פסקי דין על רשואן מוראד | פסקי דין על הכונס הרשמי מחוז חיפה

14719-06/17 פשר     17/04/2019




פשר 14719-06/17 רשואן מוראד נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה








בית המשפט המחוזי בחיפה



פש"ר 14719-06-17 מוראד נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'




תיק חיצוני: 58135


בפני

כב' השופט שמואל מנדלבום

בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"

בעניין:

רשואן מוראד
להלן: "החייב"

ובעניין:
הכונס הרשמי מחוז חיפה
להלן: "הכונ"ר"

ובעניין:
אלכס אזרוב
להלן: "הנושה"


החלטה
1.
בפני
בקשת החייב – מוראד רשואן ת.ז. 3980866 (להלן-"החייב") למתן צו כינוס;

2.
ביום 7.6.17 הוגשה על ידי החייב בקשה למתן צו כינוס והכרזת החייב פושט רגל (להלן-"הבקשה") בגין חוב מוצהר יחיד לנושה אלכס אזרוב
בסך של 2,947,499 ₪ (נכון למועד הגשת הבקשה) וצויין כי החוב לנושה מקורו מ"פס"ד כספי" (להלן בהתאמה-"הנושה" ו-"החוב"). בתצהיר ההסתבכות ציין החייב כי מקורו של החוב ב

פסק דין
שניתן נגדו בשנת 2011 בתביעה נזיקית.

3.
לאחר הגשת הבקשה התקיימה בתיק התנהלות ממושכת של הגשת תגובות ובקשות אשר ממנה עלתה התמונה העובדתית שעיקריה הם כדלקמן:

3.1
במסגרת ת"פ (חי') 3164/04 הוגש כנגד החייב כתב אישום בו פורט כי ביום 30.8.2003 הגיע הנושה יחד עם אחרים לחוף הקשתות בנהריה, כאשר באותה עת שהה החייב יחד עם חבריו גם הוא בחוף, וכי בשלב מסויים תקף החייב את הנושה בבקבוק בירה שבור ופצע אותו בידו ובחזהו. כתוצאה מהתקיפה, נגרם לנושה פצע עמוק בידו שגרם לדמום עורקי וחתכים בגידים, הנושה נותח, אושפז ונזקק להמשך מעקב רפואי.

3.2
ביום 20.12.2005 הורשע החייב בגין העובדות שיוחסו לו בכתב האישום, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של גרימה חבלה חמורה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיפים 335+ 333(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.


3.3
יש לציין כי מהכרעת הדין שצורפה לתגובת הכונ"ר מיום 15.5.18 עולה כי החייב כפר בעובדות כתב האישום וטען בתשובה לאישום כי הוא ביצע את הפעולות מתוך הגנה עצמית בלבד. בית המשפט השלום דחה את טענת החייב להגנה עצמית וקבע כי לאחר שמיעת הראיות מצא כי גרסת החייב חסרת היגיון ואינה עומדת במבחן השכל הישר וכי התנהגותו אינה דומה למי שטוען להגנה עצמית. נקבע כי החייב נמלט מהמקום, לא פנה למשטרה והעובדה שלחייב לא נגרם כל נזק גופני לעומת הנזק העצום שנגרם למתלונן (דהיינו, הנושה), מעידה על כך שלטענת ההגנה העצמית לא זו בלבד שאין לה כל יסוד, אלא נקבע כי טענה זו אינה מתקבלת על הדעת.

3.4
בגזר הדין מיום 20.12.2005 הושת על החייב עונש מאסר לתקופה של 4 שנים לריצוי בפועל. כבר יצויין כי העמוד הרלוונטי מתוך גזר הדין שבו פורטו העונשים שהושתו על החייב לא הומצא לכונ"ר שכן החייב המציא לכונ"ר מסמך חסר ואולם מהחומר שהומצא עולה כי הסניגור ביקש לעכב ביצוע עונש המאסר שהוטל על החייב ומטיעוני ב"כ המאשימה עולה כי הוטל על החייב מאסר לתקופה של
4 שנים לריצוי בפועל. יש עוד לציין כי בפתח הדיון והכרעה בגזר הדין צויין כי מדובר במקרה אלימות חמור, בעקבותיו אושפז המתלונן (דהיינו, הנושה) בבית החולים, נותח ונזקק להמשך טיפול רפואי וכי סימני הפגיעה נותרו בולטים לעין, צלקות קשות כואבות ומכוערות.

