פסקי דין על זהבית מקונן | פסקי דין על חב' יניב אידל ושות'

35401-03/19 ברע     14/04/2019




ברע 35401-03/19 זהבית מקונן נ' חב' יניב אידל ושות'









בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 35401-03-19


ניתן ביום
14 אפריל 2019


זהבית מקונן
המבקשת

-



חב' יניב אידל ושות'
המשיבה

לפני: סגן הנשיאה אילן איטח
, השופטת לאה גליקסמן
, השופט רועי פוליאק
נציגת ציבור (עובדים) גברת חיה שחר, נציג ציבור (מעסיקים) מר אמנון גדעון

בשם המבקשת – עו"ד אלי לנדאו
בשם המשיבה – עו"ד מיכה דוד
פסק דין


השופטת לאה גליקסמן

:
1.
לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי באר שבע (השופט יוחנן כהן, סע"ש 12-45-03-17), שבה נדחתה בקשתה של המבקשת להביא ראיות נוספות.
2.
הצדדים הסכימו כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991.

רקע
:

3.
בבית הדין האזורי מתבררת תביעתה של המבקשת כנגד המשיבה לתשלום זכויות שונות בקשר לעבודתה ובקשר לסיום עבודתה וכן תביעה שכנגד שהגישה המשיבה.
4.
בין היתר, שנויות במחלוקת השאלה אם במועד הסמוך לסיום עבודתה של המבקשת, לרבות המועד בו זומנה המבקשת לשימוע, אכן נעדרה המבקשת מעבודתה עקב מחלה והייתה מוגבלת ביכולתה להתנייד בכוחות עצמה, וכן השאלה אם המבקשת מסרה כתובת מגורים נכונה למנהל המשיבה, אשר ביקש לשלוח רופא מטעם המשיבה לבדוק את המבקשת.
5.
במהלך דיון ההוכחות, וטרם חקירתה הנגדית של המבקשת, טען ב"כ המבקשת שבתצהירים מטעם המשיבה הועלו טענות חדשות שלא הועלו בכתב ההגנה מטעמה – טענה כי שליח של המשיבה ראה את המבקשת אחרי השימוע נכנסת לרכבה ונוהגת. נוכח האמור, ביקש ב"כ המבקשת להעיד את אחותה של המבקשת שעל פי הנטען הביאה אותה לשימוע, עת האחות נכחה באולם, במקום שהמבקשת תגיש בהמשך בקשה להגיש עדויות מפריכות. בתום דיון ההוכחות קבע בית הדין האזורי כי ככל שבכוונת המבקשת לבקש להעיד את האחות, תוגש בקשה מתאימה.
6.
המבקשת הגישה בקשה להצגת מסמכים ועדות הזמה. המבקשת טענה כי מתקיימות בעניינה נסיבות חריגות בהן הופתעה מעובדות חדשות שהוצגו בתצהירי המשיבה וממיקוד לא צפוי של קו ההגנה במסגרת הגשת ראיות ההגנה, ועל כן היא מבקשת לאפשר לה את הגשת המסמכים ועדות ההזמה הבאים:
6.1.
הבאת אחותה של המבקשת לעדות הזמה:
זאת, להפרכת הטענה של המצהיר מר גבי זראד כי הוא ראה את המבקשת הולכת לרכבה ונוהגת בו בעצמה, טענה חדשה ומפתיעה המנסה להציג אותה כמתחזה, בהשוואה לטענות העמומות בכתב ההגנה. כמו כן, ביקשה להעיד את אחותה בעניין מקום מגוריה בתקופה הרלוונטית.
6.2.
הגשת הסכמי שכירות
: אמנם, המשיבה טענה בכתב ההגנה כי המבקשת שיקרה בנוגע למקום מגוריה, אולם טענה זו קיבלה נפח מרכזי בתצהירי ההגנה. מאחר ויש לכך השלכה על מהימנותה של המבקשת, המבקשת ביקשה להזים הטענות לעניין זה המייחסות לה התנהלות נכלולית להסתרת מקום מגוריה.
7.


