פסקי דין על מאיר לוי בורה | פסקי דין על בנק דיסקונט -סניף ראשי -ת"א | פסקי דין על אריה בן ציון קפלן |

39561-03/19 עא     17/04/2019




עא 39561-03/19 מאיר לוי בורה נ' בנק דיסקונט -סניף ראשי -ת"א, אריה בן ציון קפלן








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 39561-03-19 לוי בורה נ' בנק דיסקונט -סניף ראשי -ת"א
ואח'









מספר בקשה:2
לפני
כבוד השופטת
עינת רביד


מבקש

מאיר לוי בורה
ע"י ב"כ עו"ד אסף מירוז


נגד

משיבים
1. בנק דיסקונט -סניף ראשי -ת"א
ע"י ב"כ עו"ד יניב ניסנהולץ

2. אריה בן ציון קפלן




החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא, כבוד השופטת הבכירה, אושרי פרוסט-פרנקל, מיום 29.1.19, בה"פ 48908-06-17, במסגרתו התקבלה תביעת המשיב 1 (להלן: הבנק) ונקבע כי המשיב 2 (להלן: קפלן) הוא הבעלים דה פקטו של בית עסק בשם המסחרי "
ariks
חומוס עם בשר" בנכס שברחוב רבי עקיבא 2 בבני ברק (להלן: העסק) והרשום על שמו של המבקש.

1.
הבנק, הגיש תביעה לבית משפט השלום, במסגרתה נטען כי קפלן מצוי בתחילת קריסה כלכלית ומתנהלים נגדו הליכים שונים בהוצאה לפועל, וכי הוא מנסה להסתיר את עובדת היותו בעל הזכויות בעסק. על כן, העמיד כאיש קש מטעמו את המבקש ורשם את העסק ברשויות המס על שם המבקש. על כן עתר הבנק להצהיר כי העסק שייך לקפלן.
2.
המבקש טען מנגד כי בשל קשיים כלכליים של קפלן הוא מכר לו ביום 25.5.17 את העסק תמורת 20,000 ₪ ונשאר שכיר בעסק לניהול ושיווק המקום תמורת משכורת חודשית.
3.
בית המשפט לאחר ששמע את עדויות הצדדים, ובחן את הראיות שהונחו בפני
ו, קבע כי הוא מקבל את התביעה וכי החוזה אשר נכרת בין המבקש לקפלן הוא חוזה למראית עין ואין בו לשקף את המציאות העובדתית בכל הנוגע לעסק. על כן נקבע כי הזכויות בעסק הן של קפלן.
הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין
4.
המבקש הגיש הבקשה הנדונה במסגרתה עתר לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענת המבקש המדובר בערעור אשר סיכוייו גבוהים, שכן, ובין היתר, המדובר ב

פסק דין
אשר ניתן בהעדר סמכות עניינית, שעה שהסמכות העניינית מסורה לבית המשפט המחוזי; כי

פסק דין
ניתן לטובת הבנק למרות שאין לו כל יריבות עם המבקש וכי קפלן עצמו לא עתר בהליך כלשהו לקבוע את שהתבקש על ידי הבנק; עוד שגה בית המשפט עת אישר לבנק להעלות טענה מסוג חוזה למראית עין למרות שטענה זו נטענה לראשונה בסיכומים ולא הועלתה בתביעה, וכן שגה בית המשפט עת קבע כי המדובר בטענה משפטית בלבד אשר אין מניעה להעלותה בסיכומים; עוד שגה בית המשפט עת נתן