3.5
בעקבות הרשעת החייב, הוגשה על ידי הנושה (נפגע העבירה) לבית המשפט השלום בעכו תביעת נזיקית נגררת לפלילים בסכום מצטבר של 2,500,000 ₪ (צויין כי סכום התביעה –לפי גבול סמכות בית המשפט) (להלן-"ההליך האזרחי").
לפי טיעוני החייב, שלא המציא לכונ"ר או לתיק בית המשפט העתק של פסק הדין שניתן בהליך האזרחי, מקורו של החוב ב

פסק דין
שניתן בתביעה בהליך האזרחי בהעדר הגנה מטעם החייב וזאת לאחר שכתב התביעה לא הומצא כנדרש לחייב.


עמדת הנושה:
4.
הנושה בתגובתו מיום 3.1.18 טען כי בקשת החייב נעדרת שקיפות וכי החייב נהג בהסתרת מידע מהותי מבית המשפט, לרבות מסמכי ההליך הפלילי וכן פירוט נסיבות יצירת החוב שמקורן כאמור בהרשעת החייב בתקיפה הנושה. עוד טען הנושה כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב וכי בשים לב למועד הגשתה לאחר שהוטלו עיקולים על משכורתו של החייב בגין החוב שנקבע בהליך האזרחי, כל מטרתה של הבקשה להתחמק מתשלום החוב לנושה שכן מאז שנת 2011 לא עלה בידי הנושה לגבות מהחייב כל סכום ע"ח החוב עד שנאלץ להטיל עיקול על משכורותו של החייב.

5.
הנושה סבור כי יש לדחות את הבקשה העיקרית למתן צו כינוס וככל שבית המשפט יחליט אחרת מבקש להעמיד את צו התשלומים ע"ס 4,000 ₪ לחודש.

עמדת הכונ"ר
:
6.
ב"כ הכונ"ר בתגובתו לבקשה ולאחר שהומצאו לו נתוני פסק הדין ממנו נובע החוב היחיד שהוצהר כאמור על ידי החייב בבקשה, טוען כי החוב היחיד בגינו הוגשה הבקשה מקורו בהרשעת החייב בעבירות אלימות חמורות הנוגדות את תקנות הציבור ואשר ביצע החייב בשנת 2003 בנושה שהוא כאמור הנושה היחיד המוצהר בתיק זה וכי החוב לנושה מקורו בתביעה נזיקית נגררת לפלילים שהגיש הנושה בגין העבירות הנ"ל.

7.
ב"כ הכונ"ר סבור עוד כי אין בחלוף הזמן, בשים לב לחומרת העבירה שביצע החייב כלפי הנושה, כדי לרפא את הפגם ואת חוסר תום ליבו של החייב בהגשת הבקשה.

8.
לטענת ב"כ הכונ"ר העובדה כי החייב ריצה עונש מאסר בהליך הפלילי אין בה בנסיבות העניין להצדיק את ריקון הסנקציה האזרחית מתוכנה אשר באה לידי ביטוי בפסיקת פיצוי כספי לטובת הנושה ולכך יש להוסיף כי חרף חלוף הזמן, החייב לא נקט בפעולות משמעותיות להסדרת חובו לנושה ופנה כעת להליך פשיטת רגל בטרם מוצו הליכי הגביה בעניינו.

9.
גם הכונ"ר מסכים לטענת הנושה לפיה גם עיתוי הגשת הבקשה למתן צו כינוס, דהיינו לאחר שהוטל עיקול על משכורתו של החייב, יש בו כדי להצביע על חוסר תום לבו של החייב בהגשת הבקשה.

10.
לאור האמור טוען ב"כ הכונ"ר כי האיזון הראוי בנסיבות המקרה מצביע בבירור על כך שהליך פשיטת הרגל אינו ההליך הראוי בעניינו של החייב ויש להורות על דחיית הבקשה.

