פסקי דין על יוסף מגידש | פסקי דין על נחלה - הקרן לגאולת אדמות ישראל (קרני שומרון) | פסקי דין על יואל נדב | פסקי דין על אלרועי נדב |

57454-05/18 הפ     11/04/2019




הפ 57454-05/18 יוסף מגידש נ' נחלה - הקרן לגאולת אדמות ישראל (קרני שומרון) בע"מ, יואל נדב, אלרועי נדב








בית המשפט המחוזי בירושלים



ה"פ 57454-05-18 מגידש נ' נחלה - הקרן לגאולת אדמות ישראל (קרני שומרון) בע"מ
ואח'



תיק חיצוני:


בפני
:

כבוד השופט
אביגדור דורות


המבקש:

יוסף מגידש
ע"י ב"כ עו"ד יצחק ברקוביץ


נגד


המשיבים:

1.נחלה - הקרן לגאולת אדמות ישראל (קרני שומרון) בע"מ

2.יואל נדב

3.אלרועי נדב
ע"י ב"כ עו"ד מור תורג'מן





פסק דין



1.
לפניי תובענה למתן

פסק דין
הצהרתי על פיו המחלוקת שבין המבקש לבין המשיבים 1 ו-3 תתברר במסגרת הליך בוררות בפני
בית הדין ארץ חמדה-גזית (להלן: "ארץ חמדה").

2.
על הפרק סכסוך הנוגע לנכס הידוע כגוש 1063 חלקה 2 בשומרון הרשום בלשכת רישום המקרקעין באריאל (להלן: "הנכס בשומרון"). המשיבה 1 רשומה כבעלת הנכס הנ"ל.

3.
ביום 29.4.07 נחתם כתב נאמנות המופנה למשיבה 1 (להלן: "המשיבה"). על כתב הנאמנות חתמו המבקש והמשיב
2 ועל פיו המשיבה התחייבה לרכוש את זכויות הבעלות בחלק מהמקרקעין מאדמות הכפר עזון מאת הבעלים הרשומים ואילו המבקש והמשיב 2 היו מעוניינים כי המשיבה תרכוש עבורם בנאמנות מבעלי הנכס 24 דונם. התמורה למשיבה כנאמן נקבעה על סך בשקלים השווה ל- 18,000 דולר. כתב הנאמנות כלל תניית בוררות, על פיה כל סכסוך או מחלוקת בכל הקשור ו/או הנובע מכתב הנאמנות יוכרעו בבוררות, כאשר הסמכות תהיה מסורה לבית הדין הרבני המוסמך בתל אביב יפו על פי סמכותו העניינית.

4.
בתיק הפ"ב 26079-06-13 עתר המשיב 2 למינוי בורר והמבקש הסכים למינוי בורר שידון במחלוקת בין הצדדים לפי דין תורה. בית משפט זה (כב' השופט בן-ציון גרינברגר) הציע את בית הדין ארץ חמדה-גזית כבוררים ובאי כוח הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט, אשר נתן תוקף של החלטה להסכמתם.

5.
בחודש מרץ 2017 עתר המבקש לבית משפט זה (הפ"ב 55642-03-17) למינוי בית הדין הנ"ל כבורר ביחס למחלוקת שבינו לבין המשיב 2 ביחס לנכס בשומרון. נטען מטעם המבקש כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון במחלוקת הרכושית שבין הצדדים ומשום כך התבקשה הקביעה כי בית הדין ארץ חמדה ידון גם במחלוקת הנוגעת לנכס בשומרון. המשיב 2 לא הגיש תשובה לבקשה וביום 21.6.17 ניתן

פסק דין
, על פיו בית הדין ארץ חמדה יקיים הליך בוררות גם לגבי הנכס בשומרון.

6.
הואיל והמשיבה לא צורפה לבוררות בין המבקש לבין המשיב 2, עתר המבקש בתובענה זו להכרזה כי היא תצורף כצד לבוררות.