החלטת בית הדין האזורי
: בית הדין האזורי דחה את הבקשה כמפורט להלן:
7.1.
בהתאם לתקנה 51(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991,
לבית הדין לעבודה מסורה הסמכות, בהתאם לשיקול דעתו, להתיר הוספת ראיות סותרות וזאת בטרם החל שלב הסיכומים (ולעיתים אף לאחריו). ככלל, הבאת ראיות מפריכות תותר במקרים ובנסיבות חריגות, שבהן צד הופתע מטיעון או ראיה שהובאה מטעם הצד השני.
7.2.
המבקשת עצמה טוענת בבקשתה כי כבר בתצהיר מטעם המשיבה נטענה הטענה המפתיעה בדבר יכולתה של המבקשת להלך ולנהוג ביום השימוע (חרף מוגבלות הנטענת ברגלה). התצהיר האמור הוגש כבר בתאריך 19.11.2018 והמבקשת לא ביקשה להגיש ראיות נוספות או תצהירים נוספים בהקשר זה לאחר מכן, ולפני מועד דיון ההוכחות בהליך. רק לאחר דיון הוכחות, טוענת המבקשת כי הטענה שהובאה במסגרת התצהיר ולאחר מכן בדיון, היא טענה מפתיעה. לגרסה זו של המבקשת אין לה על מה לסמוך ודינה להידחות. שכן, כאמור בזמן אמת לא טענה המבקשת דבר לעניין זה ורק בחלוף הזמן, לאחר שחלף גורם ההפתעה, העלתה המבקשת גרסה זו בדבר טענה מפתיעה ובקשתה זו.
7.3.
גם באשר לטענת המבקשת כי בהסכמי השכירות יש כדי להפריך את גרסת המשיבה, לא ברור מדוע לא צירפה המבקשת את הסכמי השכירות לתצהירים מטעמה או ביקשה לעשות כן לאחר הגשת תצהירי המשיבה. שכן, טענות המשיבה לעניין מגוריה של המבקשת אינן חדשות ואלו מצאו ביטוי כבר בכתבי הטענות של המשיבה (אף לגרסת המבקשת). בבקשה זו אין כדי לרפא את מחדליה של המבקשת לעניין זה אשר יכלה לצרף ולהגיש את הסכמי השכירות בשלבים מוקדמים יותר בהליך כנדרש.
7.4.
לאור כל האמור, בית הדין האזורי קבע כי הוא לא שוכנע כי מדובר בענייננו בנסיבות חריגות, שבהן המבקשת הופתעה לכאורה מטיעון או ראיה שהובאה מטעם המשיבה ולפיכך דחה את הבקשה.

בקשת רשות הערעור:
8.
המבקשת טענה כי שגה בית הדין האזורי כאשר סירב לאפשר להעיד את אחות המבקשת. בהקשר זה טענה כי הבקשה לא הוגשה בשיהוי, נוכח העובדה שתצהירי המשיבה (שהתפרסו על פני 150 עמודים)
הוגשו באיחור משמעותי, זמן קצר לפני דיון ההוכחות, והטענה הועלתה בהזדמנות הראשונה, עוד בטרם נחקרה המבקשת בחקירה נגדית; רק במסגרת תצהירי עדות מטעם המשיבה הטענה כי המבקשת מסרה כתובת מגורים שגויה הפכה לעניין מרכזי. המבקשת לא ייחסה משקל לטענה זו, אולם משנקודה זו הפכה נקודת מחלוקת בעלת משקל עודף ביקשה המבקשת להציג שני מסמכים.
9.
בהחלטה מיום 19.3.2019
לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק נקבע כמפורט להלן:

"על פני הדברים, עניין מקום מגוריה של המבקשת והפרטים שמסרה בנוגע לכך הועלו בכתבי הטענות, ולתצהיר בעלה של המבקשת אף צורף נסח טאבו של דירת המגורים של בני הזוג. על כן, היה על המבקשת להביא את כל ראיותיה בעניין זה במסגרת תצהירי העדות הראשית מטעמה.
מנגד, על פני הדברים, אכן הטענה שהובאה בתצהירו של מר גבי זראד הועלתה לראשונה בתצהיר, ואין דומה טענה קונקרטית לעניין מעשיה של המבקשת לטענות כלליות בעניין מחלתה (או יותר נכון אי מחלתה) שהועלו בכתב ההגנה.
אשר לעיתוי העלאת הבקשה, הרי שהבקשה הועלתה בדיון ההוכחות עוד בטרם העידה המבקשת ולא בתום עדותה של המבקשת.
נוכח האמור, מוצע לצדדים הסדר מוסכם שלפיו יוגש תצהיר עדותה של אחותה של המבקשת רק בעניין אירועי היום שבו נערך השימוע, וזאת עד יום 8.4.2019, כך שהיא תיחקר על תצהירה בראשית דיון ההוכחות הקבוע ליום 15.4.2019. לא למותר לציין, כי מדובר בעדות ממוקדת לעניין אירוע נקודתי, כך שאינה אמורה לגזול זמן רב מדיון ההוכחות הקבוע באותו מועד לשמיעת עדי המשיבה".
10.
המשיבה הודיעה
כי היא מסכימה להסדר שהוצע בהחלטה מיום 19.3.2019 כלשונו. המשיבה הדגישה כי היא תסכים להגשת תצהיר מטעם אחות המבקשת אך ורק לעניין אירועי היום שבו נערך השימוע ותו לא, וכי עדותה תתקיים ביום 15.4.2019 טרם פרשת ההגנה.
11.
המבקשת הודיעה
בתשובה כי היא מוכנה לקבל את הצעת בית הדין, אולם לא בפרשנות המצמצמת של המשיבה. המבקשת טענה כי במסגרת עדות האחות יש לתאר את הרקע לאירועי יום השימוע, ובתוך כך על האחות לתאר את הקשר החם ביניהן ואת אפשרות זמינותה לסייע לאחותה ולתאר מה עשתה עבורה משך תקופת המחלה, וזאת גם כדי לשדר אמינות; המבקשת הסכימה להצעת בית הדין שלא להעיד את אחותה גם לעניין מקום מגוריה של המבקשת; המבקשת צירפה להודעתה את התצהיר של האחות שצירופו מתבקש, וזאת משהתצהיר מוכן מזה מספר חודשים, וציינה כי התצהיר קצר ולצורך התרשמות בלבד מאחר שמדובר בערכאת הערעור ולא בערכאה המבררת. לתצהיר צורף מסמך של יד שרה בדבר השאלת כיסא גלגלים.
12.
בהחלטה מיום 28.3.2019
נקבע כי מוצע שתצהיר האחות שצורף יוגש תוך שיימחקו ממנו סעיפים 7 ו-8, המתייחסים למקום מגוריה של המבקשת, אולם לא הסעיפים המתייחסים למצבה של המבקשת עובר למועד השימוע.
13.
המשיבה הודיעה
כי היא מתנגדת להצעת בית הדין לפיה יתקבל תצהיר האחות לרבות הנספח שצורף לו, תוך שיימחקו ממנו הסעיפים האמורים, וכי היא מסכימה רק להצעת בית הדין שלפיה יוגש תצהיר האחות לעניין אירועי היום שבו נערך השימוע. המשיבה התנגדה במיוחד לצירוף המסמך מיד שרה, שלא הוצג במסגרת הליך גילוי המסמכים. המשיבה הוסיפה וטענה שאין לאפשר למבקשת לערוך מקצה שיפורים לגרסתה ולעדותה בבית הדין האזורי. אילו מסמך זה היה מוגש במועד, המשיבה הייתה מבקשת להגיש ראיות נוספות בקשר אליו.