תגובת החייב לעמדת הכונ"ר והנושה
:
11.
החייב בתגובתו מיום 15.6.19 טען כאמור כי פסק הדין עליו מבוסס החוב לנושה ניתן בהעדר הגנה וכי אישורי המסירה של כתב התביעה לא הועברו לידיו אף לאחר שביקש מב"כ הנושה שהגיש את התגובה בהליך זה מטעמו למסור לידיו העתקים של אישורי המסירה.

12.
לטענת החייב, מדובר בחוב כספי אסטרונומי הנובע מתביעה נזיקית מופרזת שהתקבלה עקב אי הגשת כתב הגנה ע"י החייב כתוצאה מאי ביצוע מסירת כתב התביעה כדין לידיו. עוד טען החייב כי מדובר בחוב שתפח בשים לב למועד מתן פסק הדין.

13.
החייב הוסיף כי הצעת הסדר לסילוק החוב נדחתה על ידי הנושה ולאחר שהחייב ביקש מהנושה להציע הצעה נגדית, הנושה לא שיתף פעולה ומכאן מבקש החייב ללמוד כי הנושה פועל בחוסר תום לב.

14.
לטענת החייב, מן הראוי ליתן לו הזדמנות לאחר חלוף הרבה שנים לפתוח דף חדש בחיים ואשר לו לנהל הליך פש"ר במסגרתו ייבדק מצבו על ידי בעלי התפקיד ויהא ניתן להגיש תכנית פרעון מתאימה בנסיבותיו ולטענתו הליך הפש"ר אף עשוי להועיל לנושה שכן מאחר והחייב נעדר נכסים ואמצעים, הליכי ההוצאה לפועל שפתח הנושה כנגדו לגביית החוב לא יועילו לנושה.

15.
לאור תגובת החייב מיום 15.6.19, הוריתי לחייב בהחלטתי מיום 24.6.19 להגיש עד ליום 10.7.18 את הצעתו לתכנית פרעון /הסדר נושים וזאת
לצורך מתן החלטה סופית בבקשה ובהתאם לעקרונות שנקבעו על ידי בפש"ר 14136-12-16 .

16.
בהמשך להחלטתי מיום 24.6.19 הציע החייב תכנית פרעון/הסדר לנושה לפיה ישלם 60 תשלומים של 1,200 ₪ כ"א.

17.
הכונ"ר בתגובתו להצעת החייב, שב לנימוקי עמדתו שהוגש קודם לכן וביקש להורות על דחיית הצעת החייב.

דיון והכרעה:

18.
לאחר שעיינתי בטיעוני החייב, הכונ"ר והנושה, לרבות המסמכים שצורפו לכתבי הטענות, החלטתי, על אף עמדת הכונ"ר, להיעתר לבקשה ולהורות על מתן תגובת הכונ"ר לגוף בקשת החייב למתן צו כינוס , הכל כפי שאנמק להלן;

19.
כפי שתואר לעיל, המחלוקת בין החייב לכונ"ר היא בשאלה האם המעשה הבלתי חוקי אותו ביצע החייב כלפי הנושה ואשר כאמור ממנו נבע החוב היחיד עליו הצהיר החייב בבקשה למתן צו הכינוס, יש בו כדי לשלול מהחייב את הזכות למתן צו כינוס בעניינו;

20.
שאלת השפעת אי חוקיות הנעוצה במעשי החייב, על זכותו להיות מוכרז כפושט רגל, נבחנה על ידי בפש"ר 11385-09-15 אהובה מנשה נ' הכונס הרשמי, מחוז חיפה (20.3.17 בפסקאות 29-31)
ושם נכתבו על ידי הדברים הבאים:

"
העיקרון אשר נקבע בפסיקת בית המשפט העליון בסוגיה זו
הינו כי העובדה שחוב אותו מבקש החייב לכלול במסגרת הליך פשיטת הרגל, מקורו בפעילות בלתי חוקיות של החייב, אין בה לכשעצמה כדי לשלול מהחייב את הזכות להיות מוכרז כפושט רגל, וכדברי בית המשפט העליון:
"תכליותיה של
פקודת פשיטת הרגל
שעיקרן הגנה על הנושים ושיקום החייב, אין בהן כשלעצמן כדי ללמד שחובות שנוצרו בגדרי פעילות שאינה חוקית או אינה מוסרית, כדי למנוע מהכרזה על חייב פושט רגל... בהיבט ההרתעה ושלטון החוק ברי, כי מתעורר חוסר נוחות נוכח מתן 'הטבה' למי שלמעשה הפנה עורף לאינטרס הציבורי ועבר עבירה חמורה; ועל כן כל מקרה לנסיבותיו".
ע"א 3376/11
רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי
(פורסם בנבו) 6.10.2013, פסקה י"ט.
לפיכך יש לבחון כל מקרה ונסיבותיו, וזאת על בסיס אמות מידה אפשריות אותן התווה בית המשפט העליון בפסק דינו העקרוני בנושא בע"א 6416/01
בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נז
(4) 197 (2003), שם נקבע בין היתר כי:

"בהקשר זה ניתן לבחון, בין היתר, את השאלה אם מדובר בעבירה פלילית אם לאו, את חומרת העבירה והיסוד הנפשי הנדרש בה, ואם הורשע החייב בעבירה כאמור... את השאלה אם מדובר באי-חוקיות קבועה או חד-פעמית באופייה; את מוסריותו של העסק ואת היקף הפעילות של החייב במסגרתו. כן ניתן לבחון את עוצמת הקשר בין אי-החוקיות של העסק ובין יצירת החובות. אין מדובר ברשימה סגורה של שיקולים".

"פס"ד בנבנישתי
" עמ' 208.
בצד בחינת התכליות הספציפיות של הליך פשיטת הרגל -שיקום החייב בצד הגנה על הנושים- שם בית המשפט העליון דגש בסוגיית אי החוקיות המהווה מקור ליצירת החובות, גם על עקרון "תקנת הציבור" המהווה תכלית כללית העומדת ביסוד כל דבר חקיקה, ואשר עשויה אף היא להוות גורם שיש בו כדי למנוע את הכרזת חייב כפושט רגל וכדברי כב' השופט נ' סולברג:

"תקנת הציבור טומנת בחובה, בין היתר, את החשיבות החברתית בשמירה על שלטון החוק, את נחיצות ההרתעה מפני הפרתו, וכפועל יוצא מכך, את הכלל שלפיו לא יצא חוטא נשכר, תכליות כלליות אלה מובילות לתשובה שונה, לכאורה, לשאלה שמא יש לחסום את דרכו של עבריין המבקש לחסות בצילו של הליך פשיטת הרגל".
ע"א 3083/13
יפים שיכמן
נ' הכונ"ר (פורסם בנבו, 11.1.2015) פסקה 12(ג).

21.
את העקרונות אשר נקבעו בפסיקה שפורטה לעיל יש לבחון בענייננו, תוך מתן משקל ראוי להלכתו של בית המשפט העליון בעניין "בלום" [ע"א 307/12 בלום נ' הכונ"ר (14.8.12)] שלפיה יש ליתן לעקרון תום הלב משקל מצומצם בשלב בו נבחנת זכאות החייב למתן צו כינוס בעניינו, וכי את עיקר הדיון בשאלת עקרון "תום הלב" יש לערוך בשלב הדיון בהכרזת החייב פושט רגל או בשלב בו תידון שאלת מתן צו הפטר לחייב. אלא שגם בעניין "בלום" קבע בית המשפט העליון כי ייתכנו מקרים בהם יתקיימו נסיבות מיוחדות שבהן יסבור בית המשפט כי חוסר תום ליבו של החייב "זועק" כבר בשלב הבקשה למתן צו כינוס, באופן המצדיק את דחיית בקשת החייב כבר בשלב זה,
וכדברי בית המשפט העליון:

"אכן, ייתכנו מקרים חריגים, בהם בית המשפט יתרשם כבר בשלב הדיון במתן צו הכינוס כי אין מקום לאפשר לחייב להיכנס ב"שער" ההליך, מפאת חוסר תום לב קיצוני בדרך יצירת החובות או בהתנהלותו בהליכי ההוצאה לפועל (כפי שנקבע בעניין בנבנישתי ובעניין קלאר). מדובר במקרים בהם יסבור בית המשפט כי כל רצונו של החייב הינו להתחמק מנושיו ולהפוך את הליך פשיטת הרגל ל"עיר מקלט". במקרים חריגים אלו אכן אין מקום לנהל הליך סרק אשר סופו ידוע מראש. יחד עם זאת, ראוי שבתי המשפט המחוזיים הדנים בתיקים אלו ינחו עצמם להיזהר מאד בקביעה מסוג זה בשלב מתן צו הכינוס ויותירו אותה בגדר חריג, באותם מקרים בהם הונחה תשתית עובדתית ברורה ואיתנה לעניין חוסר תום הלב, כגון המקרה שנדון בעניין בנבנישתי בו החובות נוצרו מפעילות בלתי חוקית ובלתי מוסרית מובהקת. זאת, מכיוון שאת צו הכינוס ואף את הכרזת פשיטת הרגל ניתן לבטל, כאמור, בכל שלב ושלב במהלך הליכי פשיטת הרגל, ועל כן אם מתברר שהמידע שהוצג בשלב מתן צו הכינוס היה חלקי או שקרי, יוכל בית המשפט לתקן זאת בקלות בהמשך הדרך. לעומת זאת, דחיית בקשת החייב ליתן צו כינוס נכסים מבלי שניתנה לכנ"ר אפשרות לחקור ולבדוק את הרקע ליצירת החובות פירושה "נעילת השער" בפני
החייב וקביעה כי החייב לא ייהנה בשום שלב מהפטר."

22.
לאור כל העקרונות לעיל, ובזהירות הראויה הנדרשת לאור ההלכה בעניין "בלום" אבחן את המקרה שבפני
נו;

23.
תחילה יש לציין כי בחינת נסיבות המקרה שבפני
נו בהתאם לקריטריונים שנקבעו בעניין "בנבנישתי" מצביעה על מספר נסיבות העומדות לחובתו של החייב והן:

ראשית
: העובדה שאינה שנויה במחלוקת לפיה חובו של החייב לנושה שמקורו במעשה הבלתי חוקי שביצע כלפי הנושה, מהווה
את החוב היחיד מסך חובותיו המוצהרים והחייב לא היה פונה כלל להליכי פשיטת הרגל, ללא חוב זה.


שנית
:
מעשהו הבלתי חוקי של החייב הינו חמור וכתוצאה ממנו נגרמה לנושה חבלה חמורה בגינו הורשע לאחר שהערכאה שהרשיעה את החייב דחתה את טענתו להגנה עצמית. עוד יש לציין לחובת החייב את הקביעה כי החייב נמלט ממקום האירוע, לא פנה למשטרה והעובדה שלחייב לא נגרם כל נזק גופני לעומת הנזק שנגרם לנושה.

שלישית
:
אין חולק כי קיים קשר הדוק ובל יינתק בין אי החוקיות הנעוצה במעשה החייב ובין החוב עצמו שמקורו כאמור בפיצויים שנפסקו לנושה בגין המעשה הבלתי חוקי שביצע החייב כלפיו.

רביעית
:
החייב בבקשתו הראשונית למתן צו הכינוס, ציין את החוב לנושה, כחוב הנובע "מתביעה נזקית" ולא צוין על ידו כלל הרקע ליצירת החוב, ורק לאחר שהכונ"ר דרש מהחייב השלמות והבהרות, נמסר לכונ"ר הרקע המלא ליצירת החוב.

24.

עם זאת ולמרות הנסיבות העומדות לחובתו של החייב ,איני סבור כי נסיבות אלו לבדן, בהעדר נתונים נדרשים נוספים שלא הוצגו , מצדיקות דחיית בקשת החייב למתן צו כינוס ולמעשה
את "נעילת השער" בפני
החייב וקיימות במקרה זה נסיבות המטות את הכף לטובת החייב ולטובת מתן הזדמנות לחייב להיכנס ב"שער" הליך פשיטת הרגל,וזאת כשאין לשכוח כי כפי שכבר נאמר בעניין "בלום" את צו הכינוס ואף את הכרזת פשיטת הרגל ניתן לבטל בכל שלב ושלב
במהלך הליכי פשיטת הרגל ככל שיתברר שהחייב לא הציג את כל הנתונים בשלב הבקשה למתן צו כינוס או שהציג נתונים שקריים או שאין תועלת בהליך,ואין במתן צו הכינוס כדי למנוע מבעל התפקיד או הנושה או הכונ"ר, לטעון בעתיד כי החייב אינו זכאי להיות מוכרז כפושט רגל,או כי הוא אינו זכאי לקבל צו הפטר.