7.
בכתב התשובה שהוגש מטעם המשיבים נטען כי יש לסלק את התובענה על הסף או לחלופין לגופה. המשיבים העלו מספר טענות: ראשית, נטען כי בהתאם לסעיף 15ו לכתב הנאמנות סמכות השיפוט מסורה אך ורק לבית הדין הרבני המוסמך בתל-אביב. שנית, נטען כי כתב הנאמנות החתום על ידי המבקש והמשיב 2 ומחייב צדדים אלה בלבד ואילו המשיבה אינה חתומה ואינה מחויבת על פי תניית הבוררות. שלישית, נטען כי אין עילה או יריבות בין המבקש לבין המשיב 3, שהוא בנו של המשיב 2. רביעית, נטען כי לבקשה לא צורף תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בה. חמישית, נטען כי התובענה הוגשה בשיהוי.

8.
בכל הנוגע לטענה הראשונה, בדבר סמכותו של בית הדין הרבני, התברר בדיון ביום 8.4.19, כי אין מחלוקת אמיתית בין הצדדים בדבר היעדר סמכותו של בית הדין הרבני מלדון כבורר בסכסוך ממוני בין הצדדים בפני
בית הדין.
כך נפסק בבג"צ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד סא(1) 259 (2006). משום כך אין לקבל טענה זו.

9.
בכל הנוגע לטענה השנייה,
יש לציין כי אומנם כתב הנאמנות חתום על ידי המבקש והמשיב 1 אולם הוא מופנה אל המשיבה אשר מונתה על ידי שני צדדים אלה כנאמן על פי כתב הנאמנות.
בעת שנחתם כתב הנאמנות הייתה המשיבה בבעלות המשיב 2 והמשיב 3. על פי תצהירו של המשיב 2 מיום 8.7.18 שצורף לתגובה לבקשה למתן צו מניעה זמני, המשיבה מוחזקת על ידי
nachala israel fund llc
המחזיקה ב- 95 מניות במשיבה, כאשר המשיב 2 מחזיק ב-4 מניות במשיבה והמשיב 3 מחזיק במניה אחת של המשיבה.

10.
ככלל, הסכם בוררות מחייב רק את הצדדים החתומים עליו. יחד עם זאת, נפסק כי הסכם בוררות, ככל חוזה, יתפרש באופן תכליתי על פי אומד דעת הצדדים לו, כאשר במידה ותכליתו של הסכם בוררות היא לאפשר פתרון מלא של כלל המחלוקות בין הצדדים בדרך של בוררות, אפשר לעתים כי לצורך הגשמת תכלית זו יידרש צירופו להליך הבוררות של גורם הקשור למחלוקת ולאחד מבעלי הדין המעורבים בה (רע"א 1196/14 ג'רייס נ' עראף (24.3.14) פסקה 14) (להלן: "עניין ג'רייס").
בין המקרים החריגים בהם יתאפשר צירופו של גורם להליך בוררות על אף שאינו חתום על הסכם הבוררות, מצוי המקרה שבו מדובר בגורם הקשור קשר הדוק לאחד הצדדים החתום על הסכם הבוררות, אך עקרון האישיות המשפטית הנפרדת מפריד ביניהם, כגון חברות המצויות בשליטתן המלאה של הצדדים (עניין ג'רייס, פסקה 15). נפסק כי ההצדקה לצירופם של גורמים כגון אלו להליך הבוררות טמונה אף היא בהסכמת הצדדים להליך הבוררות ובחתירה להגשמת תכלית הסכם הבוררות, שכן צירופם להליך נועד למנוע מצד להליך הבוררות לחמוק מהשתתפות בהליך לו הסכים מבחינה מהותית תוך ניצול טענות פורמליסטיות, בפרט כאשר מדובר בגורם חיוני להליך הבוררות וכאשר הסירוב לצרפו להליך צפוי להוביל לפיצול הדיון בסכסוך ולהכבדה על בירורו הענייני, באופן שיש בו כדי לסכל את הליך הבוררות (עניין ג'רייס, פסקה 15).

11.
בענייננו, עיון בתניית הבוררות הקבועה בכתב הנאמנות מלמד כי אין מניעה להחיל את הליך הבוררות גם על המשיבה וכן על המשיב 3. סעיף 15א לכתב הנאמנות קובע כדלקמן:

"מוסכם עלי, כי כל סכסוך או מחלוקת שיתגלעו בינינו בכל הקשור ו/או הנובע במישרין ו/או בעקיפין, מכתב הוראות זה, לרבות ביצועו, קיומו, ביטולו, הפרתו, תנאיו, פירושו ותוקפו, יוכרעו בבוררות בפני
בורר דן יחיד."

