פסקי דין על יוסף קורקוס | פסקי דין על מיכאל תמים | פסקי דין על שומרה חברה לביטוח |

4532-10/18 תק     21/04/2019




תק 4532-10/18 יוסף קורקוס נ' מיכאל תמים, שומרה חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות באשדוד



ת"ק 4532-10-18 קורקוס ואח' נ' תמים ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת בכירה
אירנה רוזן


התובע

יוסף קורקוס


נגד


הנתבע

מיכאל תמים



צד ג'

שומרה חברה לביטוח בע"מ







פסק דין


לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה שאירעה ביום 30/3/18 בעיר אשדוד והודעת צד ג' שהוגשה על ידי הנתבע.

טענות הצדדים:
לטענת התובע, רכבו שחנה ברחוב רוגוזין נפגע מרכב הנתבע כאשר התובע נמצא מחוץ לרכב. כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב נזקים כמפורט בחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה.

לטענת הנתבע, רעייתו, גב' מילן תמים, שנהגה ברכב המשפחתי, ביקשה לחנות לצד המדרכה ותוך כדי כך שפשפה קלות את חלקו הקדמי-שמאלי של רכב התובע שחנה במקום אסור כאשר חלקו הקדמי בולט לכביש.

עוד טוען הנתבע כי לאחר התאונה הוא ניגש אל התובע וערך החלפת פרטים ועל כן, התובע סבר, בטעות, כי הנתבע הוא שנהג ברכב ואף הודיע על כך לחברת הביטוח מטעמו. בשל כך, דחתה צד ג' את תביעת הנתבע לכיסוי הביטוחי, בטענה כי הוא נהג ברכב בעוד שרישיונו נשלל.

הנתבע הגיש הודעת צד ג' במסגרתה חזר על הטענה כי רעייתו היא שנהגה ברכב וגרמה לתאונה נשוא התביעה.

דיון והכרעה:
תיאור התאונה כפי שנמסר על ידי התובע בתחילת עדותו היה ברור וחד משמעי:

"הרכב חנה בחניה, הוא
(הנתבע – א' ר')
נתן מכה לרכב, הוא אמר מצטער והביא את הפרטים שלו" (עמ' 2 ש' 32).

בחקירתו הנגדית העיד התובע כי ביקש לערוך קניות בחנות פיצוחים הסמוכה למקום בו חנה. לאחר שסיים ו "כמעט" חזר לרכב, שמע קול פגיעה ו"ראיתי את הרכב שלו פוגע ברכב שלי" (עמ' 4 ש' 3). עוד העיד, כי הנתבע המלווה בבנו, ניגש אליו (עמ' 2 ש' 37), התנצל ומסר לו את מספר תעודת הזהות ואת מספר הטלפון ליצירת קשר מאחר ולא היה בידיו רישיון נהיגה (עמ' 4 ש' 25).

בהמשך, העיד התובע כי לא ראה מי נהג ברכב (עמ' 3 ש' 4, עמ' 4 ש' 5) ואף בחקירה הנגדית לב"כ הנתבע, השיב בחיוב לשאלה האם ייתכן כי הסיק כי הנתבע הוא שנהג ברכב על סמך זה שהנתבע הוא זה שניגש אליו לאחר התאונה ומסר לו את הפרטים (עמ' 8 ש' 36).

עם זאת, העיד התובע באופן חד משמעי כי על אף הימצאותו בסמוך לרכב הנתבע, הוא לא ראה במקום אישה (עמ' 4 ש' 16). לא בתוך הרכב, לא לידו ואף לא ראה אישה יוצאת מהרכב. עוד העיד התובע כי במהלך החלפת פרטים מיד לאחר התאונה הנתבע לא ציין כי לא הוא אחראי לתאונה (עמ' 4 ש' 19, 21) אלא רעייתו. במצב דברים זה, נראה כי אף אם הגרסה לפיה הנתבע הוא שנהג ברכב וגרם לתאונה הינה תוצאה של הסקת מסקנות, הרי שהמדובר בפרשנות פשוטה ומתבקשת של הנסיבות.

אף בחקירה שערך מר שירן, חוקר מטעם צד ג' בחודש יולי 2018 חזר התובע כך שהנתבע הוא שנהג ברכב שפגע ברכבו וכי למעט בנו לא היה במקום התאונה אדם נוסף.

