פסקי דין על שמעון אזולאי  | פסקי דין על מרדכי אדטו | פסקי דין על מירב אדטו גולדנברג |

28213-09/16 א     25/04/2019




א 28213-09/16 שמעון אזולאי  נ' מרדכי אדטו, מירב אדטו גולדנברג








בית משפט השלום בחיפה

25 אפריל 2019
ת"א 28213-09-16 אזולאי נ' אדטו ואח'




בפני

כבוד השופטת
שולמית ברסלב


תובע

שמעון אזולאי ת.ז 062581574

ע"י ב"כ עוה"ד אליהו סויסה ואח'



נגד

נתבעים

1. מרדכי אדטו
ת.ז 006485239
2. מירב אדטו גולדנברג
ת.ז 024906877



החלטה
בקשה מס' 23

1.
לפני בקשת הנתבעים המכותרת בשם "הודעה על הגשת תצהיר משלים", אליה צורף מסמך שאינו ערוך ומאומת כחוק.

2.
החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית ניתנה עוד ביום 5.11.17 (עם העברת התיק לטיפולי).


ברם, הנתבעים לא הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם במועד או בכלל, חרף אורכות ואתראות (ראו למשל: החלטות מיום 12.8.18, מיום 25.11.18, ומיום 13.12.18).

3.
אם לא די בכך הנתבעים לא התייצבו לישיבות בית המשפט ביום 13.12.18 וביום 16.12.18, תוך פגיעה בצד שכנגד והשחתת זמן שיפוטי לריק, ואך ורק מטעמים מערכתיים נקבעה ישיבה נוספת, שלישית במספר, ליום 23.12.18; ולעניין זה
אין לי אלא לחזור על האמור בהחלטות ממועדים אלה.
בו ביום

(23.12.18) הוגשה 'הודעה' זו שלפני.

4.
ראשית, במהלך הישיבה נאמר על ידי הנתבעת 2, המייצגת גם את אביה הנתבע מס' 1, כי (ראו: עמוד 6 לפרוטוקול שורות 25-31): "...
בפני
ביהמ"ש יש תצהיר. אני אחקור את התובע הוא צריך להוכיח את תביעתו. בפני
ביהמ"ש יש תצהיר תומך לביצוע
[צ"ל לביטול – ב.ש.] פס"ד. ביהמ"ש לא יתיר לנו היום להגיש תצהיר בהארכת מועד. מספיק לי לחקור את התובע..".


משכך, הנתבעים, על פי הודעתם מוותרים על הבקשה, ומסתפקים בתצהיר שניתן בתמיכה .

ברם,
הבקשה לביטול

פסק דין
מיום 29.5.17 לא נתמכה בתצהיר ערוך, חתום ומאומת כדין. על כן, אין
לפני כל תצהיר מטעם הנתבעים.

5.
שנית,
אין בבקשה כל טעם, בוודאי "טעם מיוחד " כנדרש
על פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות"). "
תנאי להפעלת סמכות זאת הוא הוכחת קיומו של טעם מיוחד, המהווה נקודת איזון בין שתי מטרות עיקריות: האחת היא ההקפדה על קיום ההליכים במועדם. זכות זאת הנגזרת בין היתר מזכותו של בעל הדין שזכה בהליך כי הדיון בעניינו יסתיים ומשמירה על הוודאות ועל היציבות המשפטית. השנייה, עניינה הוא שימור זכות הגישה של המבקש לבית המשפט לבירור עניינו"
(ראו:
בש"א 6616/12, מור נ'
"קרנית" - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
(11.11.12) –
ביחס להגשת ערעור
; ו
השוו: בש"א 2487/14 ביבי נ' ליפר (14.5.14); בש''א 374/13 פלוני נ. פלונית (10.2.13); רע"א 7582/15 משב נ' פריש (17.2.16); בש"מ 1371/17 יו נ' משרד הפנים (13.2.17)).