תניית הבוררות מנוסחת בלשון רחבה ביותר והיא משתרעת על כל סכסוך או מחלוקת הקשורים במישרין או בעקיפין לכתב הנאמנות, ביחס לכל היבטיו. על פי כתב הנאמנות מונתה המשיבה כנאמן והסכסוך נוגע באופן ישיר לרכישת הנכס בשומרון על ידי המשיבה. המשיבים 2 ו-3 מחזיקים במניות המשיבה במישרין ובעקיפין על ידי הגוף האמריקאי מסוג
llc
. המדובר אפוא בחברה המצויה בשליטתם המלאה של המשיבים 2 ו-3 ואין ספק כי צירופם של המשיבה והמשיב 3 חיוני לבירור כלל המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים. מחלוקות אלה נוגעות לרכישת הזכויות בנכס בשומרון ולמצגים שהוצגו למבקש ביחס לשווי הרכישה. בנסיבות אלה יש לפרש את אומד דעת הצדדים לכתב הנאמנות כמכוון לכלול את המשיבה והמשיב 3 בהליך הבוררות הואיל וצירופם להליך נדרש לישוב מחלוקת מהותית שהם צדדים חיוניים בה. אשר על כן, יש לדחות את הטענה השנייה שהעלו המשיבים.

12.
אשר לטענה השלישית, בדבר העדר עילה ויריבות בין המבקש לבין המשיב 3, נטען בתובענה כי המשיב 3 הינו בעל מניות במשיבה והיה שותף מלא לעסקה נשוא התובענה. לטענת המבקש, הוצג בפני
ו כאילו מחיר הקרקע עמד על 432,000 דולר בתוספת מע"מ בעוד שהתברר לו בדיעבד כי מחיר הרכישה עמד על 176,000 דולר בלבד. על פי התובענה, המשיב 3 היה שותף להונאה שביצע המשיב 2 בסיועו של המשיב 3. משום כך, אין לקבל את הטענה כי המחלוקת שבין המבקש למשיב 3 לא תידון בפני
בית הדין ארץ חמדה.

13.
אשר לטענה הרביעית, בדבר אי צירוף תצהיר המבקש לתובענה, הרי שבד בבד עם הגשת התובענה הגיש המבקש בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לבצע דיספוזיציה בנכס בשומרון. לבקשה למתן צו מניעה זמני צורף תצהירו של המבקש המפרט את כל העובדות הרלבנטיות לתובענה. משום כך, אין לקבל את טענת המשיבים כי אי צירוף תצהיר מכשיל את התובענה.

14.
אשר לטענה החמישית, בדבר שיהוי, אין מקום לקבלה. כאמור לעיל, הצדדים הופנו לבית הדין ארץ חמדה בהתאם להחלטת כב' השופט יעקובי מיום 21.6.17. לאחר מכן הופיעו הצדדים בפני
בית הדין ארץ חמדה, מבלי שהמשיבה צורפה כצד לבוררות. התובענה הוגשה בחודש מאי 2018 ואין לקבל בנסיבות אלה את טענת השיהוי.

15.
המשיבים התייחסו בכתב התשובה גם לגוף הסכסוך אולם הטענות שפורטו על ידם מקומם בבוררות ולא בתובענה זו, שעניינה צירוף בעלי דין לבוררות, להבדיל מהכרעה בסכסוך עצמו ובטענות הצדדים, אשר שמורות להם.

16.
סוף דבר: התובענה מתקבלת ומוצהר בזאת כי תביעת המבקש ביחס לנכס בשומרון הנדונה בבוררות בפני
בית הדין ארץ חמדה תכלול את המשיבה ואת המשיב 3 כנתבעים נוספים.
המשיבים ישלמו למבקש ביחד ולחוד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של
8,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום,
ו' ניסן תשע"ט, 11 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.













הפ בית משפט מחוזי 57454-05/18 יוסף מגידש נ' נחלה - הקרן לגאולת אדמות ישראל (קרני שומרון) בע"מ, יואל נדב, אלרועי נדב (פורסם ב-ֽ 11/04/2019)