בשל חשיבות הדברים שנמסרו על ידי התובע בשיחה עם החוקר, בדגש על אופן מסירתם, יובאו להלן החלקים הרלוונטיים מדו"ח חקירה בשלמותם:

חוקר: וכשהתאונה קרתה אתה ראית את זה מול העיניים שלך?
הנחקר
(הנתבע – א' ר'): כן אני כבר עמדתי להיכנס לאוטו, השם ישמור מה היה יכול לקרות
חוקר: היית כבר ממש קרוב לאוטו שלך כשזה קרה?
נחקר: "כן!
חוקר: וברכב שפגע ברכב שלך מי נהג? הנהגת הזו?
נחקר: (שתיקה...)
חוקר: או שהיה שם נהג??
נחקר: נהג היה!
חוקר: היה נהג גבר? בחור?
הנחקר: כן! צרפתי כזה, כן.

בהמשך השיחה, מוסר התובע לחוקר כי הנתבע לווה בילד וכן מוסר תיאור מדויק של הנתבע ונשאל שוב:

חוקר: ולא הייתה איתו אישה באוטו?
נחקר: לא! לא!

דו"ח החקירה המתעד את השיחה בין התובע לבין החוקר, מלמד, אם כן, כי גם בשיחה זו מאשר התובע כי בעת קרות התאונה הוא היה ליד רכבו וכי ראה את התאונה. כאשר נשאל התובע על ידי החוקר את השאלה החשובה מכל - מי נהג ברכב – באופן בו החוקר, למעשה, שם בפיו של התובע את האפשרות כי ברכב נהגה "נהגת", התובע לא מאשר ואף לא משיב, כפי שניתן היה לצפות לאור הגרסה שהועלתה בחקירה הנגדית - כי לא ראה מי נהג ברכב - אלא מאשר נחרצות כי ברכב נהג ""נהג", "גבר" תוך שהוא מוסר את התיאור המדויק של הנתבע ושולל מכל וכל כי ברכב הייתה אישה – באותה נחרצות כפי ששלל בעדותו לפניי כי ראה אישה יוצאת מהרכב לאחר התאונה.

למעשה, באף שלב, לא בעדות בבית המשפט ולא בשיחה עם החוקר, לא טען התובע כי רעיית הנתבע היא שנהגה ברכב, עובדה העולה בקנה אחד עם הנסיבות בהן הוא לא ראה אותה לאחר אירוע התאונה ואף לא נאמר לו באותו מעמד כי היא ולא הנתבע שגרמה לתאונה.

שמה של רעיית הנתבע כנהגת שנהגה ברכב הועלה על ידי התובע בחלוף כחודשיים ממועד התאונה, בחודש מאי 2018, בטופס הודעה על תאונה לחברת ביטוח מטעמו. משנשאל על כך בחקירתו הנגדית, השיב כי לא הוא מילא את הטופס (עמ' 8 ש' 11-12) ובהמשך, כאשר נשאל ישירות האם הוא זה שהעלה בשלב כלשהו את הטענה כי רעיית הנתבע היא זו שנהגה ברכב, השיב תשובה מעורפלת: "יכול להיות לא יודע, אני לא ראיתי בהגה מי ישב, מי שבא לדבר איתי הוא והיה הילד, כי הרכב היה מלפני. אז אני לא יכול לראות מי" (עמ' 4 ש' 33-34).

אין בהסבר זה כדי ליישב את התמיהות, מאחר ואף בהנחה שאכן לא ראה מי נהג ברכב, כלל לא ברור מדוע העלה התובע את שמה של גב' מילן תמים. נראה שבנסיבות אלו ברור כי שמה של הגב' תמים כנהגת בתאונה לא הועלה על ידי התובע וכי מידע זה נמסר לו בהמשך המגעים מול הנתבע למטרת קבלת הפיצוי וככל הנראה, לאחר שכבר היו ידועים הקשיים ביחס לכיסוי ביטוחי מול צד ג' והסיבה לדחייתו.

מכל מקום, נוכח גרסתו העקבית של התובע לפיה על אף הימצאותו בסמוך למקום התאונה הוא לא ראה ברכב הנתבע אישה, כי הוא לא ראה אישה יוצאת מהרכב ואף לא הוזכר כלל במעמד החלפת הפרטים עם הנתבע כי רעייתו היא שגרמה לתאונה ובשים לב לסתירות ותמיהות הרבות בגרסת הנתבע, אין בידי לקבל את הטענה כי מי שנהג ברכב הנתבע בעת קרות התאונה הייתה רעייתו, גב' מילן תמים.