25.
במכלול השיקולים העומדים לזכות החייב , אני נותן משקל רב לטענת החייב , אשר לא נסתרה ושלפיה פסק הדין שניתן בהליך האזרחי ניתן כנגד החייב בהעדר הגנה לאחר שכתב התביעה לא נמסר לידיו כנדרש. בהקשר זה חשוב לציין כי ניתנה לנושה ההזדמנות להגיב לבקשת החייב והנושה אף הגיש מיוזמתו תגובה ביום 30.1.19 , ואולם הן הנושה והן הכונ"ר לא התייחסו בכתבי טענותיהם לנסיבות בהן ניתן פסק הדין בהליך האזרחי ולטענת החייב שלפיה כתב התביעה כלל לא נמסר לידיו והנושה אף לא טרח להמציא את אישורי המסירה לתיק דנן לצורך הפרכת טענות החייב.

26.
זאת ועוד, פסק הדין שניתן בהליך האזרחי, לא הו
גש לתיק לא על ידי הנושה ולא על ידי החייב הטוען כי אין לו העתק של פסק הדין,וכל שהוצג הוא כתב התביעה שבו אמנם
מצוין כי לנושה נקבעה דרגת נכות,אלא שלא מצוין בכתב התביעה שיעור הנכות שנקבע , וכן צוין כי לתביעה צורפו חוות דעת
מומחים התומכות בטענת הנושה לנכות ,אלא שגם חוות דעת אלו לא הוצגו בפני
בית המשפט .

27.
בנסיבות אלו, לא ניתן לדעת האם סכום החוב
על פי פסק הדין בהליך האזרחי
, משקף נכונה את הנזק שנגרם בפועל לנושה, או שמא צודק החייב בטענתו לפיה מדובר בסכום מופרז לחלוטין, ולנתון זה חשיבות מרובה
גם בשאלת התועלת שעשויה לצמוח אף לנושה מקיומו של הליך פשיטת הרגל.


28.
בעניין זה, יצוין כי על פי דרישתי הציע החייב תוכנית פירעון במסגרתה
הוא ישלם לנושה סך של 72,000 ₪ מאידך ב"כ הנושה מאשר כי לא עלה בידי הנושה לגבות סכום משמעותי מהחייב וזאת למרות שהנושה מנהל הליכי הוצל"פ כנגד החייב משנת 2011!!! (סה"כ נגבה מהחייב סך של כ- 6,000 ₪), ובנסיבות אלו יתכן שדווקא הליך פשיטת הרגל הוא שיביא תועלת גם לנושה,וזאת באם תגובש תכנית פירעון סבירה וראויה,שהחייב יעמוד בה, ואולם
שאלת סבירות תכנית הפירעון צריכה להיבחן על רקע כל הנתונים הרלבנטיים, לרבות מהות הפגיעה בפועל בנושה, ובחינה
שכזו מקומה במסגרת הליך פשיטת הרגל,שבו בין היתר תיבחן תביעת החוב של הנושה, ובהתאם וגם מטעם זה אין מקום לחסום מראש את דרכו של החייב "להיכנס" להליך פשיטת הרגל.

29.
בנוסף לקחתי בחשבון את עמדתו של כב' השופט מלצר בפסק הדין ב"עניין רוזנברג" [ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי (6.10.2013)] אשר הביע עמדה לפיה פיצויים


מכוח פקודת הנזיקין, להבדיל מפיצויים שנפסקו לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, יש לראותם כחיוב אזרחי "רגיל" שאין מניעה "מובנית" מלהחיל עליו את הפקודה ולהכריז על מי שאיננו עומד בו כפושט רגל, ולכאורה עמדה זו חלה גם אם מעשה הנזיקין ששימש בסיס לחיוב המזיק, היה מעשה בלתי חוקי.

