פסקי דין על חיים משה בראון | פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ

7312-06/18 קג     14/04/2019




קג 7312-06/18 חיים משה בראון נ' כלל חברה לביטוח בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ק"ג 7312-06-18

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

נציגת ציבור (עובדים) גב' חנה קפלניקוב
נציג ציבור (מעסיקים) מר גיל אלוני
התובע
:

חיים משה בראון
ע"י ב"כ: עו"ד אורי בוים



-

הנתבעת
:



כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד מיכל לייב
החלטה
האם רשאית חברת הביטוח לשלול את קצבת הזיקנה מהתובע מאחר שהתובע נטל הלוואות מחברת הביטוח ושיעבד את הכספים שהופקדו לזכותו – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות
:

1.
התובע בן 71.

2.
התובע יצא לגימלאות בחודש 7/2012.

3.
התובע צבר כספים בנתבעת במשך 40 שנה.

4.
בשנת 2007 נטל התובע הלוואה בסך 550,000 ₪ מכלל ביטוח והתחייב להחזירה ב-48 תשלומים מ-12/2008 ועד 12/2012. התובע שיעבד לטובת ההלוואה את הכספים המצויים בפוליסה שמספרה 594572 ע"ש התובע המנוהלת ע"י הנתבעת.

5.
התובע לא עמד בהחזרי ההלוואה. מחודש 7/2012 הנתבעת איננה משלמת לתובע גמלת זקנה. הנתבעת הגישה תביעה (ת"א 19776-06-12) והתובע חויב במלוא סכום התביעה.

6.
ביום 20.6.12 נעשה פדיון של 73,664 ₪ לטובת ההלוואה.

7.
ביום 10.5.18 פתחה הנתבעת תיק הוצל"פ כנגד התובע.

8.
ביום 22.5.18 נערכה לתובע חקירת יכולת ונקבע לו צו לתשלומים של 500 ₪ לחודש. הנתבעת הגישה ערעור בהוצל"פ על גובה ההחזר; טרם ניתנה החלטה.

9.
התובע מתפרנס מגימלאות של ביטוח לאומי (קצבת זקנה והשלמת הכנסה).

10.
התובע מתגורר בבית פרטי ובנו משלם את ההוצאות.

11.
לזכות התובע עומדים 1,241,401 ₪ במסלול קצבה הכוללים פיצויי פיטורים. פירעון הסכומים יגרום לתשלום של 50% מס הכנסה (עמ' 8 לפ' שורות 7-5 לעדות עקרי). העדה מטעם כלל אישרה כי רוב הכספים הם פיצויי פיטורים (עמ' 8 לפ' שורות 7 – 8 לעדות עקרי).

טענות התובע
:

1.
תביעתו של התובע עוסקת בתשלום קצבת הזקנה שלו ואין קשר לפס"ד שניתן בעניינו של התובע, אשר משולם באמצעות ההוצל"פ.

2.
הנתבעת קיבלה

פסק דין
לאחר שהתובע לא עמד בהחזרי ההלוואה וכנגד התובע נפתח תיק הוצל"פ.

3.
הכספים המצויים בפוליסה הם כספי פיצויים הנמצאים במסלול רצף קצבה ופירעון הכספים יגרום לתשלום מס של כ-50% למס הכנסה.

4.
רק המבוטח בעצמו יכול לבקש להפריש כספי פיצויים לרצף קצבה ורק הוא יכול לחזור בו מהבקשה לרצף קצבה הנתבעת איננה יכולה לבקש חרטה מרצף קצבה בשמו של התובע.

5.
הנתבעת לא שעבדה לטובת ההלוואה את הפוליסות של התובע.

6.
הפוליסה היחידה אשר הייתה משועבדת היא פוליסה שמספרה 594572.

7.
הנתבעת עשתה דין לעצמה ולא משלמת קצבת זקנה לתובע במשך 7 שנים.