באשר לעדות הנתבע, הנתבע העיד בעקביות כי הוא לא נהג ברכב בעת קרות התאונה מאחר ורישיונו נשלל וכי המדובר, בעצם, בטעות מצד התובע. עוד העיד, כי רעייתו אינה דוברת עברית על בוריה וכי בנוסף לכך היא הייתה נסערת לאחר שגרמה לתאונה ולכן "אמרתי לה לכי לקנות לפני שיסגרו החנויות, היא יצאה ישר לקניות אמרתי לה אני מטפל ופניתי לאדם שנכון שלא היה ברכב, לכן הוא לא יכול להגיד מי נהג ומי לא נהג... ונתתי לו נכון את הפרטים שלי, שלא היה רישיון של אשתי כי היה בתיק שלה" (עמ' 9 ש' 9-14).

הנתבע אישר כי כלל לא הזכיר בפני
התובע במעמד החלפת פרטים כי הוא לא נהג ברכב וכי רעייתו היא שגרמה לתאונה (עמ' 9 ש' 36) כאשר ההסבר שסיפק היה תמוה, בלשון המעטה:
"זה לא היה העניין, קודם לבדוק האם יש נזק גופני ואחרי זה בגלל שזה ערב חג לא היה לנו זמן לחפש הניירת".

משנשאל כיצד ייתכן כי התובע לא ראה את רעייתו יוצאת מהרכב, השיב כ ייתכן והדבר נבע מריבוי אנשים במקום (עמ' 10 ש' 10-11) ומכך שיצאה "מהצד השני" (עמ' 11 ש' 16-17).

עדות הנתבע לא הייתה אמינה עליי ככלל, ובנקודה זו בפרט. האפשרות כי התובע שנמצא ליד הרכב שלפני רגע צפה בו פוגע ברכבו, יפספס נוכחות אדם נוסף ברכב הפוגע – ועל פי גרסת הנתבע לאחר התאונה הוא ניהל עם רעייתו שיחה ורק לאחר מכן יצא אל התובע – או שירידת גב' תמים מהרכב תיעלם מעיני התובע העומד ליד הרכב – אינה אפשרות סבירה בעיניי.

למסקנה זו תורמת עובדה כי מיד לאחר התאונה, במעמד החלפת פרטים, הנתבע כלל לא מציין בפני
התובע, כי רעייתו היא שגרמה לתאונה. לא היה ב"הסבר" שסיפק הנתבע כדי ליישב תמיהה בנקודה זו. ויודגש, רישיונו של הנתבע נשלל, רעייתו – כך לפי שיטתו – פגעה לפני רגע ברכב התובע והנתבע, שמצופה כי בנסיבות העניין ימהר להרחיק את עצמו מכל אפשרות שהתאונה תיוחס לו, לא מזכיר ולו בחצי מילה כי רעייתו היא שגרמה לתאונה.

יתירה מזו, נשאלת השאלה, מדוע הנתבע שאישר כי רישיון הנהיגה של רעייתו היה בתיקה וחזר על כך בהמשך (עמ' 10 ש' 23) לא ביקש ממנה את רישיון הנהיגה שלה בטרם הרחיק אותה ממקום התאונה. תשובת הנתבע לשאלה זו הייתה מגומגמת ולא תרמה ליצירת רושם של אמינות ומהימנות באשר לגרסתו:
"יש לה בתיק, לא ידעתי, יכול להיות במקרה שאנשים שוכחים את זה בבית זה לו מחייב שאין לה" (עמ' 10 ש' 28-29). ויודגש שוב – המדובר באדם שרישיונו נשלל!

התנהלות הנתבע בנסיבות העניין אינה סבירה, אינה תואמת את השכל הישר והגיונם של הדברים ולא ניתן ליישבה באמצעות הסבר הגיוני.

ואם לא די בתמיהות לעיל, הרי שיש להביא חלק נוסף מחקירת הנתבע (עמ' 12 ש' 1-5), וזאת מבלי להכביר מילים באשר למשמעותה ולמשמעות הניסיון הנואש של הנתבע לספק הסבר לאחר שכשל בלשונו:

נציג צד ג': למה קרתה התאונה?
הנתבע: "רציתי לחנות...
נציג צד ג': אתה רצית?

"אשתי רצתה, אני הוא זה אותו דבר , אני והיא זה אותו דבר, רצינו להחנות כמה מטרים לאחר המעבר החציה והיא לא שמה לב ופגעה ברכב שלו" (עמ' 12 ש' 1-5).

העולה מן המקובץ הוא כי גרסת הנתבע לא הייתה אמינה עליי כלל, הנתבע לא ידע ליישב את הסתירות בעדותו או לספק הסברים שיניחו את הדעת באשר לחוסר הגיונם של הדברים.