30
.

עוד אבקש להפנות לדבריו של כב' השופט רובינשטיין ב"ענייו רוזנברג" שם אמר כי: "עוד יש לתת את הדעת על כך שההחלטה שלא להכריז על חייב כפושט רגל מהווה הלכה למעשה סנקציה נוספת כנגד החייב מעבר להליכים שננקטו ואת זה קשה להלום." דברים אלה יפים גם לענייננו במיוחד והחייב כבר ריצה עונש מאסר בפועל בגין המעשה הבלתי החוקי ולא מצאתי בנסיבות המקרה שהוצגו בשלב זה כי הטלת סנקציה נוספת-דהיינו מראש של הגנת הפקודה- מוצדקת.

בנוסף עומדת לטובת החייב העובדה כי העבירה בה הורשע החייב, ואשר שימשה בסיס לחיובו הכספי, בוצעה בשנת 2003 וחלפו ממועד ההרשעה עד מועד הגשת הבקשה מעל 12 שנים, וכי אף שמדובר באירוע חמור, לפי הנתונים שהוצגו בשלב זה (שלב הגשת הבקשה למתן צו כינוס) מדובר באירוע חד פעמי בגינו נשא החייב כאמור בעונש מאסר בפועל, ומכלול נסיבות אלו מצדיק לכאורה מתן אפשרות לחייב "לפתוח דף חדש", וזאת במיוחד כאשר בשלב זה לא הובאו על ידי הנושה והכונ"ר אינדיקציות או נתונים, לחוסר תום לב של החייב במובן מונח זה בהליכי פשיטת רגל כגון: "הברחת נכסים" או העלאת טענה לפיה אין באפשרות החייב לפרוע חובותיו כאשר לא כך הוא וכיוב',ןלפיכך וגם מטעם זה לא מצאתי הצדקה לדחות את הבקשה למתן צו כינוס. [השוו ל"עניין רוזנברג" בפסקאות י"ז ו- כ"ד לפסק הדין].

31.
בהקשר זה יצוין,
כי בתגובת הכונ"ר אין התייחסות מפורשת לתכנית הפרעון שהוצעה על ידי החייב ביחס לסכום החוב לנושה והכונ"ר לא הצביע על נימוק המבסס את דחיית ההצעה מלבד העובדה כי מדובר בחוב שמקורו במעשה בלתי חוקי. כך גם הנושה שהגיש תגובה מיוזמתו להצעת החייב לא התייחס לסכום תכנית הפרעון שהוצעה וחזר על הטענות שהעלה קודם לכן.

32.
לאור כל האמור אני סבור כי בנסיבות אלו יש ליתן לחייב הזדמנות להיכנס בשער ההליך ולאחר שייחקר על ידי בעל התפקיד שימונה או הכונ"ר ונבחן את התנהלותו בהליך, ולאחר שתיערך בדיקת תביעת החוב שתוגש על ידי הנושה שמקורה
בפסק הדין שניתן
בנסיבות האמורות לעיל. ניתן יהיה לדון או לגבש הצעת הסדר נושים בהתאם להוראת סעיף 33 לפקודה,לגבש תכנית פרעון או לחלופין לבטל את ההליך ככל שיתברר כי החייב אינו עומד בדרישותיו או כי אין הצדקה להכריזו פושט רגל הכל בהתחשב בממצאי החקירה ובהתנהלות החייב.

33.
לפיכך, אני מורה לכונ"ר להגיש את תגובתו לגוף בקשה החייב למתן צו כינוס, עד ליום 15/05/19, וזאת לאחר שאני קובע כי העובדה שהחוב היחידי של החייב מקורו בהרשעתו בפלילים אין בה, בנסיבות המקרה כדי למנוע מראש היענות לבקשת החייב למתן צו הכינוס.

34.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ט, 17 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.








פשר בית משפט מחוזי 14719-06/17 רשואן מוראד נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה (פורסם ב-ֽ 17/04/2019)