כפסיקת כב' הש. ע. גרוסקופף ב- רע"א 3010/18 עביד נ' אינסל
(7.10.18):
"מועדים הקבועים בדין אינם בגדר נקודת פתיחה או המלצה גרידא. על חשיבותה של ההקפדה על המועדים הקבועים בדין עמד רשם בית משפט זה בציינו כי '"קפדה על לוחות הזמנים שהתוו בדין הכרחית היא לשם ניהול מערכת שיפוט סדירה, יעילה ותקינה, כמו גם לשם הבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי הדין ויכולתם לכלכל את צעדיהם
...
אכן, תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
מסמיכה את בית המשפט להאריך את
המועד
להגשת ערעור
בהליכים אזרחיים אולם זאת רק
בהתקיים "טעמים מיוחדים" לכך
. שא
לת קיומם של "טעמים מיוחדים"
נבחנת על רקע מכלול נסיבותיו של כל מקרה והאיזון הראוי בין השיקולים השונים. לצורך כך על בית המשפט לבחון, בין היתר, את משך האיחור, את הטעם העומד בבסיסו ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי שמתבקשת ארכה להגשתו
..".

ויודגש- 'טעם מיוחד' המצדיק את הארכת המועד הינו קיום נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעלי הדין. ואילו כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעלי הדין עצמם או בבא כוחם, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ"
(ראו : א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה 12 (2015) עמוד
1237-1238; וראו גם: ת.א. (מחוזי ת"א) 1386-09-18 שטיינברג יבוא והפצה בע"מ נ' קסאניקס פתרונות בע"מ (16.12.18), על האסמכתאות הנזכרות בו; בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (23.8.06)).

6.
כל שנאמר בבקשה, המכותרת, הינו כי "תצהירי התובע התקבלו רק בימים אלו". סתמו ולא פרטו; ואף לא צרפו תצהיר לאימות העובדות הנטענות כנדרש, לרבות בדבר מועד שינוי הכתובת.

על פי הרישומים בתיק בית המשפט ההחלטות, לרבות ההתראות בדבר אי הגשת תצהירים,
הומצאו לנתבעים, לרבות בדואר אלקטרוני לנתבעת מס' 2. אם וככל שאכן הנתבעים לא קבלו את תצהיר התובע, מן הראוי היה כי יגישו בקשה מתאימה מבעוד מועד.

זאת ועוד. אם וככל שהנתבעים, או מי מהם (ולכאורה הטענה מתייחסת רק לנתבעת מס' 2) שינו את מקום מושבם, שומה היה עליהם לעדכן את הכתובת במזכירות בית המשפט, חלף העלאת הטענה, אך בשלב זה. חזקה כי הנתבעת מס' 2, עורכת דין במקצועה, אמונה על כך. הדברים אמורים גם באשר לשינוי כתובת בדואר אלקטרוני במערכת, אם וככל שנדרש לעשות כן.

הנתבעים לא עשו כן אף בטרם
הישיבה השלישית, או אף עד כה. עד היום הנתבעים לא
מציינים במכלול הבקשות/תגובות/הודעות מטעמם את כתובתם המעודכנת.

זאת ועוד. חובת בעל דין לעקוב אחר ההחלטות הניתנות בתיק, חרף התעלמות מההליך, וכבר נדרשתי לעניין דא לא אחת (ראו למשל החלטות מיום 13.12.18 ומיום 16.12.18; וראו גם החלטת כב' הרשמת (כתוארה אז) ה. שכטר-ישראלי מיום 27.7.17).