14.
המבקשת טענה
בתשובה כי היא התכוונה להסכים להצעת בית הדין, אולם משהמשיבה מתנגדת להצעה, עמדת המבקשת מתייתרת; אשר לטענת המשיבה בעניין עדות כבושה, המבקשת טענה כי המבקשת ויתר העדים מטעמה טענו וחזרו כי המבקשת לא יכלה להתנייד והיא נזקקה לעזרת צד ג' על מנת להתנייד; המבקשת ציינה כי היא לא התניידה באופן קבוע בעזרת כיסא גלגלים. בחלק מהזמן היא צלעה וגם נתמכה בבעלה או באחותה ובמרבית הזמן היא נחה כמצוות הרופא; מאחר שהמבקשת לא שאלה את כיסא הגלגלים ולא הגיעה למרכז "יד שרה" היא גם לא יכלה לצרף לתצהירה את המסמך, והדבר יכול להתאפשר רק באמצעות עדות האחות אשר נצרכת כעת לנוכח עדותו המפתיעה של מר זראד; בכל מקרה, אין מדובר בעדות כבושה מאחר שנטען שהמבקשת לא יכולה להתנייד בעצמה; רק כעת לצורך הפרכת עדות זראד נדרשת עדות האחות במסגרתה היא מפרטת כיצד סייעה לאחותה להתנייד במהלך תקופת פציעתה ובפרט באירועי יום השימוע.
15.
אחר זאת, הגישה המשיבה תגובה נוספת מטעמה, שבה הבהירה כי נוכח העובדה שהמבקשת לא קיבלה את הצעת בית הדין כלשונה, היא מתנגדת למתן רשות ערעור. המשיבה הוסיפה וטענה כי לא היה כל "חידוש" בתצהירים מטעמה, ומדובר בניסיון המבקשת לערוך "מקצה שיפורים" לראיות שהוגשו על ידה; המבקשת הייתה יכולה לצרף את הסכמי השכירות לתצהיר עדותה; גם הטענה כי המבקשת לא הייתה מוגבלת בתקופה הסמוכה לשימוע ובמועד השימוע הועלתה בכתב ההגנה. ליבת המחלוקת הייתה ידועה, ועל המבקשת היה להביא את כל ראיותיה מלכתחילה. בהקשר זה צוין כי המבקשת לא טענה בכתב ההגנה בפני
התביעה שכנגד כי התניידה במשך חודש ימים בכיסא גלגלים; הגרסה כי אחותה של המבקשת ליוותה אותה להליך השימוע והביאה אותה להליך השימוע, עקב חוסר יכולתה של המבקשת לנהוג בעצמה, גם כן לא הועלתה בתצהיר עדותה של המבקשת, ומדובר בניסיון להכשיר "עדות כבושה" באמצעות אחותה של המבקשת ולא בעדות הזמה; מעבר לכך, עומדת למבקשת הזכות לחקור בחקירה נגדית את העד מטעם המשיבה; זאת ועוד. התרת הגשת התצהיר בשלב זה תמנע מהמשיבה לחקור בחקירה נגדית את המבקשת בעניין זה ולעמתה עם עדות אחותה, ובכך ייגרם נזק להגנת המשיבה. ככל שהבקשה הייתה מוגשת טרם דיון ההוכחות בו נחקרה, הייתה המשיבה יכולה לחקור את המבקשת בחקירה נגדית בעניין זה ולעמת אותה עם גרסת אחותה.
על יסוד כל האמור עתרה המשיבה כי הבקשה תידחה תוך חיוב המבקשת בהוצאות. לחלופין, ככל שהבקשה תתקבל (בין אם באימוץ ההסדר שהוצע ובין אם בדרך אחרת) יש לחייב את המבקשת בהוצאות, שכן המשיבה נגררה להליך לאחר שנתנה הצעתה להסדר שהוצע על ידי בית הדין, כדי לחסוך בהתדיינות. כך או אחרת, יש להורות על הוצאת תצהיר האחות וכל מסמך שצורף מתיק בית הדין, לרבות קביעה כי לא יצורפו מסמכים נוספים לבית דין קמא זולת המסמכים שצירופם נתבקש בפני
בית הדין קמא.