פסק דין
הצהרתי אשר המשמעות האופרטיבית שלו אינה ברורה; שגה בית המשפט עת הטיל על המבקש את נטל הבאת הראיות מבלי שהבנק הרים הנטל לצורך העברת נטל הראיה.
5.
לטענת המבקש ביצוע פסק הדין אינו אפשרי וזאת עד שיתוקן או יובהר כנדרש, במסגרת הליך מתאים, ובכלל זה בעניינים כגון התחשבנות כספית בין המבקש לקפלן, בין היתר בגין השקעות שהשקיע המבקש בעסק, בגין התחייבויות שנתן המבקש לצדדים שלישיים בסוגיות רבות, אשר יוכרעו במסגרת הליך מתאים.
6.
עוד טוען המבקש כי סוגיה נוספת המונעת את ביצוע פסק הדין היא העובדה כי קפלן, נגדו ניתן צו כינוס, אינו יכול לקבל את העסק, אשר קבלתו כרוכה ביצירת התחייבויות חדשות, שאין ביכולתו לפרוע לפי דין.
7.
על כן טוען המבקש כי ללא עיכוב ביצוע בשלב זה עומד המבקש ולמעשה גם קפלן בפני
מצב בלתי אפשרי. גם התועלת לבנק אשר כפי הנראה אינו מעוניין להיות הבעלים של העסק או להפעילו אינה ברורה וספק רב אם היא קיימת. לעניין מאזן הנוחות מוסיף המבקש כי לבנק לא צפוי להיגרם נזק שכן אין יסוד לטענה כי העסק בבעלות קפלן יכול להניב רווח גבוה יותר או תזרים מזומנים טוב יותר מאשר בבעלות המשיב.
תשובת הבנק
8.
הבנק הגיש תשובתו לבקשה וטען כי יש לדחותה אף מהטעם כי הוגשה בשיהוי כבד ו- 64 יום לאחר מתן פסק הדין.
9.
לגופו של עניין טוען הבנק כי המדובר בערעור אשר סיכוייו קלושים, הסכם המכר אשר הוצג על ידי המבקש וקפלן נמצא כחוזה למראית עין, ונקבע כי ההתנהלות הכספית של קפלן נעשתה "בשחור" מבלי שדיווח על כספים שהתקבלו אצלו. באשר לטענות שהעלה המבקש ביחס לסיכויי הערעור נטען כי הטענה באשר לסמכותו העניינית של בית המשפט הועלתה רק במסגרת הערעור; באשר לטענה כי קפלן עצמו לא עתר לסעד הצהרתי נטען כי המדובר בטענה מביכה שעה שהבנק הוכיח כי הללו נקטו בהליכי מרמה והצגה פיקטיבית של המבקש כבעלי העסק, באשר לטענה כי לבנק אין מעמד בנושא התובענה טוען הבנק כי במסגרת הליכי גבייה הוא יכול לטעון כי חייב פעל במרמה ובניסיון להתחמק מתשלום לנושיו.
10.
באשר לטענות המבקש באשר לפעולות אופרטיביות שיידרש לעשות בעקבות פסק הדין ההצהרתי, טען כי המדובר בטענות מקוממות, שכן העסק מעולם לא היה בבעלות המבקש כפי שנקבע בפסק הדין. לעניין זה מוסיף הבנק כי המבקש אינו מפרט מה הן הפעולות האופרטיביות להן הוא נדרש כביכול.
דיון והכרעה
11.
בהתאם להלכה הפסוקה בעל דין זכאי, ככלל, ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק-הדין, ואין בהגשת ערעור על פסק הדין כדי לעכב את ביצועו. הגישה במקרים מסוג זה נוטה, אפוא, שלא לעכב את הביצוע, להוציא מצבים חריגים ויוצאי דופן. החריג מתממש כאשר עולה בידו של מי שחויב בביצועו של פסק הדין לשכנע כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו, במובן זה שקיים חשש של ממש שאם המבקש יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו (ראו
ע"א 5333/14 נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ' לזרוב אדמונד, מיום 13.10.14, וכן ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 675 (מהדורה עשירית, 2009). בין שני השיקולים הנ"ל מתקיים יחס של מעין "כלים שלובים", או "מקבילית כוחות", משמע, ככל שסיכויי הערעור נראים מוצקים יותר, כך ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות ינוע לכיוון המבקש, ולהפך, כאשר המדובר בתנאים מצטברים.
12.
מעיון בטענות הצדדים, לא מצאתי כי הבקשה מצדקה עיכוב ביצוע פסק הדין.
13.
בשים לב כי המדובר ב

פסק דין
הצהרתי, הקובע כי הזכויות בעסק הן של קפלן, לא ברור מה עיכוב הביצוע הנדרש על ידי המבקש.
14.
עוד אציין, כי מבקשת המבקש לא ניתן להבין מה הוא הנזק שייגרם לו ככל שלא יעוכב ביצוע פסק הדין, ואף לא עולה מהבקשה כי המדובר בנזק בלתי הפיך, אשר ככל שלא יעוכב פסק הדין לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו. זאת ועוד, ככל שייגרם נזק בגין ביצוע פסק הדין, והערעור יתקבל, המדובר בנזק כספי בלבד אשר המבקש יכול לתבוע מהבנק.
15.
על כן אין בבקשה כדי להצדיק עיכוב ביצוע פסק הדין.
16.
בנסיבות אלו לא מצאתי להידרש לסיכויי הערעור.
17.
הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת הדיון בערעור.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ט, 17 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.











עא בית משפט מחוזי 39561-03/19 מאיר לוי בורה נ' בנק דיסקונט -סניף ראשי -ת"א, אריה בן ציון קפלן (פורסם ב-ֽ 17/04/2019)