המערכת השיפוטית אינה יכולה לשאת משיכת הליכים עד אין קץ תוך בזבוז משאביה, המצומצמים ממילא. בעל דין שאינו מקיים את החלטות בית המשפט, ובמועד, פוגע באינטרס הציבורי, אשר בית המשפט מופקד על שמירתו, בהשחיתו זמן שיפוטי
תוך פגיעה בכלל ציבור המתדיינים הממתין ליומו. משכך, הלכה היא כי בית המשפט לא יסכין עם "התעלמות מדעת מההליך השיפוטי" שמקורה בזלזול בית המשפט וללא כל סיבה סבירה"; ובעל הדין עשוי אף לאבד את "כרטיס הכניסה" להיכל המשפט (ראו: ע"א 2328/07 גיל נ. דרזנר (03.05.09);
וראו גם: רע"א 706/15 המועצה המקומית אור עקיבא נ' שלו (22.4.15); וראו גם למשל: רע"א 1957/12, חלה נ' כהן (22.5.12); רע"א 3/01. וייס נ' מרדכי, פ"ד נה(3) 730).

7.
ביום 11.3.19 בקש התובע לדחות את בקשת הנתבעים, וליתן

פסק דין
חלקי המחייב אותם
ברישום הנכס מושא התביעה על שמו כמו גם בתשלום הוצאות ובשכ"ט.

8.
גם בתגובות/הודעות הנתבעים מיום 20.1.19 ומיום 27.3.19, אין מענה למחדליהם (או אף פירוט כתובת) מזה; ואין הן נתמכות בתצהיר לאימות העובדות, הרבות יש לאמר, המפורטות בהם מזה. מנגד, בקשו הנתבעים לחייב את התובע בהוצאות. אם לא די בכך – בשלב זה, הנתבעים
הוסיפו והגישו מעת לעת
'הודעות' לבית המשפט, אליהם צורפו מסמכים שונים מטעמם (ראו גם מיום 30.12.18; ומיום 26.3.19).

9.
למען, שלימות התמונה יצוין כי ביום 15.4.19 הודיע התובע כי הנכס מושא התביעה נרשם על שמו; ובהתאמה, ביקש ליתן

פסק דין
משהתברר כי לנתבעים אין הגנה; ולחלופין, לקבוע את התיק להוכחות (וראו גם תגובת הנתבעים מיום 27.3.19, אליה צורפה בקשה לרישום).

10.
בנסיבות אלה, מן הראוי היה לדחות מכל וכל את בקשת הנתבעים.


עם זאת, מטעמים מערכתיים, מצאתי בכל זאת, להעתר לבקשה, בכפוף לשניים:
האחד, הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות בסכום של 3,500 ₪ תוך 20 יום מהיום. לפנים, ובשים לב גם לדברי הנתבעת מס' 2 באשר למצבה הרפואי, אין חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
והשני, התצהיר יאומת כחוק.

11.
כמו כן, אני קובעת ישיבת הוכחות
וסיכומים בעל פה ביום 6.2.2020 בשעה 10:00.

לקראת ישיבה זו ניתנות ההוראות הבאות:
11.1.
התובע ישלם את המחצית שנייה של האגרה לא יאוחר מ-20 יום לפני מועד ישיבת ההוכחות. בהעדר תשלום מחצית שנייה במועד - תימחק התובענה.
האמור בסעיף זה לעיל לא יחול על בעלי הדין להם הוקנה פטור מחובת תשלום אגרה, על פי סעיף 19 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.
11.2
הצדדים ידאגו לזימון עדיהם לישיבת ההוכחות תוך 30 יום מהיום. אם וככל שעד מסוים לא יכול להתייצב למועד הקבוע לישיבת ההוכחות, יודיע על כך בעל הדין לבית המשפט תוך 45 יום מהיום.
11.3
יובהר כי מועד הישיבה לא ידחה עקב אי התייצבות עד שלא זומן כדין תוך 30 יום מהיום ו/או עקב אי התייצבות עד אשר בעל הדין חדל מלהודיע לבית המשפט תוך 45 יום.
11.4

הצדדים יערכו לסיכומים בעל פה בתום שמיעת העדים.


המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים גם בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתנה היום,
כ' ניסן תשע"ט, 25 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 28213-09/16 שמעון אזולאי  נ' מרדכי אדטו, מירב אדטו גולדנברג (פורסם ב-ֽ 25/04/2019)