8.
הלכת פינצ'ב לא רלוונטית לעניינו שכן התובע הגיע לגיל פרישה בשונה מגב' פינצ'ב שלא הגיעה לגיל פרישה וההלכה עוסקת בחייבים שלא הגיעו לגיל הפרישה. בעניינו של התובע כל הפוליסות הגיעו לתום התקופה. בהלכת פינצ'ב לא היה מדובר על כספי פיצויי פיטורים שהוקצו למסלול רצף פנסיה.

9.
על פי סעיף 13 (א) לחוק חוזה הביטוח לא ניתן לעקל את זכויותיו של מבוטח בביטוח חיים לאחר קרות מקרה הביטוח. על פי סעיף 40 לחוק, מקרה ביטוח הוא הגיעו של מבוטח לגיל מסוים. עיקול כספי גמלת הזיקנה הוא הפרה של החוק.

10.
התובע עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו את מלוא קצבת הזקנה המגיעה לו באופן רטרואקטיבי.

טענות הנתבעת
:

1.
על פי הסכם ההלוואה, החקיקה ופסיקת בית המשפט העליון, זכותה של הנתבעת לקזז את חובו של התובע מכספי הפיצויים.

2.
התובע שיעבד את כל הפוליסות שהיו רשומות על שמו אצל הנתבעת בגין ההלוואה שאותה נטל.

3.
הפיצויים אינם שייכים לתובע אלא משועבדים לנתבעת להבטחת פירעון החוב. בהסכם ההלוואה נתן התובע את הסכמתו המפורשת לשעבוד ולמשכון כל הפוליסות לטובת החברה (נספח 2 לסיכומי הנתבעת).

4.
בכתב התשובה הודה התובע כי שעבד את הכספים לטובת החזר ההלוואה.

5.
פדיון הכספים אינו מותנה בחזרה מרצף קצבה אלא נוגע למישור היחסים בין התובע לרשות המיסים ואין בו להשפיע על זכות הנתבעת לפדות את הכספים. אם יחתום התובע על חזרה מרצף קצבה – יתכן וינוכה מס מופחת, לא יחתום – ינוכה מס מלא.

6.
כל 5 הפוליסות משועבדות להבטחת החזר ההלוואה, כפי שעולה מהסכם ההלוואה. טענתו של התובע כי שועבדה רק פוליסה אחת לטובת החוב היא שקרית ומהווה הרחבת חזית.

7.
מכתב ההתראה אינו מאיין את הסכם ההלוואה.

8.
סעיף 13 (א) לחוק חוזה הביטוח אינו חל בענייננו שכן מדובר ביצירת זכות שעבוד לפני קרות מקרה הביטוח (גיל הפרישה).

9.
ביהמ"ש העליון נתן תוקף לשעבוד הכספים בקופת גמל לקצבה ובביטוח המנהלים וקבע כי תקנה 16 לתקנות הפיקוח היא הוראת קיזוז סטטוטורית.

10.
על פי הלכת בית משפט העליון ניתן לסלק חוב פסוק מכספי הפיצויים הצבורים.

11.
תביעת התובע נעדרת ביסוס משפטי ומנוגדת לדין ולהלכות הפסוקות.



המחלוקת
:

הצדדים חלוקים אם זכותה של הנתבעת לחלט את כספי ההלוואה מתוך כל פוליסות ביטוח המנהלים של התובע או רק מתוך הפוליסה שמספרה 594572, אם בכלל.

עדויות
:

מטעם התובע העיד התובע בעצמו.
מטעם הנתבעת העידו גב' לידיה עקרי, מנהלת מחלקה מקצועית בתחום תפעול וגביה בביטוח חיים ומר רביד פרחי, מנהל צוות הלוואות בנתבעת.


המסגרת הנורמטיבית
:

1.
סעיף 8 לחוק הגנת השכר קובע כי גמלה לא ניתנת לעיקול או לשעבוד:

"(א)
משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגימלה כאמור; היה הסכום האמור יותר מ-80% משכר העבודה החדשי, יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כדי 80% משכר העבודה החדשי; לענין זה, "שכר העבודה החדשי" – שכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעסיק חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק.