הכרעה
:
16.
לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק, אנו קובעים כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל חלקית.
17.
אשר לעניין מקום מגוריה של המבקשת
- כפי שנקבע בהחלטה מיום 19.3.2019 עניין מקום מגוריה של המבקשת והפרטים שמסרה בנוגע לכך הועלו בכתבי הטענות, ולתצהיר בעלה של המבקשת אף צורף נסח טאבו של דירת המגורים של בני הזוג. על כן, היה על המבקשת להביא את כל ראיותיה בעניין זה במסגרת תצהירי העדות הראשית מטעמה. נוכח האמור, אין מקום לאפשר להעיד את אחותה של המבקשת בעניין מקום מגוריה של המבקשת בתקופה הרלוונטית.
18.
אשר לעניין מחלתה של המבקשת -
בכתב ההגנה מטעם המשיבה הועלו במפורש טענות לעניין אמינות טענתה של המבקשת בדבר מחלה ועל המבקשת היה להביא את ראיותיה לעניין זה בעת הגשת תצהירי עדות טעמה, ובוודאי שאין לאפשר לה להגיש מסמכים חדשים, ולפתוח את מסכת הראיות בעניין זה. הצעת בית הדין התייחסה לאירוע הקונקרטי עליו הצהיר העד מטעם המשיבה, נוכח העובדה שמדובר היה בטענה שהועלתה לראשונה בתצהיר עדות מטעם המשיבה, ועל כן למבקשת לא הייתה אפשרות להתייחס אליה בעדויות מטעמה.
נוכח האמור, יש להגביל את עדותה של אחותה של המבקשת לאירועי יום השימוע – 13.7.2016, כך שיימחקו מהתצהיר שצורף להודעת המבקשת מיום 28.3.2019 סעיפים 3, 4, 7 ו- 8.
19.
בהתייחס לטענות המשיבה נוסיף:
19.1.
כאמור, אנו דוחים את בקשתה של המבקשת להביא ראיות מעבר להסדר שהוצע בהחלטת בית הדין מיום 19.3.2019, כך שאין צורך להידרש לטענותיה של המשיבה בנוגע לראיות אלה.
19.2.
משמעות העובדה כי המבקשת לא העלתה את הטענה כי אחותה ליוותה אותה לשימוע בתצהיר מטעמה היא עניין הנוגע למשקל העדות שיהיה על בית הדין האזורי ליתן לעדות אחותה של המבקשת ולא לעצם קבלתה.
19.3.
המבקשת העלתה את הבקשה בדיון ההוכחות, בטרם העידה, אולם בית הדין הורה לה להגיש בעניין זה בקשה לאחר דיון ההוכחות. על כן, אין בטעם זה כדי למנוע את קבלת הבקשה. עם זאת, המשיבה תהיה רשאית לבקש מבית הדין האזורי להשלים חקירה נגדית קצרה של המבקשת, רק בהתייחס לעדותה של אחותה שאנו מתירים להגיש כעת.
20.
סוף דבר
– בקשת רשות הערעור מתקבלת באופן חלקי. נוכח האמור, יש להגביל את עדותה של אחותה של המבקשת לאירועי יום השימוע – 13.7.2016, כך שיימחקו מהתצהיר שצורף להודעת המבקשת מיום 28.3.2019 סעיפים 3, 4, 7 ו- 8. כמו כן, המבקשת אינה רשאית להגיש מסמכים נוספים, לרבות האישור מיד שרה ולרבות הסכמי השכירות.
בנסיבות העניין, נוכח העובדה שהמבקשת לא הגישה את ראיותיה במועד, וכן נוכח העובדה שהמשיבה הסכימה להסדר המוצע שאומץ בסופו של יום בפסק הדין, המבקשת תשלם למשיבה הוצאות בסך של 4,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום.

ניתן היום ט' בניסן התשע"ט (14 אפריל 2019), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.





אילן איטח
,
סגן נשיאה, אב"ד

לאה גליקסמן
,
שופטת

רועי פוליאק
,
שופט
גברת חיה שחר,
נציגת ציבור (עובדים)



מר אמנון גדעון,
נציג ציבור (מעסיקים)








ברע בית הדין הארצי לעבודה 35401-03/19 זהבית מקונן נ' חב' יניב אידל ושות' (פורסם ב-ֽ 14/04/2019)