיף כי העותרת מוכנה לממן בניית 50 מ"ר מתוך 250 מ"ר של המבנה. בדבריו הביע הרב מחאה על כך שהעירייה אינה מוכנה לוותר על בית כנסת המתוכנן להיות בית כנסת אורתודוכסי ולהופכו לבית כנסת רפורמי, אלא רק לצמצמו ב-100 מ"ר, מ-250 מ"ר ל-150 מ"ר, כדי לעשות שימוש ב-100 מ"ר אלה לצורך בניית בית כנסת נוסף, מס' 11, שיוכל להוות פתרון לקהילה הרפורמית.
בדיון זה נכח מנכ"ל העירייה, מר שלמה שילה, אשר ציין כי כחודש לאחר מכן הוא עומד לסיים את תפקידו, והוא הציע לעותרות לנצל את התקופה הזו לצורך קידום עניינה של העותרת.
באותו מעמד הבהרתי לצדדים כי אין טעם להמשיך בדיונים, וכי סבור אני שלממד הזמן יש חשיבות רבה בענייננו.

16.
לאחר כל הדברים האלה אציין כי נראה לי שהעתירה מיצתה את עצמה. במהלך פרק זמן מצומצם קוימו בבית המשפט ארבעה דיונים יסודיים, בנוכחות גורמים בכירים מטעם הצדדים, בניסיון

להגיע בהקדם האפשרי להסכמות אשר יביאו לפתרון ראוי לקהילה הרפורמית בראש העין. ואכן, לאחר כ-15 שנים שבהן ביקשה העותרת למצוא מקום של קבע לפעילותה, ולאחר שבראשית דרכה של עתירה זו העלו המשיבים ספק בשאלה אם יש להקצות לעותרת מבנה לצורך פעילותה, נמצא פתרון עקרוני – שהרי הדברים כפופים להמשך ההליך בוועדת ההקצאות) – אשר מספק לעותרת פתרון קבע, בבית כנסת חדש ובמימון ציבורי. העותרת ביקשה לעצמה מבנה בגודל 250 מ"ר, בטענה כי היא משרתת את כל תושבי העיר המעווניינים בבית כנסת אורתודוכסי. ועדת ההקצאות הלכה ביום 27.1.19 צעד נוסף לקראת העותרות וקבעה שניתן יהיה לבנות על המגרש 250 מ"ר בנוי בקומת קרקע (200 מ"ר שטח עיקרי ו-50 מ"ר שטחי שירות). אכן, נקבע כי המימון הציבורי יהיה ל-150 מ"ר בלבד, ואולם יש לזכור את דברי המשיבים שלפיהם 6 בתי הכנסת הנוספים שייבנו בשכונות החדשות יהיו אף הם בגודל 150 מ"ר. כפי שהוסבר על ידי המשיבים, מצבה של העותרת אף טוב יותר ממצבם הצפוי של בתי כנסת עתידיים אלה, שכן ספק אם אלה ייבנו בשטח מגרש בגודל שעליו דובר בהחלטת הוועדה מיום 27.1.19. הגם שאיני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטת ועדת ההקצאות מיום 27.1.19, ממליץ אני למשיבים לשקול ללכת כברת דרך נוספת לקראת העותרות בנושא המימון (200 מ"ר במקום 150 מ"ר). במקביל תוכל העותרת לפעול על פי הצעתה שלה, ולממן בעצמה בנייה של 50 מ"ר נוספים.

17.
סיכומו של דבר
, בעקבות עתירה זו, הודיעו המשיבים כי הם מכירים בצורך להקצות לעותרת בית כנסת לשימושה, ואף הצביעו על פתרון ראוי לשם כך, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בהחלטת ועדת ההקצאות מיום 27.1.19. הסכמה זו מהווה התקדמות חשובה ומבורכת, ועתה יש לפעול כדי להביא, כדין, ליישומה בפועל.
למרות ההתקדמות הרבה שנרשמה עד כה, ההליך עוד בתחילתו, ועליו להתנהל בפני
ועדת ההקצאות ולהגיע בסופו של דבר לאישורה של מועצת העיר. יש לקוות כי
מנכ"ל העירייה הנכנס ימשיך בדרכו של קודמו שפעל למען הפתרון המיוחל, ואף הבטיח כי "ינחיל" זאת למנכ"ל הבא.

בדברים אלה באה העתירה על סיומה.
אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.


ניתן היום,
י"ג ניסן תשע"ט, 18 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.














עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 15785-02/18 קהילת בבת עין ראש העין, התנועה ליהדות מתקדמת נ' מר שלום בן משה, עיריית ראש העין (פורסם ב-ֽ 18/04/2019)