...
(ה)
קצבה המשתלמת מאת מעסיק או קופת גמל תיחשב כשכר-עבודה לענין סעיף זה; הוראה זו אינה באה לגרוע מהגנה בפני
עיקול, העברה או שעבוד, הניתנת לקצבה כאמור על פי חיקוק.

...


(ז)

הוראה שבחיקוק הנוגדת הוראת סעיף זה לא ינהגו לפיה."

עיון בתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה מעלה כי לא ניתן לעקל 25% (יחיד
שהוא מעל גיל 55) או 37.5% (לבני זוג מעל גיל 55) מהסכום הבסיסי.

וכך גם קובע סעיף 50 לחוק ההוצל"פ:

"(א)
ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי פרק זה אינו תופס בהם:
...
(3)
כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר - כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;"

2.
ברם סעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 קובע:

"(א)
זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות להעברה לאחר או לשעבוד, למעט העברה או שעבוד כמפורט להלן:
(1)
שעבוד של זכויות עמית בקופת גמל לתגמולים, בקופת גמל להשקעה, בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 23(א)(2א) ו-(2ב) או בקרן השתלמות, הנעשה לאחר המועד שבו זכאי העמית למשוך את הכספים מהקופה לפי הוראות סעיף 23;
(2)
העברת כספים לנושה במסגרת מימוש שעבוד שנעשה לטובתו לפי הוראות פסקה (1), ויראו מימוש שעבוד כאמור כמשיכת כספים בידי העמית לפי הוראות סעיף 23;
(3)
העברה או שעבוד אחרים הנעשים בהתאם להוראות שקבע השר, באישור ועדת הכספים, בכפוף להוראות כל דין.
(ב)
...
(ג)
לא יהיה תוקף להעברה, לשעבוד או לעיקול של זכויות עמית שנעשו בניגוד להוראות לפי סעיף זה."
(ההדגשה לא במקור – א.ג.כ.).


קרי, ניתן לשעבד את כספי העמית ובלבד שזה נעשה לאחר שהגיעה זכות מימוש הכספים.

ותקנה 16 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), תשע"ב-2012 קובעת כי משקיע מוסדי רשאי לתת הלוואה לעמית:

"(א)
משקיע מוסדי רשאי לתת הלוואה למבוטח או לעמית, למעט עמית-מעביד, לפי הוראות הממונה לעניין זה.
(ב)
לעניין תקנה זו, בכל מקרה שמבוטח או חליפו דורש את תשלום ערך הפדיון שנקבע בפוליסת הביטוח או שעמית או חליפו מבקש למשוך את הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל, במלואם או בחלקם, באופן שהיתרה לאחר המשיכה תהיה נמוכה מההלוואות, יראו כיתרה העומדת לזכות המבוטח או העמית את היתרה בניכוי ההלוואות, והסכום שנוכה כאמור ישמש לפירעון ההלוואות ואולם לעניין חישוב חבות המס יראו את היתרה העומדת לזכותו של העמית כיתרה בתוספת ההלוואות וכן בתוספת כל סכום אחר שהוא חייב לקופת הגמל בשל ההלוואות; לעניין זה, "הלוואות" – יתרת חוב של המבוטח או העמית למשקיע המוסדי בשל ההלוואות שנתנו לו."