בהקשר של מידת האמינות של הנתבע, יש לציין כי הנתבע העיד בעברית שוטפת ונכונה וכלל לא ניכרו קשיי שפה ששימשו, בין היתר, נימוק לבקשה להיתר ייצוג, לה נעתרתי באופן חלקי, והדבר אף בא לידי ביטוי בעדות התובע שהעיד כי הנתבע דיבר "יפה, רהוט, עברית מצוינת" (עמ' 7 ש' 21).

באשר לעדות גב' מילן, הרי שאף בעדותה ניכרו סתירות כאלו ואחרות וקשיי זיכרון שבנסיבות אחרות ניתן היה ליישבם באמצעות הסבר הגיוני, כגון חוסר תשומת לב או חלוף הזמן.

כך למשל, לא זכרה העדה האם במקום התאונה מוצב תמרור כלשהו (עמ' 14 ש' 16) וזאת בניגוד להודעתה לצד ג' שם צוין פרט זה מפורשות. כמו כן, העידה, בניגוד לעדות בעלה, כי רישיון הרכב היה בתא הכפפות ולא זכרה האם בעלה ביקש ממנה לאחר התאונה את רישיון הנהגה שלה שהיה בתיקה (עמ' 13, ש' 25, 27, עמ2 13 ש' 29). בנוסף, גב' מילן כלל לא זכרה כי היא שוחחה עם החוקר מטעם צד ג' שכעולה מעדותו (עמ' 15 ש' 3-30) אף ביקש ממנה להיות נוכחת. יתירה מזו, גב' מילן העידה כי היא ובעלה כלל לא שוחחו על ביקור החוקר (עמ' 14 ש' 34-36, עמ' 15 ש' 1-4).

בחקירת גב' מילן עלו דברים נוספים, המעלים סימני שאלה באשר להימצאותה במקום, כגון אי דיוק לעניין צבע רכבו של התובע, פריט אותו ביקשה לקנות, אי נקיבה בשם החנות המצויה בסמוך למקום חניית רכב התובע ועוד.

כאמור, בנסיבות אחרות ניתן היה ליישב סתירות אלו שאינן עולה, כשלעצמן, כדי אי קבלת עדותה. עם זאת, במצב דברים שנוצר נוכח עדויות התובע ובעלה, הרי שהכמות עושה את האיכות ומביאה למסקנה מתבקשת אחת: גב' מילן לא נהגה ברכב בעת קרות התאונה וכלל לא הייתה ברכב. בשל כך התובע לא ראה אותה, בשל כך הנתבע לא הזכיר אותה ובשל כך פרטיה, לרבות רישיון נהיגה, לא נמסרו לתובע.

העולה מן המקובץ הוא כי בהיעדר מחלוקת אמיתית בשאלת האחריות, הרי שהתובע זכאי לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבו. התובע הציג מסמכי הבעלות המלמדים כי במועד התאונה הרכב אכן היה בבעלותו ולכן הוא זכאי לפיצוי כאמור.

עם זאת, אין להתעלם מהתמונות המתעדות את רכבו חונה בסמוך למעבר חציה כאשר חלקו הקדמי בולט במקצת לכיוון נתיב הנסיעה.

בנסיבות אלו, הנני מעמידה את אשמו התורם של התובע – שאינו מקים אחריות - לקרות התאונה נשוא התביעה על שיעור של 15%.

לאחר ניכוי רכיב זה יעמוד סכום הפיצוי לו זכאי התובע על סך של 10,838 ₪.

בשים לב לאופי התביעה שהינה תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב ולפסיקה הרלוונטית לעניין הרכיב של עגמת נפש בתביעות מסוג זה, הנני דוחה את תביעת התובע בגין ראש נזק זה.

משלא הוצג אסמכתא לתשלום שכ"ט עו"ד, אינני מוצאת מקום לפסוק את הסכום הנתבע לטובת התובע.

בנוסף לסכום הפיצוי, יישא הנתבע בהוצאות התובע בגין ניהול הליך זה לרבות אגרת משפט בסך 350 ₪.

נוכח המסקנות שלעיל ומשלא עלה בידי הנתבע להוכיח כי הוא זכאי לשיפוי מצד ג' בהתאם לתנאי הפוליסה, הנני מורה על דחיית הודעת צד ג'.

הנתבע יישא בהוצאות צד ג' בסך של 350 ₪.





הסכומים לעיל ישולמו בתוך 30 יום ממסירת

פסק דין
זה לידי הנתבע, שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.
ניתן היום,
ט"ז ניסן תשע"ט, 21 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 4532-10/18 יוסף קורקוס נ' מיכאל תמים, שומרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/04/2019)