3.
לאחרונה ניתן

פסק דין
בביהמ"ש העליון (ע"א 1057/18 עו"ד אייל עברון נ' ורדי ניתן ביום 23.1.19) שניתן לאחר רע"א 2512/17 מרי פינצב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ אשר קבע כי הסכמת מבוטח לשעבד את זכויותיו בקופת הגמל לטובת המבטח-המַלווה היא בת תוקף וזכותה של מבטחת
לקזז את חוב המבוטח מכספי פיצויי הפיטורים והתגמולים. בשני

פסק דין
אלו דובר על חייבים פושטי רגל וכן בחייבים שטרם הגיעו לגיל פרישה:

"מהסקירה לעיל עולה, כי בעוד חלק מבתי המשפט המחוזיים סברו כי אין מניעה שחברת הביטוח והלווה יסכימו על שעבוד כספי הפוליסה, חלקם סברו כי סעיף 25 לחוק קופות גמל מונע זאת. כמו כן, נתגלעה ביניהם מחלוקת בשאלה האם מדובר בשעבוד המצריך רישום כתנאי לתוקפו כלפי צדדים שלישיים, או שמא מדובר ב"נכס נד" שאינו מצריך רישום. כאמור, ההכרעה בשאלות אלה תתייתר אם נגיע למסקנה כי מתקיימת זכות קיזוז במקרה דנן. בד בבד, בשאלת זכות הקיזוז, חלק מבתי המשפט המחוזיים סברו כי מתקיימים התנאים לקיזוז לפי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, ודומה כי גדר המחלוקת מתמקד בעיקר בתנאי שעניינו היות המועד הקובע לקיום העסקים ההדדיים מועד מתן צו הכינוס, בהינתן שמדובר בחייבים שלא הגיעו לגיל הפרישה. לאור כל אלה, אבחן האם קמה למגדל, בנסיבות העניין, זכות לקיזוז כספי הפוליסה כנגד יתרת ההלוואה"
(
רעא 2512/17 מרי פינצב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 10.4.18 – פורסם במאגרים האלקטרוניים) (שם, עמ' 17) (ההדגשה לא במקור –א.ג.כ.).

4.
אף אם נלך לשיטת הנתבעת כי זכותה היה לשעבד את הפוליסה נוכח הלכה זו, לא תצמח לנתבעת ישועה מכך.

5.
במקרה דנא התחוור, כי התובע לא שיעבד את כל הפוליסות לטובת ההלוואות. טענתה של הנתבעת כי לא יתכן שתשעבד רק פוליסה אחת נוכח גובה ההלוואה ולמעשה ללא ביטחונות מספקים, אין לה עיגון משפטי (עמ' 4 לסיכומי הנתבעת). באשר לטענה בדבר הרחבת חזית, הרי שראוי שהפרוצדורה תיסוג מפני גילוי האמת.

6.
כעולה מהסכם ההלוואה (נת/1), הפוליסות אכן שועבדו אולם לא נכתב בהסכם ההלוואה: "כל הפוליסות" ולא ציינו מספרן וכאשר הוצא מכתב התראה הוא התייחס רק לגבי פוליסה אחת (ת/2).

7.
כעולה מת/1 (הודעה לבית הדין מטעם הנתבעת), הפוליסה שמספרה 594572 היא שמשועבדת להלוואה ולא פוליסה אחרת.

8.
אף בתצהיר מר רביד פרחי מתייחס המצהיר לפוליסהבלשון יחיד:

"כבטוחה למתן ההלוואה, שיעבד המבקש את הכספים שצבורים לזכותו בפוליסה המנוהלת אצל המשיבה. ..."
.

(ס' 9 לתצהיר רביד).

"כאמור לעיל, על פי הוראות הסכם ההלוואה, הקנה המבקש למשיבה זכות עיכבון על כל הכספים הצבורים לזכותו בפוליסה המנוהלת אצל המשיבה לרבות כספי פיצויים ותגמולים"



(ס' 15 לתצהיר רביד).

וכך גם עלה גם מעדותה של עקרי:

"
מציג בפני
יך נספח ד' לגילוי
מסמכים שהוגש לבית הדין ע"י התובע, מדובר על התראה אחרונה לתשלום החוב, מאשרת.
ת.
כן
ש.
איזו פוליסה משועבדת לחוב, קראי את מספר הפוליסה
ת.
מספרה 594572.
ש.
אם כך זו הפוליסה שמשועבדת להלוואה?
ת.
לא. זה רשום פה אבל יש לזה הסבר
ש.
אמרת קודם שזו הפוליסה שמשועבדת להלוואה, מוגש ומסומן ת/2
ת.
זאת הפוליסה
ש.
אמרת קודם שלמבוטח יש 4 פוליסות, אם כך שיעבדם פוליסה אחת בסיומת 572 מדוע לא שילמת לו את קצבת הזקנה משאר הפוליסות?"
...
ת.
אני לא יודעת."
(עמ' 10 לפ' שורות 11-1, 28 לעדות עקרי)

מר רביד פרחי אישר כי רק פוליסה אחת משועבדת:

"ש.
איזו פוליסה משועבדת להלוואה, מה המספר?
ת.
594572, זה נטבח קטן מתוך מלא מכתבים .
ש.
אתה יכול להסביר מדוע כלל לא שילמה לתובע את שלושת הפוליסות האחרות
ת.
זה לא הדיון.
הוא שיעבד את כל הפוליסות
ש.
אתה יכול להראות את מספרי פוליסות
ת.
מקריא מסעיף ד' בהסכם ההלוואה, נת/1.
ש.
האם בהסכם הלוואה מצוינות מספרי הפוליסות המשועבדות?
ת.
בהסכם הלוואה ספציפי זה לא, רשום ברמת הפוליסות."
(עמ' 13 לפ' שורות 15-8 לעדות פרחי)


9.
אם כן, כעולה מהמסמכים שצורפו, התובע שיעבד פוליסה אחת ויחידה (594572) ולא את כל הפוליסות למרות שבבעלותו של התובע מספר פוליסות אצל הנתבעת (384842, 384859, 541482).

10.
הנתבעת לא הציגה מסמך שעבוד לפוליסות האחרות וגם לא התראות שנשלחו בטרם חילוט הפוליסות האחרות. לא הובאה כל ראיה כי כל הפוליסות שועבדו והנתבעת לא נתנה הסבר מניח את הדעת מדוע במשך 7 שנים לא שילמה לתובע את קצבת הזקנה על בסיס הפוליסות האחרות.

11.
נציין כי על פי תקנות נציבות מס הכנסה רק המבוטח יכול לבקש לפדות את כספי הקצבה ותוצאותיה תשלום מס בשיעור של המס השולי של הנישום ועל התגמולים מס בשיעור 35% (עמ' 8 לפ' שורה 24 עד עמ' 9 שורה 3 לעדות עקרי)
(עמ' 9 לפ' שורות 13-11 לעדות עקרי). לכן, חילוט כספים יכולה להיעשות בהסכמת התובע או בהחלטה של בית הדין.

12.
האם פסק הדין שניתן כנגד התובע סותם את הגולל להגשת תביעתו כאן? סבורים אנו שלא. פסק הדין שניתן בעניינו של התובע בבית משפט השלום
עסק בהלוואה שאותה נטל התובע ולא בזכאותו לקצבת זקנה מאת קופת הגמל. שאלת זכאותו של התובע לקצבת זקנה היא בסמכותו של בית הדין לעבודה.

סוף דבר:

13.
הנתבעת רשאית לחלט את כספי הפוליסה שמספרה 594572 בלבד ובכפוף להוראת סעיף 8 לחוק הגנת השכר ותשלם לתובע את קצבת הזקנה המגיעה לתובע.

14.
משהתביעה התקבלה בחלקה - אין צו להוצאות.

ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת

פסק דין
זה.


ניתן היום,
ט' ניסן תשע"ט (14 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.











נציגת ציבור (עובדים)
גב' חנה קפלינקוב


אריאלה גילצר-כץ
, שופטת
סגנית נשיאה

נציג ציבור (מעסיקים)
מר גיל אלוני







קג בית דין אזורי לעבודה 7312-06/18 חיים משה בראון נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/04/2019)